הראל חב' נ' נ. אלקדרו


 

   

בתי המשפט


 

א  003358/08

בית משפט השלום באר שבע

 

29/12/2009

תאריך:

כבוד השופט פרסקי יעקב

בפני:

 

 






הראל חב' לביטוח בע"מ

בעניין:

התובעת

רוטמן צבי

ע"י ב"כ עו"ד


 

נ  ג  ד


 

אלקטרוניק סטריאו ואביזרי רכב

הנתבע

משה אבקסיס

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

פסק דין

 

תביעה כספית בסדר דין מהיר בשל גניבת רכב אשר טופל במוסך הנתבע.

 

 

רקע

1.        בתאריך 19.10.07 נגנב והוצת רכב אשר היה מבוטח אצל התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"), רכב אשר הוחנה בסמוך לעסק הנתבע לאחר שהותקנה בו מערכת אזעקה (להלן: "הרכב"). הנתבע הינו בעל עסק להתקנת מערכות מיגון לרכב (להלן: "דורון"). ברכב הותקנה מערכת אזעקה חדשה ע"י דורון. אין מחלוקת כי דורון הנפיק אישור לחברת הביטוח בדבר מיגון הרכב מפני גניבה ביום 18.10.09, יום לפני אירוע הגניבה. בשל כך שבעל הרכב לא יכול היה להגיע בסוף יום העבודה לאסוף את הרכב, סוכם בין בעל הרכב (באמצעות אביו) לדורון כי האב ישתדל להגיע בשעות העבודה ואם לא יצליח, סוכם כי בשעות היום הרכב יעמוד מחוץ למוסך אולם ככול שעד סוף היום לא יגיע בעל הרכב או אביו, הרכב יחנה לאחר שעות העבודה בתוך בית העסק. ביום 19.10.07, יום שישי, נגנב הרכב בשעות העבודה. הראל שילמה לבעל הרכב את תגמולי הביטוח ובתביעה זו חוזרת אל בעל העסק הוא דורון.

 

 

טיעוני הראל

2.        לטענת הראל, הרכב נגנב עקב רשלנות דורון, שכן דורון החנה את הרכב ברחוב ולא בתוך העסק, נטען כי באפשרות דורון היה למנוע את הגניבה אך לא עשה כן ובכך נהג בחוסר אחריות ובחוסר מיומנות. לטענת הראל, דורון לא נקט זהירות סבירה, ובשל כך נגנב הרכב. הראל מציינת כי לאור חוק חוזה קבלנות התשל"ד – 1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"), לדורון אחריות מוחלטת לגניבה, שכן מדובר בשומר שכר. בנוגע לעובדה כי דורון פנה מספר פעמים לבעל הרכב על מנת שזה יאסוף את רכבו אך בעל הרכב התעכב, טוענת הראל כי על דורון היה לפנות לביהמ"ש על מנת לקבל הוראות בעניין, מכוח סעיף 11 לחוק השומרים התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק השומרים"). כמו כן, מציינת הראל כי מאחר ומערכת האזעקה לא פעלה בזמן הגניבה יש לייחס רשלנות למתקין האזעקה (דורון).

 

טיעוני דורון

3.        ברכב שנגנב הותקנה מערכת אזעקה, כמו כן נמסרה הודעה לבעל הרכב על סיום העבודה בו ביום שהרכב הוכנס לצורך התקנת מערכת האזעקה שהינו 14.10.07. דורון התבקש ע"י בעל הרכב להחנות את הרכב מחוץ לעסק ובלילה להכניסו לעסק וכך עשה. דורון מציין כי פנה לבעל הרכב מספר פעמים על מנת שזה יאסוף את רכבו, כמו כן דורון מציין כי הדגיש בפני בעל הרכב כי הוא אינו אחראי לרכב וכי עליו לאסוף את רכבו. דורון מדגיש כי כל זמן שהרכב היה מחוץ לעסק מערכת האזעקה הופעלה ומפתחות הרכב היו בארון נעול. ב"כ דורון מציין שאין המדובר בשומר שכר כי אם בשומר חינם, שכן דורון לא קיבל טובת הנאה כלשהי בגין השמירה על הרכב אלא מדובר בשירות של רצון טוב.

 

העדויות

4.        במהלך ישיבת ההוכחות העידו מר חן עידו, בעל הרכב, אביו, מר חן שמעון וכן העיד הבעלים של העסק, מר דורון מילשטיין הוא הנתבע.

