ועלני נ' מ"י


   

בתי המשפט





עמנ 000744/09

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים

07/02/2010


 

כב' השופט משה סובל

בפני:

 

 

 



























 

שמואל ועלני

בעניין:

 

המערער

יואל שמלה

ע"י ב"כ עו"ד


 

 


 

נ  ג  ד


 

 


 

1. דורון שורר

2. שמעון קינן

3. מרדכי (מוטי) אפרים

 

4. שלום יפרח

5. יוסף (יוסי) משה

6. בנימין (בני) אלירז

משיבים 4-6 ע"י ב"כ עו"ד איתן מימוני

 

7. בנימין (בני) דוד


 

 

המשיבים


 

ע"י ב"כ עו"ד שמעון מ. ביטון


 

 


 

 

8. נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ


 

 

משיבה פורמלית


 

ע"י ב"כ עו"ד איתן מימוני


 

 

 


 


 

 


פסק דין

 

1.         זהו ערעור מינהלי על שתי החלטות שקיבל עוזר רשם האגודות השיתופיות, מר יהב זרח, בעניין הרכב הוועד הממונה של האגודה השיתופית נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ. בהחלטה הראשונה, מיום 5.11.09, מונו משיבים 5-6 כחברים בוועד הממונה במקום משיבים 2-3 שמונו לתפקיד זה על ידי עוזר הרשם בהחלטתו מיום 12.7.09. בהחלטה השנייה, מיום 17.11.09, מונה משיב 4 כיו"ר הוועד הממונה במקום משיב 1 שמונה אף הוא בהחלטת עוזר הרשם מיום 12.7.09.

 

2.         ההחלטה הראשונה, מיום 5.11.09, אינה כוללת הנמקה כלשהי להחלפת משיבים 2-3 במשיבים 5-6, פרט לאזכור העובדה שההחלפה נעשתה בהתאם להמלצת המפקח האזורי של האגודה, מר יוסף בן חמו. ההחלטה השנייה, מיום 17.11.09, נומקה בהמלצת המפקח האזורי מאותו היום, בה נאמר כי המפקח, מזכירת האגודה ומזכירות מחלקת הפיקוח מנסים מאז יום 4.11.09 ליצור קשר עם משיב 1 ללא הצלחה, וכי הוועד הממונה בהרכבו החדש טרם זומן לישיבת ועד. כן נזכרה בהחלטה העובדה שעוזר הרשם ניסה אף הוא ללא הצלחה לאתר את משיב 1.   

 

3.         החלטת עוזר הרשם מיום 12.7.09 בדבר מינוי ועד ממונה לאגודה התקבלה בהתאם להמלצת חוקר אותו מינה לבדיקת טענות המערער (ששימש בעבר יו"ר ועד האגודה) ואדם נוסף בבקשה שהגישו לרשם ביום 26.5.09 לתיקון פנקס החברים של האגודה. בדו"ח החקירה מיום 28.6.09 קבע החוקר כי ועד האגודה, בראשות משיב 7, נמנע שלא כדין ובחוסר תום לב מלקיים את החלטת עוזר הרשם מיום 30.12.07 בה הורה על כינוסה תוך 30 יום של אסיפה כללית לצורך הצבעה מחדש על איוש המקומות הרביעי והחמישי בוועד האגודה. ממילא, הוסיף החוקר, מאז יום 30.1.08 פעל הוועד בהרכב חסר, וביום 30.3.08 הסתיימה לכל המאוחר כהונתו. עוזר הרשם קבע בהחלטתו מיום 12.7.09 כי כהונת הוועד הסתיימה ביום 30.1.08, והורה לוועד הממונה להכין את הבחירות לרשויות האגודה, לרבות הכנת רשימת חברי האגודה שייטלו חלק בבחירות, וכן לבחון את החלטות הוועד היוצא מאז יום 30.1.08 ולקבל כל החלטה בהתאם.     

