כץ בוריס נ. בטוח לאומי-סניף בא


 

   

          מדינת ישראל

 





בל 3061/08
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

 

07/01/2010


 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 














 

בוריס כץ

בעניין:

התובע

אילן צינמן

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

 

נ  ג  ד


 


 


 

המוסד לביטוח לאומי


 

הנתבע

ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

פסק דין

 


1.         הנתבע שלל רטרואקטיבית את גמלת הבטחת הכנסה שקיבל התובע מאז 16.8.04 בטענה כי התובע השתמש ברכב שהיה בבעלותו.

 

2.         התובע טען כי בשנת 2001 רכש יחד עם בנו רומן רכב מסוג יונדאי אטוס (להלן: "הרכב"). הרכב נרכש ע"ש התובע כאשר לבנו היתה זכות לנהוג ברכב.

 

3.         כאשר התובע הגיש תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעילת מ חלה ב- 8/04, הפקיד את רישיון הרכב במשרד התחבורה עד ליום 17.1.07.

            אישור משרד התחבורה צורף כנספח ת/3.

 

4.         במהלך התקופה בה הרישיון היה מופקד, התובע טוען כי השתמש בתחבורה הציבורית, וביטח את הרכב בביטוח מקיף בלבד.

 

5.         ב- 7.2.07, העביר התובע את הבעלות ברכב לבתו, ללא כל תמורה. בתו אינה בעלת רישיון נהיגה ומי שהשתמש ברכב היה בעלה של בתו. הבעל ביצע טיפולים תקופתיים, ושילם את הביטוח עבור הרכב. בעקבות פגיעה של החתן, בחודש אוגוסט 2008, ביקשה בתו של התובע, כי אביה יסייע בהסעת ביתה לאימוני שחייה וזו לטענת התובע היתה הפעם הראשונה שהשתמש ברכב מאז הפקיד את רישיון הרכב במשרד התחבורה.

6.         לדעתנו, יש להבחין בין שתי התקופות ביחס לרכב. התקופה שמ- 8/04 עד 2/07 שבה רישיון הרכב היה מופקד במשרד התחבורה (להלן: "התקופה הראשונה") והתקופה השנייה שמ- 2/07 ואילך בה הועברה הבעלות ברכב לבתו של התובע (להלן: "התקופה השנייה").

 

7.         ביחס לתקופה הראשונה, בה היה מופקד רישיון הרכב במשרד התחבורה, במהלכה קיבל התובע גמלת הבטחת הכנסה בעילת מחלה, דורש עבודה ושכר נמוך. אין לנו סיבה לפקפק כי התובע לא השתמש ברכב. לא הובאה ראיה לסתור זאת, ואכן משעה שהרישיון הופקד במשרד התחבורה אנו קובעים כי התובע לא השתמש ברכב ועל כן אין מקום לשלול את הגמלה עד 2/07.

 

8.         באשר לתקופה השנייה, כאן עלינו לקחת בחשבון כי התובע העביר את הבעלות ברכב לבתו ב- 1.2.07 ללא תמורה, כאשר אין חולק כי לבת אין רישיון רכב.

            על תקופה זו יכולה ללמד עדות התובע שניתנה לחוקר המוסד (נ/5):

 

                        "ש.       יש ללריסה רישיון נהיגה?

                         ת.        לא. ...

 ש.       אתה נוהג? כן, לפעמים אני נוהג על היונדאי של הבת שלי כי בעל שלה בעבודה ואני לוקח את הנכדה לבריכה או דברים כאלה וזהו.

 ש.       חוץ מזה אתה לא נוהג?

 ת.        לא, רק במקרים דחופים או לילדה נכדה לבריכה. ...

 ש.       היום איך הגעת לעבודה?

 ת.        באוטו.

 ש.       את אתה משתמש לא רק למקרים דחופים ולבריכה?

 ת.        כן, אני משתמש באוטו כמעט כל יום והוא חונה פה אצלי בבית שלי ואני קניתי אותו עם תעודת עולה לפני 9 שנים חדש, אבל הוא היה 5 שנים עומד בהקפאת רישיון כי הייתי חולה ואז בעל של לריסה החתן שלי אמר לי שהוא רוצה לקנות את האוטו ומתי שאני צריך אני לוקח ונוהג עליו והוא אצלי ואם הם רוצים לפעמים אני נותן להם גם אותו כי הוא קנה אותו. ...

            ... ואמרו לי שאם אני עובד עד 1800 ויש לי רכב מעל 7 שנים בכביש ופחות 1600 סמ"ק מותר לי לנהוג אז אני לא מבין מה הבעיה!! ...

 

ש.        כמה אתה מתדלק בחודש?

ת.         בערך 200 ¤ בחודש לא יותר כי אני בקושי נוהג עליו לא הרבה.

ש.        מי משלם טסט וביטוח?

ת.         החתן שלי בכרטיס אשראי כי אני לוקח בת שלו הנכדה שלי לבריכה ומטפל בה בשבת שהוא לעבוד אז בגלל שאני לעזור לו הוא לשלם ביטוח וטסט של אוטו ואני לא מחזיר לו כסף על זה.

            אני יש לי מפתחות של האוטו אבל גם לחתן." ....

 

9.         מעדות זו בצרוף לעדותה של הבת (נ/6) בה מצאנו כי הרכב נלקח מדי פעם ע"י האב, עולה כי התובע עשה שימוש קבוע ברכב; שימוש כזה אינו חד פעמי כפי שהתובע ניסה להציג בעדותו ובתצהירו. מעדות החתן, עולה כי לא היה זקוק לרכב לצורך נסיעה לעבודתו שכן היו הסעות (עמ' 6 שורות 9-10).

לכך נוסיף כי ביום גביית העדות התובע השתמש ברכב כדי להגיע לעבודתו, לתובע ­­­­היו מפתחות של הרכב, הביטוח והטסט שולמו ע"י החתן בתמורה לעזרה שנותן התובע לבתו. התובע משלם כ- 200 ¤ בחודש עבור דלק. התובע אף סבר כי מותר לו להשתמש ברכב.

 

10.        כאמור, בכל אלו די כדי להראות כי רישום הרכב על שם הבת, שאינה בעלת רישיון נהיגה ואינה משתמשת ברכב, אינו מהווה ראיה לכך שהרישום נעשה לצורך העברת בעלות אמיתית. 

 

11.        על כן, לתקופה השנייה החל מחודש 2/07, מוצדק לשלול את גמלת הבטחת הכנסה, מאחר והתובע השתמש באופן קבוע

 

12.        סוף דבר

 

            התביעה מתקבלת בכל הקשור לשלילת הגמלה עד 2/07 ונדחית בכל הקשור לשלילת הגמלה מ- 2/07 ואילך.

 

13.        אין צו להוצאות.

 

 

ניתן היום כ' בטבת, תש"ע (6 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

 

                                                                                                ______________

                                                                                                 אילן סופר - שופט  

003061/08בל 734 ויקי גוטפלייש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/5DE31A3312D48EF0422576A40051CD86/$FILE/B3C6332C821A99D4422576A30047F4E8.html
תאריך: 
07/01/10
Case ID: 
3061_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : אילן סופר
אילן סופר
עורכי דין : אילן צינמן
אילן צינמן
Powered by Drupal, an open source content management system