מתתיהו אבנר יו"ר אגודת נ. בנק


PAGE  1

   בתי המשפט

 

 

בשא011194/08

בית משפט השלום ירושלים

 

24/02/2010

לפני: כב' השופט אברהם רובין

 

 



המערערת

אגודת אלפי מנשה

באמצעות יו"ר האגודה מר מתתיהו אבנר

בעניין:

 

 

 


 

נ  ג  ד

המשיב

בנק מסד

 

 

 

 

פסק דין

 


1.      זהו ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981.

 

2.      המערערת הינה עמותת צדקה, אשר שמה לה למטרה לסייע למשפחות נזקקות (להלן גם: "העמותה"). בראש העמותה עומד אבנר מתתיהו, אשר ייצג את העמותה בהליך שלפניי, ואף הגיש תצהיר בשמה. העמותה ניהלה חשבון עו"ש בסניף המשיב באלפי מנשה (להלן – הבנק). העמותה מודה כי במשך השנים בהם נוהל החשבון נהג עימה הבנק לפנים משורת הדין לכל אורך הדרך, בכך שאפשר לה משיכות יתר "הרבה מעל ומעבר למסגרת", כלשונו של מתתיהו (סעיף ב' לתצהיר). ביום 26/05/08 הוזמן מתתיהו לפגישה סניף הבנק, במסגרתה שם הובהר לו כי לא ניתן להמשיך ולנהל את החשבון תוך חריגה ממסגרת האשראי. לשאלת בית המשפט השיב מר מתתיהו כי הוא הבין בפגישה שבלי ליטול הלוואה מהבנק לא ניתן יהיה להמשיך בניהול החשבון כבעבר (עמ' 2 ש' 1-3). במצב דברים זה נטלה העמותה הלוואה, אך כדברי מר מתתיהו: "לצערי המינוס המשיך להיות לאורך כל הדרך כמעט, מעל המסגרת שאושרה לנו" (עמ' 2 ש' 5-6). במצב דברים זה החל הבנק לסרב לפרוע שיקים של העמותה אשר לא היה להם כיסוי, עד שבסופו של דבר לאחר סורבו 16 שיקים והחשבון הוגבל.

3.      בכתב הערעור טוענת העמותה כי השיקים שסורבו היו בסכומים נמוכים מאוד יחסית, וכי לעמותה לא היה ספק שהשיקים יפרעו, כיוון שבעבר לא סירב הבנק לפרוע שיקים בסכומים כאלו, גם אם נוצרה עקב כך חריגה ממסגרת האשראי. מר מתתיהו טען בעדותו כי: "אם היו עושים לנו נו, נו, נו, מההתחלה אז לא היינו נכנסים ליתרת חובה בחריגה מהמסגרת" (עמ' 2 ש' 6-7). כמו כן, העמותה טוענת כי בניגוד לקבוע בתקנה 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, לא שלח לה הבנק התראה לאחר שסורבו חמישה שיקים.

4.      אשר להתראה;

