AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' יוסי בנימין


 

   

בתי המשפט

עא 000325/09

בבית המשפט המחוזי בנצרת

 

22/03/2010

תאריך:

כב' הנשיא דוד חשין

בפני:

 

 







יוסי בנימין

בעניין:

המערער

 

ע"י ב"כ עו"ד צחי וינטרוב


 

נ  ג  ד


 

AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ

המשיבה

 

ע"י ב"כ עו"ד משה חנייא


 

 

פסק דין


 

 

זהו ערעור על החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, כב' השופט אזולאי, במסגרתה הורה כי מקום הדיון בתובענה שהגישה המשיבה יהיה בבית משפט השלום בעפולה ודחה את בקשת המערער לעיון חוזר.

 

רקע

 

1.         ראשיתה של פרשיה דיונית זו, בהגשת תביעה נגד המערער לבית משפט השלום בחיפה. משמצא בית משפט השלום בחיפה, בעקבות בקשת המערער, כי הוא נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה, הורה על העברתה למחוז הצפון, שבתחומו מצויה הסמכות המקומית, על מנת שתישמע בפני בית משפט שלום במחוז זה. נשיא בתי משפט השלום הורה ביום 6.8.10 כי התביעה תידון בבית משפט השלום בעפולה, כבקשת המשיבה. על החלטה זו הוגשה לו בקשה לעיון חוזר, במסגרתה נתבקש להורות כי התביעה תידון בפני בית משפט השלום בצפת, הנמצא אף הוא במחוז צפון, וזאת משיקולי נוחות של הנתבע, הוא המערער כאן. במסמך מיום 30.8.10, הנושא את הכותרת "הודעה", הודע לצדדים כי הוחלט לדחות את הבקשה.

 

בערעורו, שהוגש מכח סעיף 49(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, מבקש המערער לבטל את החלטתו של הנשיא ולהורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בצפת.

 

 

 

תמצית טענות הצדדים

 

2.         שתיים הן טענות המערער. האחת, כי החלטת הנשיא על העברת תיק לבית משפט פלוני במחוז שיפוטו הינה החלטה שיפוטית המשפיעה על זכויות הצדדים להליך, ובתורת שכזו מחייבת היא הנמקה. שנית, גורס המערער, כי שיקולי נוחות וייעול ההליך מחייבים בנסיבות דנן להורות על העברת התיק לבית משפט שלום אחר באותו מחוז, הוא בית משפט השלום בצפת. המערער אמנם מסכים כי לו היתה מוגשת התביעה מלכתחילה בבית משפט השלום בעפולה, היה קשה להיעתר לבקשה להעברת הדיון לצפת, שכן אין חולק כי משנמצא העניין בסמכות בית משפט השלום בעפולה, היה על המערער להצביע על שיקולים כבדי משקל שיצדיקו העברת הדיון מהכא להתם. ואולם, כך המערער, שעה שהגישה המשיבה תביעתה לבית משפט השלום בחיפה, וזו הועברה, בשל חוסר סמכות מקומית, למחוז הצפון, די בשיקולי נוחות של הנתבע ויעילות ההליך כדי להורות על העברת הדיון פעם נוספת, הפעם בתוך מחוז השיפוט.

 

3.         מנגד, טענה המשיבה, כי כל מטרת הערעור הינה לגרום לסחבת והימשכות ההליכים שלא לצורך, שכן ברי כי בית המשפט אליו הועבר הדיון הוא בית המשפט המוסמך לדון בו. עוד טענה המשיבה, כי החלטת כב' הנשיא אזולאי, ניתנה בשים לב לטיעוני הצדדים בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, כפי שנטענו בבקשתו המפורטת של המערער כי הדיון יועבר, בשל חוסר סמכות מקומית, לבית משפט השלום בצפת, מזה, ובבקשת המשיבה כי הדיון יועבר לבית משפט השלום בעפולה, מזה, ומכאן שאף אם החלטתו לא נומקה, אין מדובר בהחלטה שרירותית אלא בהחלטה שהתבססה על נימוקי הצדדים. לדידה של המשיבה, טענת המערער לפיה משהוגשה התביעה לראשונה, בטעות, במחוז חיפה "איבדה" היא את זכותה לבחור את מקום הדיון, מקורה בטעות ואין לה כל ביסוס בדין.

