רג'ין אייזנמן נ. בטוח לאומי-סנ


 

   

בית הדין לעבודה

 

בל 1483/09

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו

 

14/02/2010

 

 

בפני כב' השופטת מיכל לויט

 

 

 



 

רג'ין אייזנמן

בעניין:

המערערת

עו"ד אלינור נוי על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי

ע"י ב"כ

 


 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לבטוח לאומי

 

המשיב

עו"ד ליבוביץ

ע"י ב"כ

 

פסק דין

 

1.     לפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") על החלטת הועדה לעררים לשירותים מיוחדים מיום 12.8.08.

 

2.     הועדה דחתה את ערר המערערת בפניה וקבעה כי המערערת אינה תלויה בזולת בביצוע פעולות היום יום ברוב שעות היממה.

 

3.     בנימוקי הערעור נטען כי החלטת הועדה אינה מנומקת, שכן בסעיף "דיון ונימוקים" נכתב כי "הועדה דוחה את הערר", ללא כל נימוק. על פי הנטען, די בכך כדי לקבל את הערעור על ההחלטה. עוד נטען כי החלטת הועדה הינה מוטעית ומתעלמת לחלוטין מתלונותיה של המערערת וממצבה הרפואי. המערערת עברה מספר ניתוחים בבטן, מתהלכת עם קלוסטומה המחוברת לבטנה ומגבילה את תנועתה. בנוסף נטען כי המערערת ציינה במפורש בפני האחות והועדה כי היא אינה יכולה לבצע שום פעילות הדורשת כיפוף או הפעלה של פלג גופה התחתון, כך שאין באפשרותה ללבוש לבדה שום בגד תחתון, לרבות תחתונים, מכנסיים, גרביים ונעליים, תלונות התואמות את מצבה הבריאותי. עוד נטען כי המערערת לא נתבקשה במסגרת בדיקת האחות, עליה מסתמכת הועדה בהחלטתה, להדגים הלבשה של פלג גוף תחתון. לפיכך, לא ברור כיצד החליטה הועדה כי המערערת "מתלבשת ומתפשטת בכוחות עצמה בפלג גוף עליון ותחתון". לטענת בכ המערערת, ללא סיוע בלבישת תחתון, מכנס ונעליים, היא אינה יכולה להתלבש ומשכך היא זקוקה לסיוע מלא בביצוע פעולה זו.

 

באשר לרחצה נטען כי נקבע שהמערערת זקוקה לסיוע מועט בלבד, תוך התעלמות מתלונותיה כי היא אינה מסוגלת להתרחץ ללא סיוע. לטענת ב"כ המערערת, היא מתקלחת באמצעות כיסא ובסיוע בתה שכן השברים והבטן הנפוחה מהם היא סובלת אינם מאפשרים לה להתכופף ולרחוץ את פלג גופה התחתון ובפעמים בהם ניסתה לעשות כן היא נפלה וסיכנה את עצמה.

על פי הנטען, הועדה בעצמה רשמה כי המערערת "זקוקה לסיוע מהברכיים למטה" ומשרחצה חייבת לכלול גם פלג גוף תחתון, לא ברור כיצד נקבע כי היא זקוקה לסיוע מועט בלבד, כאשר ללא סיוע היא אינה יכולה להתרחץ.

 

עוד טענה ב"כ המערערת כי בשל השברים בבטנה היא אינה יכולה להרים חפצים שאינם קלים והיא זקוקה לסיוע בניהול ותחזוקת משק הבית במהלך היום יום.

 

בנוסף נטען כי החלטת הועדה אינה עולה בקנה אחד עם המלצות הרופא המטפל, ד"ר שמחה מושי, שכתב ביום 27.7.09, כי על פי התרשמותו המערערת זקוקה לסיוע בפעולות היום יום, בעיקר ברחצה (נספח ד' לערעור), ואף אינה מתיישבת עם התרשמות העו"ס המלווה אותה, אשר כתבה ביום 13.11.08 כי לדעתה המערערת זקוקה לסיוע בפעולות היומיום (ר' נספח ה' לערעור).

 

כן נטען כי החלטת הועדה אינה עולה בקנה אחד עם 100% הנכות היציבה שנקבעו למערערת.