בסעיף 10(ב) לחוק נקבע כי פגם בהתראה, או טענה לפיה ההתראה לא התקבלה אצל הלקוח, לא ישמשו עילה לביטול הבאת שיק במניין השיקים המסורבים. ואולם, בסעיף 10(ב)(2) סייפא נקבע כי אי משלוח התראה כן יכול לשמש עילה לביטול הבאת שיקים במניין. במקרה שלפניי טוען מר מתתיהו בשם העמותה כי הוא לא קיבל התראה מהבנק, ואילו הבנק הגיש כראיה למשלוח ההתראה דף חשבון המלמד כי ביום 05/02/08 גבה הבנק מהעמותה עמלה בגין משלוח ההתראה. לדעתי, משעה שהלקוח טוען כי לא קיבל התראה חייב הבנק להוכיח את דבר משלוח ההתראה על ידי הצגת עותק מההתראה. שני טעמים לדבר, ראשית – העובדה שנגבתה עמלה בגין פעולה מסויימת אינה מוכיחה בהכרח שאותה פעולה בוצעה, וכבר היו דברים מעולם שעמלות נגבו ללא בסיס. ושנית, אמנם פגם בהתראה איננו מהווה עילה לביטול הבאת שיקים במניין, אך יתכנו מצבים בהם נפלו בהתראה פגמים כה רבים וחמורים עד שהמסקנה שתתבקש הינה שלמעשה לא נשלחה התראה. טול, למשל, מקרה שבו ההתראה לא נשלחת "למען הרשום בבנק לאותו חשבון", כלשון תקנה 12(א) לתקנות. דומני שבמקרה כזה תיחשב ההתראה כאילו לא נשלחה כלל, ולא כהתראה שנשלחה אך נפל בה פגם. ואל יטען הטוען שמדובר באפשרות תיאורטית גריידא, כיוון שבעניין אחד שנדון בפני בית משפט השלום בתל-אביב, התברר כי ההתראה יצאה ממחשב הבנק ללא כתובת כלל (ראו – ת.א. 74713/98 דהאן נ' בנק דיסקונט – פורסם באתר נבו). אמור מעתה, כדי שבית המשפט יוכל להתרשם שאכן בהתראה עסקינן, יש להגיש לעיונו עותק מההתראה, ומשלא הוגש לעיוני עותק מההתראה דין הערעור להתקבל לגבי אותם שיקים אשר סורבו לאחר מועד משלוח ההתראה הנטענת, קרי – לאחר 05/02/08.

 

5.      להשלמת התמונה, ולמקרה ששגיתי במסקנתי לעיל, אציין כי טענתה השניה של העמותה אינה מקובלת עלי, ולפיכך אילו הייתי משתכנע שנשלחה התראה הייתי דוחה את הערעור. הנה כך, הטענה לפיה הבנק הרגיל את העמותה שהוא יכבד שיקים גם אם יתרת החובה תחרוג מהמסגרת, אינה משכנעת לנוכח עדותו של מתתיהו בפגישה בחודש מאי הובהר לו הבהר היטב כי לא ניתן להמשיך עד אין קץ באותה התנהלות שאפיינה את החשבון בעבר. יש להבחין הבחן היטב בין מקרה שבו הלקוח סבור באמת ובתמים שתהיה חובה על הבנק לפרוע את השיקים, לבין מקרה שבו הלקוח מקווה או מצפה שהשיקים יפרעו (ראו – ע"א (מחוזי י-ם) 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בניין והשקעות נ' בנק לאומי – פורסם באתר נבו). אין לי ספק שלאחר הפגישה שהתקיימה בבנק בחודש מאי 2008, בעקבותיה נטלה העמותה הלוואה לכיסוי יתרת החובה, היה ברור למר מתתיהו שהבנק לא רואה את עצמו מחוייב לפרוע שיקים החורגים ממסגרת האשראי. זאת ועוד, גם אם מלכתחילה היה ספק למר מתתיהו, הרי שהספק הוסר לכל המאוחר ביום 03/06/08, שאז סירב הבנק, לראשונה, לאחר הפגישה, לפרוע שיק של העמותה (ראו – רשימת השיקים שסורבו – נספח ג' לתשובת הבנק). ויודגש, ממועד זה ואילך סירב הבנק לפרוע 12 שיקים.

 

6.      אשר על כן דין הערעור להתקבל ואני מבטל את הבאתם במניין של השיקים שסורבו מיום 24/03/08 ואילך לפי הרשימה שצורפה כנספח ג' לתשובת הבנק. אם הפקידה העמותה פקדון כספי בעת הגשת הערעור אזי הוא יוחזר לה. אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ט (11 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.

                                                                                

אברהם רובין, שופט


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/76354DE0CE94210B422576D400514CE5/$FILE/E232DD6C6313B6CE42257557003D6F00.html
תאריך: 
24/02/10
Case ID: 
1_0
Case type: 
בשא
סיווגים
שופטים : אברהם רובין
אברהם רובין
Powered by Drupal, an open source content management system