עלאא בן חוסין גריפאת נ. מדינת ישראל


 

 

  בתי המשפט





עפ"א 000407/09

בבית המשפט המחוזי בנצרת

על תיק פ' 2918/07

05/01/2010

תאריך:

כב' השופטת אסתר הלמן, אב"ד

כב' השופט אשר קולה

כב' השופט דני צרפתי

בפני:

 

 

 














 

עלאא בן חוסין גריפאת

בעניין:

המערער


 


 


 


 

נ  ג  ד


 


 

מדינת ישראל


 

המשיבה


 


 


 


 


בשם המערער עו"ד נעאמנה, בהעברה מעו"ד מג'אדלה.

בשם המשיבה עו"ד קבלאוי. 

המערער בעצמו.

נוכחים:

 

- ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת, (כב' הנשיא ג. אזולאי)

 בת.פ. 2918/07, מיום 14/10/09 -

 


פסק דין

 


1.       המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של;

תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הפרעת שוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

התנהגות פרועה במקום ציבורי - עבירה לפי סעיף 216(1א) לחוק העונשין.

         

2.       כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 31/01/07 טיפלו השוטרים צחי בן חיים (להלן: "צחי") ואבישי טויטו (להלן: "אבישי") באירוע מסויים בבית זרזיר. המערער הגיע למקום ביחד עם אחרים, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, היכה את אבישי בידו השמאלית באמצעות בקבוק בירה ואיים עליו בכך שאמר: "אם לא תזוז מפה אני אזיין אותך". בהמשך, השתולל, התפרע וזרק על צחי את בקבוק הבירה ופגע ברגלו הימנית.

3.       בטרם נגזר דינו של המערער, הופנה הוא לשרות המבחן אשר בתמצית קבע, כי המערער טען שהיה שתוי ולא היה מודע למעשיו, אך לאחר נישואיו הפסיק לשתות. שירות המבחן הציע לשלב את המערער בקבוצה טיפולית לצעירים מתבגרים והעריך, כי שליחתו למאסר תחשוף אותו לעולם העברייני.  שירות המבחן המליץ על העמדת המערער במבחן ושילובו בקבוצה טיפולית לצעירים מתבגרים. עוד המליץ על צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

 

4.       על המערער נגזרו העונשים הבאים;

 

          9 חודשי מאסר בפועל.

          הפעלת מאסר על תנאי של 9 חודשים, אשר הוטל בתיק פלילי 1567/03 שירוצה באופן חופף לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, כך שסך-הכל על המערער לרצות מאסר בפועל של 9 חודשים.

          מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים, שלא לעבור כל עבירת אלימות פיזית כלפי אדם. 

 

5.       המערער עותר כנגד חומרת העונש שהושת עליו וטענותיו בתמצית הינם כדלהלן;

 

א.      שגה בימ"ש קמא עת דחה את המלצת שירות המבחן להארכת התנאי התלוי ועומד כנגד המערער, והטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל. העונש חורג ומתעלם באופן מוחלט מנסיבותיו של המקרה, נסיבותיו של המערער ומהמלצת שירות המבחן.

 

ב.       שגה בימ"ש קמא שלא התחשב בהודיית המערער ובחיסכון בזמן, בחרטה הכנה והאמיתית שהביע על מעשיו, בנסיבותיו האישיות של המערער, בגילו הצעיר ובסכנת התדרדרותו הצפויה בין כותלי בית הסוהר, וכן  בזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד ליום מתן גזר הדין (שנתיים וחצי).

 

ג.       העבירות שביצע המערער היו בהיותו בגילופין. המערער הפסיק שתיית אלכוהול וביצע שינוי דרסטי בחייו בעקבות נישואיו.

 

ד.       המערער הינו המפרנס היחידי למשפחתו המונה אישה ותינוקת בת 6 חודשים. המערער עוזר בפרנסת הוריו. אביו של המערער נכה בשיעור 35%, אחיו סובל מ"תסמונת דאון", אח נוסף עבר השתלת לב וכליה ונדרש לטיפול ומעקב רפואי צמוד.