 

4.         הוועד הממונה בחן את בקשות ההצטרפות של חברים חדשים לאגודה, הכריע בחלק מהן, והחליט להעביר את בקשות ההצטרפות של מספר בנים ממשיכים להליך בוררות (שהחל אך טרם הסתיים). ביום 25.10.09 קיבל הוועד הממונה החלטה לפיה הושלמו על ידו המשימות שהטיל עליו עוזר הרשם, הן באשר להכנת פנקס הבוחרים והן באשר לבדיקת החלטות הוועד היוצא, וכי לפיכך פנקס הבוחרים יפורסם והבחירות לוועד האגודה יתקיימו ביום 16.11.09 תוך הבאת ההחלטה בפני עוזר הרשם.

 

5.         למחרת היום (26.10.09) פנה משיב 7 לעוזר הרשם במכתב בו הלין על התנהלות הוועד הממונה וביקש (בהמשך לפניות קודמות של משיב 7 ושל גורמים נוספים למשרד הרשם) להחליף לאלתר את חברי הוועד הממונה. העתק מהמכתב נשלח למפקח האזורי, שפנה עוד באותו היום לוועד הממונה במכתב אליו צירף את מכתב התלונה של משיב 7 וביקש את התייחסות הוועד הממונה לאמור בו עד ליום 1.11.09, תוך מתן הוראה לוועד הממונה להימנע מלהוציא לפועל את ההחלטות נשוא התלונה עד לסיום בירורה. ביום 2.11.09 התקיימה ישיבה במשרד עוזר הרשם בה נטלו חלק המפקח האזורי, יו"ר הוועד הממונה (משיב 1), משיב 7 והמערער. עוזר הרשם הציע שהמערער ומשיב 7 (ראשי סיעות הניצים במושב) ימונו כחברי הוועד הממונה במקום משיבים 2-3. משיב 7 הסכים להצעה. המערער סירב. משכך המליץ המפקח האזורי לעוזר הרשם ביום 4.11.09 להחליף את משיבים 2-3 במשיבים 5-6. למחרת, ביום 5.11.09, קיבל עוזר הרשם את ההמלצה. המלצה נוספת ניתנה על ידי המפקח האזורי ביום 17.11.09, הפעם בדבר החלפת משיב 1 במשיב 4, וזו אומצה על ידי עוזר הרשם בהחלטה שקיבל באותו היום.   


 

6.         המערער טוען כי שתי ההחלטות אינן חוקיות, ונובעות משיקולים זרים הנעוצים ברצונו של המפקח האזורי לטרפד את החלטת הוועד הממונה המקורי בדבר קביעת פנקס הבוחרים וקיום הבחירות לוועד האגודה ללא דיחוי. זאת לאחר שהוועד הממונה השלים את המשימות שהוטלו עליו בכתב המינוי, וכל שנותר הוא לקיים את הבחירות. לטענת המערער, משרד הרשם נכנע ללחצים שהפעילו משיב 7 ותומכיו במטרה למנוע מהוועד הממונה, שגילה חריצות ויעילות במילוי המשימות שהוטלו עליו, מלחשוף את ההתנהלות הקלוקלת של ועד האגודה היוצא בראשות משיב 7. זהו גם ההסבר להצעה התמוהה של עוזר הרשם למנות את משיב 7 כחבר ועד ממונה, שאחד מתפקידיו על פי כתב המינוי הנו בדיקת תקינות ההחלטות שהתקבלו בזמן שמשיב 7 כיהן כיו"ר הוועד היוצא; כלומר, מינוי משיב 7 לבדיקת תקינות ההחלטות של עצמו. משסירב המערער להצעה החליט עוזר הרשם, כצעד ענישתי, להחליף שניים מחברי הוועד הממונה ולמנות תחתם אנשים שלפחות אחד מהם (משיב 5) נמנה על אנשיו של משיב 7.     

 

המערער מונה מספר פגמים משפטיים בהחלטה על הדחת משיבים 2-3 מתפקידם. פגם אחד הוא העדר כל הנמקה בהחלטה. פגם שני הנו קבלת ההחלטה ללא מתן התראה מוקדמת למשיבים 2-3 וללא זימונם להשמעת תגובתם לנטען נגדם ולכוונה להדיחם. כמו כן, מקבל ההחלטה (עוזר הרשם) לא הפעיל שיקול דעת עצמאי אלא אימץ באופן אוטומאטי, וללא עריכת חקירה כנדרש בנוהלי משרד הרשם, את עמדת המפקח האזורי, שהוא עצמו נטול כל סמכות לעסוק במינוי או בביטול מינוי של ועד ממונה. לא עוד אלא שהמלצת המפקח האזורי נותרה עלומה, לא הועלתה על הכתב, ולא ניתן לדעת מי ביקש את המלצתו ועל אלו נתונים עובדתיים ההמלצה נסמכה.

