בתי הדין לעבודה

 

פסק דין

 

1.         לפנינו תביעה לתשלום פרמיות שלא הועברו ע"י הנתבעת לתובעת, עבור עובדיה.

 

2.         התובעת הינה חברה לביטוח, המשמשת גם כקופת גמל לעובדים.

 

3.         הנתבעת הינה חברה בע"מ אשר העסיקה עובדים במועדים הרלבנטיים לתביעה.

על פי דברי בא כוחה בדיון, הנתבעת אינה פעילה.

 

4.         בכתב התביעה ובתצהיר, טוענת התובעת שהנתבעת לא העבירה אליה  תשלומים עבור העובדים שפרטיהם מופיעים בנספח לכתב התביעה ולתצהיר.

 

5.         בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את חבותה.

לטענתה, העובדים עברו לעבוד בחברה אחרת ובהתאם לסיכום של הנתבעת עמם, אין לנתבעת כל חוב כלפיהם.

כן נטען שחלק מעובדי הנתבעת כלל לא היו מבוטחים בתובעת ולא נפתחה להם פוליסת ביטוח.

בנוסף, העלתה הנתבעת טענות פרטניות בהתייחס לחלק מהעובדים.

 

6.         מטעם התובעת העידה עו"ד דפנה לוין בן גל, עורכת דין במחלקת הגבייה הארצית של התובעת.

 

7.         מטעם הנתבעת לא הובאו ראיות.

 

8.         התובעת סיכמה טענותיה בעל פה.

            הנתבעת קיבלה את רשות בית הדין להגיש סיכומים בכתב.

            התובעת הגישה תגובה לסיכומי הנתבעת.

 

לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

 

9.         בסיכומי הנתבעת הועלו טענות שלא נזכרו בכתב ההגנה.

כך לענין שיהוי, הימנעות מצירוף העובדים כצד לתביעה, העדר ציון גובה רכיב הריסק בפוליסות וכן התרשלות התובעת במילוי תפקידה.

התובעת התנגדה להרחבת חזית.

ראו לענין זה רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ (בפירוק מרצון) נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, ניתן ביום 25/10/07.

10.       למעלה מהדרוש, נתייחס להלן לחלק מהטענות שעלו בסיכומי הנתבעת.

 

11.       אין לקבל את טענת השיהוי שהעלתה הנתבעת.

            בהתאם למסמכים שהגישה התובעת, החוב הנטען התגבש בתקופה החל מחודש 4/05 ואילך.

עבור חלק מהעובדים החוב ממשיך גם בשנת 2006 או חלק ממנה. 

 

12.       עדת התובעת, עו"ד לוין, העידה כי בהתאם לרישום במחשבי התובעת נשלחו לנתבעת מכתבי התראה עובר להגשת התביעה ונוהלו מגעים עם הנתבעת להסדר החוב.

עדות זו לא נסתרה.

 

13.       לכתב התביעה צורף מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, שנטען כי נשלח אל הנתבעת הנושא תאריך 17/1/07.

אף טענה זו לא נסתרה. 

 

14.       התביעה הוגשה ביום 7/5/07.

            אין מדובר בשיהוי.

בודאי לא כזה שמצדיק דחיית התביעה.

 

15.       אף טענת ההתרשלות שהועלתה בכתב ההגנה, נדחית.

מהאמור לעיל עולה שהתובעת פעלה לגביית החוב, באמצעות משלוח מכתבי התראה לנתבעת ולאחר מכן באמצעות הגשת התביעה.

            מכל מקום, טענת ההתרשלות אינה יכולה לסייע לנתבעת ואין בה כדי לאיין את חובה של הנתבעת בגין אי העברת פרמיות לתובעת. 

 

 

הראיות בהליך:

16.       מטעם התובעת העידה עו"ד לוין.

            עו"ד לוין אישרה בעדותה שלא עבדה בתובעת במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה וכי ידיעותיה נובעות מהמסמכים שבידי התובעת.

לא מצאנו בכך כל פסול.

 

17.       מרבית המסמכים שצורפו, הינם רישומים ממוחשבים.

מהימנותם ומועד עריכתם, לא הוטלו בספק.

 

18.       כפי שיפורט להלן, די במסמכים שהוצגו על מנת לבסס את עילת התביעה.

במיוחד שעה שהנתבעת בחרה שלא להעיד עדים מטעמה ולכן לא הובאה עדות כלשהי שתסתור את המסמכים שצירפה התובעת, כדי להוכיח את הטעון הוכחה מטעם התובעת.

 

19.       לתצהיר עו"ד בן גל צורפו הצעות לפוליסות ביטוח לכל אחד מהעובדים ששמם מצוין בתצהיר.

על הצעות אלה חתומה גם הנתבעת, במספר מקומות.

