מרדכי ויכטר - המוסד לביטוח לאומי


 

   

        מדינת ישראל

 





בל 1913/08
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

 

07/01/2010


 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 














 

מרדכי ויכטר

בעניין:

התובע


 


 


 


 

 

נ  ג  ד


 


 


 

המוסד לביטוח לאומי


 

הנתבע

סימונה (גולדמן) מימון

ע"י ב"כ עוה"ד


 


 

פסק דין

 


1.         התובע הגיש תביעה להכיר בירידה בשמיעתו כ"פגיעה בעבודה".

2.         התובע יליד 1939.

3.         התובע עבד כמסגר במשך כ - 35 שנים, מתוכן ב- 12 השנים האחרונות התובע היה אחראי על טיפול במדחסים, משאבות ואקום ועוד.

3.         התובע היה חשוף בעבודתו לרעש מזיק.

4.         הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשמ"ה - 1995, זאת בכפוף להסכמתם כי שיעור הירידה בשמיעתו של התובע בכל אחת מהאזניים עולה על 20 דציבל בתדירויות הדיבור.

5.         בתאריך 17.9.09, מינה בית הדין את ד"ר א. ברקו כמומחה רפואי מטעמו, אשר התבקש להשיב לשאלות שלהלן:

            א.         מתי תועד לראשונה הליקוי בשמיעתו של התובע ברשומות הרפואיות?

ב.         האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע, לבין תנאי עבודתו ברעש מזיק?

6.         בתאריך 26.10.09 מסר ד"ר ברקו את חוות דעתו כדלקמן:

 

"בן 60, עבד כמסגר במשך כ- 35 שנים, מתוכם ב- 12 השנים האחרונות היה אחראי על טיפול במדחסים , משאבות ואקום ועוד. היה חשוף בעבודתו לרעש מזיק.

עיינתי בתיקו הרפואי של התובע והרי הממצאים:

1.         בתצהיר לביטוח הלאומי מתאריך 31.1.08 ומדווח שב- 5 שנים אחרונות חלה ירידה קשה בשמיעתו.

2.         תיק רפואי-צה"לי: בתאריך 22.7.75 מרשם: "הפרעות פונקציונליות של האוזן הפנימית לאחר חבלת גולגולת". לא נרשמה אבחנה על בעיית שמיעה.

3.         לא מצאתי תיק רפואי א.א.ג ובו פירוט תלונותיו.

4.         בדיקות שמיעה:

א.         24.12.07 (בוגידנט) : באוזן אחת השמיעה דומה לאורך כל התדרים, SRT של 25 דציבל ב- 2 האוזניים. קיים פער הולכתי קטן ב- 2 האוזניים כשמוליכות העצם תקינה באוזן אחת עד תדר KHZ4 (כולל) ובשניה ישנה ירידה עיצבית בעיקר בתדר KHZ8. טימפנומטריה A ב- 2 האוזניים.

ב.         בירור שמיעתי, מכון קולות (3.3.08) : שמיעה זהה לזו שהתקבלה בבדיקה הקודמת. בבדיקת :OAE  מימין נרשמו הדים קוכלאריים בתדרים KHZ4-1, ומשמאל ב- KHZ3-1.

המסקנות מבירור שמיעתי זה הן שלתובע ירידה קלה בשמיעה ב- 2 האוזניים, כשמשמאל ישנו ליקוי בולט בתדר KHZ8, כלומר, קיים ליקוי שמיעה עיצבי אסימטרי עם תמונה שמיעתית לא אופיינית לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש.

לכן תשובותיי לשאלות כב' השופט סופר אילן הן:

א.         ליקוי השמיעה של התובע תועד לראשונה בבדיקת שמיעה מתאריך 24.12.07.

ב.         התמונה השמיעתית של התובע אינה תואמת ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, אין ראיות אודיומטריות לקשר סיבתי בין ליקוי השמיעה, ממנו סובל בעיקר באוזן שמאל, לבין תנאי עבודתו ברעש מזיק."  

 

7.         הכרעה

 

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה  לבין הפגיעה  הנטענת בעבודה  או שלילת קיומו  של קשר כאמור,  הינה קביעה משפטית המושתתת  על חומר הראיות.  אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד  משקל מיוחד  לחוות דעת שמוגש על ידי  מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם   אחד הצדדים.

 

ראה:    דב"ע תשן/48-0 המוסד  נ' עמירם  פיאלקוב, פד"ע כב',  321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

 

8.         בית הדין יסמוך  את ידו על חוות דעת  המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן,  אלא אם  קיימת  הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן  לעשות כן.

ראה:    דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק  פרבר, (לא פורסם).

 

בית הדין  נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת  של  מומחה  מטעם בית  הדין וזאת  מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה  מטעם בית הדין  גדולה יותר  ומובטחת  במידה מירבית  מעצם העובדה,  שאין הוא מעיד  לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין.

ראה:     דב"ע  411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום  2.11.99.

 

9.         לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

 

במקרה הנוכחי, לא  ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או  שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

 

10.        המומחה קובע בחוות דעתו כי על אף שקיים ליקוי שמיעה אצל התובע, התמונה השמיעתית של התובע אינה תואמת ליקוי שמיעה שנובע מחשיפה לרעש מזיק.

            בנסיבות אלו, הגם שהתובע עומד בתנאי הסף של סעיף 84א' לפיו נפגעה שמיעתו בעוצמה גבוהה מ- 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור, הרי שהתנאי הראשוני והבסיסי של הסעיף, הוא עצם קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה לבין תנאי העבודה, לא התקיים. לגרסת המומחה התמונה השמיעתית של התובע אינה תואמת ליקוי שמיעה מושרה רעש.

 

11.        זאת ועוד, התובע לא עמד גם בתנאי הפורמלי של מועד הגשת התביעה. שכן מהמועד שבו תועד ליקוי השמיעה לראשונה, ועד להגשת התביעה לנתבע חלפו למעלה מ-12 חודשים.

 

12.        בנסיבות אלו, אין לנו אלא לדחות את התביעה.

 

13.        אין צו להוצאות.

 

 

ניתן היום כ"א בטבת, תש"ע (7 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                ______________

                                                                                                 אילן סופר - שופט  

001913/08בל 734 ויקי גוטפלייש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/41E9D14983185E2A422576A4005205DD/$FILE/52759813572A3E13422576A4003E3296.html
תאריך: 
07/01/10
Case ID: 
1913_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : לכן תשובותיי לשאלות כב' השופט סופר אילן הן:
לכן תשובותיי לשאלות כב' השופט סופר אילן הן:
Powered by Drupal, an open source content management system