 

דיון והכרעה

 

4.         הכלל הבסיסי הוא, כי מקום בו תובענה מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, רשאי התובע להגיש תביעתו לכל אחד מבתי משפט השלום באותו איזור שיפוט שבסמכותו לדון בעניין (ראו תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות); וראו גם זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995) עמ' 72). זכותו של תובע לבחור את בית המשפט המוסמך בו יגיש תביעתו אינה עניין של מה בכך, ועל החשיבות שמייחס לה המחוקק ניתן ללמוד מלשון תקנה 3(א1) לתקנות, המצמצמת זכות זו רק מקום בו לא ייפגע אינטרס התובע אם יקוים אינטרס הנתבע.

 

בעניין זה, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים. ברם, לשיטתו של המערער, משמיצתה התובעת את זכותה זו והגישה תביעתה לבית משפט השלום בחיפה, ונמצא שהעניין אינו בסמכותו, אין עוד מקום להעדיף את האינטרסים של התובעת על פני אלה של הנתבע. טענה זו איני מקבל, שכן ברי כי זכות התובע קמה רק מקום בו היא עומדת בהגדרות הסמכות המקומית והעניינית. משמצא בית משפט השלום בחיפה כי הוא נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה, עשה שימוש בסמכות המסורה לו מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), להעבירה לבית המשפט המוסמך. במקרה שלפנינו, קיים יותר מבית משפט מוסמך אחד. על כן, ומשלא הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם, הורה בית המשפט בחיפה על העברת הדיון למחוז צפון, הוא המחוז המוסמך, כשההחלטה באשר לקביעת בית המשפט שידון בתביעה נמסרה לנשיא בתי משפט השלום באותו מחוז, כהוראת סעיף 49 לחוק, הקובע לאמור:

 



"(א)   נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא.

(ב)   החלטה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני נשיא בית משפט מחוזי.

(ג)   בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לעניין סמכותו של נשיא בית משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק אמר כב' השופט טירקל כי:

 

 

 

 



"סמכותו של נשיא בית-משפט השלום לפי סעיף  49לחוק אינה סמכות מינהלית גרידא, כסמכותו לקבוע מותבים ומועדים לפי סעיף 48(א) לחוק. זאת, אפילו אניח שמטרתו העיקרית של סעיף זה היא לתת בידי נשיא בית-משפט השלום כלי לויסות העבודה בין בתי-משפט השלום שבאזור שיפוטו. לפי השיטה המשפטית הנוהגת אצלנו אין בעל דין זכאי לברור לו את השופט, אולם זכאי הוא לברור לו את בית-המשפט וללכת אחרי בית-המשפט היפה בעיניו, בנתיבי הכללים שנקבעו לכך בתקנות 3- 6לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- .1984(להלן - "התקנות"). החלטתו של נשיא בית-משפט השלום להעביר תובענה מבית-משפט שלום אחד למשנהו, משמעה ביטולה של זכות הבחירה של מגיש התובענה והעדפת שיקולים אחרים על פני אלה שהנחו אותו. לא ייעשה כן - בין על פי בקשת בעל הדין שכנגד ובין מיזמתו של הנשיא ­בלי שתינתן לבעלי הדין, ובראש ובראשונה - למגיש התובענה, הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה, בחירת מקום השיפוט אינה ענין של מה בכך". ע"א (ב"ש) 21/87 פרנז'ין מילמן נ' מרג'י מכלוף פ"מ תשמ"ז(3) 485.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משהונחו נימוקי הצדדים לנגד עיניו, עשה כב' הנשיא אזולאי שימוש בסמכותו, והורה על העברת הדיון לבית המשפט בעפולה, כבקשת התובע. החלטה זו יש בה כדי לשמור על זכות התובע לבחור את בית המשפט המוסמך שידון בתביעה באותו איזור שיפוט.

 

לאור האמור, ומשלא הביא המערער כל נימוק כבד משקל אשר יש בו כדי להצדיק חריגה מן הכללים שנקבעו בתקנות, איני סבור כי שגה כב' הנשיא אזולאי בהחלטתו.

 

5.         הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ¤ בתוספת מע"מ כחוק.

 

ניתנה היום ז' באדר, תש"ע (22 במרץ 2010).

                                                                                                                        ____________

   דוד חשין, נשיא


000325/09עא 054 גילי שדר

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/2C48B374F5221357422576EE00514C95/$FILE/A2E8E2161DDE88FA422576E70035B2F5.html
תאריך: 
22/03/10
Case ID: 
325_9
Case type: 
עא
סיווגים
שופטים : לאור האמור
לאור האמור
עורכי דין : משה חנייא צחי וינטרוב
משה חנייא
צחי וינטרוב
Powered by Drupal, an open source content management system