 

טענות דומות מועלות על ידי המערער נגד ההחלטה המאוחרת יותר, בדבר הדחת משיב 1 מתפקידו כיו"ר הוועד הממונה. לדבריו, חוסר תקינות ההחלטה מתגלה כבר לנוכח מהירות הבזק בה התקבלה: בו ביום שהמפקח האזורי הגיש את המלצתו לעוזר הרשם (17.11.09), וללא כל ניסיון הולם לאפשר למשיב 1 להגיב על הטענות שהועלו נגדו במכתב ההמלצה, פרט לאמירה (בסעיף 5 להחלטה) לפיה עוזר הרשם הורה למזכירותיו, מיד עם קבלת המכתב, לנסות ולאתר את משיב 1 אך כל ניסיונותיהן לא צלחו. משלא אותר משיב 1 בטלפון לא נעשה כל ניסיון לשגר אליו את מכתבו של המפקח האזורי, למרות שעוזר הרשם ציין בהחלטתו כי באותו היום הגיע אליו מכתב של משיב 1 ובו בקשת הוראות בעניינה של האגודה. המערער סבור כי למפקח האזורי היה עניין אישי בהדחת משיב 1, לאחר שהלה ביקר בכתב בפני עוזר הרשם את התנהלות המפקח.

 

7.         משיב 1 לא התייצב לדיון בערעור. משיבים 2 ו-3 התייצבו וביקרו קשות את ההחלטה על הפסקת כהונתם בוועד הממונה. לדבריהם, ההחלטה התקבלה משיקולים זרים ובמטרה לסכל את הבחירות לוועד שעמדו להיערך תוך זמן קצר, לאחר שהתברר כי פנקס הבוחרים שנקבע על ידי הוועד הממונה לא יאפשר למשיב 7, מבחינת יחסי הכוחות בתוך האגודה, להיבחר שוב לראשות הוועד. משיבים 2 ו-3 הוסיפו כי ההחלטה התקבלה בלא שהובא לידיעתם מכתב התלונה של משיב 7, בלא שניתנה להם אפשרות להגיב על התלונה טרם מתן ההחלטה, וכאשר אפילו ההחלטה על הדחתם לא נשלחה אליהם אלא הגיעה לידיעתם באקראי. ההחלטה פוגעת בשמם הטוב כאנשי ציבור מוכרים וותיקים, לאחר שניאותו לקבל על עצמם ללא שכר את השליחות הציבורית שהטיל עליהם עוזר הרשם ומילאו אותה במסירות ובאמונה.

 

8.         משיבים 4-6, שהחליפו את משיבים 1-3 בוועד הממונה, ומשיב 7 שתלונתו היא שהובילה להחלפה, מבקשים לדחות את הערעור. קודם שאזקק לטענותיהם לגוף העניין, אתייחס לטענות מקדמיות שהעלו משיבים 4-6 (יחד עם האגודה שהנה משיבה פורמאלית בערעור).

 

הטענה המקדמית הראשונה היא שיש לדחות את הערעור על הסף בשל הגשתו באיחור, לאחר שעברו למעלה מ-45 ימים מאז מתן החלטת עוזר הרשם מיום 12.7.09 בדבר מינוי ועד ממונה לאגודה. בטענה זו אין ממש, שהרי המערער אינו תוקף את ההחלטה מיום 12.7.09 אלא דווקא תומך בה ומבקש שחברי הוועד הממונה שנקבעו באותה החלטה יוסיפו לכהן.

