אסתר זהבי נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בתי הדין לעבודה





בל 003615/09

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו


 

27/01/2010


 

כב' השופטת שרה מאירי

בפני:

 

 

 













 

אסתר זהבי

בעניין:

המערערת

עו"ד א. ליברמן

ע"י ב"כ


 


 

נ  ג  ד


 


 

המוסד לביטוח לאומי


 

המשיב

ע"י ב"כ עו"ד א. חלבגה


 

 

פסק – דין

 

1.         ביום 22.6.09 הגישה המערערת, באמצעות ב"כ, הודעת ערעור פורמלית על החלטתה של ועדת ערר לשר"מ מ-22.12.08, שהפחיתה זכאותה ל-100% בתחולה מ-1.3.08 (להלן: "הועדה").

 

            ביום 30.9.09 הוגשה הודעת ערעור מפורטת בה נטען כי באבחון רפואי מ-12.6.06 נקבעו נכויות זמניות ובהתאם נקבעה זכאותה לשר"מ בשיעור 150% זמני עד 31.12.06.

            עם תום הזמניות נבדקה, נקבעה נכותה המשוקללת בשיעור 88%. בדו"ח תפקודי הוערך תפקודה באופן שונה ולרעה, חרף כך שבממצאים אין שינוי לעומת הדו"ח התפקודי מ-2007.

            לא ברור מדוע קבעה הועדה שאין לקבל הערר, במכלול הממצאים שבגוף ההחלטה, מה עוד שקביעותיה שונות וחמורות יותר תפקודית מדרג ראשון.

 

            ממצאי הועדה ומסקנותיה תואמים הערכת התפקוד מ-2007 ומכאן שלביה"ד יש כל הנתונים לקבוע בעצמו הזכאות לשר"מ בשיעור 150% החל מ-1.3.08.

2.         ביום 25.10.09 התייצבו בכ"י הצדדים בפני כב' הרשמת ש.ולך:

            ב"כ המערערת חזר על נימוקיו.

            ב"כ המשיב ביקש ארכה להתייחס לנימוקים שהוגשו.

 

3.         ביום 15.11.09 הגיש המשיב תגובתו בה עתר לדחית הערר למעט הסכמתו להחזיר הענין לועדה ע"מ לשקול עמדתה בשים לב לשוני בין הזכאות שנקבעה (100%) מול זו שנקבע ב-2007 (150%), כשהערכת התלות דומה.

 

            באשר לטענה לעניין שינוי בקביעה הרפואית – אין בהכרח קורלציה בין נכות רפואית לתפקודית, מה גם שעל הועדה לקבוע עפ"י התרשמותה את מידת התלות בזולת, ברכיבים הקבועים.

 

4.         בהתאם להחלטת כב' הרשמת מ-16.11.09 הגישה המערערת ביום 18.11.09 תגובתה בה טענה כי פקיד התביעות קבע תוספת בגין בודד חריג, ומשכך, בהעדר כל פלוגתא על ביה"ד עצמו לקבוע לה גמלה בשיעור 150%.

 

            בהתאם להחלטת כב' הרשמת מ-2.12.09 הועבר ההליך למתן פס"ד (החלטה שהוקלדה רק ב-17.12.09 עם תום שביתת הקלדניות).

 

5.         ולהכרעתי –

א.        אין שחר לטענת המערערת בנימוקי הערעור.

            בפועל, לכאורה, עפ"י נימוקי הערעור אין מקום אלא לדחיית הערעור, משהמערערת אינה מעלה ולו? טענה משפטית אחת בערעורה.

 

ב.         ניתן בזה תוקף פס"ד להסכמת המשיב לפיה יוחזר עניינה של המערערת לוועדה ע"מ שתשקול שוב עמדתה בשים לב לכך שקבעה הערכת תלות דומה לזו שקבעה ועדה מ-12.2.07, אך הזכאות לגמלה שקבעה (100%) שונה מזו שנקבעה ב-2007 (150%).

            הועדה תנמק החלטתה.

 

ג.         אין שחר אף לטענת המערערת העותרת לקביעת רמת התפקוד ע"י ביה"ד.

            אין בפנינו נסיבות שיצדיקו קביעת רמת התפקוד ע"י ביה"ד – שהרי הקביעה הרפואית אינה קובעת לקביעה של רמת התפקוד!

            כך גם, יכול שמצב רפואי זהה יגרום במועד אחד למגבלה תפקודית, כך עפ"י הערכה, ובמועד אחר – יכול שתקבע הערכה תפקודית אחרת.

            בכך, כשלעצמו, אין כדי טעות משפטית!

 

ד.         לאור כל האמור – נדחה הערעור, למעט כמוסכם ע"י המשיב, כמפורט בסעיף ב' להכרעה.

 

            אין צו להוצאות.

 

ה.        הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא ביה"ד הארצי או לסגנו או לשופט ביה"ד הארצי שנתמנה לכך ע"י הנשיא, בתוך 30 יום מהיום בו יומצא פסה"ד לצדדים.

 

ניתן ביום יא' בשבט, תש"ע (26 בינואר 2010) בהעדר הצדדים.

 

שרה מאירי, שופטת

003615/09בל 720 ענת שגיא + בת שבע.ש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/0EFB36100018B5E0422576B80030C690/$FILE/C88A37555E882AE5422576B00038DE73.html
תאריך: 
27/01/10
Case ID: 
3615_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : שרה מאירי
שרה מאירי
עורכי דין : א. חלבגה א. ליברמן
א. חלבגה
א. ליברמן
Powered by Drupal, an open source content management system