בתי המשפט

 פסק דין

הצדדים לתביעה והחוזה נשוא התביעה

1.         התובעת הינה חברה פרטית העוסקת, בין השאר, בהתקנת מתקני חשמל. התובעת השתתפה במכרז מספר 05/2043, אשר פרסמה הנתבעת (להלן: "המכרז"), וזאת לצורך ביצוע עבודות הנחת והשחלת כבלים בפרויקט שכונה " מחז"מ חגית" (להלן: "הפרויקט" ו/או "אתר חגית", בהתאמה). ביום 24/03/05 הודיעה הנתבעת לתובעת כי זכתה במכרז (נספח א' לנ/12, יכונה להלן: "הודעה על קבלת עבודה"), ולפיכך – עליה לבצע את העבודה נשוא המכרז, הכוללת הנחה והשחלה של כ-200,000 מ' כבלים, בסכום כולל של 755,850 ¤. בהודעה על קבלת העבודה נאמר כי לוח הזמנים לביצוע העבודה יחל ביום א', 27/03/05, והעבודה תימשך 7 חודשים, ראה נספח 5 לחוזה שנחתם בין הצדדים ביום 06/07/05 (יכונה להלן: "החוזה", צורף כנספח ב' לנ/12).

2.         נספח 2 לחוזה הינו "המפרט המיוחד" (להלן: "המפרט המיוחד"), המתאר את אופי ואופן העבודה. במפרט המיוחד נקבע, בין השאר, כי הנתבעת רשאית להפסיק את ביצוע העבודות לאחר ביצוע של 70% מכלל העבודות (סעיף 1.1); כי העבודות תארכנה שבעה חודשים, ולא תהיה רציפה אלא תתנהל בהתאם לצורכי העבודה ותנאי המקום (סעיף 7.1); כי קצב העבודה הצפוי הוא הנחת 100,000 מ"ר כבלים בשלושה חודשים הראשונים, 60,000 מ"ר בחודשיים הבאים ו – 40,000 מ"ר כבלים בחודשיים האחרונים (סעיף 7.3).

גרסת התובעת וטענותיה

3.         התובעת טוענת כי מיד עם קבלת ההודעה על קבלת העבודה, החלה בהתארגנות לצורך ביצוע העבודות, לרבות השגת והכנת ציוד, כלי עבודה, עובדים ומנהלים. אין מחלוקת כי התובעת מינתה מטעמה מנהל פרויקט בשם יוסף סויקה (להלן: "סויקה").

4.         לטענת התובעת, מיד בתחילת ביצוע העבודה התברר לה כי הנתבעת אינה ערוכה לביצוע העבודה: "תיקי העבודה" (הם, למעשה, התוכניות לביצוע, הכוללות את התוואים להשחלת הכבלים) לא נמסרו לידיה, וחלק מהתוואים היו חסומים.

התובעת טוענת כי התריעה בזמן אמת על מחדלי הנתבעת, ואף ביקשה להביא לסיומו את ההסכם עוד בטרם נחתם פורמאלית – ראה מכתבי מנהלה, מר אריה הנדל, מיום 08/05/05 ומיום 10/05/05, צורפו כנספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה.

5.         בעקבות טענות אלו, נערכה פגישה ביום 15/05/05, אשר תועדה בפרוטוקול שנזכר על ידי הנתבעת (נספח ו' לכתב התביעה, יכונה להלן: "הפרוטוקול מיום

15/05/05").

בעקבות אותה פגישה סוכם, לטענת התובעת, על כך ש"מהיום מנקים שולחן ומתחילים את הפרויקט 'מחדש'", אולם הנתבעת המשיכה במחדליה ולא סיפקה לתובעת תיקי עבודה על פי הקצב שנקבע בסעיף 7.3 למפרט המיוחד: חלף אספקת תיקי עבודה שיאפשרו הנחת 100,000 מ' כבלים בשלושת החודשים הראשונים, כקבוע בסעיף 7.3 למפרט המיוחד, סיפקה הנתבעת באותה תקופה תיקים ל-20,000 מ' כבלים בלבד.

