נדז'ה מסקל נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

         מדינת ישראל

 





בל 1314/09
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

 

07/01/2010


 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 














 

נדז'ה מסקל

בעניין:

התובעת

נורית מנשרוב

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

המוסד לביטוח לאומי


 

הנתבע

ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

פסק דין

 


1.         התובעת הגישה תביעה להכיר במחלת תסמונת התעלה הקרפאלית ממנה היא סובלת בידה השמאלית כ"תאונת עבודה".

 

2.         התובעת הינה ילידת 1976.

 

3.         מאז שנת 2001 התובעת עבדה כקצבית בחנויות שונות, וזאת עד אמצע שנת 2007. במהלך עבודתה של התובעת, עסקה בפירוק וחיתוך בשר ועופות בכמויות משתנות. התובעת נהגה להחזיק בידה הימנית סכין ובידה השמאלית אחזה בבשר או בעוף. חלק מעבודתה של התובעת היה חיתוך ופירוק של עוף ובשרים שונים על שולחן. מדובר בעשרות קרטונים של עוף ומוצרי בשר במשקלים שנעו בין 15 ל-20 קילו כל קרטון מדי יום. בנוסף, התובעת חתכה ופרקה בשר שהיה תלוי על אנקולים. משקל נתכי הבשר התלויים היה כ-100 עד 150 קילו, כאשר התובעת היתה חותכת נתחים במשקלים של כ- 5 קילו עד 10 קילו כל חתיכה.

 

            כאמור, בידה השמאלית, התובעת הפעילה כוח באופן משתנה בהתאם למשקלים של נתחי הבשר והעוף אותם חתכה ובהתאם למצב בו היו תלויים או על השולחן.

 

4.         התובעת עבדה מדי יום במשך כ-8 שעות ובימים של רביעי עד שישי, במשך 10 עד 12 שעות כל יום. המשקל המצטבר של הבשר והעוף אותו חתכה ופרקה התובעת נע בין טון לטון וחצי ביום.

5.         היד הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.

 

6.         הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

 

7.         בתאריך 16.6.09 מינה בית הדין את ד"ר אליהו סלטי, כמומחה רפואי מטעמו, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

 

7.1        האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובעת בידה השמאלית ובין תנאי עבודתה?

7.2        האם ניתן לראות בתנאי עבודתה של התובעת פגיעות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הביאו במצטבר למחלה ממנה התובעת סובלת בידה השמאלית?

 

8.         בתאריך 30.9.09, מסר ד"ר סלטי את חוות דעתו כדלקמן:

 

"א.       אין כל קשר סיבתי בין תסמונת ה- CTS ממנה סובלת התובעת בידה השמאלית ובין אופי עבודתה. בבסיס תסמונת זו קיים לחץ על העצב המדיאני בעת מעברו בתוך התעלה הקרפלית על רקע עיבוי דפנות התעלה והצרות קוטרה בעת שהחולה מבצע תנועת כפיפה של מפרק כף היד (ראה צילומים מצורפים). תסמונת ה- CTS הינה מחלה המתפתחת על רקע שורה של מחלות ידועות  (20% מהמקרים) כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות כליה שונות, סכרת, השמנת יתר, הריון ועוד שורה של מחלות תורשתיות. 80% הינם תוצאה של תהליך תחלואי רגיל הכולל בתוכה חולים שעיקר עבודתם היא עבודה עם מכשירים רוטטים (פטישי אויר, מקדחות פנאומטיות וכו') וכן קופאיות וקלדניות שעבודתם מצריכה תנועה אחידה, רצופה וחוזרת של כפיפה ויישור כף היד. עבודתה של התובעת הצריכה אמנם שימוש במפרק כף ידה השמאלית אלא שתנועה זו בוצעה במישורים שונים ולאו דווקא כפיפה ויישור כתנאי להתפתחות התסמונת ולפיכך אופי עבודתה כמתואר בכתב ההחלטה של ביה"ד אין בו כדי לגרום למחלה זו. מאידך מצאתי בכתובים עדות לכך כי התובעת סובלת מעודף משקל (סיכום ביקור מיום 14.1.09, 29.10.07) וכן מסכרת (סיכום ביקור מיום 10.12.06) המהווים כאמור גורם סיכון ברור ומוכר להופעת תסמונת זו.

 

ב.         כאמור בתשובה קודמת התנאי ההכרחי להתפתחות תסמונת זו בקרב אוכלוסיה שאינה מצויה בקבוצת הסיכון שפורטה הינו תנועה כפיפה ויישור חוזרת ונשנת של מפרק כף היד. רק תנועה חוזרת ונשנית זו היא שתגרום לנזק מיקרוסקופי מצטבר ולבסוף ללחץ על העצב ולסמפטומים המלווים את התסמונת . גם אם התובעת לא הייתה שייכת לקבוצת הסיכון שפורטה בתשובה הקודמת הרי שעדיין אופי עבודה הכולל מס' רב של תנועות במפרק כף היד המתבצעים במישורים שונים של המרחב אינו עונה על הדרישה המקדמית להתפתחות תסמונת זו. תנועות אלו אותן ביצעה התובעת במהלך עבודתה אינן מצטמצמות כנדרש לתנועת כפיפה ויישור אלא כוללות מגוון רחב של תנועות אשר כאמור מתבצעות במישורי מרחב שונים."             

 

 

9.         הכרעה

 

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה  לבין הפגיעה  הנטענת בעבודה  או שלילת קיומו  של קשר כאמור,  הינה קביעה משפטית המושתתת  על חומר הראיות.  אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד  משקל מיוחד  לחוות דעת שמוגש על ידי  מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם   אחד הצדדים.

 

ראה:    דב"ע תשן/48-0 המוסד  נ' עמירם  פיאלקוב, פד"ע כב',  321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

 

10.        בית הדין יסמוך  את ידו על חוות דעת  המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,  אלא אם  קיימת  הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן  לעשות כן.

ראה:    דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק  פרבר, (לא פורסם).

 

בית הדין  נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת  של  מומחה  מטעם בית  הדין וזאת  מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה  מטעם בית הדין  גדולה יותר  ומובטחת  במידה מירבית  מעצם העובדה,  שאין הוא מעיד  לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין.

ראה:     דב"ע  411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום  2.11.99.

 

11.        לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

 

במקרה הנוכחי, לא  ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או  שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

 

12.        התובעת טוענת כי לא נבדקה ע"י המומחה. ענין זה הוא בשיקול דעת המומחה ובית הדין אינו נוהג להתערב בכך. עוד טוענת התובעת כי לא פורטה די הצורך צורת עבודתה של התובעת. על כך נשיב, כי העובדות נקבעו במעמד הצדדים ובאי כוחם.

            לא היתה כל מניעה כי התובעת או בא כוחה יבקשו במהלך הדיון, כי העובדות יעובו אך הדבר הזה לא נעשה.

 

13.        כאמור, חוות הדעת של המומחה הינה חד-משמעית לפיה אופי עבודתה אינו יכול לגרום למחלה.

 

14.        אשר על כן ולנוכח האמור בחוות הדעת של המומחה, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

 

 

ניתן היום כ"א בטבת, תש"ע (7 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                ______________

                                                                                                 אילן סופר - שופט  

001314/09בל 734 ויקי גוטפלייש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/6F24509B4C0632D1422576A40051AD78/$FILE/921FAACEC4B05DFA422576A100491D4E.html
תאריך: 
07/01/10
Case ID: 
1314_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : אילן סופר
אילן סופר
עורכי דין : נורית מנשרוב
נורית מנשרוב
Powered by Drupal, an open source content management system