בטוח נ. הדר חברה לביטוח


 

בתי המשפט

PAGE  1

 


 

א  008178/05

בית משפט השלום ירושלים

 

20/12/2009

תאריך:

כב' השופטת אתי באום??ניקוטרה

לפני:

 

 





בטוח לאומי-סניף ירושלים

בעניין:

התובע


 

נ  ג  ד


 

1 . הדר חברה לביטוח בע"מ

2 . אבנר" איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

הנתבעות


 

פסק דין

 


בפני תביעת שיבוב.

 

התביעה הוגשה ב"סדר דין מקוצר".

 

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן ומבוקשם ניתן להם, תוך שהסכימו, כי בתיק זה לא תשמענה ראיות, אלא יוגשו סיכומים.

 

העובדות הצריכות לענייננו:

ביום 24/09/98 נהרג המנוח, זינגר יעקב ז"ל (להלן:"המנוח") בתאונת דרכים.

המנוח הותיר אחריו אלמנה ושתי בנות.

בעקבות פטירת המנוח – שילם המל"ל והוא אמור לשלם גמלאות שארים.

 

ביום 29/03/04 פנה המל"ל לנתבעות בדרישת שיבוב, על פי ההסכם, על סך של 1,211,050 ש"ח.

 

ביום 04/05/04 שילמו הנתבעים לתובע סך של 1,209,040 ש"ח ונותרו חייבים לתובע סך של

2,010 ש"ח.

 

התובע פנה אל הנתבעים בדרישה נוספת בגין יתרה זו והוסיף ודרש סכום נוסף, כפי שיפורט להלן.

 

הנתבעים טענו, כי סילקו את הדרישה המקורית במלואה וכי אין הם חייבים לשאת ביתרה בסך של כ – 2,000 ש"ח ועוד טענו כי אם "שכח" המל"ל לדרוש סכום כלשהו בדרישתו המקורית ונזכר בכך רק בהמשך, הרי לא ניתן לחייב הנתבעים לשאת בתשלום נוסף כלשהו.

 

ובמה דברים אמורים?

 

יתרת הסכום

התובע צירף לתביעתו דו"חות המלמדים על התשלומים השונים, פירוטם ומסמך מטעם לשכת האקטואר שכותרתו – "היוון גמלאות תלויים בענף נפגעי עבודה לפי ק.ת. 5027".

 

בבקשת הנתבעים למתן רשות להגן, אשר הפכה לכתב הגנה מטעמם נטען, כי "…גם אם קיימת יתרה לתשלום, המוכחשת כשלעצמה, הרי שלזכותם יתרת זכות בשל תוספת ריבית ששולמה על ידם, כששולם הסכום המקורי, בהתאם לדרישה הראשונה."

 

טענה זו לא בוססה באופן כלשהו – לא במסגרת הבקשה ואף לא בדיון, שנתקיים בפני ביום 15/05/07.

 

נכון הוא, כי הנתבעים בסיכומיהם טענו, כי לבקשתם למתן רשות להתגונן צורפה, לכאורה, חוות דעת אקטוארית, אלא שכאמור – לבקשה שבפני לא צורפה חוות דעת כלשהי (ואף אין אזכור לחוות דעת שכזו במסגרת הבקשה עצמה) ואשר על כן, יש לקבוע, כי טענת הנתבעים בעניין

זה – טענה בעלמא ויש לחייב נתבעים לשאת אף ביתרת הסכום בסך של כ – 2,000 ש"ח וכפועל יוצא יש לקבוע, כי הנתבעים לא סילקו את חובם על פי הדרישה המקורית וחובם למל"ל – חוב הוא.

 

תביעת סכום נוסף/חדש שלא בא זכרו בדרישה המקורית

מן המצוי בתיק נלמד, כי מלכתחילה דרש המל"ל מן הנתבעים סך של 1,211,050 ש"ח, אשר רובו, כאמור, שולם על ידי הנתבעים, אלא שביום 19/07/05 פנה המל"ל אל הנתבעים בדרישה נוספת במסגרתה טען: "מעיון חוזר בתיק, עולה, כי דרישתנו לפיצוי מיום 29.3.04 לא כללה תוספת עבור הבת זינגר אירנה…".

 

כאן יוער, כי בעת משלוח הדרישה המקורית טרם נולדה אותה גמלה ששולמה לבת אירניה, זאת מקום בו מדובר בגמלה המשולמת לילד הבוחר להתגייס לצבא, כפי שעשתה הבת הפועל וכאשר ממילא, במועד הוצאת הדרישה המקורית לא יכול היה המל"ל כלל לדעת אם יצטרך לשאת בתשלום גמלה זו, המבוססת על רצונו של הילד להתגייס לצבא.