6.         התובעת המשיכה והתריעה בפני הנתבעת במהלך ביצוע הפרויקט על העיכובים הנגרמים בשל מחדליה ועל ההוצאות העודפות שבהן נושאת התובעת בשל מחדליה אלו, ובין הצדדים התקיימה ישיבה נוספת, ביום 22/06/05 (נספח ז' לכתב התביעה, יכונה להלן: "הפרוטוקול מיום 22/06/05"), אשר בסיכומה הוחלט, בין היתר, כי "מח' הרכבה חשמלית צפון מתחייבת לאפשר ולספק לקבלן הנחה של 100 ק"מ מאושר לביצוע בתחילת שבוע הבא".

7.         למרות סיכום זה, לא נמסרו לתובעת תיקים לביצוע בהיקף המוסכם תוך שבוע ימים, אלא רק ביום 20/07/05 נמסרו לה תיקים בהיקף של 56,500 מ"ר בלבד.

            אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת ביצעה את העבודות המפורטות בנ/4 (חשבון חודש מאי); בנ/8 (יוני); נ/9 (יולי); נ/10 (אוגוסט), בהיקף של 108,672 מ"ר, ובסכום כספי של 422,960 ש"ח, וזאת כאמור עד סוף חודש אוגוסט 2005. מבחינת היקף הסכומים ששולמו ומאורך הכבלים שהונחו חשבון חודש אוגסט בלבד משקף מחצית מהעבודה שנעשתה.

8.         התובעת החלה דורשת כבר בחודש אוגוסט 2005 (נספח א' לכתב התביעה) תשלום בגין הוצאות נוספות בסכום כולל של 115,430 ¤, הוצאות אשר נגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מעיכוב ומחדלי הנתבעת. במקביל, החלה הנתבעת לתעתע בתובעת בכל הקשור להמשך ביצוע העבודות בפרויקט, ובסופו של יום ביצעה התובעת רק 73% מהעבודות הכלולות בחוזה. לטענת התובעת, היא ביצעה עבודות עד לחודש ספטמבר 2005, אולם בפועל הבינה כי יתרת העבודה לא תימסר לידיה רק בחודש דצמבר 2005.

9.         אי לכך, טוענת התובעת כי הנתבעת הפרה את החוזה, ושתי טענות מרכזיות בפיה: האחת נוגעת להפרתה של הנתבעת למסור את תיקי העבודה בלוחות הזמנים שנקבעו במפרט המיוחד. דבר זה גרם לתובעת הוצאות עודפות המסתכמות בסך של 114,125 ¤; השנייה נוגעת להפרת ההתחייבות למסור את העבודה בשלמותה, דבר אשר גרם להפסד רווח צפוי בסך 79,125 ¤ בצירוף מע"מ ולהוצאות תקורה בחודשים אוקטובר עד מחצית דצמבר בסך כולל של 35,000 ¤ בצירוף מע"מ, הוצאות שהיו נחסכות לו לא הייתה מתעתעת בה הנתבעת לגבי המשך ביצוע הפרויקט.

            סך הכול הועמדה התביעה על הסך של 252,117 ¤ בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט.

גרסת הנתבעת וטענותיה

10.       לטענת הנתבעת, מדובר בתביעה מופרכת שנועדה אך לכסות על מחדלי התובעת עצמה: הנתבעת טוענת כי התובעת היא שהפרה את החוזה חדשות לבקרים, והיא זו שביקשה להביאו לידי סיום, כשנוכחה לדעת שהמחירים  שבהם נקבה בהצעת המחיר מטעמה נמוכים משמעותית מהצעות המשתתפים האחרים. זו גם הסיבה שהתובעת לא הסכימה לבצע את יתר העבודות הכלולות בחוזה, ובהסכמה הובא החוזה לסיומו, לאחר שהתובעת השלימה 73% מהעבודות.

11.       לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי התובעת לא התארגנה כראוי לביצוע העבודות; לא גייסה כוח אדם ולא דאגה להימצאות הציוד באתר. הנתבעת טוענת כי ביצוע העבודה החל רק ביום 19/04/05, כעולה מיומני העבודה שנוהלו על ידי הנתבעת (נספח ג' לנ/12), וזאת מכיוון שהמלגזה הובאה לאתר רק ביום 18/04/05 (עדות מגדיאל בעמ' 37 שו' 6).

            הנתבעת טוענת כי כבר ביום 20/04/05, קרי: יום לאחר תחילת העבודות, הופסקו אלה על ידי מפקח התובעת, וכן בשל הימצאו של כבל פגום (נספח ד' לנ/12).