 

דיון

5.        הצדדים טענו לשאלה, מהו "סוג" השומר המתאים בענייננו לדורון, בהתאם לחוק השומרים שלעיל וכן לחוק חוזה קבלנות שלעיל. אין מחלוקת בין הצדדים כי דורון החזיק ברכב כשומר (ובהתאם לסע' 1 לחוק השומרים ולפיו: "שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות"). דורון טוען כי הינו שומר חינם ואילו הראל טוענת שדורון הינו שומר שכר. עיון בחוק חוזה הקבלנות שלעיל מעלה כי בהתאם לסע' 6 (ב) (1) לחוק זה, המחוקק מגביר את האחריות של הקבלן ומעמידה במעמד של שומר שכר, גם אם לפי חוק השומרים שלעיל ניתן היה לסווג הקבלן כמי ששמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו בנכס (סע' 2(ב) לחוק השומרים).

 

6.        סיטואציה דומה לענייננו נדונה בע"א 1260/01 (מחוזי - באר שבע) איילון חברה לביטוח נ' מכון לב בע"מ (1.7.03) בעניין זה, בעל מוסך, סיים טיפול ברכב והודיע על כך לבעלים אשר ביקש כי הרכב ימתין במוסך יום-יומיים. בתקופה זו נגנב הרכב מהמוסך. בית המשפט המחוזי בדעת רוב (כב' השופט אלון (כתוארו אז) וכן כב' השופט אזולאי (כתוארו אז) למול דעת המיעוט של כב' השופטת אבידע (כתוארה אז). כב' השופט אלון מרחיב ברקע הנורמטיבי לגבי הגיונם של דיני השומרים ואף מפנה למקורות נוספים בהם ספרו של השופט מנחם אלון "המשפט העברי" בעמודים 1420-1423. השופט אלון שכתב את חוות דעת הרוב, לומד מהמשפט העברי גם לענין התיק שנדון ולכך שהקבלן הינו בעל טובת הנאה לאחר סיום מלאכתו שהינה זכות העיכבון ולפיכך הקבלן בתקופה זו הינו בגדר שומר שכר, ולעניין זה [מתוך פסקה 6]: 

 

"שני הסברים ניתנים בסוגיית התלמוד [בבא מציעא דף פ' עמ' א'] לעניין "טובת ההנאה" מכוחה נעשה ה"אומן" [הקבלן] לשומר שכר גם לאחר שסיים מלאכתו.

 

האחד: "בההיא הנאה דקא שביק כולי עלמא ואגיר ליה לדידיה" [=שמניח המזמין כל האומנין האחרים ובוחר דווקא באומן זה]. דהיינו האינטרס הקיים לאומן [קבלן] בקיום מוניטין שימשוך אליו לקוחות בידיעה שניתן לסמוך על אחריותו ושמירתו את הנכסים הנמסרים לתיקונו.

 

השני: "בההיא הנאה דתפיש ליה אאגריה, דלא בעי למיעל ולמיפק אזוזי" [=באותו האינטרס שיש לאומן שיכול לעכב הנכס כנגד שכרו מבלי שיצטרך לטרוח בגביית שכרו].

 

דהיינו, עצם זכות העכבון הקיימת לאומן [הקבלן] בנכס שנמסר לו היא היא "טובת הנאה" העושה אותו שומר שכר בנכס גם לאחר שסיים מלאכתו. בשני הסברים אלה יוצא התלמוד מן ההנחה כי עצם תשלום שכר העבודה לאומן עבור מלאכתו מהווה "טובת הנאה" העושה אותו לשומר שכר – כל עוד לא נסתיימה מלאכתו, אולם, גם לאחר שסיים מלאכתו ובטרם קיבל המזמין את הנכס לידיו, עדיין קיימות לקבלן "טובות הנאה" כאלה או אחרות בהחזקת הנכס – מכוחן ממשיך הוא להיות שומר שכר גם בפרק זמן נוסף זה".

 

מסקנת הדברים בהלכת איילון חברה לביטוח הינה, שבעל המוסך שהסכים להמתין מספר ימים עד מסירת הרכב, לאחר סיום מלאכתו הינו שומר שכר, בדגש על טובת ההנאה שיש לו ובפוטנציאל העיכבון שהינו שעבוד הרכב כנגד חובו של בעל הרכב.

 

7.        דורון ביקש להסתמך על ע"א 2721-09-07 (מחוזי מרכז) יוסף בכר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (30.4.08), שם נדונה סיטואציה של בעל רכב שסיכם עם בעל המוסך כי יגיע לאסוף את הרכב בסוף יום העבודה של יום שישי בשבוע. בעל הרכב ביקש מבעל המוסך שהרכב יוחנה מחוץ למוסך שכן יש לו מפתחות רזרביים והוא אינו מעוניין להמתין עד ליום ראשון שכן יש לו צורך ברכב בסוף השבוע אם כי אינו בטוח שיצליח להגיע למוסך לפני סגירתו. בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי מכוח הסכמת הצדדים השתחרר המוסך מהחזקת הרכב עם החנייתו מחוץ למוסך.

