גנקין אירנה נ. גן טכנולוגי ירושלים


 



א  018486/08

בית משפט השלום ירושלים


 

תאריך:25/02/2010

לפני: כב' השופט אברהם רובין

 

 

 











התובעת

גנקין אירנה

בעניין:


 

ע"י ב"כ עו"ד שטיינמץ


 


 

נ  ג  ד


 

הנתבעת

גן טכנולוגי ירושלים בע"מ


 


 

ע"י ב"כ עו"ד בוזגלו


 

 


פסק דין

 

ביום 11.8.08, בשעה 08:15 לערך, צעדה התובעת אל תוך חניון כלי הרכב במקום עבודתה בגן הטכנולוגי בירושלים. התובעת צעדה מתחת לזרוע מחסום כלי הרכב שהיתה מורמת, ובעת שהיתה מתחתיה, ירדה הזרוע ופגעה במצחה ובאפה. התובעת טוענת כי היא התעלפה לזמן קצר וכי נגרם לה שטף דם באפה ובמצחה.  התובעת נעדרה מעבודתה למשך שבוע, אם כי היא לא טוענת שנגרמו לה הפסדי שכר כלשהם. התובעת שבה לאיתנה לאחר כחודש, והיא אינה טוענת לנכות צמיתה. לאור כל האמור, עותרת התובעת לפיצוי בגין כאב וסבל בסך של 25,000 ¤, ולפיצוי בגין עזרת הזולת בסך של 200 ¤.

 

הנתבעת טוענת כי מדובר במחסום אשר מורם כאשר נכנסות מכוניות לחניון, וכי הוא יורד אוטומטית לאחר שהמכונית עוברת. לדברי העדה מטעם הנתבעת, בטרם התאונה היא עמדה לפני המחסום והזהירה את התובעת לבל תכנס לחניון מתחת למחסום, אך התובעת לא שעתה לאזהרה. במצב דברים זה, טוענת הנתבעת להעדר רשלנות מטעמה, ולחילופין לקיומו של אשם תורם בשיעור של 100% מצד התובעת. לעניין הנזק טוענת הנתבעת, כי התובעת לא התעלפה, וכמו כן היא טוענת כי התובעת קיבלה סך של 1,182 ¤ מהמוסד לביטוח לאומי, מאחר שמדובר בתאונה עבודה.

 

מעיון בתמונות שהוגשו, עולה כי אין יסוד לטענת התובעת, לפיה המחסום מורם דרך קבע כדי לאפשר להולכי רגל להיכנס דרכו לחניון. מאידך, מהתמונות עולה כי אין יסוד לטענת העדה מטעם הנתבעת, לפיה מוצבים דרך קבע מחוץ למחסום מאבטחים שתפקידם למנוע מהולכי רגל לעבור מתחת למחסום. העיון בתמונות מלמד כי למרות שיש מעבר מסודר להולכי רגל מצד ימין של המחסום (ראו – ת/2), נוהגים הולכי רגל להיכנס לחניון דרך מחסום כלי הרכב. במצב דברים זה, אני סבור שהנתבעת התרשלה בכך שלא הפנתה את הולכי הרגל למעבר הולכי הרגל, ולעניין זה יש לתת משקל גם לעובדה שאין שילוט האוסר כניסה דרך מחסום כלי הרכב. אכן, מחסום חשמלי הינו חפץ אשר עלול לגרום לנזק, ולפיכך היה על הנתבעת לעשות מאמץ מינימלי כדי להפנות את הולכי הרגל לכניסה הנכונה. מאידך, אין חולק כי קיימת כניסת הולכי רגל, וכי התובעת הכירה אותה היטב, אך בחרה שלא להשתמש בה מחמת הצפיפות. בכך התרשלה התובעת כיוון שהיה עליה לצפות את האפשרות שהמחסום המורם יירד בשלב כלשהו באופן אוטומטי ללא התראה. טענת התובעת, לפיה היא לא יכלה לראות את המחסום המורם איננה משכנעת, כיוון שכפי שציינתי לעיל מדובר במחסום שהיה מורד פעמים רבות וחזקה על התובעת, שעבדה בגן הטכנולוגי, שהיא ידעה על קיומו של המחסום. אשר על כן, אני סבור שיש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 50%.

 

אשר לנזק – ראש הנזק העיקרי הינו כאב וסבל, ולעניין זה יש להביא בחשבון שהפגיעה בתובעת לא היתה חמורה. אני מאמין לתובעת שהיא התעלפה לרגע קצר אחד, ולנוכח התיעוד הרפואי מקופת החולים, שוכנעתי כי גם נגרם לה שטף דם שחלף עם הזמן. פגיעות אלה, הגם שהן מוחשיות, הן אינן חמורות, ולא הצריכו טיפול מיוחד מעבר לביקור אחד בחדר המיון וביקור אחד אצל רופא קופת חולים. כמו כן, יש להביא בחשבון שהתובעת נעדרה מעבודתה למשך שבעה ימים, וכי היא שבה לאיתנה לאחר כחודש. בשים לב לכל הנתונים הללו, אני מעריך את נזקה של התובעת בגין כאב ובסבל בסכום של 8,000 ¤, נכון להיום. 

 

אשר לעזרת הזולת – לא שוכנעתי כי זו נדרשה, לנוכח הפגיעה הלא חמורה.

 

אשר על כן, אני פוסק לתובעת סך של 4,000 ¤, נכון להיום, לאחר ניכוי אשם תורם, ומסכום זה יש להפחית את הסך של 1,034 ¤ שהתובעת הודתה כי קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי. התוצאה היא שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,966 ¤ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ כחוק. כמו כן, הנתבעת תשיב לתובעת את האגרה ששילמה. פסק הדין יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום כ"ו באדר, תשס"ט (22 במרץ 2009) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

אברהם רובין, שופט

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/6BE2433B7B86E9DC422576D50051613F/$FILE/2A6503B6679A109242257577003BF981.html
תאריך: 
25/02/10
Case ID: 
18486_8
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : אברהם רובין
אברהם רובין
עורכי דין : בוזגלו שטיינמץ
בוזגלו
שטיינמץ
Powered by Drupal, an open source content management system