12.       הנתבעת טוענת כי, כפי שניתן ללמוד מיומני העבודה שצורפו, מחדלי הבטיחות של התובעת לא פסקו (למשל: נספחים ז', ח' לנ/12), ומסיבה זו נערכה הפגישה ביום 15/05/05, כפי שניתן ללמוד מהפתיח לפרוטוקול: "הישיבה זומנה בעקבות חילופי מכתבים בין הקבלן לבין המח' הממונה בדבר פגיעה בכבלים, כ"א לא מיומן  ואינו מספק ואי עמידה בתנאי בטיחות" (נספח ו' לכתב התביעה).

            עוד טוענת הנתבעת בעניין זה כי בסיור הקבלנים הוסבר לתובעת שעליה לבצע בדיקת נפיצות בשוחות (פרוטוקול סיור הקבלנים צורף כנספח י' לנ/12 ), אולם התובעת לא עשתה כן והעמידה את חיי עובדיה בסכנה.

13.       בקשר לטענת התובעת בדבר קצב אספקת תיקי העבודה, טוענת הנתבעת כי לא הייתה התחייבות למסור תיקים בהיקף של 100,000 מ' בשלושת החודשים הראשונים, אלא דובר בהערכה בלבד; כי בכל מקרה, התובעת לא הייתה מסוגלת לבצע עבודה רבה מזו אשר הועברה לידיה, בשל מחדליה היא, ולא היה מצב שבו היו עובדי התובעת מחוסרי עבודה; כי המונח "תיקי עבודה" אינו קבוע בהסכם, והנחיות לביצוע העבודה ופירוט התוואים ניתן על ידי הנתבע מבעוד מועד.

14.       הנתבעת טוענת כי הראיה לכך שהתובעת היא שגרמה לעיכובים בביצוע הפרויקט, למצער עד ליום 1/6/2005, היא עובדת פיטוריו של סויקה , מנהל העבודה  של התובעת באתר חגית, על ידי התבעת עצמה, ראה מכתב הפיטורין מיום 6/6/2005, אשר צורף כנספח ט"ו לנ/12, וגולה לנתבעת רק בעקבות בקשות חוזרות נשנות בעניין זה, במסגרת ההליכים מקדמיים בתיק זה (ראה סעיף 5-6 לנ/7). הנתבעת מפנה לתוכן מכתב הפיטורין המדבר לטענתה בעד עצמו, בו נאמר בין היתר: "בפרויקט הנ"ל התגלתה רשלנותך בכל הקשור להשחלת כבלים, בתקופה שמתפקידך היה לנהל ולפקח על העבודות...". הנתבעת מציינת כי לאחר שהוחלף מנהל העבודה, החלו העבודות לצבור תאוצה, וניתן ללמוד זאת בין השאר ממספר העובדים באתר, ראה יומני עבודה 15/6/2005 ואילך, צורפו במסגרת נ/3.

15.       לגבי ביצוע 73% בלבד מהעבודות נשוא החוזה: ראשית טוענת הנתבעת כי על פי סעיף 1.1 למפרט המיוחד הנתבעת שמרה לעצמה את הזכות לבצע בעצמה חלק מן העבודה שלא יעלה על 30% מכל העבודות שנמסרו לקבלן תוך מתן הודעה מראש על כל לקבלן "ולקבלן לא תהיינה כל טענות או תביעות שהן בנדון". לפיכך, מאחר והתובעת ביצעה 73% מהעבודה, לא יכולה להיות לה טענה בנוגע ליתרת העבודות שלא נמסרה לביצועה.

16.       בנוסף ולחלופין טוענת הנתבעת כי הפסקת ביצוע הפרויקט על ידי התובעת נעשה בהסכמתה, כפי  שניתן לראות מסיכום דיון מיום 12/12/2005, שצורף כנספח י"ח לנ/12, בו נרשם, מפי הגב' לאה אינהורן נציגת הנתבעת: "כיוון שהקבלן אינו מוכן לבצע את העבודה במחירי החוזה, מוסכם הדדית כי החוזה הסתיים". הנתבעת טוענת כי הסיבה להפסקת ביצוע העבודות על ידי התובעת היא מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בנוגע לביצוע הנחת כבלים במעבה, ראה סיכום דברים מיום 26/92005, צורף כנספח כ"ד לת/2. בעוד שהנתבעת טענה שהעבודות כלולות בחוזה ויש לבצען במחירי החוזה, אזי התובעת טענה כי מדובר בעבודות נוספות, בקשה בגין ביצוען תוספת (ראה הצעת מחיר אשר צורפה כת/6) ומשלא הגיעו הצדדים לעמק השווה, הופסקו העבודות, בהתאם לסעיף 1.1 למפרט המיוחד.

