עיזבון המנוח נ. פאיז עבד אלסלא



 

ש  000177/05

בית הדין לשכירות בירושלים

 

09/11/2009

 

כב' השופט יצחק שמעוני,  ס. נשיא

לפני:

 

 

 



עיזבון המנוח חסן אדיב כאמלה

ע"י יורשיו על פי דין

1.       סלוא כאמלה

2.       נדאל חסן אדיב כאמלה

3.       מוחמד חסן אדיב כאמלה

4.       אדיב חסן אדיב כאמלה

5.       היפאא חסן אדיב כאמלה

6.       מנאל חסן אדיב כאמלה

בעניין:

המבקשים

אמיר חסן

ע"י ב"כ עוה"ד


 

נ ג ד


 

פאיז עבד אלסלאם אבו רמילה

המשיב

 נהאד ארשיד ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד

 

 

פסק דין

 

1.      לפני בקשה לקביעת דמי שכירות ריאליים-כלכליים בהתייחס למושכר ברחוב ח'אלד אבן וליד מס' 9, ואדי אל-ג'וז באיזור התעשייה במזרח ירושלים (להלן: "המושכר").

המבקשים הינם יורשיו של המנוח חסן אדיב כאמלה, הבעלים של המושכר. המשיב דייר מוגן במושכר ומנהל בו עסק של נגריה.

המשיב הגיש תביעה שכנגד לשינוי מטרת השכירות במושכר בהתאם לסעיף 37(א) (1) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").

לאחר שנערך ביקור במקום, על פי בקשת הצדדים, ומבלי שנשמעו עדים, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, כדלקמן:

"א. ניתנת הסכמה לשינוי מטרת השכירות מנגריה לאביזרי רכב וחלקי חילוף בלבד.

ב. מסמיכים את בית הדין לקבוע את דמי השכירות על יסוד כתבי הטענות, תצהירי עדות ראשית, חוות דעת של השמאי, ההתרשמות מביקור במקום. כמו כן יאפשר בית הדין לצדדים להעלות טיעונים בכתב.

ג. בית הדין יהיה מוסמך לקבוע, אם בכלל, פיצוי בגין שינוי מטרת השכירות, אם אכן תשונה.

ד. בית הדין יפסוק בתוקף סמכותו לפי סעיף 79א'".

 

2.      לטענת המבקשים, המשיב הודה באופן מפורש וחד משמעי כי הוא לא שילם דמי מפתח, ובידם הקלטה המאשרת זאת. גם אשת המנוח אשר היתה מעורבת בעסקיו, מסרה בתצהיר עדותה הראשית כי המשיב לא שילם דמי מפתח מעולם.

לפיכך, טענו המבקשים, יש לחייב את המשיב בתשלום דמי שכירות ריאליים על פי תקנה 1(22) לתקנות הגנת הדייר(דמי שכירות בבית עסק- אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ"ג-1983.

המבקשים טענו כי על פי חוות דעת השמאי שהוגשה מטעמם, דמי השכירות הראויים החודשיים עבור המושכר כנגריה, הוא 880$ לחודש. ואולם, מאחר שהצדדים הסכימו על שינוי יעוד המושכר, יש להעמיד את דמי השכירות בגובה 1,400 דולר לחודש.

המבקשים ביקשו לדחות את טענות המשיב על פיהן שיפוצים שביצע לטענתו לאחר מלחמת ששת הימים, וויתורו על חצר כלואה מהווים דמי מפתח.

המבקשים מסרו שעל פי חוות דעת השמאי מטעמם שווי החצר הוא 3,250$, והם מוכנים לשלם זאת למשיב.

עוד ביקשו המבקשים לפסוק להם פיצוי בגין פריצת גג המבנה על ידי המשיב והצבת שואב מרעיש הפוגע בהנאתם מנכסם.

לטענתם, במשך יותר מ-37 שנים, לא נהנו מהמושכר, לא הפיקו ממנו שום תועלת וקיבלו 100 ¤ לחודש עבורו, בעוד שהוא מצוי במקום מרכזי ותוסס.

3.      מנגד טען המשיב, כי הוא דייר מוגן במושכר מאז שנת 1964, עת שכר אותו מהמנוח.

לטענתו, על אף שמדובר בפסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, יש לדחות את הבקשה.

לדברי המשיב, לאחר שהמושכר נשרף כליל במהלך מלחמת ששת הימים, ביצע עבודות שיפוץ ותיקון נרחבות, בהסכמתו של המנוח שאלה ייחשבו כדמי מפתח.

לטענתו, החזיק במושכר לרבות החצר עד שנת 2002, אז ביקשו ממנו המבקשים כי יחזיר להם את החצר הצמודה לחנות ובתמורה הם ישלמו לו חלקו בדמי המפתח המגיעים בגין החצר. המשיב מסר למבקשים את החצר והם בנו בה מבנה חדש, אותו הם משכירים לצדדים שלישיים, אולם עד היום לא שילמו לו המבקשים את חלקו בדמי המפתח עבור החצר, המוערכים על ידו בשווי 30,000 דולר.

עוד טען המשיב כי הסכם שנכרת בינו ובין המבקשים בשנת 1979 קובע שהשכירות ביניהם לא תהיה כפופה להעלאות הישראליות.