 

ה.      בימ"ש קמא נמנע מהארכת התנאי רק מהסיבה שלצידן של העבירות נקובה ענישת מינימום חובה, דבר שכביכול לא מאפשר הארכת התנאי.

לטענת המערער, חרף הוראת סעיף 56 לחוק העונשין, השאיר המחוקק פתח לבתי המשפט לסטות מענישת החובה הנקובה לצידן של העבירות השונות ויש בעניינו של המערער מספר נסיבות מקלות המצדיקות סטייה מענישת החובה.

          לעניין זה, הפנה ב"כ המערער לסעיף 35 לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט לסטות מעונשי החובה, וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות.

 

ו.        כתב האישום, נשוא התנאי הוגש לביהמ"ש בשנת 2003 בעוד שהעבירה עצמה בוצעה בשנת 2001 וגזר הדין ניתן רק בשנת 2005. אם המאשימה הייתה מגישה את כתב האישום בסמוך למועד ביצוע העבירה הקודמת משנת 2001 אין ספק שהתנאי נשוא ההרשעה הראשונה היה נגמר לפני ביצוע העבירה הנוכחית ובכך היה הופך לבלתי רלוונטי.

 

ז.       עוד טוען הסנגור המלומד, כי מן הדין לאפשר למערער, לעבור הליכי שיקום, ולא לשלחו לריצוי מאסר בפועל.

           

6.       מאידך טוענת ב"כ המשיבה, כי יש לדחות את הערעור ולאמץ את גזר דינו של בית המשפט קמא, בהיותו סביר, מידתי ומאוזן כל צרכו, תוך שנשקלו שיקוליו האישיים של המערער, לצד שיקולי הענישה האחרים. 

 

7.       ב"כ המשיבה מפנה לכך, כי לחובת המערער עונש מותנה של 9 חודשי מאסר, אשר בהתאם להחלטת בית המשפט קמא, ירוצה כולו, באופן חופף לעונש המאסר נשוא תיק זה.

          לעניין זה טוענת ב"כ המשיבה, כי בגין עבירתו הקודמת, נדון המערער, לעונש מקל יחסית, מתוך תקווה שעונש זה, די יהיה בו כדי להרתיע את המערער מלבצע עבירות נוספות.

          לעניין זה, מבקשת לציין ב"כ המשיבה, כי גם העונש המותנה שהושת עליו, היה בגין מעשי אלימות כנגד קטין, שאף הם בוצעו באמצעות בקבוק, בדיוק כמו במקרה שבפנינו.

          עוד טוענת ב"כ המשיבה, כי הכלל הוא שעונש מאסר ירוצה באופן מצטבר לעונש המאסר המותנה הקודם, אלא אם כן, הורה בית המשפט מטעמים שירשמו, כי עונשי המאסר ירוצו, חלקם או כולם, באופן חופף.

          בנדון שבפנינו, וככל הנראה, עקב נסיבותיו המיוחדות של המערער, הורה בית המשפט קמא שעונש המאסר המותנה, ירוצה כולו בחופף לעונש המאסר נשוא התיק הנוכחי.

 

8.       לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, נחה דעתנו, כי דינו של הערעור להידחות ולהלן נימוקינו לכך.

 

9.       המערער הורשע בסדרת עבירות, שהעיקריות שבהן הינן תקיפת שוטרים בעת מילוי תפקידם והפרעה  לשוטרים בעת מילוי תפקידם.

          המערער תקף שני שוטרים שונים באמצעות בקבוק בירה, תקיפה שבנקל יכולה הייתה להסתיים בתוצאות קשות. 

 

10.     המערער טוען להגנתו, כי היה תחת השפעת אלכוהול ולפיכך, מבקש הוא להפחית מחומרת מעשיו. אולם, העובדה שהמערער היה תחת השפעת אלכוהול, בעת ביצוע העבירות, עומדת לחובתו ולא לזכותו.

