ראג'ב ח'ורי נ. המל"ל


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 002313/08

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

 

04/02/2010

 

כב' השופטת ורד שפר, נשיאה

נציגת ציבור (עובדים): גב' ברכה נודלר

נציג ציבור (מעבידים): מר מוחמד גנאיים

בפני:

 

 





ראג'ב ח'ורי

בעניין:

התובע

איימן סוויד

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

מהלשכה המשפטית

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק דין

 

1.         התובע פנה לנתבע וביקש להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כנובעים מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.

 

2.         תביעת התובע נדחתה לאור הוראות סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), הקובע כדלקמן -

"(א)      אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)        המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)        כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)        הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א)        היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב)        היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב)        רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)        כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2)        הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3)        הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

 

3.         בדיון מיום 05.02.09 שהתקיים במעמד הצדדים, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית, לפיה ימונה המומחה הרפואי שיהיה עליו להידרש לסוגייה העומדת בבסיס סעיף 84א'(1)(2) לחוק, וזאת נוכח ההלכה הפסוקה שניתנה לא מכבר בעניין פרשנות סעיף 84א' לחוק, עלפיה נקבע בין היתר כי הירידה בכושר השמיעה הנדרשת בסעיף 84א'(1)(2) לחוק הינה ירידה בתדירויות הדיבור (עב"ל 53/08 ליאוניד ברלכיס ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 02/10/08 (להלן: "עניין ברלכיס"), עבל 188/08 המוסד לביטוח לאומי נגד דוד אלון והליכים אחרים, ניתן ביום 12.11.08).

            כמו כן, הוסכם כי המומחה ישאל האם יש צורך כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת.

            באשר לסוגיית הטינטון, נוכח ההלכות הנ"ל בעיקר לאור הנפסק בעניין ברלכיס, ולאור דברי ב"כ התובע כמו גם מעיון בחומר שהוגש, ממנו עלה שאין ולו מסמך אחד שמעיד על תיעוד של תלונות חוזרות ונשנות בדבר פגיעה בתפקוד בשל הטינטון, הוחלט כי אין מקום לדון באותה סוגייה.

 

4.         לפיכך, מינינו בהחלטה מיום 26.04.09 את דר' דן ניר כמומחה מטעם בית הדין, תוך שהפנינו אליו השאלות הבאות -

א.        האם כושר שמיעתו של התובע, פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים?

ב.         האם לדעתך יש צורך כי התובע יבצע בדיקות שמיעה נוספות?

5.         בהתייחס לשאלות הנ"ל, דעתו של המומחה תחילה היתה חיובית ביחס לשאלה הראשונה, אולם היה בדיעה כי אכן יש צורך כי התובע יבצע בדיקות שמיעה נוספות, זאת לגישתו "כדי לוודא שערכי סף השמיעה בבדיקה מ – 7/2008 אינם מקריים, ואמנם חוזרים על עצמם".
 

6.         בהמשך, הומצאה כמבוקש בדיקת שמיעה עדכניות, שעל סמך תוצאתה שינה המומחה את דעתו, וכך קבע -

"בבדיקת אילנה הולדשטיין מ- 2/7/09 שבוצעה לפי בקשתי הנ"ל, התקבל כושר שמיעה של 17 ד"ב בתדרי הדיבור משמאל, ובהערכת כושר השמיעה להולכת עצם (כנדרש) התקבל ערך טוב עוד יות – 13 ד"ב.

ללא צל של ספק, כושר השמיעה משמאל טוב מ-20 ד"ב, בהתאמה לתוצאות שש מתוך שבע הבדיקות שהוצגו בפני מלכתחילה. כעת ברור שתוצאות בדיקת מכון "מיניפון" מוטעות.


לסיכום – תשובתי לשאלת בית המשפט הינה שכושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 ד"ב לפחות בתדרי הדיבור בכל אחת מהאוזניים. כושר השמיעה משמאל טוב מ- 20 ד"ב! (ההדגשות במקור)".

 

7.         לבקשת ב"כ התובע הופנו למומחה הרפואי שאלות ההבהרה הבאות -

א.        האם לדעתך בדיקות שמיעה במכונים לבדיקות שמיעה השייכים למוסדות ציבוריים (כדוגמת אלו המבוצעות בבתי חולים) עדיפות על אלו המבוצעות במכונים לבדיקות שמיעה פרטיים ובכלל זו שבוצעה לתובע במכון אילנה הולדשטיין בתאריך 02.07.09? אנא נמק.