            הנתבעת לא הכחישה חתימתה על ההצעות שצורפו.

 

20.       בכך הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של חוזה ביטוח מחייב בין הצדדים, בהתיחס לכל אחד מהעובדים.

חתימת הנתבעת על הצעות הביטוח, מפריכה את טענתה כי הפוליסות הופקו שלא בהסכמתה או בידיעתה.

 

21.       בנוסף, מחומר הראיות עולה שהנתבעת שילמה את הפרמיות עבור העובדים, לפחות עד לחודש 4/05.

לפיכך, בהתנהגותה קיבלה על עצמה הנתבעת את הצעות הביטוח כמחייבות.

 

22.       בספרו של יעקב דוידוביץ "ביטוח מנהלים - בראי דיני הביטוח והעבודה" נכתב (עמוד 71):

"... עם כריתת חוזה הביטוח, המבוטח נושא בחבות תשלום הפרמיה, והמבטח מצ?דו צריך להנפיק את הפוליסה...

 

... במקרים רבים הציבו מבטחים התניה בהצעת הביטוח ו/או בפוליסה, המנוסחת בהצהרת המועמד לביטוח בלשון זו: 'ידוע לי שחוזה הביטוח נכנס לתוקפו בתנאי שהפרמיה ראשונה שולמה במלואה'".

 

23.       בהצעות הפוליסה שצורפו לתיק, קיים סעיף:

"ידוע לי/נו כי בנוסף לאמור לעיל, חוזה הביטוח ייכנס לתוקף לאחר שהוראת החיוב הראשונה שולמה במלואה למבטח".

 

            כאמור, על פי המסמכים שבתיק, בכל אחת מהפוליסות שולמו סכומים על ידי הנתבעת, עד להפסקתם.

 

24.       נוכח האמור אנו קובעים שהתובעת הוכיחה את חובת הנתבעת להעביר כספים בגין פוליסות הביטוח שרכשה עבור העובדים ששמם מצויין בכתב התביעה.

 

25.       בסיכומיה העלתה הנתבעת טענה חדשה, ולפיה הצעות הביטוח לא נחתמו על ידי סוכן הביטוח ולפיכך הן חסרות תוקף.

נטען שעובדה זו מטילה בספק את שאלת הקיבול כדין ע"י הנתבעת.

 

26.       בעניין זה הפנתה התובעת לספרו של דוידוביץ הנ"ל, עמ' 43, כדלקמן:

"הצעת הביטוח אמורה לכלול את חתימת סוכן הביטוח, המאשר את המענה שניתן לו ע"י העובד והמעביד. אולם היעדרה אינו אמור לפגום בהצעה ובתוקפה. הסוכן אינו צד להצעה, וחתימתו אך מהווה אישור ואינדיקציה ראייתית לאמור בה."

 

27.       העדר חתימה של סוכן הביטוח אינה מאיינת את הפוליסות.

            במיוחד שעה שהנתבעת חתומה על הפוליסות והעבירה תשלומים בגינן.

 

28.       טענה נוספת העלתה הנתבעת בסיכומיה, כי משלא שולמו פרמיות עבור העובדים ואלו המשיכו לעבוד ולא התלוננו, הרי שבהתנהגותם ויתרו על תשלום הפרמיות.

 

29.       אין לקבל טענה זו.

מרגע שנחתמו הצעות הביטוח על ידי הנתבעת והיא החלה להעביר פרמיות בגינן, הפך נושא זה לחלק מהסכם העבודה בין הנתבעת לבין עובדיה.

ויתור על תנאי מתנאי העבודה צריך שיהא מפורש.

המעסיק אינו יכול להחליט באופן חד צדדי לבטל תנאי מתנאי הסכם העבודה ללא הודעה לעובד וללא קבלת הסכמתו, במפורש או במשתמע.

בג"צ 239/83 מילפלדר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא (2) 210. 

עב (ת"א) 4901/07 מגדל חברה לביטוח בע"מ – א. אספקה וטרינרית בע"מ, ניתן ביום 28/10/09.

 

30.       לא הוכח שהנתבעת הודיעה לעובדים כי הפסיקה להעביר את הפרמיות לחברת הביטוח.

כמו כן, לא הוכח שהעובדים ידעו על הפסקת העברת הפרמיות וכי הסכימו לכך, במפורש או במשתמע.

הנטל להוכיח כל אלה מוטל על הנתבעת ואולם זו לא הציגה ראיות כלשהן.

 

31.       סעיף 45 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א 1981 דן בדרך לביטול חוזה ביטוח.

לא הוכח ולא נטען שהנתבעת פעלה בהתאם להוראות החוק.

 

חישוב החוב:

32.       הנתבעת טוענת שהסכומים שנתבעו בכתב התביעה "מופרכים ומוגזמים".