ראה לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט דנציגר במסגרת ת.פ. 7876/07, מדינת ישראל נ' פלוני וכדלהלן;

 

"בשולי הדברים יצויין כי אין אנו מקבלים את קביעתו של בית המשפט קמא לפיה שתיית משקאות אלכוהוליים ואובדן כושרם של המשיבים להבחין בין מותר לאסור מהווים שיקול לקולא וסבורים אנו כי צודקת המערערת בטענתה כי מצב של שכרות מהווה דווקא נסיבה לחומרה".

 

11.     כאמור, המערער עבר עבירות כנגד שוטרים. לעניין זה כבר נקבע לא אחת, כי יש להחמיר בעונשם של מי המרשים לעצמם לפגוע, ובמקרה שלנו באופן פיזי של ממש, בשלטון החוק.

          ראה לעניין זה רע"פ 1860/07 שחר נחמני נ' מדינת ישראל (14.6.07);

 

"דין הבקשה להידחות גם לגופו של ענין. העבירות שביצע המבקש חמורות מאוד, לנוכח העובדה שהוא תקף שוטרים באופן הראוי לכל גנאי והסתייגות. העונש המירבי בגין העבירות שבוצעו על-ידו צריך היה להסתכם בשש שנות מאסר בפועל, וזאת אף מבלי שיובא בחשבון עונש המאסר על תנאי אשר היה תלוי ועומד כנגדו. כך שהעונש שהוטל עליו בבית משפט השלום הוא עונש קל ביותר, ואיננו עומד במגמה של החמרת העונש בגין עבירות של אלימות. אף אם נביא כנימוק לקולא את העובדה שהמבקש עובד כרגע, ואת בקשת הסליחה על-ידו, הרי שאין די בכך כדי להצדיק הקלה כמה משמעותית כעונשו. ואבהיר שוב, בעבירות של אלימות קשה ובמיוחד כנגד נציגי החוק, בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים, כאשר העונש המירבי הכתוב בחוק, ראוי לו שיהיה נקודת מוצא".

 

12.     לא נעלמו מעינינו נסיבותיו האישיות של המערער, אלא שבנסיבות העבירה שבפנינו, ובוודאי נוכח עברו הפלילי של המערער ונוכח עונש המאסר המותנה שהוטל עליו בעבר, הרי, שלא ניתן להסיג את האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים, מפני נסיבותיו האישיות של המערער.

          הוא הדין גם באשר להמלצת שרות המבחן, אשר ביחס אליה נאמר לא אחת, כי חרף מקצועיותו של שרות המבחן, הרי, שסופו של יום, המלצתו, איננה חזות הכל ועל בית המשפט לשיקול שיקולי ענישה נוספים, אשר יש בהם כדי ליתן מענה לאינטרס הציבורי.

 

ראה לעניין זה פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון וכדלהלן;

 

          "כבר נקבע לא אחת, כי האמור בתסקיר שרות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ועל בית המשפט לאזן בין ההמלצה לבין שיקולים אחרים העומדים בבסיס מטרתה של הענישה בפלילים" (רע"פ 843/07 אבו ג'אנם נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 25.2.07).

 

13.     בחנו גם את טענות הסנגור המלומד, ולפיה, שומה היה על בית המשפט לעשות שימוש בהוראותיו של סעיף 56 לחוק העונשין ולהאריך את תקופת התנאי. אלא, שבצדק נימק בית המשפט קמא את החלטתו שלא לעשות כן. זאת, נוכח העובדה שהחליט להשית עליו בגין העבירות נשוא כתב האישום, עונש של מאסר ובכך מנוע היה בית המשפט מלהאריך את תקופת התנאי.

 

14.     בית המשפט קמא הוסיף ונימק, כי היה מחויב על פי מצוות המחוקק, להשית על המערער עונש של חודש אחד מאסר לפחות וזאת נוכח האמור בסעיף 275 לחוק העונשין.