 

הטענה המקדמית השנייה היא שהחלטות עוזר הרשם מימים 5.11.09 ו-17.11.09 הנן החלטות ביניים שהערעור עליהן מחייב נטילת רשות, בעוד המערער כלל לא ביקש רשות ערעור. טענה זו מניחה כי ההחלטות על מינוי הוועד הממונה והרכבו מהוות החלטות ביניים במסגרת בירור בקשת המערער לתיקון פנקס החברים, לאחר שהחוקר שהתמנה לבדיקת בקשה זו המליץ למנות ועד ממונה שיערוך את רשימת חברי האגודה. אף טענה זו יש לדחות. החלטה בדבר מינוי ועד ממונה לאגודה שיתופית הנה החלטה העומדת בפני עצמה וניתנת לתקיפה בערעור מינהלי בלא קשר להחלטות קודמות שהובילו לנתינתה. כך בדרך כלל, וכך בוודאי במקרה דנן, בו בהחלטת המינוי ניתנה לוועד הממונה הוראה לעסוק לא רק בפנקס החברים של האגודה, הוא הנושא שלגביו הוגשה בקשת המערער, אלא להוסיף ולבחון את כל החלטות הוועד היוצא מאז יום 30.1.08 ולהשלים את כל הדרוש לקיום הבחירות לרשויות האגודה, סעדים שכלל לא נכללו בבקשת המערער מיום 26.5.09 שהובילה למינוי החוקר. במאמר מוסגר יצוין כי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, והתקנות מכוחו, מכירים רק בהליך של ערעור מינהלי, ואינם מאפשרים להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשת רשות ערעור על החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת השנייה לחוק (רע"א 4990/05 ממן נ' עיריית הרצליה, מיום 7.10.09, בפסקה 10). ממילא לפי קו הטיעון של משיבים 4-6, ומאחר שרשם האגודות השיתופיות אינו בית דין המנוי בתוספת לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992 (ולפיכך לא תקפה לגביו הוראת סעיף 45(ד) לחוק שנדונה ברע"א 4990/05 הנ"ל), יוצא שהחלטה על מינוי ועד ממונה לאגודה שיתופית במסגרת חקירת תלונה, חסינה מביקורת שיפוטית מיידית, חרף ההשלכות המעשיות מרחיקות הלכת העשויות לנבוע ממינוי כזה. חוסר הסתברותה של תוצאה כזו מחזק את דחיית הטענה באשר להעדר זכות ערעור על החלטת המינוי של הוועד הממונה. משנתונה החלטה זו לערעור מינהלי, ניתנת לערעור גם החלטה הקובעת או משנה את זהות חברי הוועד הממונה.

 

טענת הסף השלישית של משיבים 4-6 היא שהמערער אינו צד מעוניין בהחלטות שעניינן החלפת חברי הוועד הממונה, שהנן החלטות פנימיות ושכל תכליתן ביצוע ההחלטה מיום 12.7.09 בדבר מינוי הוועד. דין הטענה להידחות הן משום שזהות חברי הוועד הממונה הנה חלק חשוב בהחלטת המינוי, הנתונה כאמור לערעור מינהלי, והן מאחר שעוזר הרשם הכיר בעצמו במעמד של המערער, כמוהו כמשיב 7, לנקוט עמדה בשאלת זהות חברי הוועד הממונה. הלוא תלונת משיב 7, שמעמדו אינו שונה ממעמדו של המערער, היא זו שהביאה את עוזר הרשם להחליט על החלפת חברי הוועד הממונה. לא עוד אלא שעובר למתן החלטותיו בנדון, זימן עוזר הרשם את משיב 7 ואת המערער לישיבה במשרדו בנדון.    

 

9.       לגוף העניין טוענים משיבים 4-7 כי החלטות עוזר הרשם הנן חוקיות וסבירות וכי אין כל עילה להתערבות של בית המשפט בהחלטות אלו. התערבות כזאת שמורה למקרים חריגים בהם החלטת הרשם נגועה בטעות משפטית מהותית, דבר הרחוק מלהתקיים במקרה הנוכחי.

