יבגני פריידמן נ. בטוח לאומי-סנ


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 007413/06

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו

 

18/03/2010

 

כב' השופט שמואל טננבוים

בפני:

 

 



 

יבגני פריידמן

בעניין:

התובע

רייך

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

אהרון

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

פסק דין

1.         זוהי תביעה להכרה בפגימה בקרקפת ובכאבי הראש של התובע כפגיעה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

 

2.         העובדות הרלוונטיות הוסכמו על הצדדים ופורטו בהחלטה מיום 5.10.08 כדלקמן:

            א.         התובע הינו יליד שנת 1968.

            ב.         בתקופה מיום 14.12.03 ועד 28.2.04 עבד התובע בניקוי חומרי נירוסטה במחלקת

ציפוי נירוסטה.

ג.          התובע עבד עם כפפות לידיים, (שהיה מחליפם כל 3 ימים), וכן עם מסכה על האף והפה.

ד.                  התובע עבד עם חומר מטאל אתל קיתון METHYL ETHYL KETONE.

ה.                  התובע היה שופך את החומר הנ"ל על סמרטוט ומנקה עם הסמרטוט את ציפוי הנירוסטה.

ו.                    התובע עבד 5 ימים בשבוע כ-12 שעות ביום וביום ו' – פחות שעות.

 

3.         באותה החלטה מונה פרופ' רוני וולף כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:

            "א.       מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בקרקפת כולל כאבי הראש?

  ב.       האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?

  ג.        האם הפגימה הרפואית הינה בגדר "מחלת מקצוע" כמפורט בחלק ב' לרשימת המבחנים תוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז –1956.

  ד.       האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום  (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?".

 

 

            ביום 20.10.08 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:

                        "מפרשת המקרה

            מדובר בגבר יליד 1958, אשר עבד מיום 14.12.03 ועד 28.2.04 בניקוי חומרי  נירוסטה במחלקת ציפוי נירוסטה. התובע עבד עם חומריםMETHYL ISOBUTY KETONE. METHYL ETHYL KETONE. ע"פ המוסד לביטחות וגיהות "החומרים הנ"ל מגרים את העור, העיניים ודרכי הנשימה... בחשיפה כרונית החומרים שבנדון עשויים לגרום לדרמטיטיס".

            ביום 11.5.05 ביקר התובע אצל רופא עור ד"ר שלקוביץ אשר איבחן SEBORRHEA CAPITIS . מאז היו ביקורים נוספים אצל רופאי עור: 30.5.05 – "דלדול שיער בדפוס גברי, אין עדות לפריחה בקרקפת". הרופא מוסיף "מייחס לשימוש בחומר כימי במפעל נירוסטה". בביקורים נוספים מופיע ברובם בסעיף של התלונה (הסובייקטיבית), שהתובע מיחס את הגירוד בקרקפת לעבודתו במפעל לציפוי ולחומרים עימם בא במגע בחלק מהביקורים מאובחן כ-" CONTACT DERMATITIS AND OTHER ECZEMA DUE TO OTHER CHEMICAL PRODUCTS ".

            דיון ומסקנות

            מחלתו של התובע לא הוגדרה במדויק. אף כי בכמה ביקורים נרשמה האבחנה (הממוחשבת) CONTACT DERMATITIS, אני נוטה לקבל את אבחנתו של ד"ר שלקוביץ שמדובר ב- SEBORRHEIC DERMATITIS.

            בכל מקרה, למרות שהתובע נחשף לחומרים חריפים הידועים כגורמים לדלקות וגירויי עור, כל ייתר הנתונים מצביעים על היעדר קשר סיבתי בין מחלת העור ותנאי עבודתו של התובע. בעיקר, הופעת המחלה למעלה משנה לאחר, שסיים עבודתו, והתמשכותה  למרות שאינו עובד יתר, כמו כן מיקום הפריחה באזור שהכי פחות נחשף לחומרים. זאת ועוד דווקא עור הקרקפת ידוע כעמיד יחסית לחומרים חיצוניים. לעיתים קרובות ביותר אנו רואים אנשים עם רגישות לצבעי שיער אשר מפתחים דרמטיטיס בצוואר, בפנים ובעפעפיים ללא שעור הקרקפת נפגע. אם היתה הפריחה קשורה לחומרים הייתי מצפה לפגיעה קודם כל בעפעפיים, הרבה לפני הפגיעה בקרקפת.

            לסיכום

            כל הנתונים מצביעים על כך שבסבירות גבוהה אין קשר סיבתי רפואי בין מחלת העור של התובע לבין תנאי עבודתו וחשיפתו לחומרים כמפורט בהחלטה של כב' השופט. באשר לשאלה שנשאלתי על ידי כבודו בהקשר לכאבי הראש. תופעה זו איננה בתחום התמחותי כל שאוכל לומר שכאבי הראש לא נגרמו מהמחלה העורית".

