י.ש. עבודות נ. אגף המכס והמע"מ


 

   

בתי המשפט


 

ע"ש 1506/05

בית משפט מחוזי באר שבע

ע"ש 1507/05

05/01/2010


 

כב' השופט יוסף אלון

בפני:

26.05.08

תאריך :

 

 

 

 

 







1.   י.ש. עבודות רמסע בע"מ

2.   י.ש. בס"ד רם-שא בע"מ

בעניין:

המערערות

ע"י ב"כ עוה"ד י' רוג


 

נ  ג  ד


 

אגף המכס והמע"מ-אשדוד

משיב

פרקליטות מחוז הדרום-אזרחי

ע" ב"כ עוה"ד א' שילה


 

פסק דין

הרקע לערעורים

 

1.        שתי המערערות הינן חברות אחיות בשליטת מר מרדכי בוארון (להלן: בוארון). שתיהן רשומות כעוסקים מורשים ועיסוקן – כנטען ע"י בוארון – בתחומי הובלה ואספקת חול.

 

           המערערת 1 (להלן: י.ש) פעלה עד לסוף 2002.בתחילת 2003 הפסיקה את פעילותה והסבה אותה למערערת 2 (להלן: י.ש. בס"ד).

 

           בחודש דצמבר 2004 החליט המשיב לפסול את ספרי המערערת 1 (י.ש) לשנת 2002 ואת ספרי המערערת 2 (י.ש. בס"ד) לשנת 2003. כנגד החלטות אלה הוגשו הערעורים שבע"ש 1506/05 (י.ש) ו-1507/05 (י.ש. בס"ד). כמו כן, הוצאו ע"י המשיב לכל אחת מהמערערות שומות תשומות, למערערת 1 (י.ש) ביחס לשנת 2002 ולמערערת 2 (י.ש בס"ד) ביחס לשנת 2003. למערערת 2 הוצאה גם שומת עסקאות. השגות המערערות על השומות נדחו, וכל אחת מהן מערערת על דחיית ההשגות: המערערת 1 בע"ש 1550/05 והמערערת 2 בע"ש 1551/05.

 

           לאור זהות הנושאים ובעלי העניין, נדונו כל ארבעת הערעורים במאוחד.

 

2.        בשומות התשומות שהוצאו למערערות ביטל המשיב את ניכויי מס התשומות שביצעו המערערות בדיווחיהן (האחת ב-2002 והשניה ב-2003) ביחס לעשרות חשבוניות מס שנשאו את הכותרות "א.ר. שיפוצי הדרום" (א.ר) ו-"א.ר.ש הדרום" (א.ר.ש). סכומם המצטבר של החשבוניות היה כ-22 מיליון ש"ח וסכומי התשומות הסתכמו בכ-3,500,000 ש"ח. כל אותן החשבוניות נרשמו בפועל ונחתמו ע"י אדם בשם רפי אלקיים (להלן: אלקיים).

 

           בנימוקי השומות וההחלטה לדחיית ההשגות קבע המשיב כי א.ר, א.ר.ש ורפי אלקיים מעולם לא ביצעו שירות כלשהו עבור המערערות, כי כל החשבוניות הינן פיקטיביות וכי לא התבצעה בין המערערות לבין אלקיים וה"עוסקות" הנ"ל עיסקה כלשהי מהעסקאות הנחזות באותן החשבוניות.

 

           המערערות, באמצעות מנהלן בוארון, טוענות כי ביצעו את כל העסקאות נשוא החשבוניות, עם אותו רפי אלקיים, כי בטרם החלו בקשרים העסקיים עמו הוא הציג בפניהן את התיעוד המאשר כי אמנם העסקאות מבוצעות באמצעות א.ר ו-א.ר.ש, ועל כן אין המדובר בחשבוניות פיקטיביות אלא בחשבוניות שהוצאו כדין.

 

           לחלופין, טוענות המערערות, גם אם התברר או יתברר כי העסקאות נשוא החשבוניות לא בוצעו ע"י א.ר. ו-א.ר.ש (מוציאות החשבוניות), הן פעלו בתום לב בהאמינן לאלקיים כי העסקאות אכן מבוצעות על ידן, כי הוטעו ע"י אלקיים ולכן גם אם אובייקטיבית החשבוניות הוצאו שלא כדין, הרי שמתוך תום לבן ואמונתן בכנות המצגים לא היה מקום לשומת התשומות ולביטול ניכויי התשומות שנוכו בהסתמך על אותן החשבוניות.

