צגיה נ. בורנשטיין


 

   

בתי המשפט

ת.א  000853/05

בית משפט השלום אשדוד

 

05/01/2010

תאריך:

סגן הנשיא כב' השופט אריאל חזק

בפני:

 

 





התובע/ת

צגיה אדגו

בעניין:


 

עו"ד הרוש אילן

ע"י ב"כ עו"ד


 

נ  ג  ד

הנתבע/ת

1 . בורנשטיין מרדכי דוד

2 . אריה חברה לביטוח בע"מ

3 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ


 

עו"ד סלע דן

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק דין

 

המדובר בתביעה לנזקי גוף, בגין תאונת דרכים כהגדרתה  בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975.

 

אירוע התאונה

 

התובע יליד שנת 1922.

 

ביום 15/4/03 נפגע התובע בתאונת דרכים כהולך רגל , על ידי רכב הנהוג על ידי הנתבע 1, וכתוצאה מכך, נחבל התובע בגופו.

 

הנתבעים הודו בכיסוי הביטוחי ובחבות ולפיכך, יידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

 

הנכות הרפואית

 

בתיק זה מונה פרופ' תום הלל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי.

 

 

 

 

בסעיף "סיכום ומסקנות" בחוות דעתו ציין המומחה בין היתר כדלקמן:

 

"התאונה הנדונה לא שינתה את מבנה פרק הירך המדומה מימין. קיצור הרגל, היעדר התנועה

במיפרק הירך ועמדת הפלקסיה של הירך הימנית של קרוב ל- °90 , היו קיימים קודם לתאונה הנידונה.

מצד שני, חבלה אצל אדם מבוגר( בן 80+), אשר סובל ממום בפרק הירך- הקשורה בשכיבה של מספר שבועות עד לריפוי השבר,גורמת להפרעה בשיווי המשקל התיפקודי העדין וירידה בתפקוד עקב כך.

 

אני מעריך את הירידה הקבועה בתפקודו עקב החבלה, על פי סעיף 35(1)א של המל"ל ב- 10% נכות.

את נכותו הזמנית אני מעריך באי כושר מלא למשך 2 חודשים."

 

מהדברים האמורים עולה כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשעור של 10%, בגין הירידה הקבועה בתפקודו עקב החבלה.

 

כן נקבעו לתובע 100% נכות רפואית זמנית למשך חודשיים מיום התאונה.

 

המומחה הרפואי לא נחקר על חוות דעתו וכן לא עלו טענות מטעם הצדדים כנגד האמור בחוות דעת המומחה ומשכך אני קובע כי הנכות הרפואית הקבועה בתיק הינה בשיעור 10%.

 

עזרת צד ג' לעבר :

 

בסיכומיו ציין ב"כ התובע, כי בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי חבלה אצל אדם מבוגר אשר סובל ממום בפרק הירך, הקשורה בשכיבה של מספר שעות עד לריפוי השבר, גורמת להפרעה בשיווי המשקל התפקודי העדין ובירידה בתפקוד ולפיכך, העריך את הירידה הקבועה בתפקודו של התובע בכ- 10% נכות.

 

כן ציין ב"כ התובע בסיכומיו, כי מדו"ח הביטוח הלאומי, עולה כי מדובר בתובע במצב ירוד וחלש.

 

לטענת ב"כ התובע, בשל מצבו של התובע כעולה מעדויות ילדיו ומהמסמכים שהוגשו על ידי הביטוח הלאומי, זקוק התובע לסיוע מלא והינו מוגבל באופן כמעט מוחלט.

 

לאור כל זאת ביקש ב"כ התובע לפצות התובע בגין עזרת הזולת בסך של 194,400 ¤ בעבור 9 החודשים שלאחר אירוע התאונה ובגין יתרת התקופה שעד מתן פסק הדין בסך של 183,600 ¤.

 

ב"כ הנתבעת התנגד לדרישתו זו של ב"כ התובע וציין, כי בענייננו לא יהיה מקום לפצות את התובע בגין עזרת צד ג' לעבר.

 

לאחר ששמעתי הצדדים בעניין זה, הגעתי למסקנות כדלקמן:

 

מסמכי המל"ל -

 

במהלך הדיון מיום 29.10.08 ציין ב"כ התובע כדלקמן:

"אנו הסכמנו להגשה של מסמכי המל"ל. אין צורך בזימון עורכי המסמכים".

