אבו נ' מ"י


 

   

בתי המשפט

ע"פ 4672/09

בבית המשפט המחוזי בירושלים

 

 

כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי

כבוד השופט אהרן פרקש

כבוד השופט רפי כרמל

לפני:

 

 



 

דוד אבו

בעניין:

 

המערער

ע"י ב"כ עו"ד אליק רפאלי

מטעם הסנגוריה הציבורית

 


 

 

נ  ג  ד

 

 


 

מדינת ישראל

 

 
המשיבה
ע"י ב"כ עו"ד ז?הר גיאת מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

 

 

פסק דין

 

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ), בת.פ. 2658/07, מיום 9.6.09.

 

כתב האישום וההרשעה

1.         המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון כתב האישום, בארבע עבירות של מרמה, תחבולה וערמה, עבירות לפי סעיפים 220(1), 220(2) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), בארבע עבירות של אי קיום דרישות לפי סעיף 216 לפקודה, ובשורה של עבירות לפי סעיפים 117(ב)(1), 117(ב)(6) ו-117(ב)(7) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, במהלך השנים 2002-2004 ביצע המערער עבודות שונות כעוסק מורשה ולא דיווח על ההכנסות מעבודות אלה. סך כל ההכנסות אשר השמיט המערער מדיווחיו לרשויות המס הגיע לכדי 396,511 ¤.

 

גזר דינו של בית משפט קמא

2.         בגזר דינו עמד בית משפט קמא על כך, כי חברה מתוקנת אינה יכולה לעבור לסדר היום נוכח העלמה מכוונת של הכנסות בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. כמו כן, התייחס בית משפט קמא לנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן ובדברי בא-כוחו בטיעוניו לעונש, אולם קבע כי נסיבות אלו נסוגות אל מול האינטרס הציבורי שבהענשת עברייני מס בחומרה. עוד ציין בית משפט קמא, כי המערער הפיק רווח נאות מפרי באושיו ועל-כן יש גם ליטול ממנו את פירות הנאתו. בית משפט קמא קבע כי לא ניתן להימנע מהטלת מאסר בפועל של ממש על המערער, אם כי מתון יחסית בנסיבות העניין נוכח נסיבותיו האישיות הקשות, כאמור. בסופו של יום השית בית משפט קמא על המערער עונש של 15 חודשים של מאסר, מתוכם 6 חודשים בפועל ממש והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים. כמו כן נקנס המערער בסכום של 50,000 ¤, או שלושה חודשים של מאסר תמורתם.

 

עיקרי טענות הצדדים

3.         הערעור מופנה כלפי רכיב המאסר בפועל ודרך ריצויו. לטענת ב"כ המערער, עו"ד אליק רפאלי, הודה המערער בהזדמנות הראשונה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, חסך עבודה רבה מהחוקרים, הביע צער וחרטה עמוקה ופעל להשיב את הגזלה. לטענתו, הרקע לביצוע העבירות היה דיכאון וטיפול בבני משפחתו תוך הזנחה ואדישות כלפי ההתנהלות החשבונאית בעבודתו. בתקופת ביצוע העבירות היה המערער שקוע בכאביו. המערער איבד ארבעה אחים ולאחר מכן חלתה אמו במחלה קשה, אשר חייבה את המערער לסעוד אותה עד לפטירתה. כל אלו גרמו למערער למצוקה נפשית קשה אשר הובילה אותו לחוסר תפקוד כללי ובעיקר בעבודתו. בנוסף, נפגע בנו של המערער בתאונת דרכים קשה. לטענת ב"כ המערער טעה בית משפט קמא בכך שלא ייחס את המשקל הראוי בגזרת העונש להסרת המחדלים על-ידי המערער בשעה שהמערער שילם לרשויות את חובו. עוד נטען, כי המדובר בחובות שנוצרו לפני חמש ושש שנים ואין כל אינטרס ציבורי לשלוח היום את המערער לכלא. לשיטת המערער, היה על בית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן לגזור עליו מאסר קצר אשר ירוצה בעבודות שירות, וכך מבקש הוא מאיתנו להורות. ב"כ המערער הגיש פסיקה לעיוננו לתמיכה בטענתו להקל בעונשו של המערער ולהמרת המאסר בפועל לעבודות שירות.

4.         לפנים משורת הדין התרנו לעו"ד משה באדר, אשר מכיר את המערער למעלה מארבעים שנה, לטעון לזכותו של המערער. לדבריו, אין במערער זדון כלל וכולו טוב. כל הזקוק לעזרה יודע כי יוכל להתקשר אל המערער אשר יתייצב לעזרתו וכל זאת בהתנדבות. המערער נטל הלוואות מבנקים שונים ומשקו עוקל ואם ירצה מאסר בפועל כי אז יתמוטטו משפחתו ומשקו, והמערער לא יוכל לעמוד בהסדרים מול הבנקים ומול המשקם. לבסוף מסר עו"ד באדר כי קיים חשד שאף רעייתו של המערער לקתה במחלה קשה.