 

8.        בחינת הלכת יוסף בכר מול העיקרון שעלה בהלכת איילון חברה לבטוח שלעיל, מעלה כי אין סתירה בין פסקי הדין, שכן בהלכת יוסף בכר, בכך שבעל הרכב יכול היה לאסוף את רכבו לאחר שעות העבודה, ויתר הקבלן על זכות העיכבון ולכן מעמדו הפך להיות כשומר, ששמירתו טפלה למטרה העיקרית של החזקתו ומכאן ההבדל בין המקרים באופי השמירה.  בענייננו, אם שאלת המבחן הינה ויתור על זכות העיכבון, המסקנה הינה שהדבר לא הוכח שכן מפתחות הרכב והקוד לאזעקה נותרו בידי דורון. מכאן שדורון הינו קבלן, שומר שכר.

 

9.        חרף הקביעה האמורה, חוק השומרים שלעיל אינו קובע אחריות מוחלטת. בסע' 4 לחוק השומרים נקבע כי השומר לא יהיה אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס. מהלכת יוסף בכר האמורה, ניתן ללמוד גם לענייננו לגבי השימוש בסע' 4 לחוק השומרים, וכך למד בית המשפט המחוזי מרכז בהלכת יוסף בכר שלעיל (פסקאות ה-ו):

 

"מזוית אחרת יש לפטור את המוסך מאחריות, לפי סעיף 4 לחוק השומרים. ש' רנר בספרה חוק השומרים תשנ"ז – 1967, דנה בצירוף המילים "שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה" וכותבת: "לביטוי 'שמוש' ראוי לתת כאן פרשנות רחבה. לא רק שוכר רכב או שואל רכב  עושה 'שימוש' בנכס במשמעות הסעיף, אלא גם בעל מכבסה הנותן ללקוח מסויים שירות כביסה בתמורה או שלא בתמורה ייחשב כ'משתמש' בנכס של הלקוח" (עמ' 206). בענייננו עשה רוני שימוש רגיל ברכב לפי תנאי השמירה, בכך שהעמידו מחוץ למוסך, בהתאם להסכמה עם יחזקאל, כשמפתחות הרכב נותרו נעולים בארון במוסך. בנסיבות אלה ועל פי סעיף 4 בחוק, פטור המערער מאחריות לגניבת הרכב. איננו סבורים, כי העובדה שהמפתחות היו בחזקת המוסך, יש בה כדי לשנות ממסקנתנו. כאמור, מכח הסכמת הצדדים השתחרר המוסך מהחזקת הרכב עם החנייתו מחוץ למוסך".

 

10.      בענייננו, אין מחלוקת כי פחות מ – 24 שעות לפני גניבת הרכב, הונפק אישור התואם את דרישות הראל בדבר אמצעי מיגון מתאימים לרכב. עסקינן במקרה חריג בו הרכב הובא לבית העסק של דורון לשם הסדרת מיגונו מפני גניבה. בנוסף, אילו המבוטח עצמו היה מוציא את הרכב ומחנה ליד המוסך, אין מחלוקת כי הראל היתה משלמת ולמעשה שילמה במישור היחסים בינה למבוטח. המבוטח, סיכם עם דורון כי בשעות היום הרכב יוחנה מחוץ לבית העסק ובסוף היום, הרכב יאוחסן בתוך בית העסק וכך היה. אין מחלוקת כי מפתחות הרכב נשמרו בידי דורון. שיטת גניבת הרכב אינה ברורה אולם הדבר לא נבע מכך שדורון לא שמר על המפתחות או האזעקה ולא הוכח כי דורון לא דרך את האזעקה כאשר הרכב במשך היום שהה מחוץ לבית העסק.

 

לפיכך ובענייננו, מצאתי כי דורון פטור מאחריותו כשומר בשל כך שהשתמש ברכב בשימוש רגיל בהתאם לתנאי השמירה ולא הוכח כי דורון התרשל בשימוש ברכב.

 

סיכום

11.      הראל הגישה תביעת שיבוב כנגד דורון בשל תשלום למבוטחה לאחר שהרכב נגנב בעת שהיה בידי דורון שהינו בעל עסק לגביו קבעתי כי הינו שומר שכר. יחד עם זאת, נמצא כי בנסיבות המיוחדות של התיק, דורון הוכיח את הסייג לאחריותו שבסע' 4 לחוק השומרים שלעיל וכי לא פעל ברשלנות. לאור האמור, אני  מורה על דחיית התביעה.

 

בנסיבות המיוחדות של תיק זה, איני עושה צו להוצאות.

 

המזכירות תשלח עותק פסק הדין  לצדדים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45  יום.

 

ניתנה היום י"ב בטבת, תש"ע (29 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                            

יעקב פרסקי, שופט

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/03EA65AEE4FD99914225769B0051A8B4/$FILE/48ED29A0DA1E8FE042257699002310BC.html
תאריך: 
29/12/09
Case ID: 
3358_8
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : יעקב פרסקי
יעקב פרסקי
עורכי דין : רוטמן צבי
רוטמן צבי
Powered by Drupal, an open source content management system