 

משיבים 4-6 גורסים כי עוזר הרשם החליט להחליף את משיבים 1-3 לאחר שעקב אחר תפקודם בוועד הממונה ומצא כי לא ביצעו בלוח הזמנים הרצוי את המשימות שהוטלו עליהם בהחלטת המינוי. אל עוזר הרשם הגיעו תלונות רבות מצד חברי האגודה בדבר התנהלות משיבים 1-3, וכן התקבלה פנייה מצד ראש המועצה האזורית מטה יהודה להתערבותו המיידית של הרשם. בין היתר נטען בתלונות אלה כי משיבים 2-3 מקורבים למערער ולבא-כוחו, וכי משיב 2 נוהג בזלזול, בתוקפנות ובגסות עם כמה מחברי האגודה. בנסיבות אלה, ומשדחה המערער את הצעת עוזר הרשם להתמנות יחד עם משיב 7 במקום משיבים 2-3, ראה לנכון עוזר הרשם להחליף את משיבים 2-3 במשיבים 5-6, שאינם חברי האגודה, אינם מתגוררים במושב ואינם בעלי עניין אישי בהליך, וכל מעיינם בביצוע התפקיד הציבורי שהוטל עליהם. החלפה זו נקבעה על ידי עוזר הרשם על מנת להרגיע את המתח החברתי במושב ולאפשר את ניהולה הסדיר והתקין של האגודה. משחלפו כשבועיים ממינוי משיבים 5-6 בלא שהתקיימה ולו ישיבה אחת של הוועד הממונה, ובנוסף לא ניתן היה ליצור קשר עם משיב 1, לא נותרה לעוזר הרשם ברירה זולת החלפת משיב 1 במשיב 4, שגם הוא אינו מתגורר במושב ואין לו כל נגיעה אישית בענייני האגודה.

 

משיב 7 טוען כי זמן קצר לאחר מינוי משיבים 1-3 הסתבר כי התנהלותם מוטית לטובת המערער וכי למשיבים 2-3 קשרי עבודה הדוקים עם ב"כ המערער. כבר בישיבה הראשונה של הוועד הממונה החליטו משיבים 1-3 על כינוס אסיפה כללית, בלא שקיבלו לכך את אישור הרשם כמתחייב בדין. אסיפה זו נוהלה בלא רישום פרוטוקול. משיבים 1-3 קיימו ישיבות עבודה עם ב"כ המערער מחוץ למושב, ולא תיעדו אותן בפרוטוקול. בה בעת, נמנעו משיבים 1-3 מלהיפגש עם היועץ המשפטי של האגודה, למרות בקשותיו. ההחלטות שמשיבים 1-3 קיבלו בעניין פנקס החברים ובעניין עריכת הבחירות לרשויות האגודה, נוגדות את דיני האגודות השיתופיות ונגועות בחוסר תום לב ובחוסר צדק, באופן המעיד על נטיית משיבים 1-3 לצד המערער ומקורביו. בנסיבות אלה העברת משיבים 1-3 מתפקידם הייתה מחויבת המציאות.

 

משיבים 4-7 דוחים את טענות המערער בדבר פגמים משפטיים שנפלו בהחלטות עוזר הרשם. לטענתם, המערער אינו יכול לשמש לפה למשיבים 1-3 ולהגן על זכויותיהם. מאחר שעוזר הרשם הוא זה שמינה את משיבים 1-3 על מנת שישמשו ידו הארוכה בניהול האגודה, בלא שאמור להיות למשיבים 1-3 אינטרס אישי במינוי, לא הוטלה על עוזר הרשם חובה לשמוע את עמדתם לפני מתן החלטה המעבירה אותם מתפקידם. מדובר בהחלטה מינהלית ולא בהחלטה כעין-שיפוטית. לפיכך אין היא מחייבת לא מתן זכות שימוע ולא הנמקה. השיקול היחיד הרלוונטי במסגרת החלטה זו הנו כשירותם ויכולתם של חברי הוועד הממונה לבצע את הנחיות עוזר הרשם ולפעול לטובת האגודה באובייקטיביות ובמקצועיות. לפיכך, בנסיבות בהן עוזר הרשם סבור כי חברי הוועד הממונה אינם מבצעים את תפקידם כהלכה, מוקנה לו שיקול דעת מוחלט, ואפילו חובה, לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו ובכללם החלפת חברי הוועד.