 

5.         ב"כ המשיבה, עו"ד ז?הר גיאת, טען כי העונש שהוטל על-ידי בית משפט קמא נמצא בלב מתחם הסבירות בעבירות מסוג זה. לדבריו, המערער נדון בעבר למאסר של 4 חודשים בגין עבירות דומות, וזו הסיבה שלא ניתן היה להגיע להסדר בעניינו של המערער לתשלום כופר בלבד, כפי שהוצע על-ידי המערער בזמנו. ב"כ המשיבה מפנה לפסיקה של בית המשפט העליון, לפיה גם כאשר קיימות נסיבות אישיות קשות עדיין קיים אינטרס ציבורי גדול להעניש בחומרה מבצעי עבירות מס. המדובר בעבירה שמפתה מאוד לבצעה וקשה מאוד לגלותה. לשיטתו, אלמנט ההרתעה תוך אי-מתן משקל לנסיבות כלכליות ולמצב כלכלי צריך להדריך לעניין הענישה. על דברים אלו השיב ב"כ המערער, כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיבה מתייחסת לעבירות בהיקף העלמות כספי רב יותר, כאשר המחדלים שם לא הוסרו.

 

דיון והכרעה

6.         בע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 721, 727 (2004) ציין בית המשפט העליון, כי "עבירות המס הכלכליות, הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".

 

ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381, 384 (2004), כי "בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה...".

 

בע"פ 2407/05, 2413, 2414 מן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.7.05), הוסיף בית המשפט העליון והדגיש, כי יש להתייחס בחומרה רבה אל אלה שאינם מדווחים אמת לרשויות המס על הכנסותיהם ואינם משלמים מס - אמת. וכך מצינו שם דברים נכוחים אלה:

 

"עניין אחרון זה מחייב אותנו להדגיש את התופעה, שככל הנראה רווחת מאד בקרב הציבור, וכוונתנו לכך שהעלמת הכנסות מידיעתם של שלטונות המס, נתפסת כמעשה אשר מותר לחטוא בו, הואיל והוא בבחינת הכרח בל-יגונה. תפישה זו יש לעקור מהשורש. כך בדרך כלל, ובמיוחד במדינה שצרכיה כה רבים ואמצעיה כה דלים, והמתחבטת מזה שנים במצוקות תקציביות של ממש, ובממדי עוני ההולכים וגדלים.

התמודדות זו קשה היא, הואיל ועבירות המס נעשות הרחק מעינו השוזפת של החוק, ובדרך כלל הן נעשות תוך שיתוף פעולה של גורמים אחדים בעלי עניין. יתר על כן, גם מספרם של העושים במלאכת החקירה אינו רב, ועל כן כאשר נחשפת תופעה בהיקף כה חמור כמו במקרה שבפנינו, מצווה בית המשפט להרים את תרומתו לצמצום ממדיהן של עבירות המס על ידי החמרה בענישה. המסר לכלל בעניין זה הוא פשוט וברור - הכל מצווים לדווח דיווח אמת על היקף עסקיהם, ואם כך יהיה, מותר להניח שהנטל על כלל אזרחי המדינה יהיה שוויוני יותר. ולהיפך, מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים, הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו".

 

הוא הדין גם במי שהסיר את המחדל על ידי תשלום חובו. עמד על כך בית המשפט העליון בע"פ 2407/05 הנזכר באומרו:

 

"המייחד את המערערים שבפנינו הוא שהם הקדימו ופרעו את חובם לשלטונות המס. עובדה זו, מעבר להיותה סילוק של המחדל, גלומה בה גם חרטה, והרי מקובל עלינו מקדמת דנא, כי חרטה, כמו הטבת נזקו של הקורבן, ראוי שיזקפו לקולת העונש בבוא הנאשם לתת את הדין. אולם, גם את זאת יש להדגיש: עם כל חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות. אכן, במקרה הנוכחי פרעו המערערים את חובן של החברות, אולם כאמור, מדובר במי שהיו מעורבים במישרין בביצוען של העבירות, ועל כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל".