ביחס לבקשה לשינוי מטרת השכירות, טען המשיב כי הבקשה הוגשה על רקע  מצבו הבריאותי, כפי שהוכח בחוות הדעת הרפואית שהגיש, ועל כן אין לחייבו בתשלום עבור שינוי הייעוד.

לבסוף, ביקש המשיב, אשר לא הגיש חוות דעתו להערכת דמי השכירות, לקבוע כי דמי השכירות הראויים במושכר הם בסך 110$ לחודש, ובסך 1,320 $ לשנה.

ביחס לבקשה לשינוי ייעוד החנות, ביקש המשיב לקבל בקשה זו, נוכח הסכמת הצדדים, ולדחות את בקשת המבקשים לפיצוי בגין שינוי מטרת המושכר, מהטעם שהמבקשים לא טענו בסיכומיהם לפיצוי חד פעמי, וכן מהטעם ששינוי מטרת המושכר, נדרש עקב מצבו הבריאותי, אשר אינו מאפשר לו להמשיך ולהפעיל נגריה במושכר.

 

4.         לאחר שהוגשו הסיכומים, הגישו המבקשים "סיכומים משלימים" ולהם צירפו הסכם שכירות ממנו הם מבקשים ללמד שהמשיב, אשר ביקש להציג עצמו כנכה ומוגבל המתקיים בקושי רב, הוא שוכר מוגן בנכס הנמצא ברח' צאלח א-דין, שם הוא מנהל בעצמו בית עסק של מכירת ציוד ביתי מהגדולים בירושלים.

המשיבים התנגדו להגשת הסכם זה, וטענו כי מאחר שמדובר למעשה בהגשת ראיה לאחר שהוגשו הסיכומים, הרי שאין לקבל הסכם זה וכן את הסיכומים המשלימים.

בנסיבות העניין, לא ראיתי למקום להתייחס לסיכומים המשלימים לצורך מתן החלטתי בנדון.

 

5.      בביקור במקום שנערך במושכר התרשמתי כדלקמן:

"המושכר משמש כיום לנגריה ולו 2 פתחים עם דלת ברזל (2 כנפיים מכל צד). לצד המושכר קיימות חנויות נוספות.

בחזית מותקן שלט "נגריית פאיז עבד אל סלאם". המושכר נמצא באזור מסחרי המוקף בחנויות ובתי עסק.

בתוך המושכר קיימות מכונות חיתוך המשמשות את הנגריה. אין הפרדה בין שני חלקי המושכר. קיימת גלריה כמעט על כל שטח המושכר והיא בנויה על קונסטרוקציית ברזל ומשטח עץ.

בגלריה קיים משרד המשמש את המושכר" (עמ' 6 לפרוט').

 

6.         בית המשפט, בבואו לפסוק בעניין שבמחלוקת שבין הצדדים על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, אין חובה עליו לנמק החלטתו (ר' ע"א 757/88 ברמן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 90(3)656 וע"א 1403/00 מאוזנר אקסלוסיב בע"מ נ' קרדי, תקדין עליון 2001(2)222).

עוד נפסק כי סעיף 79 א', על אף שהוא דן בפסיקה על דרך הפשרה, אינו מונע מבית המשפט לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה.

הצדדים המפקידים הכרעות בידי בית המשפט, על מנת שיפסוק בהן על דרך הפשרה, מבקשים לקצר את משך ההתדיינות ביניהם, בין בערכאה ראשונה ובין בערכאת עירעור ולצמצם את האפשרות להמשך התדיינות ביניהם במסגרת הדיון בערכאות ערעור (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרציונלה דה טרס סנטה, פ"ד נג(1)337, רע"א 5569/97 עובדיה נ' בן שמחון, תקדין עליון97(4)268 וכן רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, חברה לתעשיות מתכת בע"מ, תקדין עליון 97(4)622).

 

7.      לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, ובשים לב לחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקשים ולעובדה כי המשיב לא הגיש חוות דעת מטעמו, לטענות ב"כ המשיב לעניין השיפוצים שביצע במושכר, ובהתחשב בהתרשמותי מהמושכר בעת הביקור במקום הריני קובע כדלקמן:

 

א.     דמי השכירות החודשיים מיום הגשת הבקשה דהיינו, 16.11.05, ועד לשינוי מטרת השכירות בפועל, יהיו בסך של 880$.

ב.      מיום שינוי מטרת השכירות ואילך, יעמדו דמי השכירות החודשיים על סך של 1,050$.

ג.       בגין שינוי מטרת השכירות ישלם המשיב למבקשים פיצוי חד פעמי בסך של 7,500 ¤.

ד.      בנוסף, ישלם המשיב למבקשים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ¤ בצירוף מע"מ.

           

המזכירות תמציא העתק פסק הדין  לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ב בחשון, תש"ע (9 בנובמבר 2009) בהעדר הצדדים.

 

                                                                               

יצחק שמעוני, שופט

סגן נשיא

 

 

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D3528DE34603B9C6422576690051B2D5/$FILE/C9B1C4130B662C7D422576620043CD29.html
תאריך: 
09/11/09
Case ID: 
177_5
Case type: 
ש
סיווגים
שופטים : סגן נשיא
סגן נשיא
Powered by Drupal, an open source content management system