שלומי תבור מולאים - בנדא מגנטיק


                       

   

בתי המשפט





עב 001095/09

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע


 


 


 

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

בפני:

 

 

 














 

שלומי תבור מולאים

בעניין:

התובע


 


 


 


 

 

נ  ג  ד


 


 


 

בנדא מגנטיק בע"מ


 

הנתבעת

מאיר משה

ע"י ב"כ עו"ד:


 


 


פסק דין

 

תביעה זו עניינה תשלום פיצויי פיטורין והחזר ניכויים משכר עבודה.

 

רקע עובדתי

 

1.         התובע עבד בשירות הנתבעת כסוכן מכירות באיזורים שונים וזאת מיום 22.8.02 ועד ליום 1.8.08.

 

2.         התובע התפטר בהודעה שמסר לנתבעת ביום 3.6.08.

 

3.         בתחילת חודש אוגוסט 2008 החל התובע לעבוד במקום עבודה אחר באופקים.

 

4.         הצדדים חולקים בשתי סוגיות עיקריות -

האחת - זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.

השניה - זכאות התובע להחזר סכומים שקוזזו משכרו בגין הוצאות טלפון סלולרי ו"תאונה".

 

 

 

פיצויי פיטורים

 

5.         התובע טען, כי התפטר מעבודתו אצל הנתבעת בשל מצבו הבריאותי ומצבה הבריאותי של אמו. לדבריו, סבל מבעיות רפואיות אשר מנעו ממנו להמשיך לעבוד בשירות הנתבעת ובתקופה הרלוונטית התדרדר מצבה של אמו אשר נזקקת לסיוע עובד סיעודי כאשר באותה תקופה סיימה העובדת הסיעודית את טיפולה באמו והוא נאלץ לסייע בקליטת עובדת סיעודית אחרת.

 

            לטענת התובע, בנסיבות אלה זכאי הוא מכוח הדין לתשלום פיצויי פיטורים.

 

6.         הנתבעת טענה מנגד, כי התובע לא הציג בפניה כל מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד כי לא היה יכול היה להמשיך לעבוד בשירותה. לדבריה, לא נתן התובע כל הזדמנות להציע לו עבודה המתאימה למגבלותיו הרפואיות וכי במצבה של אמו לא חל כל שינוי עובר למועד התפטרותו אשר הצדיקה את ההתפטרות.

 

עוד טענה הנתבעת, כי ככלל מדיניותה היא לשלם לעובדים מתפטרים את פיצויי הפיטורים וזאת לפנים משורת הדין, אך זאת בכפוף להשלכות הפיטורים ועיתויה על המשך הפעילות בחברה. לדבריה, מקום בו עובד נעתר לבקשתה להמתין ולסייע לה בהעברת תפקידו למחליפו, נוטה היא להעתר לבקשה לשלם פיצויי פיטורים.

 

            לטענתה, התובע סרב להמתין עד שימצא לו מחליף מתאים ומשאין היא מחוייבת לשלם לתובע על פי דין, אין לחייבה בתשלום פיצויי פיטורים.

 

7.         סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963 קובע כדלקמן -

 

"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא ושל בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".

הלכה פסוקה היא, כי "עובד המתפטר לרגל מצב בריאותו ... צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות עם התפטרותו, על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות" (דב"ע לג/3-3 זילבר - גלובויס בע"מ, פד"ע ד' 153).

 

            עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי, על הטוען להתפטרות מחמת מצב בריאותי, להמציא מסמכים המעידים על אי כשירותו לחזור לעבודתו ועל חוסר המסוגלות לביצוע עבודות הנדרשות למקום העבודה (דב"ע נא/7-3 מרים עדאוי - פ.א.ב. שירותים בע"מ, פד"ע כב', 325).

 

8.         במקרה שלפנינו כשל התובע בשניים.

 

ראשית, התובע לא הציג עובר להתפטרותו כל מסמך רפואי שיש בו כדי להעיד על מצבו הבריאותי המהווה מניעה להמשיך בעבודה. יתר על כן, דרישת הנתבעת לקבלת מסמכים כאלה, נענתה על ידי התובע בשלילה מפורשת (מכתבו מיום 29.11.08). אכן, ניתן להציג מסמכים רפואיים גם לאחר סיום יחסי העבודה בתנאי כמובן שמסמכים אלה מעידים על מצבו הבריאותי של התובע טרם התפטרותו. אלא שהמסמכים אותם הציג התובע אינם  תומכים בטענותיו.

