הדרה חב' לביטוח נ המוסד לביטוח


 

   

בתי המשפט






 

בשא 007047/09

   א    008176/09

בבית משפט השלום בירושלים

16/02/2010

תאריך:

כב' השופטת עירית כהן

בפני:

 

 














 

1. הדר חברה לביטוח בע"מ

2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

בעניין:

המבקשות

 הנתבעות

מרים כפרי קהן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד


 


 

נ  ג  ד


 


 

המוסד לביטוח לאומי


 

התובע

הנתבע

י. ברזילי ואח'

ע"י ב"כ עו"ד


 


 


פסק דין

 


1.       התביעה נשוא תיק זה היא תביעת שיבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי בגין       גימלאות שהוא משלם לפלוני (להלן: "הנפגע") אשר נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.8.02.

2.       תאונת הדרכים הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והנפגע קיבל דמי פגיעה וקצבאות נכות מעבודה.

3.       התביעה מבוססת על ההסכם שנחתם בין הצדדים בסוף שנת 1978 והבהרות נוספות שהוסכמו בין הצדדים.

4.       התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר והנתבעות הגישו בקשת רשות להתגונן.

5.       בבקשה תוקפות הנתבעות את קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי. לטענתן, חרף העובדה שהנפגע לא התלונן על פגיעה בקרסול ימין כתוצאה מהתאונה לא דנה הוועדה הרפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הממצא בקרסול אשר הנפגע החל להתלונן עליו רק כעבור כ- 10 חודשים ממועד התאונה.

      הנתבעות מוסיפות כי הנפגע הגיש תביעת פיצויים כנגדן, אשר התנהלה בבית משפט השלום ברמלה. לטענתן, במסגרת אותו הליך הן הכחישו את הקשר הסיבתי בין קביעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ובין התאונה ובסופו של יום הסתיימה התביעה של הנפגע נגדן בפשרה, במסגרתה צוין כי הפיצוי ניתן מבלי להודות בקשר סיבתי כלשהו בין הממצא בקרסול לבין התאונה.

6.       בתגובה לבקשה טען התובע כי אין לאפשר לנתבעות להתגונן בטענה אותה הן העלו בבקשה. לטענתו, משקבעה הוועדה הרפואית את נכותו של הנפגע כקשורה בקשר סיבתי לתאונה, מנועות הנתבעות, בשל טיבו, אופיו ותכליתו של ההסכם בין הצדדים, לפתוח מחדש או לעורר ספק בעצם קביעת הוועדות הרפואיות לעניין הקשר הסיבתי. התובע הפנה בתשובתו לע"א (מחוזי י-ם) 2053/08 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 13.8.08). התובע הוסיף כי הנתבעות הגישו בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת הנפגע, על פי אותן טענות נשוא הבקשה, אולם בקשתן נדחתה.

7.       כפי שנפסק, על מנת שתקום חובת שיפוי הן על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 והן על פי ההסכם בין הצדדים, חייב להיות קשר סיבתי בין הגימלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי ובין תאונת הדרכים אשר בגינה אחראים הנתבעים (רע"א 805/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם במאגרים, 29.3.09)).

      עוד נפסק כי כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם "תאונת עבודה", כמעט ולא יכולה להיות מחלוקת באשר לקיום הקשר הסיבתי בין התאונה לדרגת הנכות, שכן בקביעת דרגת הנכות הוועדה הרפואית אינה רשאית להתחשב במום, בפגם או בליקוי מלידה, שהיו לפני הפגיעה בעבודה, שבקשר אליה מוערכת דרגת הנכות, או בכל מום, פגם או ליקוי, שבאו ממחלה, מתאונה, או מכל סיבה אחרת, אחרי פגיעה בעבודה כאמור, אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה (ע"א (מחוזי י-ם) 2053/08 הנ"ל).

      בקשת רשות ערעור על פסק הדין שניתן בע"א (מחוזי י-ם) 2053/08 הנ"ל נדחתה ברע"א 8244/08 מגדל נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים, 17.3.09) שם נפסק כי:

"על מנת שתקום למוסד לביטוח לאומי זכות לשיבוב מאת חברות הביטוח נדרש אמנם קשר סיבתי בין תשלום הגמלאות על-ידו לבין אירוע התאונה, אולם דרישה זו מתקיימת מעת שהביטוח הלאומי- במסגרת ענף נפגעי עבודה משלם גמלאות בגין אירוע התאונה, בהתאם לקביעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, הזיקה הסיבתית בין תשלום הגמלאות לבין אירוע התאונה אינה תלויה בצלע האחרת של המשולש הנמתחת בין המזיק לבין הניזוק. יודגש, כי בתביעה הנזיקית כנגד המזיק וחברת הביטוח מנוכות מלוא הגמלאות ששולמו וישולמו לנפגע, ללא תלות בממצאי הקשר הסיבתי של בית המשפט וזאת לא בכדי, שהרי גמלאות אלה משקפות את ההטבה שצמחה לנפגע בגין התאונה."

8.       המקרה שנדון בע"א 2053/08 וברע"א 8244/08 הנ"ל היה מקרה בו במסגרת תביעת הנפגע התקבלה בקשת הנתבעות להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי וזו אכן נסתרה ולמרות זאת נקבע כי לאור ההסכם בין הצדדים, מחייבת קביעת המוסד לביטוח לאומי. במקרה שבפני נדחתה בקשה של הנתבעות להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת הנפגע, על פי אותן טענות.

9.       המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי אין לנתבעות הגנה מפני התביעה ולכן דין הבקשה לרשות להתגונן להדחות.

10.   אני דוחה, אפוא, את הבקשה לרשות להתגונן.

11.   לאור דחיית הבקשה אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע 207,084 ¤ בצירוף ריבית מקסימלית על פי ההסכם מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

12.   כמו כן ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 10.4% מהסכום שנפסק, בצירוף מע"מ.

13.   את הסכומים שנפסקו על הנתבעות לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום ב' באדר, תש"ע (16 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים.

 

עירית כהן, שופטת

[

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/8B279ECC479DDC75422576CC0061C459/$FILE/8BEFE6220D20BBEE422576CC002A8C28.html
תאריך: 
16/02/10
Case ID: 
7047_9
Case type: 
בשא
סיווגים
שופטים : עירית כהן
עירית כהן
Powered by Drupal, an open source content management system