 

3.        בשומת העסקאות שהוצאה למערערת 2 (בס"ד) ביחס לדיווחיה בשנת 2003, בוטלו "חשבוניות זיכוי" שהוצאו על ידה לאחר שנמצא למשיב כי בחלק מאותם המקרים לא הוצאו כלל מלכתחילה חשבוניות עיסקה (בהם התחייבה בס"ד במס עסקאות), ובחלקם הנוסף לא היתה התאמה כלשהי בין סכומי חשבונית העיסקה לבין הסכומים של "תעודת הזיכוי".

 

           בשומת העסקאות ביטל המשיב את כל הפחתות המס שביקשה המערערת (בסד) לעשות בהסתמך על אותן תעודות זיכוי שהוצאו שלא כדין. המערערת טוענת, כי תעודות הזיכוי הוצאו אמנם בטעות – שמקורה בהנהלת החשבונות – אולם הן שיקפו תוצאה עיסקית נכונה שלא ביטאה אלא דיווחי יתר מוטעים שדיווחה בדוחותיה, ועל כן אין מקום להוצאת שומת העסקאות כפי שהוצאה.

 

4.        החלטות המשיב לפסול את ספרי המערערות התבססו על ממצאיו לפיהם נוהלו הספרים תוך סטיות מהותיות מהוראות ניהול הספרים. נמצא, כי המערערות – בניגוד להוראות האמורות – לא ניהלו ספר תנועות מלאי, לא ניהלו ספר כניסת טובין, לא רשמו ולא הוציאו תעודות משלוח, לא ניהלו ספר הזמנות, לא ניהלו ספר הובלות ולא ניהלו רשימות מלאי לסוף שנת מס. בנוסף לכל אותם מחדלים, המערערות רשמו בספריהם – וניכו בהתאם – מס תשומות בהיקף כולל של כ-3.5 מיליון ש"ח, בהסתמך על החשבוניות הפיקטיביות של א.ר ו-א.ר.ש.

 

           המערערות אינן חולקות כי אמנם ניהלו את ספריהן כמתואר בממצאיו הנ"ל של המשיב. אולם, לטענתן לא נגרם כל נזק כתוצאה מכך, שכן אותם הספרים והרשימות שכן נוהלו על ידם "מהווים חלופה נאותה לדרישות הקבועות בהוראות".

 

 

 

פסילת הספרים

 

5.        המערערות אינן חולקות למעשה על ממצאי הבדיקה והחקירה של המשיב, כי ספריהן לא נוהלו על פי הנדרש בתקנות מע"מ (ניהול פנקסי החשבונות), התשל"ו, ובהתאם לקבוע בתוספת ב' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות מס' 2), התשל"ג-1973. הן אינן חולקות כי על אף האמור והנדרש באותן ההוראות (החלות על תחומי עיסוקן) הם לא ניהלו הרשומות, הפנקסים והספרים שפורטו בנימוקי החלטת הפסילה. לאמור, ספר תנועת מלאי, ספר רכישת טובין, תעודות משלוח, רשימות מלאי, ספר הזמנות וספר הובלות. העדרם של כל אותם הספרים והפנקסים עולה על פני הדברים כדי סטייה מהותית ומשמעותית ביותר מדרישת ההוראות. שכן, הימנעותן של המערערות מניהול הספרים והפנקסים האמורים מונעת בעליל את האפשרות לבדיקה וביקורת נאותים של חשבונותיהן ונכונותם.

 

           טענתן היחידה של המערערות הינה, כי התיעוד אותו כן ניהלו היווה חלופה נאותה לדרישות שבהוראות אותן לא מילאו (ר' סעיף 23 לתצהיר בוארון וסעיף 45 לסיכומי המערערות). המערערות אינן מפרטות כל עיקר על סמך מה, לטענתן, התיעוד כפי שנוהל על ידם מהווה "חלופה נאותה", ולאיזה מחדל ממחדליהן תסכון אותה "החלופה הנאותה" שלא פורטה ולא בוארה כלל. אדרבא, ממכלול הראיות שבערעורים אלה עולה כי הנהלת הספרים של המערערות בוצעה על ידן בדרך שלא איפשרה ביקורת ובדיקה – ולו גם מינימלית – של העיסקאות שלטענתה משתקפות בחשבוניות התשומות של א.ר ו-א.ר.ש, בסכומים העולים על עשרים מיליון ש"ח.