 

10.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, מצאתי כי דין הערעור להתקבל. כאמור, החלטת עוזר הרשם מיום 5.11.09 בדבר החלפת משיבים 2-3 במשיבים 5-6 אינה מנומקת, פרט לאזכור העובדה שההחלפה נעשתה בהתאם להמלצת המפקח האזורי. לא נטען כי אותה המלצה ניתנה בכתב. ההמלצה הכתובה היחידה של המפקח האזורי שהוגשה לבית המשפט הנה מיום 17.11.09, היינו לאחר מתן ההחלטה מיום 5.11.09. עוזר הרשם לא ראה לנכון לפרט את נימוקי החלטתו אף ש"מן המפורסמות כי על רשות מינהלית לנמק את החלטותיה" (רע"א 5430/06NEOMAX MANAGEMENT LLC  נ' מדינת ישראל, מיום 3.7.06; על חשיבותה של חובת ההנמקה כאחת מחובות היסוד המוטלות על רשות מינהלית ראו גם י' זמיר, הסמכות המינהלית (כרך ב', תשנ"ו), בעמ' 898-897). בנסיבות אלה, איני מוכן לשעות לכל הסבר שמשיבים 4-7 מבקשים לתת להחלטת עוזר הרשם כל עוד אין לאותו הסבר עיגון במסמכים שיצאו ממשרד הרשם, מה גם שהסברי משיבים 4-7 עצמם אינם אחידים ופעמים שאינם תואמים זה את זה. כך, משיבים 4-6 תולים את ההחלטה בין היתר באי-ביצוע המשימות על ידי משיבים 1-3 במהירות המצופה (סעיף 30 לעיקרי הטיעון של משיבים 4-6), בעוד משיב 7 מייחס למשיבים 1-3 דווקא זריזות יתירה, בכך שהשלימו את עריכת פנקס החברים ללא המתנה לתוצאות הבוררות בעניינם של שבעה בנים ממשיכים, ובכך שקבעו תאריך בחירות ליום 16.11.09 ללא קבלת אישור הרשם. כמו כן, חלק ניכר מטענותיו של משיב 7 עוסק בגופן של ההחלטות שקיבלו משיבים 1-3 בעניין פנקס החברים ועריכת הבחירות, בעוד משיבים 4-6 לא חזרו על אותן טענות ולא הצטרפו אליהן, הגם שההחלטות המדוברות של משיבים 1-3 הונחו לנגד עיניהם עם מינוים תחתם. כאשר הצדדים הנוגעים בדבר אינם תמימי דעים באשר לטעם שהדריך את הרשות המינהלית בהחלטתה, ומשהרשות המינהלית עצמה לא קיימה את חובת ההנמקה, אין זה מתפקידו ומיכולתו של בית המשפט לדעת מהי ההנמקה.

 