          לעניין זה, טען ב"כ המערער, כי בית המשפט יכול היה לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו, בהתאם לסעיף 35א' לחוק העונשין,  המאפשר סטייה מעונש החובה, "אם העבירה נעשתה בנסיבות מקלות מיוחדות ...".      

          אלא, שבענייננו, לא מצאנו, כי העבירות עצמן (למעט נסיבותיו האישיות של המערער) בוצעו בנסיבות מקלות מיוחדות. כאמור, ההיפך הוא הנכון, העבירות בוצעו בנסיבות מחמירות של שכרות, ולפיכך, בצדק לא עשה בית המשפט קמא, שימוש בסמכות המוקנית לו, על פי סעיף 35א' הנ"ל.

 

15.     עוד נוסיף ונאמר, כי לא מצאנו טעם של ממש, בטענת הסנגור ולפיה, העמדתו לדין, נשוא ביצוע העבירה שבגינה הופעל התנאי, הייתה כעבור שנתיים ממועד ביצוע העבירה וכי לו היה עומד לדין בסמוך לאחר ביצוע העבירה, הייתה חולפת לה תקופת התנאי. זוהי טענה ספקולטיבית, שאין לה אחיזה במציאות, שכן יכול שלו היה עומד המערער לדין, בעבירה שם, בסמוך למועד ביצוע העבירה, היה עונשו שם חמור יותר.

          בנוסף, לא ברור האם העיכוב שם בהעמדת המערער לדין, לא נבע מסיבות שבעטיו של המערער.

 

16.     עוד נוסיף, כי בית המשפט קמא הקל עם המערער בכך שקבע, כי תקופת המאסר נשוא תיק זה ותקופת המאסר המותנה, ירוצו באופן חופף זה לזה.

          הגם שבית המשפט קמא, לא נימק מדוע הורה כך, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 58 לחוק העונשין, הרי, שככל הנראה, בסיס נימוקיו של בית המשפט קמא, היו נסיבותיו האישיות המיוחדות של המערער.

 

17.     אשר על כן וכאמור לעיל, הערעור על כל חלקיו נדחה.

          גזר הדין של בית המשפט קמא, יוותר על כנו.

 

ניתן היום, י"ט בטבת, תש"ע (5 בינואר 2010), במעמד הנוכחים.

                   

דני צרפתי, שופט

 

אשר קולה, שופט

 

אסתר הלמן, שופטת, אב"ד

 

ב"כ המערער: אבקש עיכוב ביצוע למשך שבוע ימים, לצרכי התארגנות.

 

ב"כ המשיבה: אני מסכים, בכפוף לכך שכל התנאים והערובות ישארו על כנם.

  החלטה

 

בשים לב לטיעוני המערער ולעמדת המשיבה, אנו נעתרים ומורים על עיכוב ביצוע תחילת המאסר בפועל עד ליום 14/01/10 לצורך התארגנות. במועד זה עד השעה 12.30 יתייצב המערער לריצוי עונש המאסר בהיכל המשפט בנצרת.

 

כל הערובות והבטוחות שהופקדו להבטחת התייצבותו של המערער וקיום תנאי השחרור, ישארו על כנן בתקופת העיכוב.

 

 

 

 

 

תנאי השחרור שנקבעו למערער ישארו בעינם.

 

ניתנה היום, י"ט בטבת, תש"ע (5 בינואר 2010), במעמד הנוכחים.

                   





דני צרפתי, שופט


 

אשר קולה, שופט


 

אסתר הלמן, שופטת, אב"ד

 


 


 

 

 

 

 

סיגלית+חנה
Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/42FA586D9AA591E1422576A20052766C/$FILE/910FEDD64B9A90F2422576A2002BBE40.html
תאריך: 
05/01/10
Case ID: 
407_9
Case type: 
עפא
סיווגים
שופטים : אסתר הלמן
אסתר הלמן
Powered by Drupal, an open source content management system