 

עיון בתעודות הרפואיות מעלה, כי התובע סבל תקופה ארוכה (הרבה קודם להתפטרותו) מסחרחורות. יתכן וסחרחורות אלה מנעו מהתובע לנהוג ברכב, אולם התובע עצמו העיד כי רישיונו לא נשלל וכי המשיך לנהוג ברכב גם לאחר התפטרותו. יתר על כן, התובע הגיש מסמך של רופא תעסוקתי שניתן במסגרת בדיקות שנערכו לו בשירות התעסוקה. מאישור זה עולה, כי התובע מוגבל בעבודות הכוללות חשיפה לרעש, שמש ולעבודה בגובה. אין במסמך כל הגבלה לעבודה הכוללת נהיגה ואין בהגבלות אלה כדי לפגוע בהמשך עבודתו בנתבעת.

 

שנית, התובע לא הודיע בטרם התפטרותו על המניעה הבריאותית המונעת ממנו להמשיך בעבודתו ובכך לא איפשר למעביד לשנות את תנאי עבודתו ולהציע לו עבודה אחרת. מהעדויות עולה, כי בעבר עבד התובע אצל הנתבעת גם בעבודה שלא כללה נסיעות אלא מכירות בטלמרקטינג וכי לנתבעת היתה אפשרות לשלבו בעבודות אחרות.

מכאן, כי לו היה התובע מציג את מגבלותיו הרפואיות בפני הנתבעת, ייתכן והיתה הנתבעת יכולה לשבצו בעבודה אחרת.

 

9.         הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים אינן מסתפקות בכך שמצבו הבריאותי של העובד לקוי אלא יש לקחת בחשבון את "תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין". רק אם כל אלה יחד עם המצב הבריאותי מונעים את המשך העבודה, יש בהם סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. אם יכול המעביד לשנות את "תנאי העבודה" באופן שיתאימו למגבלותיו הבריאותיות של העובד, אין לראות במצבו הבריאותי של העובד כשלעצמו, משום "סיבה מספקת" להתפטרות.

 

10.        באשר למצבה הבריאותי של אם התובע. מהמסמכים שהוצגו בפני עולה, כי אכן אם התובע הינה בת כ-85 הנזקקת לטיפול סיעודי מלא. לא הוכח בפני כי מצבה הרפואי השתנה מאז שנת 2003. טענת התובע, כי בתקופה הרלוונטית נתקלה המשפחה בבעיות בהעסקת עובד סיעודי זר, לא נתמכה בכל ראיה שהיא. התובע עצמו לא ידע לציין את התאריכים שבהם התחלפו העובדים הסיעודיים ומכל מקום, אין בתחלופת העובדים הסיעודיים, אף אם נזקקה האם לסיוע התובע באותה תקופה, כדי להצדיק את התפטרותו מהעבודה.

 

התובע אישר כי לא פנה לנתבעת בבקשה לתקופת חופשה בתשלום או שלא בתשלום ואף לא המציא כל אישורי מחלה שלו או של אמו לתקופה הרלוונטית. זאת ועוד, לטענתו בדבר החמרה ו/או התדרדרות מצבה של אמו, לא נמצא כל חיזוק.

 

11.        התובע מלין על כך שהנתבעת לא הציעה לו כל עבודה אחרת. אלא, שמשעולה מעדותו של התובע כי לא היה מעוניין כלל לנסות ולהמשיך לעבוד אצל הנתבעת ולהשתלב ולו גם בתפקיד אחר וכי הוא עצמו לא פרש את מגבלותיו באופן שיאפשר לנתבעת להציע תפקיד אחר, אין מקום להחיל עליו את הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963.

 

מכל האמור לעיל, מאחר והתובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התפטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, דין תביעתו ברכיב זה - להידחות.

 

ניכויים משכר

 

12.        הנתבעת ניכתה משכרו של התובע סך של 2,450 ¤ בגין הוצאות טלפון סלולרי וסך של 1,000 ¤ בגין "תאונה".

 

13.        התובע טען, כי הנתבעת קיזזה את הסכומים בניגוד להוראות הדין, ואילו הנתבעת טענה כי התובע חתם על אישור המאפשר ביצוע קיזוזים בגין שימוש ברכב, ועל כן פעלה כדין.

 

14.        הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 קובעות -

           

"(א)     לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:-

 

(1)        סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על-פי חיקוק;

(2)        תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

(3)        דמי חבר בארגון עובדים ...

(4)        סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.