 

המחלוקת הנטושה בין הצדדים הנה האם רשאי המל"ל לתבוע שיבובה של אותה גמלה אותה לא דרש, כאמור בדרישתו המקורית וכאשר הנתבעת אף טוענת (אלא שטענתה זו נדחתה כאמור לעיל), כי ממילא סילקה את חובה על פי הדרישה המקורית.

 

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אל העיקריות ביניהן אתייחס בהמשך, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

 

ראשית, אחזור ואציין, כי דרישתו המקורית של המל"ל לא סולקה. נותרה יתרת חוב של

כ – 2,000 ש"ח ואף אם מדובר באחוז זעום מכלל הדרישה – עדיין מדובר ביתרת חוב, שהמל"ל מעולם לא הודיע, כי ויתר עליו.

 

טענת הנתבעות ולפיה, ההסכם קובע מנגנון סופיות, כך שסילוק הדרישה המקורית מהווה סילוק כל חוב הקיים כלפי מל"ל – אינה מתיישבת עם נתוני התיק שבפני, שכן, כאמור, דרישת המל"ל לא סולקה ומנגנון "הסופיות" לא מצא את ביטויו כאן.

 

משנותרה יתרת חוב – רשאי היה המל"ל לעדכן את דרישתו ולתקן את תביעתו, תוך הוספת הגמלה ששולמה לבת אירניה ולעניין זה יש לאמץ את החלטתו של כב' השופט עמית בבר"ע (חי) 1659/07, המוסד לביטוח לאומי נ' עיריית חיפה ולפיה: "כך גם בענייננו, אין לראות את התיקון המבוקש כהוספה של "עילת תביעה", אלא כתיקון המתייחס לסעדים ולגובה הפיצוי. עניינו של התיקון בסוג הגמלה, שמקבל הנפגע החל משנת 2003 וככזה אופיו יותר טכני מאשר מהותי, הגם שהותרת התיקון משמעה הגדלת סכום התביעה."

 

הנתבעת טוענת בסיכומיה, כי לו ידעה, כי יתרת חוב כה לא משמעותית עלולה להביא לתשלום בגין גמלה נוספת – הייתה ממהרת לסלק יתרת חוב זו – לאו טענה היא.

 

הנתבעת עשתה את חישוביה והחליטה להתמקח על יתרת החוב בסכום הזניח – בכך, הביאה עצמה למצב בו לא סילקה את הדרישה המקורית ואפשרה את תיקונה, כפי שנעשה בפועל.

 

הייתה זו כאמור – החלטתה שלה להתנהל כך.

 

ריבית הסכמית

הנתבעת טוענת, כי מקום בו יקבל בית המשפט את תביעת המל"ל, הרי מתבקש הוא שלא לחייבה בריבית הסכמית – משום שמדובר בענייננו במחלוקת אמיתית שבין הצדדים, אשר הצדיקה דיון משפטי, מה גם שהתובעת גרמה להימשכות ההליכים.

 

כבר נקבע בע"א (מחוזי, י-ם) 9105/06 כי אף מחלוקת משפטית בין הצדדים אינה עילה לויתור על ריבית הסכמית, עליה הסכימו הצדדים ללא כל תנאי וממילא טענה זו מהווה הרחבת חזית, באשר לא נמצא בכתבי טענות הנתבעת (למעט בסיכומיה) טענה כלשהי המתייחסת לביטול החיוב בגין הריבית ההסכמית.

 

סופו של דבר;

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 104,546 ש"ח בתוספת ריבית פיגורים הקבועה בהסכם מיום הגשת התביעה, 18/08/05 ועד לתשלום בפועל.

 

עוד תשלם הנתבעת לתובע הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו בסך של 10,000 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדלקמן:

 

ביחס להוצאות – ממועד הוצאתן ועד לתשלום בפועל.

ביחס לשכר הטרחה – ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

 

המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

 

ניתן היום כ"ז בכסלו, תש"ע (14 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

 

אתי באום??ניקוטרה, שופטת

עינת נעמי ישראלי

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/507A9038079F4866422576920003A507/$FILE/C647DF4E5874D05D4225768B002A3893.html
תאריך: 
20/12/09
Case ID: 
8178_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : אתי באוםניקוטרה
אתי באוםניקוטרה
Powered by Drupal, an open source content management system