 

           אין תיעוד כלשהו של תעודות משלוח, של מלאים, של כניסת טובין ויציאתם, של מאות ואלפי ההובלות הנטענות. מאומה. מנהל המערערות בתצהירו וב"כ המערערות בסיכומיו אינם טוענים כיצד, היכן, איפה וע"י מי נוהלו כביכול "תחליפי התיעוד" הנטענים על ידם בסתמיות וכלאחר יד.

 

           די באמור עד כה להצדקת החלטותיו של המשיב לפסילת ספרי המערערות ולדחיית ערעוריהן על החלטות אלה (ע"ש 1506/05 וע"ש 1507/05).

 

שומות התשומות

 

6.        המערערות בדוחותיהן למע"מ בשנים 2002 (י.ש) ו-2003 (בס"ד) ניכו ממס העסקאות שלהם מס תשומות בסכום כולל של כ-3,500,000 ש"ח בגין תשלומי עסקאות בסכום כולל של כ-22,000,000 ש"ח שביצעו, על פי טענתן, עם מר רפי אלקיים באמצעות העוסקים א.ר ו-א.ר.ש.

 

           בוארון, מנהל המערערות, מפרט בתצהירו את אותה הפעילות, ולהלן עיקרי הדברים:

 

"3. פעילותן של המערערות הינה בתחום מתן שרותי אספקת חול ומצעים ושרותי הובלה.

 

4. במסגרת פעילותן של המערערות נדרשו הן לאספקה סדירה של חול, ועל כן התקשרו הן בין היתר עם ספק, מר רפי אלקיים בעל חברת א.ר שיפוצי הדרום בע"מ ו-א.ר.ש הדרום בע"מ, אשר סיפק את מרבית כמויות החול אשר נדרשו להן לשם פעילותן, בין בעצמו ובין באמצעות קבלני משנה.

 

5. ...

 

6. בהתאם למוסכם ביני ובין רפי, הוסכם (בהתאם לנוהג קיים בתחום אספקת החול), כי התשלום לרפי בגין כמויות החול יהיה בהתאם לתחשיב המבוסס על כושר נשיאתה של משאית בודדת כפול מספר המשאיות המוזמנות, וכך אמנם נעשה.

 

7. ...

 

8. אדגיש, כי עסקאות המערערות התבססו על הזמנת כמויות חול מספקים, ובכללם גם רפי, וזאת כנגד צפי להזמנה של אותן כמויות חול מלקוחותיהן, כך שלמעשה המערערות לא החזיקו מלאי חול קיים, ובפועל שימשו הן אך מתווכות בעסקאות אלה בין ספקי החול, ובכללם רפי, ובין הלקוח הסופי, והכל כנגד עמלה.

 

9. בפועל פרקו משאיות של הספקים, ובכללם גם רפי, את כמויות החול המוזמנות באתרים קבועים ומוסכמים, בעוד משאיות של המערערות היו מעמיסות את החול (בשיטת 'גב אל גב') ומובילות אותו ללקוחות המערערות כנגד הוצאת חשבונית מס בגין אותה עיסקה.

 

10. ...

 

11. הבחירה ברפי כספק חול עיקרי למערערות היה לאור הניסיון הטוב שהיה לי עמו ולפיו סיפק רפי את כל תצרוכת החול שהיתה דרושה למערערות לשם עסקיהן עם לקוחותיהן, וזאת בהתאם לבקשתי, ובכל זמן נתון.

 

12. את התשלומים לרפי בצעתי בשיק של המערערות, או במזומן, או בשיק של לקוח של המערערות אשר הוסב על ידי לטובת רפי. יודגש, כי במקרים רבים נאלצתי לשלם לרפי תשלומים עבור אספקת החול במזומן, לאור העובדה שלטענתו היו קבלני המשנה שהועסקו על ידו דורשים את התשלום במזומן.

 

23-13. ...".

