אבו זהיא ניבאל נ. ביטוח לאומי


 

   

 

בית הדין לעבודה

 

ב"ל 1981/09

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

 

 

 

 

 

 

השופט חיים ארמון

 

בפני:


 

ניבאל אבו זהיא

בענין:

המערערת

ע"י עו"ד באסל אסלייח

 


 

 

נגד

 

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

המשיב

ע"י  עו"ד שי צדקה

 

פ   ס   ק          ד   י   ן

 

1.       הערעור שבפני מכוון כנגד החלטת הועדה לעררים לענין אי-כושר מיום 20/5/09, שקבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה לתפקד במשק ביתה.

 

          הערעור הועבר אלי למתן פסק דין, לאחר שהדיון בו התנהל בפני הרשמת סלווא שאמי.

 

2.       בעת הדיון בפני הרשמת שאמי, העלה המשיב טענה שלפיה יש לסלק את הערעור על הסף, מאחר שממילא - בינתיים - נשמט הבסיס להחלטתה של הועדה לעררים לענין אי-כושר, וזאת עקב העובדה שביום 18/11/09 קיבל בית דין זה (השופט מירון שוורץ בתיק ב"ל 1533/09) את ערעורה של המערערת על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 25/2/09, כך שממילא אין כעת דרגת נכות רפואית בתוקף שעל בסיסה יכולה הועדה לעררים לענין אי-כושר להחליט בענין דרגת אי-כושרה של המערערת לתפקד במשק ביתה.

 

          בעת הדיון בערעור, בפני הרשמת שאמי, הסכים ב"כ המערערת עם טענת ב"כ המשיב על כך שהועדה לעררים בענין אי-כושר אינה יכולה לפעול בלא החלטה סופית בשאלת הנכות הרפואית. דווקא בשל כך, ביקש ב"כ המערערת לקבוע שהחלטת הועדה לעררים לענין אי-כושר - בטלה.

 

3.       אני סבור שעניינה של המערערת הוא אחד המקרים הנדירים שבו הדין עם שני הצדדים.

 

          סדר הדברים הנכון הוא כי קודם תהיה קביעה בענין דרגת הנכות הרפואית ורק לאחר מכן - תהיה החלטה בענין דרגת אי-הכושר.

 

          אם לאחר הקביעה בענין דרגת אי-הכושר ארע דבר מה שגרם להשמטת הבסיס לקביעה בענין דרגת הנכות הרפואית, אזי אין כבר משמעות להחלטה בענין אי-הכושר, אלא יש להמתין עד אשר שוב תהיה קביעה מחודשת של דרגת הנכות הרפואית, ורק לאחר מכן יהיה ניתן להחליט מחדש בענין דרגת אי-הכושר.

 

4.       הדברים כה ברורים בעיני, עד שאיני רואה צורך להאריך בכך ולפרט את מלוא השתלשלות ההחלטות בעניינה של המערערת. (במאמר מוסגר אעיר כי לא ברור לי כיצד באי כחם הבקיאים והמנוסים של הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על גורלו של הערעור).

 

5.       אשר על כן, משביום 18/11/09, קיבל השופט שוורץ (בתיק ב"ל 1533/09) את ערעורה של המערערת על החלטת הועדה הרפואית לעררים בענין דרגת הנכות הרפואית שנקבעה למערערת ביום 25/2/09, ואשר שימשה בסיס להחלטתה של הועדה לעררים לענין אי-כושר מיום 20/5/09 - נשמט הבסיס ששימש את החלטתה של הועדה לעררים לענין אי-כושר, והחלטתה - בטלה.

 

          לכשבעקבות פסק הדין האמור בתיק ב"ל 1533/90 תיקבע מחדש דרגת הנכות הרפואית של המערערת, ובהנחה שדרגת הנכות הרפואית תהיה מעל הסף הנדרש (50% בהיות המערערת עקרת בית), יהיה צורך בהחלטה מחודשת של פקיד תביעות על דרגת אי-כושרה של המערערת לתפקד במשק ביתה. על החלטתו האמורה של פקיד התביעות, תוכל המערערת לערור בפני ועדה לעררים לענין אי-כושר, ועל החלטתה יהיה ניתן לערער - בשאלות משפטיות - בפני בית דין זה.

 

6.       בשל כך שלמעשה התקבלה עמדתו של המשיב על כך שאין מקום לדון בערעור זה לגופו, איני מוצא לנכון לחייב את המשיב בהוצאות משפט.

 

 

7.       כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

 

 

ניתן היום, ב' בניסן תש"ע, 17 במרץ 2010, בהעדר הצדדים.

_____________

חיים ארמון, שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/EDFE3F5D256E9C12422576EA0051987F/$FILE/EB3E5FBD199957C8422576EA002D7A8F.html
תאריך: 
18/03/10
Case ID: 
1981_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : חיים ארמון
חיים ארמון
עורכי דין : באסל אסלייח שי
באסל אסלייח
שי
Powered by Drupal, an open source content management system