טויטו אוריאל נ. מירב שמעון


בתי-המשפט

 


 

א  012330/06

בית משפט השלום ירושלים

25/01/2010

 תאריך:

כב' השופט א' דראל

לפני:

 

 



טויטו אוריאל

בעניין:

התובע


 

נ  ג  ד


 

1 . מירב שמעון

2 . "המאגר הישראלי לביטוח רכבי ה"פול

3 . איתן פיטוסי

4 . קרנית-הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

הנתבעים

 

 


פסק דין

 


1.                   התובע, יליד 1964, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.8.05. בין הצדדים הוסכם כי למרות המחלוקת בשאלת החבות יינתן פסק דין הקובע את הנזק שנגרם לתובע והנתבעת מס' 2 תישא בו כמימון ביניים.

2.                   לתובע נגרם שבר פתוח של הגליל המרוחק של האצבע. ד"ר בתיה יפה מונתה מומחית רפואית בתחום האורטופדיה. היא מצאה כי הפצע הגליד תוך שהותיר צלקת רגישה בכרית האצבע עם הגבלה בטווחי התנועת של מפרק DIP. הערכת המומחית היא כי יש לקבוע לתובע נכות בגובה של 5%. המומחית מציינת בסיום חוות דעתה כי מאחר שמדובר בפגיעה ביד דומיננטית אצל איש מחשבים שהקלדה על מחשב היא עיקר עבודתו יש מקום להפעלת תקנה 15.

3.                   בתצהירו מתלונן התובע על כך שהוא סובל מפגיעה בתחושה, הגבלה במוטוריקה העדינה, תחושת גירוד וכאבים לאחר שימוש ממושך באצבע (קושי לפתוח פקק, סיבוב מברג ושימוש ממושך עם העכבר).

4.                   התובע עבד עובר לתאונה והוא עובד גם עתה בתחום ההיי טק. שכרו  עובר לתאונה עמד על 23,654 ¤ ברוטו והוא לא פחת מאז התאונה. הוא נעדר מעבודתו למשך 23 יום ושכרו שולם לו על חשבון ימי מחלה. הוא מבקש פיצוי עבור הנזק הלא ממוני; שווים של ימי המחלה; הגריעה מכושר ההשתכרות; עזרת הזולת בעבר והחזר הוצאות. הנתבעים חולקים על טענות התובע באשר לנזק. לשיטתם אין מקום לפיצוי עבור ימי המחלה משלא הוכח כי אלה ניתנים לפדיון עם הגיע התובע לגיל פרישה. באשר לגריעה מכושר ההשתכרות הם סבורים כי בהינתן שבתקופה שחלפה מאז התאונה עובד התובע ללא כל קושי או מגבלה לא נגרע כושר השתכרותו.

5.                   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני פוסק לתובע פיצוי לפי הפירוט שלהלן:

א.      הנזק הלא ממוני -  בהינתן הנכות שנקבעה וימי האשפוז אני מעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סכום של 12,000 ¤ נכון להיום.

ב.      הפסד שכר בעבר – מקובלת עלי עמדת הנתבעים כי לא הוכח שהתובע יזדקק לימי המחלה (ר' עדותו דבר היותו אדם בריא) שניצל או כי הוא זכאי לפדות אותם עם הגיעו לגיל פרישה. לפיכך איני פוסק פיצוי בראש נזק זה.

ג.        גריעה מכושר ההשתכרות – כמתואר לעיל, התובע שב לעבודה סדירה והוא עובד בה ללא כל מגבלה. שכרו לא פחת עם השנים ועל רקע זה ובהינתן גובה הנכות שנקבעה מידת הגריעה מכושר השתכרותו היא נמוכה. למרות זאת, יש להביא בחשבון כי מדובר במי שעיקר עיסוקו בהקלדה מול מחשב וכי קיים קושי מסוים בעיסוק זה, כעולה מחוות דעת המומחית. עוד יש להביא בחשבון כי במקרה שבו ייאלץ התובע לעבור למקום עבודה אחר – עלולה המגבלה להיות בעלת משמעות רבה יותר.  בהינתן שיקולים אלה, אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 75,000 ¤ בראש נזק זה. להשלמת התמונה אציין כי תחשיב מלא המבוסס על הנכות (5%); השכר (כ- 17,500 ¤) עד הגיע התובע לגיל 67 (מקדם –205) מגיע לסכום של כ- 180,000 ¤.

ד.      עזרה והוצאות -  בהינתן מהות הפגיעה ותקופת אי הכושר אני פוסק לתובע סכום של 3,000  ¤ בשני הרכיבים.

 

 

6.                   לאור האמור לעיל, אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 90,000 ¤.  הנתבעת מס' 2 תשלם סכום זה כמוסכם על הצדדים. עוד תשלם הנתבעת מס' 3 שכר טרחת עורך דין בגובה של 13% בצירוף מס ערך מוסף, תשיב לתובע את האגרה ששילם וכן את חלקו בשכר טרחת המומחית. הוצאות המשפט ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן.

 

 

ניתן היום י' בשבט, תש"ע (25 בינואר 2010) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

 

                                                                                             

א' דראל, שופט

 

 

 

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/49E2C2958F3035D3422576B60062295F/$FILE/9D8D8E8E6B04E77A422576B60042B287.html
תאריך: 
25/01/10
Case ID: 
12330_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : א' דראל
א' דראל
Powered by Drupal, an open source content management system