 

 

           כך, לגירסת בוארון, התנהלו משך שנתיים עסקי רכישות החול שרכש מרפי אלקיים בסכומי עתק של 22 מיליון ש"ח, באלפי הובלות מידי חודש במשאיות, בלוגיסטיקה מסועפת שבה תואמה כל רכישת חול מרפי במכירתה הבו-זמנית ללקוחות.

 

7.        נפנה בשלב זה לבחון מי הוא אותו רפי אלקיים וכיצד התנהלו עסקיו.

           המערערות הגישו תצהיר של רפי אלקיים כעדות ראשית מטעמם, והוא התייצב לחקירה נגדית. מתברר, כי לרפי אלקיים אין משאיות, אין ציוד מכאני כלשהו, אין עובדים, אין משרד, אין מחצבות ולא שום פרט אחר שאמור להמצא בידי ספק חול וחומרי חציבה. אין לו גם חשבון בנק.

 

           יש לו טלפון, יש לו שלל פנקסים של חשבוניות מס בשמות משמות שונים ויש לו חותמות הנושאות את שמות העוסקים השונים שבאותם הפנקסים.

 

           במהלך חקירתו הנגדית של אלקיים הגיש ב"כ המשיב שלל הודעות שונות שניתנו על ידו במהלך חקירות שונות של מע"מ, שבעקבותיהם הוגשו נגדו כתבי אישום בפרשות שונות, של הפצת חשבוניות מס פיקטיביות במגוון תחומים רב ביותר.

 

           להלן מספר ציטוטים מחקירתו הנגדית של מר רפי אלקיים:

 

"ש: האם היו לך אי פעם משאיות שלך או של חברות בבעלותך?

ת: לא.

ש: האם היו לך אי פעם כלים הנדסיים ...?

ת: לא.

ש: האם היה לך רישיון לכריית חול?

ת: לא ...

ש: האם נכון לומר שאתה, או החברות שלך, מעולם לא ביצעתם עבודות?

ת: אבקש להזכירך כי באתי להעיד כעד במשפט שלא שלי, ואל תבוא אלי בטענות.

ש: אתה עדת שמעולם לא היו לך משאיות, לא ציוד כבד ולא העסקת עובדים. כיצד הוצאת חשבוניות בסכומים של מיליונים לחברות של מוטי בוארון (המערערות – י"א) עבור עבודות כאלה ואחרות?

ת: אני משיב, שיש לי קבלני משנה כמו בדואים שיש להם משאיות וציוד כבד משלהם. אם הייתי צריך משאיות, או שופל, או כלי אחר, הייתי מתקשר אל בדואי. אם בוארון ביקש ממני 40 משאיות חול, הייתי מתקשר לבדואי, אומר לו שלח 10 משאיות, כל משאית עושה 4 נגלות וכך מבצעים הפרוייקט.

לשאלתך אם הבדואי היה הולך וקונה החול בעצמו במחצבה, אני משיב שהוא הלך למחצבה וקונה על שמי ...

ש: איזו מחצבה?

ת: אני לא חייב להשיב לך ... אם אני אגיד לך את שם המחצבה שם קניתי חול, זה יכול להפליל ולסבך אותי ... יש חלק מהאנשים הקשורים למחצבות, הם עצורים היום על גניבות חול, דהיינו על כרייה לא חוקית...".

 

 

           בהודעתו של אלקיים מש/10 הוא מתייחס לחשבוניות שהוציא למערערות (באמצעות בוארון) כדלהלן:

 

"בקשר לחשבוניות מס אשר הוצאתי ומסרתי לי.ש – מוטי בוארון – עבור עבודות שביצעו אחרים, קבלני ביצוע, אני למעשה ריכזתי את כל העבודות של אותם מבצעים כדוגמת הובלות ואספקת חומר גלם חול וכורכר, ואני זה שהתחשבן איתם. את חשבוניות המס שלי מסרתי לחברת י.ש, ובתמורה קיבלתי מי.ש תשלום בשיק. ומאחר ואין לי חשבון בנק ואין ביכולתי לפדות את השיק, אז אני מבקש מחבר שלי שילך לבנק וימשוך את הכסף במזומן על מנת לשלם לקבלני ביצוע עבור עבודתם" (שם, עמ' 1).

