מרדכי מזרחי נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בית הדין לעבודה

 

בל 006456/06

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

 

13/01/2009

 

 

בפני כב' השופטת יהלום הדס

 

 

 

 



 

מרדכי מזרחי

בעניין:

התובע

עו"ד רייך

ע"י ב"כ

 


 

נ  ג  ד

 


 

מוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

עו"ד מזרחי-לוי

ע"י ב"כ

 

פסק דין

 

1.   הוגשה תביעה להכיר במחלת התובע בגב תחתון וברגליים, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

 

2.   הצדדים הסכימו על מינוי מומחה על בסיס עילת מקרוטראומה, עפ"י העובדות כדלקמן:

א.        התובע, יליד 1963, מייחס פגיעה בגב + כאבים ברגליים לאופי ותנאי עבודתו כמדפיס.

ב.         התובע עובד בהדפסות משי מזה 3 שנים, לפני כן עבד שנתיים כנהג, וקודם לכן עבודה אצל מעסיקים שונים כמדפיס.

ג.         באשר לאופי עבודתו: מתאר התובע עבודה הכרוכה בעמידה על הרגליים במשך שעות רבות. הרמת שקים עם בדים והנחתם על השולחן, התקנת שבלונה על המכונה ושפיכת צבע על השבלונה אח"כ לוקח חולצה חולצה מניח על השולחן מוריד את השבלונה עם יד שמאל- השבלונה על מעים זרוע התפוסה בקפיץ. "כל הקטע הזה, אני לוקח פרונט (חולצה) פרונט בתנועת סבוב של הגב, מניח על השולחן, מוריד שבלונה, ביד שמאל מחזיק את השבלונה ויד ימין נעה קדימה אחורה לפעמים 4-3 פעמים לחולצה. פעולה זו ביד ימין מתבצעת בכפיפה קלה של גב ימין קדימה אל שולחן העבודה אשר נמצא בגובה עד אמצע הבטן. מדובר ב- 2000-1500 חולצות ביום שאני מבצע את הפעולות האלה לגביהן, כל העבודה מתבצית בעמידה כשרק האגן והגב מסתובבים, כל הזמן הרגליים כואבות..."  מתאר תנועות חוזרות של סיבוב האגן והגב.

 

3.          בית הדין מינה כמומחה רפואי את ד"ר לב-אל אסא.

             אלה השאלות שהופנו למומחה:

"א.      מהי מחלתו של התובע?

ב.         האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל?

ג.         אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות) – פגיעות זעירות וחוזרות לגבו ורגליו של המבוטח שניתן לאתר בזמן או במקום?

ד.         האם קבעת כי היו פגיעות זעירות  - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל המבוטח?

            במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך

(irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים?

ה.        אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה?".

 

4.         להלן חוות דעת המומחה מיום 16/2/08:

"א.      התשובה המדוייקת ביותר שאני יכול לתת לשאלה מה היתה מחלתו של    התובע הנה "כאב גב תחתון לא ספציפי". הסיבה לחוסר יכולתי לדייק יותר נובעת מכך שלמרות מה שבמהלך התקופה מ- 27/10/2005 ועד 26/1/06 התלונן התובע על כאב גב תחתון עם קרינה לרגלו ונבדק כמעט כל שבוע על ידי אורתופד לא נרשמו בתיקו ממצאים אופייניים לאבחנה ספציפית יותר וכן לא תועדו ממצאי דימות המכוונים לאבחנה יותר ספציפית. למעשה בדיקת טומוגרפיה מחשבית שנעשתה לו בתקופה זאת נמצאה תקינה למרות מה שב- 1998 בדיקה דומה העלתה ממצא פתולוגי.