(5)        תשלומים שוטפים לקופת גמל ...

(6)        חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;

(7)        מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים - חלות על היתרה הוראות פסקה (6).

                                               

                        (ב)        "על אף האמור בסעיף (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי                          המעביד לנכות משכרו האחרון של  העובד כל יתרה של חוב

שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

 

הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובעות מהם הניכויים המותרים משכר עבודה והתנאים הם, כי על הסכום להיות קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת (דב"ע נד/ 201-3 יעקב עמנואל - שופרסל בע"מ, פד"ע כח 241; דב"ע שנ/119-3 חב' עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן-עמי, פד"ע כב' 303). 

 

יתרה מזו, סעיף 25 לחוק, אוסר על ניכויים פרט לאלה המנויים בו במפורש ואין בין הניכויים המותרים, פיצויים או תשלום נזקים בשל הפרת חוזה עבודה או נזקים שגרם עובד ברשלנותו, שאינם בגדר סכום קצוב ומוכח ושהעובד לא נתן הסכמתו לקיזוזם (המ' 213/61 גוסטב פשייר - מפעלי טקסטיל נצרת בע"מ, פד"י ט"ו (1) 844).

 

סעיף 25 (ב) אמנם מתיר קיזוז חוב שעובד חייב למעביד, אך פסיקת בתי-הדין לעבודה, גורסת כי גם חוב זה עניינו חוב קצוב בלבד אשר עובד התחייב לשלמו למעביד ולא חוב בלתי קצוב אשר המעביד תובעו והעובד מכחישו (דב"ע שנ/ 119-3 חב' עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן-עמי, פד"ע כב' 303) שהרי לא יעלה על הדעת, כי המחוקק יאפשר למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב ומדוע ולנכות כל סכום משכרו כישר בעיניו (דב"ע נד/101-3 יעקב עמנואל - שופרסל, פד"ע כח' 241).

 

15.        הנתבעת לא הציגה כל מסמך ממנו עולה, כי רשאית היתה לקזז משכר התובע הוצאות בגין טלפון סלולרי . משכך, ניכוי זה נעשה שלא כדין.

 

            באשר להוצאות בגין ה"תאונה" - צודקת הנתבעת כי התובע חתם על אישור שבו הוא מצהיר כי הוא אחראי לשימוש ברכב שהועמד לרשותו וכי נאסר עליו למסור את הרכב לנהג חדש או אדם מתחת לגיל 24 ומסירת הרכב לשימוש אחרים הינה באחריותו הבלעדית (נספח ט' לכתב ההגנה). באישור זה נקבע, כי התובע ישא בכל תביעה שמקורה בהפרת הצהרותיו הנ"ל וכי הנתבעת רשאית לקזז משכרו סכומים בגין הפרות אלה.

 

            אין באישור זה כל הסכמה לקיזוז בגין נזקים שיגרמו לרכב. יתרה מזו, גם אם היתה הסכמה לקיזוז בגין נזקים, אין הנתבעת פטורה מהוכחת אותם נזקים. הנתבעת אינה רשאית לקזז סכומים מבלי שהיא מציגה תחשיב מדוייק של אותם סכומים ואסמכתא מפורשת. הנתבעת אינה רשאית לעשות בשכר התובע כרצונה אלא בהתאם להוראות החוק והפסיקה ואלה דורשים שהסכום יהיה קצוב, מוכח או אינו שנוי במחלוקת. הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי סכום הקיזוז עומד בתנאים אלה.

 

16.        אשר על כן, על הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים שקיזזה משכרו והעומדים בסך כולל על שיעור של 3,450 ¤.

 

אחרית דבר

 

17.        לאור כל האמור, דין תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים - להידחות.

 

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שקיזזה משכרו בסך כולל של 3,450 ¤ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 30.8.08 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

 

בנסיבות העניין משהתקבלה התביעה בחלקה ונדחתה בחלקה - אין צו להוצאות.

 

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

 

 

ניתן היום כ"ו בכסלו, תש"ע (13 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                                                                                                                                                                   

יעל אנגלברג-שהם

           שופטת

 


001095/09עב 734 גלית אלירן

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/A03CBF7FD433BA1B4225768B0061D7B5/$FILE/B79D5D2CAFCDB4164225768B00391645.html
תאריך: 
13/12/09
Case ID: 
1095_9
Case type: 
עב
סיווגים
עורכי דין : :
:
שופטים : כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם
כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם
Powered by Drupal, an open source content management system