17.       לגבי ההוצאות העודפות אשר נטענו לתובעת כביכול בגין עיכובי הנתבעת, הנתבעת טוענת כאמור כי העיכובים לא נגרמו באשמתה; בנוסף ולחלופין, הנתבעת פיצתה את התובעת בגין שעות בטלה בהן הכירה ושילמה לה בסופו של יום סך של כ-13,000 ש"ח, המבוסס על 320 שעות עובד, במחיר של 42 ש"ח לשעה, ראה בעניין זה נספחים ט"ז עד י"ט לנ/12. עוד טוענת הנתבעת כי תחשיבי התובעת לעניין הנזק הינם מוגזמים מופרכים, ראה סעיפים 45-62 לסיכומי הנתבעת.

18.       לעניין התקורות העודפות לחודשים עד אמצע דצמבר 2005, טוענת הנתבעת כי התובעת עצמה אשרה במכתבה מיום  13/12/2005 שצורף כנספח י"ט לנ/12 כי החוזה פקע ביום 4/11/2005, הכיצד ניתן לדרוש תקורות מעבר לכך? עוד מקשה הנתבעת וטוענת כי אם מלכתחילה תוכנן הפרויקט להמשך 7 חודשים, הוא החל בפועל רק במחצית חודש אפריל 2005 , כיצד ניתן לבקש תקורות מעבר לאותן חודשים התואמים את החוזה ואת הצהרת התובעת בדבר מועד פקיעתו? לבסוף טוענת הנתבעת כי בחודשים אוקטובר-נובמבר 2005 התנהל בין הצדדים מו"מ בנוגע להמשך העבודות במעבה, עקב המחלוקות שנזכרו לעיל, והתובעת ידעה או היה עליה לדעת שהמשך ביצוע העבודות אינו וודאי. מכל הטעמים הללו, בקשת הנתבעת את דחיית התביעה.

השאלות הדורשות הכרעה

19.       ארבע סוגיות מרכזיות דורשות הכרעה בתיק זה:

א.         האם הייתה התחייבות של הנתבעת למסור עבודות בהיקף של 100,000 מ' בשלושת החודשים הראשונים? האם התחייבות זו הופרה על ידי הנתבעת?

ב.         האם במשך חודשי הביצוע נגרמו לתובעת הוצאות עודפות? האם אלה הוכחו? האם די בתשלום שבוצע על ידי הנתבעת בעניין זה?

ג.          האם רשאית הייתה הנתבעת לסיים את ביצוע העבודה לאחר השלמת 73% מהיקף העבודות בפרויקט? האם לתובעת מגיע פיצוי כלשהו בגין כך?

ד.         האם מגיע לתובעת פיצוי בגין תקורות נוספות עד לחודש דצמבר 2005? האם שיעורן הוכח?

            אדון בשאלות אלה כסדרן.

האם הייתה התחייבות למסור עבודות בהיקף של 100,000 מ' בשלושה חודשים?

20.       מקריאת החוזה, נספחיו, פרוטוקול סיור הקבלנים וכן סיכומי הפגישות שנערכו בין הצדדים, איני סוברת שניתן להגיע למסקנה כי קיימת התחייבות חוזית תקפה למסירת עבודה בהיקף הנטען, ומדובר בצפי בלבד: סעיף 7.3 למפרט המיוחד קובע כי "קצב העבודה הצפוי יהיה כדלקמן" (הדגשה שלי); סעיף 7.1 למפרט המיוחד קובע כי "העבודה לא תהיה רצופה ותתנהל בהתאם לצורכי ההרכבה ותנאי המקום ועל הקבלן להיערך לכך. עבור כל חלק מהעבודה תימסר לקבלן הודעה של שבוע ימים מראש. לא תתקבל כל טענה ו/או תביעה בגין כך"; בסיור הקבלנים (נספח י' לנ/12) נרשם: "הובהרה חשיבות העבודה והעמידה בלוח הזמנים של חלקי העבודה בהתאם לקביעת הממונה ובקצב שהממונה קובע... לוח הזמנים הכללי של החוזה הינו 7 חודשים. העבודה לא תהא רצופה והממונה יקבע את מיקום העבודה ודחיפותה ולקבלן לא תהיינה תביעות ו/או טענות בגין כך...קצב העבודה הצפוי יהיה כדלקמן...". ממסמכים אלו ניתן ללמוד כי הנתבעת הותירה בידיה את הזכות לקבוע את קצב העבודה; הובהר במפורש לתובעת, עוד בטרם זכייתה במכרז, כי העבודה לא תהייה רציפה והיא ויתרה על כל טענה בנוגע לכך; לוח הזמנים הינו צפי בלבד. מכאן – שאין כל התחייבות למסור עבודה בהיקף של 100,000 מ' בשלושת החודשים הראשונים.