 

 

 

            ביום 7.9.09 התבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

"א.       בחוות דעתך הצבעת על נתונים המלמדים, לכאורה, על העדר קשר סיבתי בין מחלת העור לבין תנאי עבודתו של התובע, הדגשת וציינת בעיקר את "הופעת המחלה למעלה משנה לאחר שסיים עבודתו והתמשכותה למרות שאינו עובד יותר"?

תסכים עימי כי על פי הספרות המקצועית תתכן אפשרות של תגובה "מושהת" – מאוחרת לחשיפה לחומרים מגרי עור?

  ב.       בחוות דעתך קבעת כי: " מיקום הפריחה באזור שהכי פחות נחשף לחומרים".

(א)       מה הוא מקום זה מבין אברי הגוף אצל התובע?

(ב)        על בסיס איזה נתונים קבעת כי דווקא מקום זה נחשף "הכי פחות"?

  ג.        כלום יתכן מצב שכתוצאה מחשיפה לחומרים מגרי עור, ראשית יפגע   עור הקרקפת ולאחריו יפגעו העפעפיים או לחילופין יפגע עור הקרקפת בלבד?".

 

 

            ביום 6.11.09 השיב המומחה על שאלות בית הדין כדלקמן:

                        "מפרשת המקרה

מדובר בגבר יליד 1958, אשר עבד מיום 14.12.03 ועד 28.2.04 בניקוי חומרי  נירוסטה במחלקת ציפוי נירוסטה. התובע עבד עם חומרים METHYL ETHYL KETONE.

באשר למחלות העור של התובע: בביקור אצל רופא עור מיום 11.5.05 (הביקור הראשון שמצאתי בתיק) האבחנה SEBORRHEA CAPITIS (מחלה שמתבטאת בשומניות יתר של הקרקפת וקשקשים). בביקור מיום 30.5.05 "מזה כשנה נשירת שיער, מייחס לשימוש בחומר כימי במפעל נירוסטה" בממצאים מאותו ביקור "דלדול שיער בדפוס גברי. אין מה לעשות לפריחה בקרקפת". בביקורים הבאים התלונות והממצאים חזרו על עצמם, גרד, גירוי בקרקפת ובבדיקה אודם בקרקפת. בביקור מיום 12.10.06 "בידיים, רגליים רבדים מעט אריתמטוטים, קילופי עור. "יש לציין שברוב הביקורים האבחנה הממוחשבת היא של  CONTACT DERMATITIS AND OTHER ECZEMA DUE TO OTHER CHEMICAL PRODUCTS ".  אבחנה המשקפת אולי את תלוני הסובייקטיבית של התובע אבל בהחלט לא את הממצאים האובייקטיביים.

            דיון ומסקנות

            מחלות העור של התובע SEBORRHEIC DERMATITIS/SEBORRHEA ובנוסף התקרחות גברית אינם קשורים בשום מקרה לחשיפה לחומרים חיצוניים. כמו כן מחלת העור בקרקפת אינה קשורה לכאבי ראש.

            אשר על כן, קל לקבוע שבמקרה הנוכחי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל שאינו קשור בקשר סיבתי לתנאי עבודתו של התובע, ולחשיפה לחומרים. אף כי ידוע שהתובע נחשף לחומרים מגרים, שעשויים לגרום לדרמטיטיס (ע"פ המכתב של המוסד לבטיחות וגיהות)".

4.         חוות דעתו של המומחה ברורה וחד משמעית ועל פיה, אין קשר סיבתי רפואי בין מחלת העור של התובע לבין תנאי עבודתו. המומחה מסביר, כי מסקנתו זו מבוססת בין השאר על כך שהמחלה הופיעה למעלה משנה לאחר סיום העבודה והתמשכותה למרות שאין הוא עובד יותר. גם מיקום הפריחה באזור שנחשף פחות לחומרים,תומכת במסקנה זו. המומחה מוסיף, כי דווקא עור הקרקפת ידוע כעמיד יחסית לחומרים חיצוניים. אם היתה הפריחה קשורה לחומרים, ניתן היה לצפות לפגיעה קודם כל בעפעפיים לפני הפגיעה בקרקפת. לפי חוות דעתו של המומחה, מדובר בתהליך תחלואתי רגיל שאינו קשור לתנאי עבודתו של התובע ולחשיפה לחומרים.

 

            לא מצאנו עילה שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית הדין.

 

5.         התביעה נדחית.

 

            אין צו להוצאות.

 

ניתן היום י"ח באדר, תש"ע (4 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

 


שמואל טננבוים, שופט

 

נ.צ.

 

נ.צ.

 

אתי/

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/A554E3857DAB98E6422576EA00515F4D/$FILE/4C648B04C097DF10422576DC00366064.html
תאריך: 
18/03/10
Case ID: 
7413_6
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : שמואל טננבוים
שמואל טננבוים
עורכי דין : רייך
רייך
Powered by Drupal, an open source content management system