ב.         אם כן, האם לדעתך יש צורך כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת במכון השייך למוסד ציבורי ולגבותה בבדיקת BERA? אנא נמק.

ג.         בחוות דעתך ציינת בין היתר כי "...בחינת כושר השמיעה להולכת עצם משמאל מראה מגמה ברורה ועקבית של החמרה לאורך השנים – 7 ד"ב ב – 2002 ו – 3 ד"ב ב – 2004, 13 ד"ב ב – 2006, ו – 15 עד 18 ד"ב בשלוש בדיקות ב – 2007. מכאן שהידרדרות הסף משמאל לכדי 20 ד"ב בבדיקה מ – 7/08 ב"מינפין" נראית בעיני אמינה".

1.      האם לדעתך תוצאת בדיקת השמיעה מתאריך 02.07.09 מראה מגמה עקבית של החמרה בשמיעת התובע ביחס לבדיקות השמיעה הקודמות?

2.      האם יתכן מצב לפיו מי שסובל ממגמה ברורה ועקבית של החמרת שמיעה כפי שתיארת לעיל, מצבו הרפואי יוטב וישתפר כך שתוצאות בדיקת השמיעה העדכנית תהיה טובה מהבדיקות הקודמות?

3.      כיצד הינך מסביר שבשלושת בדיקות השמיעה משנת 2007 כושר שמיעתו של התובע נע בין 15 – 18 ד"ב ואילו בבדיקת השמיעה מתאריך 02.07.09 הינה 13 ד"ב?

4.      באם הידרדרות הסף משמאל נראית אמינה, האם נכון לומר שהבדיקה במכון "מיניפין" הנה אמינה גם כן, ולכן הינה עדיפה על בדיקת השמיעה מתאריך 02.07.09 כיוון שבהתאם לבדיקה ממכון "מינפין" רואים מגמה ברורה ועקבית של החמרה, ועקב כך, ניתן להסתמך עליה ולפסול את הבדיקה מתאריך 02.07.09? אנא נמק.

8.         על השאלות הנ"ל השיב המומחה כדלקמן -

"א)       לא. אינני רואה העדפה גורפת לבדיקה במכונים במוסדות הציבוריים (קופות חולים או בתי חולים) על פני בדיקת קלינאיות תקשורת מוסמכות במכונים פרטיים. כל קבוצה ויתרונותיה. אני נוטה להאמין יותר באובייקטיביות של הבדיקות במכונים הציבוריים, כי לקלינאית הבודקת אין אינטרס בתוצאות הבדיקה, לעומת מכונים פרטיים בהם יש לספק (גם אם באופן לא מודע) את הצד המשלם. מצד שני, במכונים ציבוריים קלינאיות התקשורת מתחלפות וחלקן צעירות ובלתי מנוסות, ומידת ההשקעה המקצועית עלולה להיות פחותה בהשוואה למכונים הפרטיים הצריכים לתת "תמורה לכסף". יש להתייחס לכל בדיקת שמיעה בפני עצמה, תוך הבנת מגבלותיה ויתרונותיה ובחינה מקצועית של מהימנותה.

במקרה הנדון, לא ברורה לי מטרת השאלה. הדיון הינו בהבדל בין הבדיקה מ-4/7/08 במכון "מיניפון" (מכון פרטי) לבין בדיקת אילנה הולדשטיין (שאף היא מכון פרטי) מ-2/7/09. בדיקת אילנה הולדשטיין המראה הולכת עצם תקינה משמאל נתמכת ע"י 4 (ארבע!) בדיקות שמיעה בקופ"ח כללית (מוסד ציבורי) ושתי בדיקות במכונים פרטיים (מכון "אב" ומכון "גל"). מכיוון שהיה צל של ספק שבדיקת מכון "מיניפון" מצביעה על צדקתו של התובע, בניגוד ל-6 הבדיקות האחרות שבתיק, ביקשתי לגבות אותה ע"י בדיקה נוספת, עדכנית. כאשר הבדיקה הנוספת (אילנה הולדשטיין, 2/7/09) תאמה את תוצאות שש הבדיקות האחרות, אין לי עוד ספק שבדיקת מכון "מיניפון" אינה מעידה על החמרה ותוצאותיה נובעות מסטיה סטטיסטית.