לטענתה, החישוב צריך להיות בשעור 13.3% משכר כל עובד, וכי חישוב זה מביא לסכומים נמוכים יותר מאלה שנתבעו.  

 

33.       אף טענה זו לא עלתה בכתב ההגנה והעדה לא נחקרה על כך.

למעלה מהדרוש יצויין שאין לקבל טענת הנתבעת בענין זה.

 

34.       החישוב שנערך בכתב התביעה ואשר פירוט שלו מופיע בסיכומי התובעת, מתבסס על הצעת הביטוח של כל אחד מהעובדים וכן על סכומי הפרמיה של כל עובד, כפי ששולמו בפועל על ידי הנתבעת.

 

35.       נוכח האמור, אנו מקבלים את החישובים שערכה התובעת לגבי חוב הנתבעת בגין פוליסות העובדים, אשר נתמך במסמכים מטעמה.

 

36.       להלן יפורטו שמות העובדים ופרטי החוב בהתייחס לכל אחד מהם, כפי שעולה מסיכומי התובעת ומחומר הראיות:

 

א.        פוליסה מס' 8429823 (ע"ש העובד אביב אילן)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 16 חודשי חוב = 4528 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

ב.         פוליסה מס' 8430383 (ע"ש העובד אלטשולר אלכסנדר)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 16 חודשי חוב = 4528 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

ג.         פוליסה מס' 8424261 (ע"ש העובד אפרתי מרדכי)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 10 חודשי חוב + פרמיה בסך 284 * 5 חודשי חוב – 4250 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – אוקטובר 2005.

 

ד.         פוליסה מס' 8455398 (ע"ש העובד בוזגלו גבריאל)

            פרמיה בסך 288 ¤ * 8 חודשי חוב + פרמיה בסך 289 ¤ * 8 חודשי חוב = 4616 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

ה.        פוליסה מס' 8429583 (ע"ש העובד בוקעי יהודה)

            פרמיה בסך 456 ¤ * 12 חודשי חוב + פרמיה בסך 460 ¤ * 6 חודשי חוב = 8232 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – יולי 2005.

 

ו.          פוליסה מס' 84294335 (ע"ש העובד בורוכוב אלכסנדר)

            פרמיה בסך 453 ¤ * 14 חודשי חוב = 6342 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – נובמבר 2005.

 

ז.         פוליסה מס' 8429948 (ע"ש העובד בושרי אבינועם)

            פרמיה בסך 453 ¤ * 9 חודשי חוב + פרמיה בסך 455 ¤ * 7 חודשי חוב = 7262 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

ח.        פוליסה מס' 8456057 (ע"ש העובד בני אליהו)

            פרמיה בסך 204 ¤ * 16 חודשי חוב = 3264 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

ט.        פוליסה מס' 8423719 (ע"ש העובד גובני שמואל)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 19 חודשי חוב = 5377 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – יוני 2005.

 

י.         פוליסה מס' 8456081 (ע"ש העובד דרזי יוסף)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 11 חודשי חוב + פרמיה בסך 284 ¤ * 5 חודשי חוב = 4533 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

יא.       פוליסה מס' 8424022 (ע"ש העובד חממי ציון)

            פרמיה בסך 284 ¤ * 4 חודשי חוב + פרמיה בסך 285 ¤ * 12 חודשי חוב = 4556 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

יב.       פוליסה מס' 8429328 (ע"ש העובד טחן משה)

            פרמיה בסך 453 ¤ + פרמיה בסך 455 ¤ * 12 חודשי חוב + פרמיה בסך 458 ¤ = 6371 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – נובמבר 2005.

            לגבי עובד זה נרשם בטעות "טחון משה" אך התובעת הבהירה ששם העובד – טחן משה.

 

יג.        פוליסה מס' 8455273 (ע"ש העובד כהן עזרא)

            פרמיה בסך 322 ¤ * 10 חודשי חוב + פרמיה בסך 320 ¤ * 7 חודשי חוב = 5460 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – אוגוסט 2005.

 

יד.       פוליסה מס' 8432934 (ע"ש העובד כליף מאיר)

            בעניינו של העובד ניתן פסק דין בבית הדין לעבודה. נושא זה יפורט בהמשך.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

טו.       פוליסה מס' 8430128 (ע"ש העובד ליבוביץ יצחק)

            פרמיה בסך 283 ¤ * 8 חודשי חוב + 285 ¤ * 8 חודשי חוב = 4544 ¤.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

טז        פוליסה מס' 8429674 (ע"ש העובד פורמן אלכס)

            פרמיה בסך 289 ש"ח * 19 חודשי חוב = 5491 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – יוני 2005.