ב.         אין קשר סיבתי מובהק בין מחלתו של התובע לבין עבודתו כפי שתאר בהחלטת בימ"ש. הסיבה לקביעתי זאת היא שכבר ב- 1998 סבל התובע למשך חודש לפחות מגנשת ימנית כלומר מכאב גב תחתון עם קרינה לאורך גף ימין תחתון מלווה ברדימות ופראסטזיות. נעשתה בדיקת ט"מ שהראתה בלט מרכזי של דיסקה בין חוליתית L5-S1.

            עם זאת עולה השאלה האם למרות העובדה שגבו של התובע נפגע כבר קודם לתקופה בה עבד התובע בהדפסות משי אין לראות בעבודתו זו כגורם תורם או מחמיר, או שמא היתה כאן בו זמניות בין ההתפתחות הנורמלית של מחלת הגב של התובע לבין העובדה שהוא עבד במקום שעבד. לענות על שאלה זאת צריך להתייחס לארבעה מצבים שלגביהם יש תימוכין מדעיים להיותם מצבי סיכון להתפתחות מחלת גב.

            מצבים אלו הינם: 1. עבודה פיסית כבדה וקשה. 2. הרמה תכופה וביצוע תנועות גוף נמרצות. 3. כפיפה ופיתול גוו תכופים במצבים לא נוחים. 4. רטט כל גופי.

            מתוך 4 אלו רק מצבים 1 ו2 יתכן והולמים את תאור עבודתו של התובע כפי שהוא מופיע בהחלטת בימ"ש. למיטב הבנתי אי אפשר לראות בפעולות כמו הרמת שקים עם בדים כעבודה פיסית קשה וכן לא התקנת שבלונה ושפיכת צבע על השבלונה. גם לקיחת חולצה ביד והנחתה על השולחן או העברת שבלונה על החולצה ביד אחת לא ניתן להתייחס אליהם כמאמץ פיסי קשה או הרמה תכופה וביצוע תנועות גוף נמרצות.

ג.         מאחר שתשובתי לשאלה קודמת הנה שלילית – אין צורך לענות על שאלה זאת.

ד.         כנ"ל.

ה.        כנ"ל".

 

5.          ביום 7/4/08 נשלחו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

"א.       ציינת בסעיף ב לחוות דעתך כי "אין קשר סיבתי מובהק בין מחלתו של התובע לבין עבודתו", האם נכון למצוא קשר סיבתי כל שהוא ו/או ברמת סבירות של 51% בין מחלת התובע לבין עבודתו.

ב.   כלום נכון שקיימת אפשרות כל שהיא, כי העבודה הינו בבחינת גורם תורם או מחמיר ביחס למחלת התובע.

ג.    בהנחה כי קיים קשר סיבתי כל שהוא בין מחלת התובע לבין עבודתו, כלום נכון לייחס את פגיעתו / מחלתו של התובע לתורת המיקרוטראומה.

ד.   אם תשובתך לשאלה 3 הינה חיובית, כלום נכון שתנאי עבודתו של התובע השפיעו על התפתחות או החמרת המחלה כמו נתוניו האישיים של התובע או שמא, פחות מנתוניו האישיים".

6.          להלן תשובות המומחה מיום 25/4/08:

"א.       עסקינן אינו בבעיה מתמטית אלא בעיה מורכבת שיש בה מספר רב של נעלמים. כך למשל, דבר לא נאמר על הרגליו של התובע, העומסים שהוא מעמיס על עמוד השדרה שלו בשעות שאינו עובד ואפילו לא על פרמטרים חיוניים להבנת העומסים עליו בעת העבודה כמו משקלו של שק בדים, מספר הפעמים שהוא מרים שק כזה במהלך יום עבודה, מה הפרש הגבהים בין מקום מנוחתו של השק עד שהוא מרים אותו ובאיזה אופן בדיוק מרים הוא את השק. אשר על כן כל נסיון מצידי לענות על השאלה תוך נקיטת מספר באחוזים לא יהיה אלא מצג שוא.

             אמירתי כי אין קשר סיבתי מובהק בין מחלתו של התובע לבין עבודתו יש להבינה כך: הסיכוי של התובע ללקות במחלה זאת לא היה שונה לו עבד בעבודה אחרת.