 

 

           רפי אלקיים אינו יודע כלל כמה הובלות בוצעו (מש/10 עמ' 2), והאינפורמציה היחידה שלו לעניין זה – על פי עדותו – "כמעט תמיד עשה את זה (ספירת המשאיות) רק בוארון, לא הייתי מגיע לשטח בכלל, במקרים נדירים פעם או פעמיים ראיתי משאיות, סמכתי על בוארון בליינד..." (עמ' 35 לפרו'). אלקיים מעיד כאמור, כי לא ניהל כלל ספרים, וכי דו"חות המע"מ שהגיש היו תמיד בשיעור אפס (מש/8 עמ' 9-8, ופר' עמ' 31).

 

8.        הפניתי לעיל למבחר מצומצם של ציטוטים ואמירות מעדותו של אלקיים ומהודעותיו הרבות שהוגשו לתיק המוצגים. מכל אלה מתבקשת המסקנה האחת והיחידה, כי המדובר באדם שלא כרה חול, שלא רכש חול ושלא סיפק חול. הוא שקוע מעל צואר בעיסוק אחד ויחידי של ארגון ואספקת חשבוניות פיקטיביות אשר פרטיהם ותכניהם מוכתבים לו מא' עד ת' ע"י ה"ה מוטי בוארון – מנהל המערערות.

 

           הגם שהדברים לא מתאשרים מפיו במפורש, הרי שעולה לכאורה מדבריו שצוטטו לעיל כי תעשיית החשבוניות הפיקטיביות שהוציא למערערות נועדה לשמש כיסוי למקורות אספקה לא חוקיים של החול. וכדבריו לעיל: "...יש חלק מהאנשים הקשורים למחצבות, הם עצורים היום על גניבות חול, דהיינו כרייה בלתי חוקית".

 

           בין אם זה המניע לפס הייצור של החשבוניות הפיקטיביות שהוציא למערערת, ובין אם קיים מניע אחר – המסקנה כי המדובר בתיעוד פיקטיבי הינה בלתי נמנעת. על פי עדותו שלו, תפקידו כ"ספק" חול בכמויות עתק מתבטא ב"טלפון לבדואי" שאינו נוקב בשמו, שיפנה למחצבה, שאינו נוקב בשמה, ושיוביל כמויות, שאינו יודע מהן, למקומות שמעולם לא היה בהם.

 

           המסקנה הינה איפוא, כי ה"ה רפי אלקיים וחברות החשבוניות שלו א.ר וא.ר.ש לא ביצעו את העסקאות המסועפות המפורטות בחשבוניות התשומות והמסתכמות בכ-22 מיליון ש"ח. פועל יוצא מכך הינו, כי כל אותן החשבוניות הוצאו ע"י ה"ה רפי אלקיים "שלא כדין" (וזאת כמובן בלשון המעטה ובצמצום מופלג).

 

9.        טענתו ועדותו של בוארון כי נפל כביכול קורבן לנכליו של אלקיים ולא היה לו יסוד לחשוד כי לא הוא הספק של אלפי משאיות החול מידי חודש – נשללת על הסף מתוך עדותו שלו ומתוך עדותו של אלקיים.

 

           "התנהלותו העסקית" של אלקיים, על פי עדותו הוא, מתנהלת כל כולה בידיעתו ובפיקוחו של בוארון. בוארון יודע כי לאלקיים אין משאיות או ציוד כלשהו, למעט פנקסי חשבוניות. בוארון מכתיב לאלקיים את הפרטים שיש למלא בחשבוניות. בוארון, הרוכש כביכול מאלקיים סחורה בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, משלם את תמורתה במזומן.

 

           יתירה מזו. בוארון והמערערות מפעילים מערכת שאינה מותירה אחריה עקבות כלשהם לעסקאות העתק שהן מבצעות כביכול עם ה"ה אלקיים וחברותיו א.ר וא.ר.ש. אין תיעוד או מעקב כלשהו של אלפי הטונות המועברים כיוון שההעברות מתבצעות "גב אל גב". אין מלאים, אין תיעוד, אין שקילה, אין תעודות משלוח, אין ספרי כניסת טובין ויציאתם – מאומה. במקביל, אין גם תיעוד כלשהו לעניין תשלומי הסכומים האדירים המוחלפים כביכול ביניהם. רוב התשלומים, כך מעיד בוארון (ומדובר כאמור ב-22 מיליון ש"ח), מתבצעים במזומן. בניגוד לאלקיים, שלא ניסה למעשה להסתיר את מהותם הפיקטיבית של עסקי א.ר וא.ר.ש, התאפיינה עדותו של בוארון בניסיון היתממות והותירה רושם קשה ולא אמין.

