נבטי נ. חברת קרית צאנז בע"מ



 

ש  000127/09

בית הדין לשכירות בירושלים

 

24/12/2009

תאריך:

כב' השופט יצחק שמעוני  ס. נשיא

לפני:

 

 

 

טלעה נבטי

בעניין:

המבקש

יהושע ננר ואח'

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

חברת קרית צאנז בע"מ

המשיבה

נורית מזובר-רז

ע"י ב"כ עו"ד

 

פסק דין

 

לפניי בקשה למתן רשות להשכרת המושכר הנמצא ברח' עבודת ישראל 12 ירושלים בשכירות משנה. המבקשת הינה דיירת מוגנת במושכר המשמש כחנות מכולת. בעלה של המבקשת המנוח, נבטי נתנאל ז"ל, היה דייר מוגן במושכר על פי הסכם שכירות שצורף לבקשה. לאחר פטירתו הפכה המבקשת לדיירת מוגנת, מכוח הוראות סעיף 23 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב). בבקשה נטען, כי המבקשת מתפעלת את החנות בעצמה בעזרתו של בנה, אמנון נבטי, אך הדבר קשה לה עקב גילה המתקדם ולכן בשל מצב בריאותו של בנה מבקשת היא להשכיר את המושכר בשכירות משנה ולחלק את דמי השכירות שיתקבלו בהתאם להוראות סעיף 54 (א) לחוק. לטענתה, זכותה להשכיר את המושכר בשכירות משנה ובלבד שלא תעשה רווח בלתי סביר על חשבונו של בעל הבית – המשיבה. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בשכירות שתחילתה לפני עשרות שנים והמבקשת בהיותה דיירת מוגנת משלמת דמי שכירות מיזעריים והמושכר עצמו כמעט ואינו פועל. סעיף 54 לחוק מתייחס לדייר המחזיק ומשתמש בבית עסק ומשכיר חלק ממנו ואין כוונתו של החוק לחול במקרה שכזה בו רוצה הדייר לעזוב את המושכר כולו ולהשכירו בשלמות לצד ג'. מטעם המבקשת העיד בנה, מר אמנון נבטי, המשיבה בחרה שלא להגיש כל תצהיר בתמיכה בטענותיה ואף לא נשמעו עדים מטעמה בדיון שלפניי, הגם שנוכחו שניים כנציגי המשיבה ובכללם עו"ד רוטנברג.

לאחר עיון בבקשה, בתשובת המשיבה, שמיעת עדותו של בנה של המבקשת, ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב, שוכנעתי שיש מקום להיעתר לבקשה להשכרת המושכר ללא המחסן, כפי שיפורט בהמשך.

כעולה מחוזה השכירות ומעדותו של בנה של המבקשת, המושכר מורכב משני חלקים; חנות בשטח כ- 13 מ"ר ומחסן בשטח כ- 14 מ"ר. המושכר הושכר בזמנו לבעלה המנוח של המבקשת ושימש למכולת. כיום המבקשת מתפעלת את החנות באופן חלקי בעזרת בנה אמנון, הדבר קשה לשניהם, הן למבקשת בשל גילה המתקדם והן לבנה בשל מצבו הרפואי. עוד הוברר בדיון בפניי כי המושכר מוזנח וזקוק לשיפוץ וכי ישנו שוכר המוכן לשפץ את המקום על חשבונו ולשלם דמי שכירות חודשיים בסך 3,000 ¤ לחודש. המשיבה לא העלתה כל טעם סביר להתנגדותה. לא טעמים כלכליים או אחרים וכל טענותיה הן טענות משפטיות כפי שהועלו על ידי ב"כ המשיבה, עו"ד נורית רז-מזובר. כמו-כן לא מצאה לנכון להעיד איש מטעמה. אציין, כי כל הצעות הפשרה שהועלו על ידי בית הדין בדיון זה, והן רבות, סורבו על ידי המשיבה מכל וכל ויש להביע צער על כך, במיוחד כשמדובר בתאגיד ולא בבעל-בית פרטי.

הוראות החוק המתייחסות לשכירות משנה הן סעיפים 19 (ב), 37 (א) (4) וסעיף 54 (א) לחוק הגנת הדייר. בחנתי הוראות סעיפים אלה וכן את נסיבותיה של המבקשת ושוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה, זאת בשל גילה המופלג והקושי להמשיך להפעיל את המושכר באמצעות בנה. כפי שצויין לעיל, המושכר כולל שני חלקים ונראה כי אין כל מניעה להשכרת החנות ללא המחסן ובכך עונה השכרת המשנה להוראות החוק.

נוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה וניתנת רשות למבקשת להשכיר את החנות, ללא המחסן, בשכירות משנה. אם יהיה צורך בשיפוץ החנות, תהיה רשאית המבקשת לבצע שיפוץ זה ובלבד שכל ההוצאות יחולו עליה בלבד.

לכשתושכר החנות, ללא המחסן בשכירות משנה, הרי שמדמי השכירות שיתקבלו על ידי המבקשת משוכר המשנה יועברו 50% מהם לידי המשיבה.

אשר להוצאות משפט – אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות משפט ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ¤ בצירוף מע"מ.

 

 

ניתן היום ו' בטבת, תש"ע (23 בדצמבר 2009) במעמד הצדדים.

 

יצחק שמעוני, שופט

סגן נשיא

 

 


 

000127/0

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/4369192FE07992B2422576960051DA24/$FILE/7A890C2D7B4FF426422576960024E693.html
תאריך: 
24/12/09
Case ID: 
127_9
Case type: 
ש
סיווגים
שופטים : סגן נשיא
סגן נשיא
עורכי דין : נ ג ד
נ ג ד
Powered by Drupal, an open source content management system