21.       לכאורה, די בקביעתי זו כדי לייתר את הצורך לדון השאלת הפרת התחייבות זו – הרי אם קבעתי כי לא הייתה התחייבות, אין ספק כי לא הייתה הפרה. כיוון שבסוגיה זו התמקדו הצדדים רבות, הן בתצהיריהם, הן בחקירות והן בסיכומים, להלן התייחסותי הקצרה.

22.       ראשית, התרשמתי שאכן התובעת לא נערכה כראוי לביצוע העבודות. ההודעה על קבלת העבודה ניתנה ביום 27/3/2005; יומני העבודה מתחילים ביום 13/4/2005. המצהיר מטעם התובעת, מר גלעד גוטליב (להלן : "גוטליב" ) טען כי אנשי התובעת היו בשטח כבר מיום 3/4/2005 (עמ' 11 שו' 17-18), ואף מילאו יומני עבודה פנימיים של התובעת, אולם יומנים אלו לא הוצגו (עמ' 12 שו' 5-13).

23.       בנוסף, אין ראיה לכך שאנשי הנתבעת הם שעיכבו את עבודת ההתארגנות: גוטליב בעדותו טען לעניין השגת אישורי הכניסה לעובדים והמחדלים כביכול בהשגתם  (עמ' 11 שו' 8-18, עמ' 13 שו' 22-26). טענות אלו לא בא זכרן בזמן אמת, לא במכתבים עצמאיים ולא בישיבות הראשונות שנערכו. בנוסף, התברר בהמשך חקירתו של גוטליב כי הוא כלל לא מעלה טענות כנגד הנתבעת לעניין עיכוב פעולת ההתארגנות (עמ' 14 שו'  10), וטענתו היא לעניין מסירת תיקי העבודה. לא יכולה להיות מחלוקת שבטרם התארגנה התובעת בשטח, לא יכלה היא לבצעה עבודות ולכן את המועדים יש למנות מיום 14/4/2005 ולא מיום ההודעה על קבלת העבודה.

24.       גם אם היה ממש בטענת התובעת בדבר ההתחייבות למסור 100,000 מ' בשלושה חודשים הראשונים, אזי מהנתונים שהובאו בפניי עולה כי עד לסוף חודש אוגוסט 2005, הניחה התובעת 108,672 מ"ר כבלים (ראה צירוף הכמויות הנזכרות בנ/4; נ/8-נ/10).כלומר, לכל היותר העיכוב שנגרם על ידי הנתבעת מתפרש על פני כחודש ומחצה.

25.       בחנתי את התנהלות התובעת עד לפיטוריו של סויקה וכן את תכתובות הצדדים בתקופה זו וסיכום ישיבותיהם. התרשמתי שהנתבעת לא סיפקה לתובעת עבודה בהיקפים הנטענים לאור התנהלותה הכושלת של זו האחרונה, ומקבלת אני את דבריו של מגיאל מטעם הנתבעת, עליהם חזר פעמים רבות במהלך עדותו: "לא היה מצב שעובדי הקבלן עבדו שם ולא הניחו כבלים, זה מה שאני אומר כבר מתחילת השאלות פעם אחר פעם. לא היו מספיק עובדים בשטח כדי להניח את הכבלים האלה. נתנו תיקים כל הזמן, אמר הקבלן, 5000 מ' הוא קיבל ביום הראשון. אני לא זוכר באיזה תאריך הוא אמר.

ש.        ב-14.4 הוא קיבל.