ב)         לא. בתיק 7 (שבע) בדיקות שמיעה המעידות על כושר שמיעה תקין משמאל (להולכת עצם). ארבע מהן במכון השייך למוסד ציבורי (קופ"ח כללית). אין צורך בבדיקה נוספת.

ג)         1. כמצוטט מחוות דעתי המקורית, העליתי אפשרות של מגמת החמרה בשמיעתו של התובע, ומסיבה זו עצמה ביקשתי בדיקת שמיעה נוספת. כשבוצעה בדיקה כזו והראתה שמיעה תקינה להולכת עצם משמאל, נשללה האפשרות של החמרה.

2. לא ייתכן מצב של שיפור, אולם בהחלט ייתכן מצב שלא היתה החמרה. תנודות סף השמיעה הממוצע לתדרי הדיבור בבדיקות מ- 2006-2007 (13 עד 18 ד"ב) הינן בתחום שגיאת המדידה המקובלת בבדיקות אודיומטריות (פלוס/מינוס 3 ד"ב), וההבדלים הקלים בין הבדיקות אינם מעידים על מגמת החמרה יותר מאשר על פיזור סטטיסטי. כדי להבדיל בין שתי האפשרויות ביקשתי את הבדיקה הנוספת, וזו הוכיחה שמדובר בפיזור סטטיסטי. אדגיש גם שהבדיקה האחרונה מ- 2007, זו מקופ"ח כללית (מוסד ציבורי!) ב-18/6/07, מראה סף שמיעה ממוצע להולכת עצם בתדרי הדיבור של 15 ד"ב, כמעט זהה לתוצאת מכון אילנה הולדשטיין ב- 2/7/09.

            3.  ראה תשובת סעיף 2 לעיל.

            4.  אינני רואה סיבה לפסול, לא את בדיקת מכון "מיניפון" מ- 4/7/08 המראה סף ממוצע משמאל של 20 ד"ב, ולא את בדיקת אילנה הולדשטיין מ- 2/7/09 המראה סף ממוצע משמאל 13 ד"ב.

            כמפורט בתשובותי לעיל ובהתחשב בשאר בדיקות השמיעה שבתיק - האמת הינה אי שם באמצע, והאמצע הינו, בכל מקרה, טוב מ- 20 ד"ב".

 

9.         מטעם ב"כ התובע הוגשו סיכומים, בהם התבקש לפסול את המומחה הרפואי ולמנות מומחה אחר במקומו, ולחלופין התבקש כי בית הדין יורה כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת במוסד ציבורי ולגבותה בבדיקת בירה.

            לדעת ב"כ התובע, המומחה טעה במסקנותיו עת שהסתמך על בדיקת השמיעה המאוחרת שנערכה במכון פרטי, כאשר כל ניתוחיו בהקשר לבדיקות השמיעה שעמדו לפניו היו מוטעות ופגומות שקשורים למחדל מצידו וכדי להימנע מניתוח בדיקות שמיעה נוספות ומשיקולים שאינם ממין העניין. 

 

10.       מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים בגדרם הודגש כי יש לאמץ את חוות הדעת ולדחות את התביעה.

 

            דיון והכרעה –

 

11.       עלפי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.

יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת הנערכת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב  לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי  בעלי  הדין. (דב"ע תשן/48-0 המוסד לביטוח לאומי נגד עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).

 

ויודגש, המומחה דר' ניר הינו מומחה מתחום רפואת הא.א.ג והוא בעל הידע הרפואי והמומחיות המקצועית הרלוונטית הנדרשת לבחינת השאלות הרפואיות הנ"ל העומדות בין היתר בבסיס סעיף 84א' לחוק. מדובר במומחה אובייקטיבי לחלוטין שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל  שכרו מידי  בעלי  הדין ואין לו כל עניין בתוצאות המשפט.

 

עוד נפסק, כי בית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם).

לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

בית הדין רשאי למנות מומחה אחר אם מצא כי המומחה חרג, בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או אם יש טעם שלא להתחשב בחוות הדעת. בנוסף רשאי בית הדין למנות מומחה נוסף כאשר אינו מוצא בחוות דעתו של המומחה המקורי תשובות לכל השאלות שהוצגו ונראות חיוניות למתן פסק הדין, או כאשר הוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת (סעיפים 13 ו - 14 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואים (פד"ע כב' 199)

 

גם במאמרו של כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה - השופט ס. אדלר; מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199, נדון עניין מינויו של מומחה נוסף ועניין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה.          