 

4.          במעמד הדיון שקויים בפני טענה ב"כ המוסד כי ממצאי הדרג הראשון והועדה לעררים דומים. מהממצאים עולה כי המערערת ניידת, עצמאית באכילה, עצמאית בשירותים ואינה זקוקה להשגחה. המערערת זקוקה אמנם לסיוע חלקי בהלבשה וברחצה מהברכיים ומטה, כפי שאף צויין במסמך מהרופא שצורף לערעור, אולם מגבלה זו אינה מספיקה כדי להעניק לה זכאות לשירותים מיוחדים.

עוד טענה ב"כ המוסד כי אין קשר בין דרגת הנכות המלאה (100%) שנקבעה למערערת, לבין זכאותה לשירותים מיוחדים.

לטענת ב"כ המוסד, ממצאי הועדה לעררים, כמו גם ממצאי האחות, מצביעים על מגבלות בהלבשה וברחצה, אולם מגבלות אלו אינן מספיקות כדי להעניק לה זכאות לשירותים מיוחדים.

      

5.   ב"כ המערערת שבה וחזרה בהרחבה במעמד הדיון בפני על טיעוניה כפי שמופיעים בכתב הערעור. 

 

הכרעה

 

6.   על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים, לרבות לעניין שירותים מיוחדים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה.

 

       הועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק.

(דב"ע שם/1318-01 עטיה נ' המוסד פד"ע טו 60).

 

7.   מהאישור נספח ג' לכתב הערעור עולה כי למערערת נקבעה קצבת נכות בשיעור של 100%, החל מ-1.8.06.

 

8.   כעולה מפרוטוקול הדיון בועדת הערר, זו שמעה את תלונות המערערת בפניה, פירוט הניתוחים שעברה ומצבה.

 

       המערערת מסרה בפני הועדה (כך נרשם בדו"ח), לגבי ניידותה, כי היא הולכת, יושבת וקמה לבד. בהלבשה היא מסרה כי קשה לה להתכופף והיא צריכה עזרה בגריבת גרביים ונעילת נעליים. לגבי מכנסיים מסרה כי היא "יושבת ולובשת מכנסיים ומורידה".

באשר לרחצה מסרה כי היא רוחצת פנים וידיים וכי היא מתרחצת בישיבה, תוך שהיא זקוקה לעזרה ברחצה, מהברכיים ומטה.

לגבי אכילה מסרה כי סיר גדול אינה יכולה לחמם כי זה כבד לה ואסור לה להרים דברים כבדים. לגבי כוס או מנה קטנה מסרה כי היא יכולה לחמם ולהגיש לעצמה. היא אוכלת ושותה לבד.

עוד מסרה כי היא שולטת על השתן ולגבי ההתקן הקולוסטומי היא מטפלת בעצמה.

 

9.   כל המידע האמור, שנמסר לוועדה כאמור מפיה של המערערת עצמה, תואם לחלוטין את ממצאי הערכת התלות שנערכה למערערת בביתה ביום 13.6.08 וכן את החלטת הועדה מדרג ראשון מ-22.6.08. דהיינו, המערערת זקוקה לסיוע קל בהלבשה וכך גם ברחצה. באכילה ושתייה היא עצמאית לחלוטין וגם בהפרשות היא מטפלת באופן עצמאי.

לא נמצא גם צורך בהשגחה, המערערת אף נמצאת 6-7 שעות ביום לבדה.

 

10. בנסיבות אלו, נוכח תפקודה של המערערת, כפי שנמצא בהערכת התלות ואושש גם מדבריה בפני ועדת הערר, הרי שעל אף הליקויים מהם היא סובלת, לא ראיתי כי נפלה חוסר סבירות קיצוני המחייב את התערבות בית הדין בהחלטת הועדה, שכן לא עולה כי היא תלוייה בעזרת הזולת בביצוע פעולות יוםיום ברוב שעות היממה עקב נכותה, כנדרש בתקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל"ט-1978.

 

סוף דבר:

 

11. א.   הערעור נדחה.

 

ב.   הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו.

 

ג.    כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית הערעור.

 

 

ניתן היום, 14 בפברואר, 2010 (ל' בשבט תש"ע) ,בהעדר הצדדים.

 

מיכל לויט,  שופטת

 

קלדנית: צביה אברהם

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/B677790F2DCDC7D9422576CA005149BD/$FILE/20C9BDF51CFD0C4742257694003499A2.html
תאריך: 
14/02/10
Case ID: 
1483_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : בפני כב' השופטת מיכל לויט
בפני כב' השופטת מיכל לויט
עורכי דין : אלינור נוי על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי ליבוביץ
אלינור נוי על פי מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
ליבוביץ
Powered by Drupal, an open source content management system