(עמ' 29 לפרוטוקול, שורה 24).

 

מתוך דבריו אלה של ב"כ התובע, עולה כי התובע וויתר על זימונם של עורכי המסמכים מטעם המל"ל לחקירה ולאור זאת ינתן למסמכים האמורים תוקף של ראיה בתיק  לכל דבר ועניין.

 

מצבו של התובע עובר לתאונה-

 

במהלך הדיונים שבפני הובהר כי מדובר בתובע שכבר בשנת 90 עבר תאונת דרכים באתיופיה ובעקבות התאונה קוצרה רגלו ורופאיו המליצו על ביצוע ניתוח להחלפת פרק רגל ימין (ראה לענין זה מסמך מקופת חולים שצורף נ/ 1 בעמ' 2).

 

כן עולה מתוך המסמכים שהוגשו בפני כי עובר לתאונה ניסה התובע לקבל עזרה מן הביטוח הלאומי, אולם נדחה פעם אחר פעם ורק בשנת 2007 כ- 4 שנים לאחר התאונה נשוא דיוננו ולאחר שהתובע אושפז בגין דלקת ריאות וחלה התדרדרות במצבו, אושרה לתובע על ידי המל"ל עזרת צד ג' (ראה לענין מסמכי המל"ל שצורפו נ/ 6 ונ/ 7).

 

עיון במסמך שצורף נ/ 1, מעלה כי באותו מסמך שנוסח עוד ביום 9.6.92 ,ציינה העובדת הסוציאלית מטעם הסוכנות היהודית, כי התובע "זקוק לעזרה בניהול משק הבית" (עמ' 7 לנ/ 1).

 

זאת ועוד, בחקירתה בפני העידה בתו של התובע כדלקמן:

 

ש.        אבא שלך עבר תאונה בשנת 90 באתיופיה. את רוצה להגיד לי שמ 91, שהוא התאלמן ועד התאונה שנת 03, לא עזרתם לו?

ת:        אנו עזרנו לו. באתי לאשדוד בגלל שאני רוצה לעזור לו.

ש:       וכל האחים עזרו לו?

ת:        כן.

ש:       במה עזרתם לו? בניקיון?

ת:        כן.

ש:       קניות?

ת:        כן.

ש:       סידור הבית ובישול?

ת:        כן.

ש:       הכל?

ת:        כן.

            (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 9 – 20).

 

מתוך דבריה אלה של בתו של התובע, עולה כי הבת הודתה כי בשנים שלפני התאונה נעזר התובע בילדיו, הן בעבודות הניקיון בבית, הן בעריכת הקניות, הן בסידור הבית ובישול ובפועל נעזר התובע בילדיו עוד עובר לתאונה בכל עבודות הבית.

 

זאת ועוד, במהלך חקירתה הוסיפה בתו של התובע, הגב' הבטם אדגו וציינה כדלקמן:

 

ש:       לפני התאונה, בשנת 03, תאשרי לי שאבא שלך פנה מס' פעמים למח' תביעות, מח' סיעוד בביטוח לאומי. את יודעת מה זה מח' סיעוד?

ת:        כן.

ש:       זה נכון שאבא שלך פנה מס' פעמים למח' תביעות וביקש עזרה לפני התאונה?

ת:        כן.

ש:       אחרי התאונה בשנת 03, אבא שלך פנה עוד פעם למל"ל מח' סיעוד וביקש עזרה, זה נכון?

ת:        כן.

ש:       הוא קיבל עזרה?

ת:        לא.

ש:       מתי פעם ראשונה הוא קיבל עזרה?

ת:        לפני שנה וחצי.

(עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 22 – 31)

 

מתוך דבריה אלה של בתו של התובע עולה, כי בדבריה הודתה הבת כי עובר למועד התאונה פנה התובע מספר פעמים למחלקת התביעות במל"ל וביקש עזרה, אך כל פניותיו נדחו ולטענתה, הפעם הראשונה שבה זכה התובע לסיוע מן מהל"ל היתה כשנה וחצי לפני הדיון, דהיינו, בתחילת שנת 2007.

 

מתוך האמור לעיל עולה, כי בשנת 90' עבר התובע תאונה שבעקבותיה קוצרה רגלו וכי עובר לתאונה נשוא דיוננו, נעזר התובע בילדיו בכל עבודות הבית השגרתיות ופניותיו למוסד לביטוח לאומי לקבלת סיוע, נדחו.