ת.        באותו תאריך הוא קיבל 5000 מ', ב-3.5 הוא קיבל תיק נוסף. האם עד התאריך הזה הוא סיים את ה-5000? התשובה היא לא. אני מנסה לענות על שאלתך, אני מנסה לומר שפה אני מציין, שבעצם היה אצלו עודף כבלים להנחה. אני מדבר על הוראות להנחה, כי כבלים פיזית ותוואים פיזית היו באתר הרבה יותר". (עמ' 43 שור 5-13).

26.       ניתן היה לצפות כי אם אכן, כטענת גוטליב בעדותו, התובעת אמורה הייתה לקבל כבר ביום 27/3/2005 תיקי עבודה ל 100,000 מ' כבלים (עמ' 25 שו' 9), אזי כבר בזמן אמת תתריע התובעת כי קצב מסירת תיקי העבודה לביצוע אינו תואם את הוראות החוזה. אם נעיין במכתבי הנדל מיום 8/5/2005 ומיום 105/2005 (נספחים ד' וה' לתצהיר הנדל), ניווכח לדעת שאין בהם טענה אחת, ולו ברמז, על קצב מסירת התיקים: ממכתבים אלו עולה כי התובעת מבקשת להפסיק את העבודה באתר חגית בשל בעיות הבטיחות שהתעוררו ו"השתלחות של גורמים באתר נגדנו". מדוע אין מילה לעניין תיקי העבודה?

27.       לא זו אף זו. גוטליב טען בחקירתו כי ישיבת יום ה 15/5/2005 נערכה לבקשת התובעת : "לא נכון. אנחנו ביקשנו את הפגישה, בגלל העיכובים שעושים לנו בשטח באישורי כניסה לעובדים, זה שאנחנו לא מקבלים תיקי עבודה, על היחס המזלזל ועל זה שלדעתנו, תחנת הכוח בחגית לא ערוכה לקבל את העבודה שלנו ולקלוט את הכבלים". (עמ' 16 שו' 18-21). אולם אם נעיין בפרוטוקול הישיבה מיום 15/5/2005 (נספח ב' לת/2), אזי גם בו לא נמצא מילה וחצי מילה על עניין קצב מסירת תיקי העבודה לביצוע.

28.       מקריאת המסמכים הרלוונטים לתחילת מועד ביצוע העבודות, אכן עולה כי התעוררה בעיה של בטיחות, ראה יומני העבודה, למשל מיום  20/4/2005;2/5/2005; 3/5/2005; 10/5/2005; 18/5/2005. במועדים שונים מצוין כי לא הייתה עבודה לקבלן, אולם הסיבות הן מחסור בכ"א לקבלן או מחסור בציוד; לא מצוין ביומני העבודה הרלוונטים כי אין עבודה לקבלן בשל מחסור בתיקי עבודה. ויודגש – יומני עבודה אלה חתומים על ידי סויקה מטעם התובעת.

29.       אציין כי עניין הנפיצות הינו נושא חשוב ומהותי, ותשובותיו המתחמקות של גוטליב בעניין זה לא הניחו את דעתי. עניין בדיקת הנפיצות נזכר עוד בסיור הקבלנים, שם הודע לקבלנים כי עליהם לבצע בדיקת נפיצות עבודה בתחילת כל יום (ראה סוף העמוד השלישי לפרוטוקול סיור הקבלנים). גוטליב העיד כי הוא לא היה בסיור הקבלנים (עמ' 16 שו' 23), וכשנשאל אם יודע הוא מהי בדיקת נפיצות, ענה כאמור תשובות מתחמקות: " ת.         מה זה נפיצות גזים? האם זה פצצות? אני לא מוסמך לעשות בדיקות כאלה. בכל תדריכי הבטיחות לא דיברנו מילה אחת על נפיצות. האיש שלכם אמר שבמפורש שאין דבר כזה, גם אחרי ששאלנו מה זה נפיצות.

ש.        כמה שנים אתה מפקח על עבודות מהסוג הזה, של השחלה בתוך חללים סגורים או בתוך שוחות?

ת.        אלה חללים שתמיד יש להם פתחי אוורור. אני לא זוכר כמה זמן אני עושה את זה, משהו כמו 10 שנים.

ש.        ואתה לא יודע שבחללים מוקפים חייבים לעשות בדיקת נפיצות של גזים?

ת.        לא. מעולם לא שמעתי את המושג הזה.

ש.        מפנה לנספח י' עמ' 3 לתצהיר של חגי. האם אתה יודע מה משמעות הבדיקה הזאת?