 

יז.        פוליסה מס' 8424345 (ע"ש העובד פרנק ניסן)

            פרמיה בסך 283 ש"ח * 16 חודשי חוב = 4528 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

יח.       פוליסה מס' 8429187 (ע"ש קאסאב ציון)

            פרמיה בסך 284 ש"ח * 3 חודשי חוב + פרמיה בסך 285 ש"ח * 12 חודשי חוב + פרמיה בסך 287 ש"ח = 4559 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

יט.      פוליסה מס' 8430300 (ע"ש העובד שובלי אשר)

            פרמיה בסך 283 ש"ח * 8 חודשי חוב + 282 ש"ח * 11 חודשי חוב = 5366 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – יוני 2005.

 

כ.         פוליסה מס' 8423800 (ע"ש העובד שוקרמן שמואל)

            פרמיה בסך 284 ש"ח * 12 חודשי חוב + פרמיה בסך 285 ש"ח * 4 חודשי חוב = 4548 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – ספטמבר 2005.

 

כא.      פוליסה מס' 8433270 (ע"ש העובד שפיבל ויטלי)

            פרמיה בסך 453 ש"ח * 14 חודשי חוב = 6342 ש"ח.

            מועד תחילת הפיגור בתשלום הפרמיות – נובמבר 2005.

 

פיצויי הלנת שכר:

37.       בכתב התביעה עתרה התובעת לפיצויי הלנת שכר בגין אי תשלום הפרמיות, בהתאם לסעיפים 17 ו-19 לחוק הגנת השכר.

בסיכומים, עתרה לחיוב בריבית פיגורים על פי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (אישור וניהול קופות גמל).

 

38.       בהתאם להוראת סעיף 17א' לחוק הגנת השכר, הזכות לפיצויי הלנה התישנה, בהתייחס לרוב החוב הנתבע.

יש לבחון האם זכאית התובעת לריבית פיגורים בהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) תשכ"ד 1964.

 

39.       תקנה 22 קובעת כדלקמן:

"לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן - ריבית הפיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית."

40.       התובעת הינה קופת גמל בהתאם להגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק הגנת השכר.

 

41.       ריבית הפיגורים שנקבעה ע"י החשב הכללי, היא בבחינת הגבול התחתון של שיעור הריבית שיש להעניק לקופת גמל, שעה שהמעביד מעביר אליה את התשלומים באיחור.

ע"ע 112/08 ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלנות בע"מ – קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין , ניתן ביום 17/5/09; ע"ע 357/06 ק.ל.ע. קרן השתלמות לעו"ס בע"מ – מועצה מקומית פקיעין, ניתן ביום 9/6/09.

 

42.       אין מדובר בפיצויי הלנה כי אם בריבית הקבועה בחוק לסוג זה של חוב.

 

43.       משכך, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת ריבית פיגורים.

 

טענות פרטניות לגבי העובדים:

44.       הנתבעת העלתה בכתב ההגנה טענות בהתיחס לחלק מהעובדים.

כך טענה שחלק מהעובדים הפסיקו לעבוד, חלקם לא היו מבוטחים בתובעת אלא בחברות ביטוח אחרות, אחד העובדים הגיש תביעה פרטנית, אחד העובדים שוהה במאסר ועוד.

טענות אלו טעונות הוכחה. 

בהעדר כל ראיה מטעם הנתבעת, לא ניתן לקבל את טענותיה שנטענו בעלמא ללא כל תמיכה.

משכך, הטענות נדחות.

 

45.       באשר לעובד מאיר כליף, לגביו נטען כי התנהל בעניינו הליך בבית דין זה.

            במסגרת ההליך ניתן פסק דין בהעדר הגנה מיום 4/11/08 (עב 6796/08).

            בפסק הדין חוייבה הנתבעת לשלם לעובד פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

 

46.       הוכח בהליך שבפנינו שהנתבעת לא העבירה את הפרמיות לתובעת בגין עובד זה.

לפיכך, אין בפסיקת פיצויי פיטורים לגרוע מזכות התביעה של התובעת.

וודאי שעה שלא ידוע האם שולמו לאותו עובד סכומים בהתאם לפסק הדין. הנתבעת – שעליה מוטל נטל ההוכחה בסוגיה זו – לא טענה בענין זה דבר.

 

סוף דבר:

47.       לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

 

48.       הנתבעת תשלם לתובעת סך של 95,736 ¤, בצירוף ריבית פיגורים הקבועה בתקנה 22 לתקנות מס הגנה (אישור וניהול קופות גמל), ממועד הפיגור ועד למועד התשלום בפועל.

 

49.       בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת 7,000 ¤ בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד.

 

ניתן היום כ"ז בשבט, תש"ע (11 בפברואר 2010) בהעדר הצדדים

 

 

 

תשובה חן-קלדנית.