 

מסמכי המל"ל – לאחר מועד התאונה:

 

במהלך הדיון שבפני הוגשו כאמור לעיל מסמכים שהוצגו על ידי המל"ל ואשר נוגעים לתביעות שהוצגו על ידי התובע למל"ל לאחר מועד התאונה נשוא דיונינו.

 

הערכת התלות מיום 7.8.03 - המסמך הראשון שהוצג בפני בענין,  הינו טופס תביעת התובע למוסד לביטוח לאומי מיום 27.5.03 (המסמך צורף נ/ 2).

 

עיון במסמך האמור מעלה כי באותו מסמך אין כל אזכור לתאונות הדרכים נשוא דיונינו שארעה כחודש עובר להגשת המסמך.

 

המסמך הנוסף שהוגש לבית המשפט הינו מסמך "הערכת התלות" שבוצעה לתובע ביום 7.8.03 (המסמך צורף נ/ 3).

 

במסמך הערכת התלות האמור מצוין בין היתר, כי הנתבע "הולך לשירותים לבד...., פותח ברז שוטף פנים ידיים ומנגב, סוגר ברז מחזיק סבון... לובש ופושט מכנס, לובש ופושט גרביים... לא מצליח ל... את ארוחת הבוקר אחד הבנים משאיר ליד מיטתו ואז אוכל שם לבד. צהריים גם קם ואוכל מה שיש בבית. לפעמים בת מגיעה ומכינה לו ארוחת ערב... ברחצה כללית אחד הבנים עוזר לו בכניסת לאמבט ויציאה" (עמ' 3 להערכת התלות).

 

זאת ועוד באותה "הערכת תלות" ציינה המעריכה כדלקמן:

"קם מהספה לבדו לישיבה, התהלך בבית לאט אך יציב, יש צליעה בזמן הליכה, ישב על ספה לבדו... עצמאי בפעולה זו אין צורך בעזרה".

 

לא זאת אף זאת, במסקנותיה באשר לניידות התובע ציינה המעריכה, כי התובע "עצמאי בניידות בתוך ביתו" וכי הוא אינו נופל ובהמשך ציינה, כי התובע לא הצליח לגרוב גרביים וכי הוא זקוק לסיוע קל בגריבת גרביים.

 

מתוך כל האמור לעיל, עולה כי על פי הערכת המעריכה שערכה את הערכת התלות מיום 7.8.03, מדובר בתובע המתנהל באופן עצמאי בביתו ובפועל, הוא אינו נזקק לכל עזרה, למעט עזרה בגריבת גרביים ובעזרה ליציאה וכניסה לאמבט בלבד.

 

כן יובהר, כי במהלך כל הערכת התלות שצורפה נ/ 3, לא אוזכר ולו ברמז הצורך בכיסא גלגלים.

 

יובהר לענין זה, כי כפי שאישרה בתו של התובע במהלך חקירתה, בעת בדיקתה של המעריכה אשר ערכה עת הערכת התלות ביום 7.8.03 (נ/ 3) שהתה הבת בבית והיא היתה זאת שסיפרה למעריכה מהם בעיותיו של התובע. כן עולה מתוך דבריה של בתו של התובע, כי היא היתה זו שתרגמה לאביה את דברי העובדת הסוציאלית ובפועל היא אישרה כי כל הדברים שנאמרו לעובדת הסוציאלית היו נכונים ומדויקים (עמ' 14 שורות 11 – 17).

 

תביעת התובע למל"ל מיום 24.3.05 (נ/ 4) והערכת התלות מיום 28/3/05 (נ/ 5).

 

מתוך מסמכי המל"ל שהוצגו בפני, עולה כי ביום 24.3.05 הגיש התובע תביעה נוספת למל"ל (נ/ 4), וביום 28.3.05 נערכה לתובע הערכת תלות נוספת על ידי נציגת המל"ל.