 

7.         ברע"פ 6296/09 איקס איקס אקסלנט מזון אילת בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם,9.8.09), נדון עניינו של נאשם שהורשע על פי הודאתו במספר ובסוג עבירות כמערער שלפנינו, כאשר סכום המס שהגיע ממנו היה 300,130 ¤. לאחר שהנאשם הסיר חלק מהמחדלים, גזר עליו בית משפט השלום עונש של ששה חודשים של מאסר בפועל, שבעה חודשים של מאסר על תנאי וקנס בגובה של 15,000 ¤. ערעור שהוגש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נטען על ידי המבקש, כי הסיר את כל המחדלים ואף מגיע לו החזר, ועל כן אבד הטעם בריצוי עונש המאסר בפועל. בית המשפט העליון, מפי כב' השופט ס' ג'ובראן, דחה את הבקשה באומרו, בין השאר, דברים אלו:

 

'גם לו קיבלתי את כל טענות המבקש והנחתי, כי הלה הגיש את כל הדו"חות החסרים לרשויות המע"מ וסילק את כל המחדלים נשוא כתב האישום, לא היה בכך די כדי לפטרו מעונש המאסר שהוטל עליו. השבת החוב שהועלם מקופת המדינה וחרטתו של המבקש, באו בחשבון הנסיבות המקלות בגזר הדין. הגם שבאותו מועד הוסר רק חלק מן המחדלים, בית משפט השלום התייחס למה שכינה "מאמציו הכנים" של המבקש להסירם עד תום וציין כי לולא עובדה זו, היה מקום להשית עליו עונש מאסר ממושך ביותר".

 

בית המשפט הוסיף ואמר גם זאת:

"יתר על כן, הסרת המחדלים איננה מהווה תחליף לענישה וערובה לכך שלא יוטל על עבריין המס עונש מאסר בפועל. כבר עמדתי על כך במקום אחר בצייני:

 

"עם כל חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות... על כן אף שלהסרת המחדל במקרה זה יש לייחס משקל, אין להפריז בו עד כדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל" (ע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.7.2005) וראו גם רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.11.2006); רע"פ 2496/07 משה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.2007)).

 

משכך, נוכח חומרת מעשיו של המבקש שהורשע כאמור לא רק באי הגשת דו"חות, כי אם גם במסירת דו"חות כוזבים, לאור חובת הרתעתם של עברייני מס כאמור לעיל, ובהתחשב בכך שנסיבותיו האישיות של המבקש ומצבו הרפואי כבר נלקחו בחשבון על ידי בית משפט השלום, אינני רואה מקום להקל בעונשו".

 

הנה כי כן, הסרת כל המחדלים ואף נסיבות אישיות אין בהן כדי למנוע השתת מאסר לריצוי בפועל.

 

 

 

8.         מן הכלל אל המערער שלפנינו. נתנו דעתנו לטענות באי-כוח הצדדים ולדבריו של עו"ד באדר. בית משפט קמא הביא במסגרת שיקוליו את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, כעולה מתסקיר שירות המבחן, וכפי ששב וציין בפנינו בא-כוחו. דומה, כי לא נפל פגם בגזר דינו של בית משפט קמא, שהתבסס על הדרך שהותוותה על-ידי בית המשפט העליון לעניין הטלת עונשים על עברייני מס גם משהוסרו המחדלים על ידם. עם זאת, נוכח נסיבותיו האישיות יוצאות הדופן של המערער וגם לאור הסרת המחדלים על-ידו, נתון שלא נזכר במפורש במסגרת שיקוליו של בית משפט קמא בגזר הדין, החלטנו להקל, במידת מה, עם המערער, באופן שמתקופת המאסר בפועל שנגזר עליו בבית משפט קמא יומרו חודשיים למאסר בעבודות שירות, כך שיהא על המערער לרצות ארבעה חודשים של מאסר בפועל וחודשיים בעבודות שירות. המערער ירצה תחילה את עונש המאסר בפועל ולשם כך יתייצב ביום ­­­­­­­1.2.2010 עד השעה 11:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים. אחר זאת יחל בריצוי עבודות השירות על פי תוכנית מעודכנת שיערוך הממונה על עבודות שרות.

 

 

ניתן היום, ז' בטבת תש"ע (24 בדצמבר 2009), במעמד המערער ובא-כוחו וב"כ המשיבה.

 

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לממונה על עבודות השירות.

                                                                                

 





רפי כרמל, שופט


 

אהרן פרקש, שופט


 

אורית אפעל-גבאי, שופטת

 

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/18A9E54E456C8A24422576960051371B/$FILE/6669C25DD6C1E3E74225767B0030C796.html
תאריך: 
24/12/09
Case ID: 
4672_9
Case type: 
עפ
סיווגים
שופטים : אורית אפעל-גבאי
אורית אפעל-גבאי
עורכי דין : אליק רפאלי ז?הר גיאת
אליק רפאלי
ז?הר גיאת
Powered by Drupal, an open source content management system