ת.        שאלתי את ממונה הבטיחות אילו פצצות אני צריך לחפש שם. לא הייתי בסיור הקבלנים, שאלתי את זה כשהייתי עם ממונה הבטיחות באתר.(עמ' 17 שו' 1-13).

30.       אם אסכם עד כה, התרשמתי שהתובעת התמהמהה בהתארגנות; סבלה ממחסור בכוח אדם ובציוד בטיחות; לא עמדה בדרישות לבצע בדיקת נפיצות יומית; ובנוסף, ואם לא חמור מכל, התרשלה בביצוע העבודה, כפי שעולה ממכתב הפיטורין של סויקה, נספח ט"ו לנ/12. אמנם בעניין זה ניסה גוטליב להעמיד את הדברים כך שההתרשלות הינה של סויקה כלפי התובעת ולא במישור היחסים עם הנתבעת (עמ' 23 שו' 17), אולם תשובה זו לא הניחה את דעתי. אם קיימת טענה של התובעת שהכבלים לא הונחו בהתאם להוראות הביצוע, כיצד ניתן לטעון שהדבר אינו נוגע למישור היחסים עם הנתבעת? ומדוע התובעת עשתה כל שביכולתה להסתיר מכתב זה? ומדוע לא הביאה את סויקה לעדות על מנת להפריך את טענות הנתבעת, אם אכן פיטורין נגעו להפרת נוהלים פנימיים בלבד ולא לגבי תפקודו באתר חגית?

31.       ואכן, ממועד פיטוריו של סויקה ניתן הבחין כי קצב העבודה משתנה, למצער ממחצית חודש יוני 2005, ואז גם מרשה לעצמה התובעת להעלות טענות בנוגע לקצב העבודה, ראה סיכום הדיון מיום 22/6/2005 ופירוט טענותיו של מר אריה הנדל (נספח ח' לת/2). שתי מסקנות מתחייבות מכך: שבמועד מוקדם יותר לא נטענה הטענה; שהטענה הועלתה לאחר שהתובעת נערכה כראוי לביצוע העבודה. לכן, התובעת אינה יכולה לבוא לנתבעת בטענה כי עד ליום 27/6/2005 לא נמסרו לה תיקים בהיקף של 100,000 מ'; גם אם אלה היו נמסרים, התובעת לא הייתה מסוגלת לבצע את העבודה באותה עת, ולמעשה יש למנות את מניין המועדים לביצוע מיום 1/6/2005. אם נבחן את הכמויות שנמסרו, הרי ממועד זה ועד סוף אוגוסט 2005, נמסרה העבודה בהיקף הנדרש, דבר המתיישב אף הוא עם טענת הנתבעת ולפיה לא היה מצב שעובדי התובעת היו "מובטלים".

האם לתובעת נגרמו הוצאות עודפות בחודשים בהם ביצעה את העבודה?

32.       בסוגייה שבכותרת שוכנעתי כי התובעת הציבה את דרישותיה בפני הנתבעת כבר ביום 9/8/2005, ראה מכתב הנדל אשר צורף כנספח ט"ז 1 לת/2. אם נעיין היטב בדרישות אלו, הן אינן נוגעות לטענה בדבר אי עמידה במסירת תיקי העבודה כמתחייב ובטלת עובדים כתוצאה מכך, כי אם בעצירת העבודה עקב דרישות בטיחות; עקב ליקויים בתוואים; עקב עבודות חפירה וכו'.

33.       הדרישות של התובעת נבדקו אחת לאחת על ידי הנתבעת, וראה מכתבה מיום 22/8/2005, צורף כנספח י"ח לנ/12, הנותן מענה לכל אחת מהדרישות. בין הצדדים נערכה פגישה בעניין זה (מיום 21/11/2005, נזכרת בנספח י"ז לנ/12). עניין זה גם נזכר בישיבה אשר התקיימה ביום 12/12/2005 (נספח י"ח לנ/12), והתובעת הוציאה מכתב ביום 13/12/2005 (נספח י"ט לנ/12) בו היא מאשרת מהו הסכום בו הכירה הנתבעת לתשלום. במכתב זה אין כל הסתייגות מהתשלום שנקבע לתשלום.