 

           אני דוחה איפוא את טענתו של בוארון, כי לא היה מודע לפיקטיביות של חשבוניות התשומות דנן. טענת ב"כ המערערות כי מתקיים בעניין המערערות חריג "המבחן הסובייקטיבי" – כפי שנקבע בע"א 4669/03 מ.א.ל.ר.ז נ' מע"מ (פ"ד נט(5) 836) – נמצאת בענייננו מחוסרת יסוד.

 

10.      אני קובע איפוא, כי חשבוניות התשומות שהוצאו ע"י א.ר וא.ר.ש למערערות – היו כולן פיקטיביות, שכן העסקאות המפורטות בהן – וכפי שמפורט בהן – לא בוצעו כל עיקר ע"י מוציאות החשבוניות א.ר ו-א.ר.ש.

 

           למעלה מן הצורך אוסיף, כי כל אותן החשבוניות אינן עונות, על פניהן, לדרישת הדין.

 

           כל אחת מעשרות החשבוניות מנוסחת על דרך "ריכוז הובלות", ללא פירוט כלשהו של מועדי ההובלות, המשקל המועבר, מספר ההובלות, מחירי היחידות, היקף הכמויות או כל פרט אחר הדרוש להגדרת ה"עיסקה" בגינה מוצאת החשבונית.

 

           נוכח מסקנתי דלעיל כי כל אותן החשבוניות הוצאו שלא כדין – לא אוסיף ואפרט בעניין זה את שאר הפגמים המהותיים בתוכן החשבוניות ובצורתן.

 

11.      לסיכום – אני דוחה את ערעור המערערות על שומות התשומות.

 

שומת העיסקאות

 

12.      בבדיקת וחקירת המשיב, נמצא כי המערערת 2 הוציאה שש הודעות זיכוי המבטלות בדיעבד עסקאות שלא נערכו כלל ע"י המערערת.

 

           ב"כ המערערת בסיכומיו אינו חולק כי אכן כך הוא, אולם נטען על ידו כי המדובר ב"טעות תמימה שבהיסח הדעת", כי "ברמת האוצר ורשויות מע"מ אין פגיעה כלכלית שכן הודעות הזיכוי הקטינו אמנם מצד אחד את עסקאותיה של המערערת 2, אולם מנגד הם הקטינו גם את תשומותיהם של מקבלי ההודעה (!) ... כך שברמת המאקרו אין הפסד מס לרשויות מע"מ".

 

13.      גם אם אניח כי המדובר ב"טעות תמימה", הרי שתיקונה של אותה טעות הינו דווקא בשומת העסקאות דנן כפי שהוצאה ע"י המשיב. תיאוריית "רמת המאקרו" של אוצר המדינה, והאפשרות הנטענת להקטנת התשומות אצל "מקבלי ההודעות", אינה ממין הטענה ואף לא ממין העניין.

 

           המערערת 2 אינה חולקת כי הפחיתה, שלא כדין, את סכומי הודעות הזיכוי הפסולות ממס עסקאותיה. די בכך והותר לאישור שומת העסקאות שהוצאה לעניין זה, ולדחיית הערעור שהגישה על כך המערערת 2.

 

סיכום

 

14.      לאור כל המפורט לעיל, אני דוחה את ארבעת הערעורים על כל חלקיהם.

 

           המערערות – יחד ולחוד – ישלמו למשיב הוצאות הערעורים, כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 30,000 ש"ח.

 

 

           מזכירות בית המשפט תשלח העתקי פסק הדין, בדואר רשום, לשני הצדדים.

 

ניתן היום כ"א באייר, תשס"ח (26 במאי 2008) בהעדר הצדדים.

 

 

                                                                               

יוסף אלון – שופט


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/96BA649B7CF13D07422576A20051468B/$FILE/65B6AAFDAC49B584422574540049FCC9.html
תאריך: 
05/01/10
Case ID: 
1506_5
Case type: 
עש
סיווגים
שופטים : יוסף אלון – שופט
יוסף אלון – שופט
Powered by Drupal, an open source content management system