ב.          אין דרך לענות על שאלה זאת אלא בחיוב שהרי המונח "אפשרות כל שהיא" חובק את כל האפשרויות החל מהקלושות שבקלושות.

ג.          לא ניתן ליחס את מחלתו של התובע לתורת המיקרוטראומה באשר לא מתקיימים כאן התנאים של ארועים דיסקרטיים, שניתן לאפיינם במקום ובזמן, המותירים אחריהם נזק זעיר אך בלתי הפיך.

ד.          כיון שתשובתי לג' שלילית אין צורך לענות על שאלה זאת".

(ההדגשות הוספו)

 

7.          בסיכומי התובע נטען:

א.         די בהחמרה במצבו הרפואי, כדי להוות פגיעה בעבודה.

             במקרה הנדון מדובר ב"תאונת החמרה".

ב.          המומחה מאשר שקיימת אפשרות כלשהי להחמרת מחלתו של התובע על ידי עבודתו.

 

8.          בסיכומי הנתבע נטען:

א.         לא הוכח קשר סיבתי בין העבודה לבין כאבי גב ורגליים.

ב.          המומחה קובע במפורש כי לא קיים קשר סיבתי כאמור.

ג.           אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה.

 

9.          בחוות הדעת קבע המומחה כי אין קשר סיבתי מובהק בין מחלתו של התובע לבין עבודתו.

             המומחה העלה שאלה שמא העבודה החמירה את הפגיעה בגב. לדעת המומחה, יש ארבע אפשרויות שבהן הדבר יכול לקרות, כאשר השתיים שרלבנטיות לתובע הן עבודה פיסית קשה וכבדה או הרמה תכופה וביצוע תנועות גוף נמרצות.

לאחר מכן ניתח את הפעולות שמבצע התובע ומצא שאף אחת מהן אינה עונה על ההגדרה דלעיל.

 

בתשובה לשאלות הבהרה אמר המומחה כי יש להבין את קביעתו כך:

"הסיכוי של התובע ללקות במחלה זאת לא היה שונה לו עבד בעבודה אחרת".

 

לאחר מכן הבהיר בצורה ברורה:

"לא ניתן לייחס את מחלתו של התובע לתורת המקרוטראומה באשר לא מתקיימים כאן התנאים של ארועים דיסקרטיים, שניתן לאפיינם בזמן ובמקום, המותירים אחריהם נזק זעיר אך בלתי הפיך".

 

10.        חוות הדעת היא ברורה וחד משמעית ולפיה אין קשר סיבתי בין מחלת התובע בגב לבין העבודה.

השפעת העבודה על פרוץ המחלה או על החמרתה, לא היתה משתנה לו היה עובד בעבודה אחרת.

מכל מקום – אין ליישם על התובע את תורת המקרוטראומה באשר הפגיעה שממנה הוא סובל, אינה נגרמת מסדרת אירועים חוזרים שכל אחד מהם גורם נזק בלתי נראה ובהצטברותם נגרם נזק ניכר.

 

11.        קביעת המומחה ברורה.

אף שקבע בחוות הדעת כי יתכן שמדובר בהחמרת מצב רפואי, הרי שבכל מקרה לא השתית את קביעתו על תורת המקרוטראומה.

 

12.        נוכח האמור, התביעה נדחית.

       אין צו להוצאות.

 

 

ניתן היום ט"ז בטבת, תשס"ט (12 בינואר 2009) בהעדר הצדדים

 

יהלום הדס, שופטת

 

תשובה חן-קלדנית.

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/6569C2136C28243A4225753D005598F0/$FILE/8DFD29B1DCDB6628422575370034C0BA.html
תאריך: 
13/01/09
Case ID: 
6456_6
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : יהלום הדס
יהלום הדס
עורכי דין : מזרחי-לוי רייך
מזרחי-לוי
רייך
Powered by Drupal, an open source content management system