34.       גם אם לא אראה במכתבה האחרון של התובעת כהודאה לקבלת הסכום ששולם, וזה בלבד, וגם אם אקבל את טענת גוטליב כי בקש לכלול סייגים במכתבים ואלו לא נכללו (עדותו בעמ' 28 שו' 19-21, המהווה טענה בעל-פה נגד מסמך בכתב); אזי הנטל על התובעת להוכיח כי היא זכאית לכל הסכומים הנזכרים בתביעתה. התובעת לא הוסיפה דבר לתביעה שבפניי, מעבר למסמך שהועבר לבדיקת הנתבעת. לא צורפה חוות דעת מומחה בעניין זה, לא צורפו ראיות לעניין הנזקים שנגרמו. אין לבית המשפט את הכלים לבחון האם הפסקה כלשהי בביצוע העבודה הינה באחריות הנתבעת, כנטען, והאם משך ההפסקה אף הוא כנטען.

35.       אציין בנקודה זו כי מצאתי ממש בטיעוני הנתבעת המפורטים בסעיפים 45-62 לסיכומיה בדבר אופן חישוב הסכומים הנתבעים. איני יכולה לסמוך ידיי על תחשיבה של התובעת, כל זאת גם אם הייתי מוצאת את הדרישות לשיפוי כמוצדקות, במישור האחריות.

            לסיכום פרק זה אציין כי לא מצאתי מקום להוסיף תשלום כלשהו לתובעת בגין הוצאות נוספות.

תשלום עבור אובדן רווח עקב אי השלמת ביצוע העבודה

36.       אין ממש בדרישתה זו של התובעת: על פי סעיף 1.1 למפרט המיוחד, רשאית הייתה הנתבעת להפסיק את ביצוע העבודה לאחר השלמת 70% מהיקף העבודות, והתובעת ויתרה על כל טענה בעניין זה; גוטליב אישר בחקירתו כי לנתבעת עמדה הזכות לעשות כן, עמ' 27 שו' 20.  אין מחלוקת כי התובעת ביצעה 73% מהפרויקט (גוטליב בעמ' 27 שו' 13). לפיכך, הנתבעת פעלה על פי סמכויותיה במסגרת החוזה והתובעת מנועה מלתבוע בגין כך.

37.       יתרה מזו. התרשמתי כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת אמיתית באשר להמשך ביצוע הפרויקט, האם העבודות במעבה כלולות בעבודות המקוריות או שמא מדובר בעבודה נוספת, ראה בעניין זה סעיף 25 לתצהיר הנדל; עדות מגיאל בעמ' 53 משור' 21 ועד עמ' 55 שו' 19; סיכום הדיון מיום 17/11/2005, ת/5.  בניסיון לפתור מחלוקת זו, התבקשה התובעת להגיש הצעת מחיר לביצוע העבודה הנוספת, לטענתה, ראה ת/6. לאחר שהנתבעת בחנה הצעת מחיר זו, היא בחרה לסיים את החוזה, ראה פרוטוקול הישיבה מיום 12/12/2005. לכן, סבורה אני כי הייתה סיבה להפסקת ביצוע העבודות על ידי התובעת, הגם שסיבה שכזו אינה נדרשת על פי תנאי החוזה.

            מנימוקים אלו סבורה אני כי אין מקום לפצות את התובעת, לא בגין הפסד רווח צפוי ולא בגין הוצאות תקורה, שכלל לא הוכחו בראיות.

ההערה לפני סיום

38.       במסגרת ראיות התובעת, הונח בפניי סיכום דברים מיום 24/3/2005 (ת/4). במסמך זה הבהירה הנתבעת לתובעת שהמחירים שנמסרו על ידי התובעת בהצעתה הינם נמוכים, וכי היא מתחייבת לעמוד מאחורי הצעתה. עוד התברר מהראיות כי כבר ביום 8/5/2005 בקשה התובעת להשתחרר מהחוזה, בטענות מטענות שונות (שעניין קצב מסירת התיקים אינו נזכר), ומשהמשיכה לבצע את העבודות, העלתה דרישות כספיות לתשלום עבור הוצאות נוספות, הגם שבמסמך ת/4 נקבע כי לא יהיה פיצוי לעבודות רג'י שבמסגרת ההסכם. במצב דברים שכזה, איני שוללת את הטענה שהועלתה כי התובעת עשתה מקח טעות בקבלת העבודה, וזהו הרקע להגשת התביעה.

            סוף דבר, התביעה נדחית.

            התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ו בטבת, תשס"ט (11 בינואר 2009), בהעדר הצדדים.