 

בדו"ח הערכת התלות מיום 28/3/05 (נ/5) ציין המעריך, כי התובע "הלך בצליעה עם מקל הליכה יציבה, שינוי במבנה אגן בצד שמאל, לא נראות מגבלות כלשהן, לבוש נקי... מדווח שקשה לו לבשל, לערוך קניות ולנקות את הבית... לובש את כל בגדיו, רוחץ את כל חלקי גופו, רוחץ פנים וידיים, הבן מגיע מהצבא ונוכח לידו בזמן הרחצה בגלל חשש ליפול" (עמ' 2 לנ/ 5)... . "לפי דיווח שלו, רוחץ את כל חלקי גופו, אך זקוק לנוכחות הבן בגלל חוסר בטחון... לא רוצה להדגים הדלקת גז, לדבריו, לא יודע טכניקה (עמ' 5 לנ/ 5)... נמצא משעה 7:00 עד 18:00 לבד" (עמ' 6 לנ/ 5) "... הזקן מוסר, שנמצא כל היום לבד, יש לו בן בצבא ובן אחר אשר עובד..." (עמ' 7 לנ/ 5).

 

עיון בדו"ח האמור נ/5, מעלה כי ככלל תואם האמור בדו"ח לאמור בדו"ח הערכת התלות מיום 7.8.03 (נ/ 3) שצוין לעיל ומתוך האמור בדו"ח נ/ 5, עולה כי מדובר בתובע המתנהל באופן עצמאי כמעט לחלוטין אשר נמצא בביתו לבדו במרבית שעות היום.

 

הערכות תלות מיום 21.1.07 (נ/ 6) ומיום 1.3.07 (נ/7) -  ביום 21.1.07 נערכה לתובעת הערכת תלות נוספת (נ/ 6) ובה צויין כי "התובע רזה ביותר, ירוד מאוד..., הזקן לא הולך וגוררים אותו בכיסא רגיל רק לצורך המקלחת, הזקן מרותק למיטה" (עמ' 3 לנ/ 6).

 

יחד עם זאת, מתוך הערכת התלות נ/ 6, עולה כי ביום 23.12.06 אושפז התובע בבית החולים באשקלון ולאחר מכן בבית החולים קפלן, בשל  דלקת ריאות וחולשה קשה למשך כ- 9 ימים (עמ' 1 להערכת התלות נ/ 6).

 

זאת ועוד, ביום 1.3.07 נערכה לתובע הערכת תלות נוספת (נ/7), ובה צוין, בין היתר, כי התובע מרותק למיטתו (עמ/ 3 לנ/ 7), באותה הערכת תלות צוין כי ביום 3.1.07 אושפז התובע שוב בבית חולים הגריאטרי הרצפלד למשך 13 יום בשל דלקת ריאות  וכי הוא לא שולט בסוגריו, אינו מתלבש לבדו וסובל מתת תזונה, עמ' 4 לנ/ 7.

 

קבלת הסיוע מהמל"ל:

 

במהלך הדיון בפני מיום 29.10.08 ציינה בתו של התובע, כי אביה החל לקבל עזרה מן המל"ל  אך כשנה וחצי לפני מועד הדיון, דהיינו, בתחילת שנת 2007.

 

זאת ועוד, במהלך חקירתו העיד בנו של התובע כדלקמן:

 

ש.        העזרה שאבא שלך קיבל מביטוח לאומי, העזרה הזאת , תאשר לי שהוא קיבל אותה בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי, בעקבות דלקת ריאות שעבר. זה נכון? אני מדבר על 12/06, שהיה לו דימום וסבל מדלקת ריאות ושכב בברזילי , והעברתם אותו לקפלן.

ת:        כן.

ש:       זה נכון שמאז שחזר. הוא היה מאושפז שם כמה חודשים טובים.

ת:        היה בגריאטרי.

ש:       וכשהוא חזר, לא רצה לאכול, לא שלט על הסוגרים, לא רצה לרדת מהמיטה, זה נכון?

ת:        כן.

ש:       ואז הגשתם עוד תביעה ואז הגשתם עזרה , זה נכון?

ת:        כן.

ש:       ואז חלה החמרה במצב שלו והגשתם עוד תביעה. מפנה לנ/7. הוא גם עבר לגור אצל אחותך, נכון?

ת:        לא הייתה לנו ברירה כי היה קשה לי לקחת חופש כל פעם. היה מצב שהייתי צריך להתפטר.

(עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 10 – 23)

 

מתוך דבריו אלה של בנו של התובע בדיון מיום 29.10.08, עולה כי בפועל הודה הבן כי הסיוע שהחל לקבל התובע מן הביטוח הלאומי, ניתן בעקבות דלקת ריאות שבה לקה התובע בחודש דצמבר 2006, שהביאה לאישפוזו למספר חודשים בבתי חולים שונים ולהחמרה במצבו וזאת,לאחר שבעקבות אותם אישפוזים חדל מלשלוט על סוגריו, סירב לרדת מן המיטה וסרב לאכול.

 

גרסת ילדיו של התובע :

 

כפי שצוין לעיל במהלך הדיון מיום 29.10.08 נחקרו ילדיו של התובע הגב' אדגו הבטם ומר צגיה אגגנהו.

 

במהלך הדיון התרשם בית המשפט מעדותם של ילדיו של התובע, כי מדובר בעדים הכואבים כאב אמת את כאבו של אביהם וכן מדובר בעדים שהגיעו לבית המשפט מתוך כוונה להציג לבית המשפט את מצבו של אביהם.

 

יחד עם זאת, לאחר שדבריהם של הילדים לא עלו בקנה אחד עם הפרטים שצויינו במסמכים שהובאו בפני, לא יכולתי לקבוע, כי הדברים שהוצגו על ידי ילדיו של התובע היו חפים מנטיה טבעית לייחס את מצבו של אביהם לתאונה, תוך הצגה בלתי מציאותית במידה מסויימת של עובדות המקרה.

 

כך לדוגמא, מדבריהם של גב' אדגו הבטם ומר צגיה אגגנהו בתצהיריהם עולה כי  מאז התאונה ובעקבותיה ירדה רמת התפקוד של התובע מאוד והוא מתקשה ללכת עד כדי כך שהפך לאדם מוגבל מאוד, הדורש טיפול שוטף על ידי ילדיו (סעיף 7 לתצהירה של גב' אדגו הבטם), ודברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם כל שפורט לעיל בהערכות התלות שנערכו בשנים 2003 ו- 2005 בעניינו של התובע על ידי נציגי המל"ל.

 

זאת ועוד,  עיון בתצהירי ילדיו של התובע, מעלה כי על פי תצהיריהם נותר אביהם במשך תשעת חודשים שלאחר התאונה מרותק למיטתו ובאותה תקופה התנייד רק באמצעות כיסא גלגלים (סעיפים ל- 6 ו- 9 לתצהירי העדים), עובדה שאינה מוזכרת כלל בחוות דעת המומחה ואינה מוזכרת כלל בתיעוד המל"ל.

 

לא זאת אף זאת, גם העובדה שבנו של התובע דאג לציין בפני בית המשפט, שכשלושה שבועות לאחר התאונה היה התובע מאושפז, (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 27) וזאת בניגוד למסמכים הרפואים שהוצגו בפני, תקשה על בית משפט לקבל את גירסתו של הבן.

 

מסקנות לעניין עזרת צד ג' בעבר :

 

מתוך כל האמור לעיל, עולה כי בעניינו של התובע הוגשו  ארבע הערכות תלות.

 

כן עולה מתוך האמור לעיל, כי בשתי הערכות תלות שנערכו בעניינו של התובע האחת, מיום 7.8.03 (נ/ 2) – שנערכה כ- 4 חודשים לאחר התאונה, והשניה מיום 23.4.05 (נ/ 5)  שנערכה כשנתיים לאחר התאונה, ציינה המעריכה מטעם המל"ל, בין היתר, כי התובע מתהלך בביתו באופן יציב, עצמאי בהליכתו בביתו, והוא מסוגל לבצע את מרבית הפעולות היום יומיות הנצרכות לאדם בגילו.

 

יובהר, כי בענייננו מדובר באדם שבעת התאונה שארעה ביום 15.4.03 היה  כבר כבן 81 (התובע יליד שנת 1922) וכן מדובר באדם שעבר תאונה קשה כבר בשנת 1992, שהביאה להליכתו באמצעות מקל ולהיזקקות לסיוע שוטף בביתו.

 

בנסיבות אלה, לא ניתן יהיה לומר שהוכח שלכל הפחות עד לתקופה של שנתיים לאחר התאונה, ניכרה במצבו של התובע התדרדרות שנגרמה עקב התאונה. 