בנסיבות אלה לא נותר אלא לפנות למכתב שהמפקח האזורי הניח בפני עוזר הרשם ביום 17.11.09. אף שמכתב זה ניתן לאחר מעשה, שהרי החלפת משיבים 2-3 נעשתה כבר ביום 5.11.09 (לפי האמור במכתב – בהתאם להמלצת המפקח האזורי מיום 4.11.09), המרב שניתן לדלות ממנו באשר לליקוי בתפקוד של משיבים אלו הנו ש"בישיבת ועד הנהלה מיום 25.10.09 קיבל הוועד החלטות בניגוד לכתב המינוי האמור בסעיפים 1,2,3. קיבל חברים חדשים משפחת נגר, הקצאת מגרשים לחברים, ועוד" (סעיף 7 למכתב). דברים אלו אינם מובנים כלל ועיקר ומעוררים תהיות לא מעטות. כפי שנאמר בסעיף 2 למכתבו האמור של המפקח האזורי, אחד מהתפקידים שהוטלו על משיבים 1-3 בכתב המינוי היה "להכין את רשימת הבוחרים ובכלל זה, לבחון ולאשר קבלת חברים חדשים שהשלימו את כל ההליכים לעניין זה". כיצד זה אפוא יכולה החלטה בדבר קבלת בני משפחה מסוימת כחברים חדשים באגודה להיחשב להחלטה הנוגדת את כתב המינוי, המקנה לוועד הממונה סמכות מפורשת לעשות כדבר הזה? מה פגם נפל בהחלטת הוועד הממונה מיום 25.10.09 לאשר את חברותה של משפחת נגר "לאחר שסיימו את כל ההליכים בסוכנות להעברת הזכויות במשק"? מדוע החלטה בדבר הקצאת מגרשים לחברים נוגדת את כתב המינוי, שעה שאין חולק כי אחד מתפקידיו של הוועד הממונה הנו ניהול העניינים השוטפים של האגודה? הרי משיבים 4-6 מציינים בעצמם בעיקרי הטיעון שלהם (סעיף 56) כי מאז מינוים לוועד הממונה הם עוסקים בניהול ענייניה השוטפים של האגודה; וגם משיב 7 ציין במכתב תלונתו לעוזר הרשם מיום 26.10.09 כי אחת המשימות שהוטלו על משיבים 1-3 הייתה ניהול שוטף של האגודה. מהו פשר המילה "ועוד" במכתבו האמור של המפקח האזורי, ולאלו חריגות מכתב המינוי, אם בכלל, היא מכוונת? הכיצד זה שלמרות שסעיף 7 למכתב מתייחס להחלטות הוועד הממונה מיום 25.10.09 כגוף קולקטיבי, בכל זאת המלצת המפקח האזורי מיום 4.11.09 הייתה להחליף רק שניים מחברי הוועד (משיבים 2-3) תוך הותרת משיב 1 בתפקידו כיו"ר הוועד הממונה? במה נשתנתה תלונתו האמורה של משיב 7 מיום 26.10.09 שהובילה להמלצה האמורה, בעוד תלונות קודמות של משיב 7 ושל חברי אגודה נוספים נגד משיבים 1-3, חריפות לא פחות, נדחו על ידי משרד הרשם זמן קצר קודם לכן, ביום 15.10.09, תוך שהובהר על ידי המפקח האזורי כי "חברי הוועד הממונה, נבחרו ע"י משרדנו, מתוך הכרה בכישוריהם וניסיונם למלא את המשימות שהותוו להם", וכי פעילותם "מפוקחת מקרוב ע"י משרדנו"? מדוע התלונות הקודמות לא נדונו ולא הוכרעו על ידי משרד הרשם אלא לאחר שהתקבלה תגובת הוועד הממונה לאמור בהן (במכתב של משיב 2, שנזכר בכל אחד ממכתביו של המפקח האזורי מיום 15.10.09 ואף צורף להם), ואילו הפעם ניתנה החלטה מרחיקת לכת בדבר העברת חברי הוועד הממונה מתפקידם מבלי שתגובתם לתלונה נשמעה כלל (כאשר לדבריהם אפילו לא קיבלו העתק מהתלונה עד למתן ההחלטה)?

 

כל התהיות הללו, שלא זכו למענה ראוי, אינן מאפשרות להותיר את ההחלטה מיום 5.11.09 על כנה. ודאי שלא ניתן לאשר את ההחלטה על יסוד האמור בסעיף 12 למכתבו של המפקח האזורי מיום 17.11.09, לפיו המלצתו להחליף את חברי הוועד הממונה ניתנה "מאחר ומר ועלני שמאי (המערער) מסרב לקבל את ההצעה האמורה" בדבר החלפת משיבים 2-3 בו ובמשיב 7. כפי שנאמר בסעיף 3 לאותו מכתב, אחד מהתפקידים שהוטלו על הוועד הממונה היה "לבחון את כל ההחלטות שנתקבלו ע"י הועד היוצא, למן יום 30.1.08 ועד בכלל, ובהתאם לשיקול דעתו לאשר ו/או לבטל החלטות שנתקבלו במסגרת התקופה האמורה". מאחר שמשיב 7 כיהן כיו"ר הוועד היוצא, לרבות בתקופה שלגביה נדרשה בדיקת החלטות הוועד היוצא על ידי הוועד הממונה, לא יעלה על הדעת לכלול את משיב 7 בוועד הממונה, ובדין התנגד המערער להצעה.

