בן-אור נ. דבי דמרי חב' לבניין


 

   

בתי המשפט





א  003960/08

בית משפט השלום באר שבע


 

31/12/2009

תאריך:

כב' השופט - עידו רוזין

בפני:

 

 














 

1 . בן-אור ניסים

2 . בן-אור עליזה

בעניין:

התובעים

אלון זאב הלפטר

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

 

נ  ג  ד


 


 


 

1 . דבי דמרי חב' לבניין והשקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יורם שמילה

 

2 . רשות המיסים - אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - נמחק


 

הנתבעים


 


 


 


 

פסק דין


1.         בפני תובענה לפיצויים בגין עגמת נפש שנגרמה לתובעים, בשל כך שהנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") לא עמדה בהתחייבויותיה בהסכם המכר, מיום 06.03.2005 ולא העמידה לרשותם את הדירה המצוייה בפרוייקט "פנינת רון 9" באופקים (להלן: "הדירה").

 

            הנתבעת מס' 2, רשות המיסים – נמחקה, מכאן שפסק הדין מתייחס אך ורק לנתבעת מס' 1.

 

2.         בין בעלי הדין נחתם הסכם מכר, על פיו התובעים, רכשו מהנתבעת את הדירה נשוא התובענה.

 

            בהתאם להסכם, על הנתבעת היה למסור לתובעים את הדירה בחודש יוני 2006, ואולם זו לא נמסרה עד עתה, בשל כך שבניית הדירה עדיין לא הסתיימה, הן מסיבות הקשורות בנתבעת מס' 1, הן מסיבות הקשורות בליווי הבנקאי, והן מסיבות הקשורות בעירית אופקים.

 

3.         ביום 19.03.2009 ניתן פסק דין (חלקי), בהסכמת בעלי הדין, במסגרתו הצהיר ביהמ"ש על ביטול הסכם מכר הדירה. הסכם המכר בוטל כאמור כמעט כ – 3 שנים (33 חודשים – ליתר דיוק) לאחר המועד שהנתבעת היתה צריכה למסור לתובעים את הדירה.

 

4.         הסעדים שנותרו לבירור, הינם כדלקמן:-

            א.         פיצוי בסך של 40,000 ¤, בגין עגמת נפש.

ב.         פיצוי בסך של 1,400 ¤, עבור שכ"ט עורך הדין שייצג את התובעים מול הנתבעת מס' 2 – רשויות המס.

ג.          פיצוי בסך של 8,600 ¤, בגין עגמת נפש שנגרמה לתובעים בעקבות ההליכים שננקטו על ידי רשויות המס.

 

5.         ביום 13.10.2009, הסכימו בעלי הדין, כי הדיון יתקיים על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט, תוך שיתאפשר לכל צד להשמיע עדים מטעמו, בחקירות קצרות ביותר, שלאחריהם יסכמו ב"כ בעלי הדין את טענותיהם בעל פה.

 

            ביהמ"ש אישר הסכמה זו ונתן לה תוקף של החלטה.

 

6.         מטעם התובעים העידו שני התובעים עצמם, ומטעם הנתבעת, העיד מנכ"ל הנתבעת, מר בנימין יוסף דמרי.

 

            עם תום שמיעת הראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה, כל אחד לשיטתו הוא.

 

7.         מהעדויות שנשמעו בפני וסיכומי בעלי הדין, התרשמתי כי התובעים אכן סבלו סבל ממשי כתוצאה מאי מסירת הדירה לרשותם.

 

            מדובר בתובעים, בני זוג, שהם מבוגרים בגילם, התובע מס' 1 – בן 65, והתובעת מס' 2 – בת 63, להם ילד בעל צרכים מיוחדים.

 

            התובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם נשוא התובענה, מאחר והם מתגוררים בדירה בקומה חמישית, ללא מעלית והבעיות הרפואיות מהן סובלים התובעים, מקשים על ניהול חייהם, באופן ממשי.

 

            התרשמתי שהתובעים נקלעו למבוי סתום, שכן קיבלו הבטחות חוזרות ונשנות מהנתבעת לספק להם את הדירה, ובכל פעם התאכזבו מחדש, שההבטחות לא קויימו בפועל. המבוי הסתום נובע מכך שהתובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם טרייד-אין, במסגרתו הם היו אמורים למסור לנתבעת את הדירה הישנה שלהם, ולכן, כל עוד, ההסכם לא בוטל, לא יכלו התובעים למכור את דירתם. גם אם היו יכולים התובעים למכור את דירתם, הם לא יכלו לרכוש דירה חלופית, זאת מאחר והכסף ששילמו לנתבעת בסך של 254,000 ¤ לא הוחזר להם עד עתה (בגין סכום זה – קיימת לתובעים ערבות בנקאית שטרם מומשה).

 

            חלק מעגמת הנפש שנגרמה לתובעים, מתייחסת להליכי גבייה שנקטה נגדם הנתבעת מס' 2, רשות המיסים, לצורך גביית מס רכישה. במסגרת הדיון הוברר, כי מידי כל שנה (במשך 3 שנים), הטילה רשות המיסים עיקולים על משכורתו של התובע מס' 1, על חשבון הבנק של התובעים ועל רכבם. רק לאחר הליכים רבים וממושכים שנקטו בהם התובעים, הצליחו לשכנע את רשות המיסים להקפיא את הליכי הגבייה.

 

8.         ייתכן ויש מידה מסויימת של צדק בטענת הנתבעת, כי התובעים לא פעלו להקטנת נזקיהם, על ידי ביטול ההסכם עם הנתבעת בתקופה מוקדמת יותר, ואולם נראה שהתובעים לא פעלו כן בעיקר מתוך תקווה לממש את ההסכם ולקבל הדירה, כאשר התקווה נוצרה אצל התובעים – בשל הבטחות חוזרות ונשנות של הנתבעת למסור את הדירה במועד נדחה נוסף.

 

9.         סיכומו של דבר, אחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, בכתבי הטענות, בעדויות בעלי הדין ובסיכומי ב"כ בעלי הדין בפני, כל אחד לשיטתו הוא - ובהסתמך על הסמכות לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה, אני מחליט לחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים, סך של 35,000 ¤.

 

            בנוסף, אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ¤ (כולל מע"מ).

 

            הסכומים שנפסקו לעיל, ישולמו עד ליום 01.02.2010 – שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

10.        בשולי הדברים, אבקש לציין את הערכתי לב"כ בעלי הדין על שהשכילו להגיע להסכמה דיונית, לפיה התובענה תתברר על דרך של סעיף 79 א' לחוק, בדרך יעילה ומהירה  ובאווירה חברית ועניינית.

 

 

מזכירות ביהמ"ש תשגר עותק פסק הדין לב"כ בעלי הדין.

 

ניתנה היום י"ד בטבת, תש"ע (31 בדצמבר 2009), בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                _______________

                                                                                                   עידו רוזין,   שופט

שם הקלדנית: אתי אוחיון

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/6CB426F92A34DAB64225769D0062BC7B/$FILE/65373E0CA813839E4225769D0045D916.html
תאריך: 
31/12/09
Case ID: 
3960_8
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : כב' השופט - עידו רוזין
כב' השופט - עידו רוזין
עורכי דין : יורם שמילה
יורם שמילה
Powered by Drupal, an open source content management system