ככלל מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (ראו שם בעמ' 109).

 

ההלכה הפסוקה קבעה כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

   

בדב"ע נו/0/282 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97, לא פורסם) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.

 

לאחר בחינת חוות דעתו של המומחה לרבות השלמתה על דרך מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, הוברר ששמיעתו של התובע לא פחתה בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור לפחות, בכל אחת מהאוזניים, כנדרש בסעיף 84א(א)(2) לחוק.

קביעותיו של המומחה בהקשר לכך היו ברורות, עקביות ומנומקות, ולא נמצאו בהן שום סתירות, ואנו מחליטים לאמץ אותן, ולדחות את הבקשה למינוי מומחה אחר באשר לא שוכנענו כי התקיימה סיבה שהיא לכך.

איננו מקבלים את טענתיו של ב"כ התובע, לפיהן המומחה נמנע מלהמליץ כי התובע יבצע בדיקות שמיעה נוספות מסיבות שאינן ממין העניין ו/או מהימנעות מצידו לעשות עבודה נוספת וניתוח בדיקות נוספות, שהרי אם זו אכן היתה דרכו של המומחה לא היה מלכתחילה מבקש כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת, והרי דווקא המומחה ביקש כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת, וזאת כדי "לוודא שערכי סף השמיעה בבדיקה מ – 7/2008 אינם מקריים, ואמנם חוזרים על עצמם", ומסיבה זו גם לא מצאנו בסיס לטענה בדבר "הסתרת עניין הפיזור הסטטיסטי מחוות הדעת הראשונה".

עולה כי בבסיס בקשתו של המומחה כי התובע יבצע בדיקת שמיעה נוספת עמדה העובדה שמסקנותיו בדבר ההפחתה בכושר שמיעתו של התובע בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים נסמכה על בדיקת שמיעה יחידה שנערכה במכון פרטי ("מיניפון") בתאריך 04.07.08 כאשר שאר הבדיקות שחלקן אף בוצעו במכונים ציבוריים הראו כושר שמיעה טוב מ- 20 דציבל, וגם מסיבה זו אין מקום לבקשת ב"כ התובע לעניין הפניית התובע לביצוע בדיקת שמיעה במכון ציבורי, והטעמים לכך אף הוסברו על ידי המומחה, לאמור –

"מכיוון שהיה צל של ספק שבדיקת מכון "מיניפון" מצביעה על צדקתו של התובע, בניגוד ל-6 הבדיקות האחרות שבתיק, ביקשתי לגבות אותה ע"י בדיקה נוספת, עדכנית. כאשר הבדיקה הנוספת (אילנה הולדשטיין, 2/7/09) תאמה את תוצאות שש הבדיקות האחרות, אין לי עוד ספק שבדיקת מכון "מיניפון" אינה מעידה על החמרה ותוצאותיה נובעות מסטיה סטטיסטית" ובהמשך - "בתיק 7 (שבע) בדיקות שמיעה המעידות על כושר שמיעה תקין משמאל (להולכת עצם). ארבע מהן במכון השייך למוסד ציבורי (קופ"ח כללית). אין צורך בבדיקה נוספת".

 

12.       משכך, ולאור מסקנתו של המומחה בחוות דעתו ההבהרה, לפיה, כושר שמיעתו של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל בתדירויות הדיבור לפחות בכל אחת מהאוזניים, לא נותר אלא לדחות בשלב זה את התביעה שבפנינו.

למותר לציין, כי אין בקביעה זו כדי לחסום את הדרך בפני התובע להגיש תביעה חדשה, ככל שירצה בכך וככל שיחול שינוי במצבו בכפוף להוראות הדין.

5129371

13.       בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.       

 

14.       כל צד רשאי להגיש ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

 

ניתן היום כ' בשבט, תש"ע (4 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.


 

___________________          _______________            _______________

        ורד שפר, שופטת                נציגת ציבור (עובדים)           נציג ציבור (מעבידים)           

                נשיאה

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/B0D4E89644A73958422576C0005128C9/$FILE/EDFFA6AC8C2BB0554225765D003DD96E.html
תאריך: 
04/02/10
Case ID: 
2313_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : בדב"ע נו/0/282 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף
בדב"ע נו/0/282 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף
עורכי דין : איימן סוויד
איימן סוויד
Powered by Drupal, an open source content management system