 

11.       משלא קמה עילה להפסקת כהונתם של משיבים 2-3 בוועד הממונה, לא קמה עילה להפסקת כהונתו של משיב 1 כיו"ר הוועד בשל כך ש"הוועד הממונה בהרכבו החדש טרם זומן לישיבת ועד" (סעיף 2.2 להחלטת עוזר הרשם מיום 17.11.09). כמו כן, לא ניתן היה להפסיק את כהונתו של משיב 1 רק בשל כך שניסיונות על-פה ליצור עמו קשר מאז יום 4.11.09 לא צלחו. הרי ביום 2.11.09 משיב 1 נכח בפגישה במשרד עוזר הרשם, וביום 17.11.09 התקבל אצל עוזר הרשם מכתב מאת משיב 1 ובו בקשת הוראות (כאמור בסעיף 4 להחלטה). די היה בכך כדי ללמד כי משיב 1 לא ניתק קשר ולא חדל לעסוק בענייני האגודה. המעט שנדרש בנסיבות אלה היה להעביר למשיב 1 הודעה בכתב לגבי העניינים הדורשים את התייחסותו, ולבקשו באותה הזדמנות ליצור קשר עם משרד הרשם. כדבר הזה לא נעשה. כל עוד לא ננקטו הפעולות האמורות לא היה מקום למסקנה כי חוסר ההצלחה לאתר את משיב 1 במשך 13 ימים מלמד על נבצרותו למלא באופן תקין וסדיר את תפקידו (במיוחד כאשר מדובר במי שהוכיח בעבר את עצמו במילוי תפקידים ציבוריים בכירים, בהם מנכ"ל משרד התחבורה, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, מנכ"ל חברת ביטוח, ועוד).

 

נזכיר כי הוועד הממונה בראשות משיב 1 קבע בהחלטתו מיום 25.10.09 כי הסתיימה על ידו מלאכת הכנת פנקס הבוחרים ובדיקת הפרוטוקולים של הוועד היוצא החל מיום 10.1.08, והוסיף וקבע באותה החלטה מועד לבחירות. פירוש הדבר הוא, שבעיני הוועד הממונה ביצוע המשימות שהוטלו עליו בכתב המינוי הושלם ביום 25.10.09. משכך, ומאחר שמשרד הרשם לא ביטל בשום שלב את החלטות הוועד הממונה מיום 25.10.09, לא התחוור פשר הטענה המופנית בהחלטת עוזר הרשם נגד משיב 1 על כך שלא כינס ישיבת ועד נוספת, גם לא האמור בסעיף 14 למכתב המפקח האזורי מיום 17.11.09, שבעקבותיו ניתנה ההחלטה, לפיו "לא נתאפשר לוועד הממונה להתחיל לפעול, הגם שהמשימות המונחות לפתחו רבות ובוערות".

 

12.       לאור האמור, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטות עוזר הרשם מיום 5.11.09 ומיום 17.11.09 מבוטלות. תחולת הביטול מכאן ואילך. משיבים 1-3 יוסיפו לכהן כחברי הוועד הממונה, בשלב זה מהיום ועד ליום 31.3.10 (הוא המועד שעד אליו הוארך לאחרונה מינוי הוועד).

 

משיב 7 ישלם למערער את אגרת המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ¤ בצירוף מע"מ. משיבים 4-6 נכנסו לתמונה לאחר קבלת ההחלטות נשוא הערעור, והנם נושאים בתפקיד על פי מינוי שקיבלו מעוזר הרשם. לפיכך לא יחויבו משיבים 4-6 בהוצאות. הערבון יוחזר למערער.

 

ניתן היום, כ"ג בשבט תש"ע (7 בפברואר 2010), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

                                                                               

משה סובל, שופט


                                        

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/0BA034239CAB3E12422576C300520B7D/$FILE/6E0C755BC1AB540F422576C10031BEF1.html
תאריך: 
07/02/10
Case ID: 
744_9
Case type: 
עמנ
סיווגים
שופטים : משה סובל
משה סובל
עורכי דין : איתן מימוני שמעון מ. ביטון
איתן מימוני
שמעון מ. ביטון
Powered by Drupal, an open source content management system