 

זאת ועוד, מתוך הערכות התלות שהובאו בפני  מיום 21.1.07 ומיום 1.3.07 ומתוך דברי בנו של התובע במהלך הדיון, עולה כי התדרדרותו האמיתית של התובע והגעתו למצבו כפי שהוא היום, נבעו מהתדרדרות חמורה במצבו שארעה כתוצאה ישירה ממחלת דלקת הריאות בה לקה בסוף בחודש דצמבר 2006, בהיותו כבן 84, שבעקבותיה אושפז למשך מספר חודשים בבתי חולים שונים.

 

לא זאת אף זאת, בנסיבות הענין ניתן לומר, שגם אם נזקק התובע לסיוע מאת ילדיו, הרי שהדבר נעשה בעיקר בתקופה הסמוכה לתאונה ובהמשך בחלוף מספר חודשים מן התאונה, לא היתה העזרה שניתנה על ידי ילדיו של התובע עזרה חריגה מעזרה שמסייע אדם רגיל לאביו שהגיע לגיל 81.

 

בנוסף ראוי לציין, כי התובע וילדיו לא הציגו לבית המשפט ראיות להפסדי שכר שנגרמו לילדיו של התובע עקב הסיוע לתובע. בנסיבות הענין, כאשר מדובר בדרישה לפיצוי בגין סיוע שניתן על ידי צד ג', היה מקום להביא ראיות לנזק שנגרם בעין לתובע או למי מילדיו בגין אותה תקופה.

 

יחד עם זאת ועל אף שהתובע לא הציג ראיות לנזק שנגרם בעין לו ולילדיו בגין החודשיים שלאחר התאונה ומאחר והתרשמתי כי באותה תקופה קיבל התובע סיוע ממשי מילדיו, אני מורה על כך שהנתבעים יפצו את התובע בגין עזרת זולת לעבר בחודשיים שלאחר התאונה בסך גלובלי של 6,000 ¤.

 

הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד:

 

עיון בהערכות התלות (נ/ 3 – עמ' 2 ונ/ 5 – עמ' 1), מעלה כי בשני המסמכים מצוין על ידי המעריך, כי התובע אינו נוטל כל תרופות.

 

זאת ועוד, במהלך הדיונים שבפני לא הוצגה לבית המשפט כל קבלה בגין רכישת תרופות.

 

מדובר בראש נזק הדורש ראיות להוכחת הוצאות נטענות ובנסיבות הענין לא ניתן להורות על פיצוי התובע בסכום שנדרש על ידי ב"כ התובע.

 

יחד עם זאת, בכלל נסיבות הענין ולאחר שהוכח שהתובע שהה במשך כחודשיים בתקופת אי כושר מלאה, אני פוסק לתובע באופן גלובלי  סך של 2,000 ¤ בגין הוצאותיו הרפואיות לעבר ולעתיד.

 

 

הוצאות נסיעה וניידות:

לאור מסקנותי באשר לפיצוי בגין ההוצאות הרפואיות, איני מוצא לנכון לקבוע כל פיצוי בגין הרכיב האמור.

 

הוצאות נסיעה וניידות לעבר ועתיד:

לאור כל שפורט לעיל  בכל הנוגע לפיצוי באשר להוצאות רפואיות ולאחר שלא הוצגו לבית משפט ראיות בכל הנוגע לניידות לעבר ולעתיד, איני מוצא לנכון לפצות התובע בסכום כלשהו בגין הרכיב האמור.

 

כאב וסבל:

אני פוסק לתובע סך של  13,000 ¤ בגין רכיב זה.

 

סוף דבר:

הנתבעים יפצו התובע בסכומים הבאים:

בגין עזרת זולת לעבר      -           6,000 ¤.

בגין הוצאות רפואיות     -           2,000 ¤.

בגין כאב וסבל               -           13,000 ¤.

סה"כ                                       21,000 ¤.

 

הנתבעים ישלמו הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 11%.

 

ניתן היום ז' בטבת, תש"ע (24 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 24.12.09.

אריאל חזק, שופט

סגן נשיא


 

00853/05א  139 שרה+

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/EC6D5E9F904E66D2422576A20051853C/$FILE/BC8741C621650A0C42257669003FB29B.html
תאריך: 
05/01/10
Case ID: 
853_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : סגן נשיא
סגן נשיא
עורכי דין : הרוש אילן סלע דן
הרוש אילן
סלע דן
Powered by Drupal, an open source content management system