יעקב אוחנה נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 005503/08

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו

 

23/03/2010

תאריך:

כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

בפני:

 

 


 

יעקב אוחנה

בעניין:

התובע

ע"י ב"כ עו"ד דנה מורסקי

 


 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד אירית רייכנברג

 

פסק דין

 

המחלוקת בתיק זה עניינה בשאלת זכאותו של התובע לקצבת ילדים בתקופה שמיום לידת בנו הקטין נבו חנוך ביום 23.7.06 (להלן: "הקטין") ועד ליום 1.4.07.

 

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

 

א.        לתובע ולבת זוגו, הגב' אלונה ז'ינצ'וק שלושה ילדים.

ב.         בת זוגו של התובע אינה תושבת ישראל.ב

ג.         ביום 24.10.07 הגיש התובע תביעה לקבלת פסק דין הצהרתי כי הינו אביו של הקטין. ביום 26.3.08 ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, פסק דין המצהיר כי התובע הוא אביו של הקטין.

ד.         ביום 31.3.08 נרשם הקטין במרשם האוכלוסין במשרד הפנים.

ה.        התובע הגיש תביעתו לקצבת ילדים ביום 8/4/08.

ו.         תביעתו לקצבת ילדים בגין הקטין אושרה לתשלום רטרואקטיבית מיום 1.4.07, קרי- כ- 12 חודשים קודם הגשת תביעתו למוסד.

 

לטענת התובע, הוא זכאי לקצבת ילדים כבר החל ממועד לידת בנו הקטין. לטענתו, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי כבר בסמוך ללידת הקטין, אלא שנמסר לו על ידי פקיד/ה מטעם הנתבע כי אין באפשרותו להגיש תביעה עד שלא יוכח כי הוא אביו של הקטין. לדבריו, עשה ופעל ככל שביכולתו על מנת להסדיר את רישום הבן. כך פנה ללשכה לסיוע משפטי והגיש תביעה להכרה באבהותו. לראיה- בסופו של יום אושרה תביעתו על ידי המוסד. לתובע אף שולם מענק לידה בגין לידת הקטין ואף בגין בנו השלישי מקבל קצבת ילדים.

 

הנתבע טוען כי על פי סעיף 296 (ב1) לחוק, במקרה של רישום ילד במרשם האוכלוסין לאחר חלוף 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה בעד תקופה העולה על שלושה חודשים שקדמו למועד הגשת התביעה. במקרה דנן, מחמת טעות אנוש, שולמה לתובע קצבה בגין 12 חודשים מלאים שקדמו להגשת תביעתו, לפי סעיף 296(ב) לחוק, כך שבשל שגגה התובע אף הופלה לטובה לעומת מבוטחים אחרים.

 

הכרעה:

 

אקדים אחרית לראשית ואומר, כי אין מנוס מדחיית התביעה וזאת מהנימוקים שלהלן:

 

 סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

 

עילת התביעה במקרה דנן, היא כאמור לידתו של הקטין ביום 23.7.06, קרי, על התובע היה להגיש תביעתו למוסד לכל היאוחר עד 23.7.07.

 

אלא משאמו של הקטין, שהיא בת זוגו של התובע, לא היתה תושבת ישראל בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, נדרשו היא והתובע לרשום את הקטין במרשם האוכלוסין, בטרם הגשת התביעה לקצבת ילדים.

הרישום במרשם האוכלוסין בוצע כאמור רק ביום 31.3.08, רק לאחר שניתן פסה"ד ההצהרתי של בית המשפט לענייני משפחה מיום 26.3.08, אשר קבע כי התובע הינו אביו של הקטין.

 

לפיכך תביעתו של התובע, הוגשה למוסד רק ביום 8.4.08.

 

סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תביעה שהוגשה באיחור, קרי, לאחר המועד הקבוע בסעיף 296(א), והמוסד קבע כי התובע זכאי לגמלה, לא תשולם גמלה בעד התקופה שקדמה ל-12 חודשים שקדמו למועד הגשת התביעה.

 

אלא שעל פי סעיף 296(ב1) לחוק הביטוח הלאומי ועל אף האמור בסעיף 296(ב) לעיל "נרשם ילד במרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה ... בעד התקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה".

 

במקרה דנן, נרשם הקטין במרשם האוכלוסין רק כ-שנה ושמונה חודשים לאחר לידתו. התביעה למוסד לביטוח לאומי הוגשה מספר ימים לאחר מכן.

לאור הוראתו הברורה והמפורשת של הסעיף, היה זכאי התובע לכל היותר לקצבת ילדים בעד תקופה של 3 חודשים שקדמו להגשת תביעתו.

 

אין חולק כי התובע קיבל גמלה רטרואקטיבית בעד תקופה של 12 חודשים שקדמו להגשת תביעתו, כפי הנראה בשל טעות אנוש. בכך זכה התובע לקבל יותר ממה שהיה זכאי לקבל על פי החוק. המוסד מצידו, לא דרש מן התובע את החזר הכספים שקיבל ובכך יצא התובע נשכר.

 

כבר נקבע בפסיקה כי בהוראותיו של סעיף 296 הציב המחוקק בפני המבוטח "מחסום קשיח", תוך שניטל מן המוסד שיקול הדעת בקביעת פרק זמן של תקופת שיהוי (עב"ל 1281/00 אחמד אבו גאמע ואח' נ' המוסד, פד"ע לח 853). הוראות סעיף 296 הן בעלות אופי מהותי המגבילות את הזכות לגמלה לתקופה הקבועה בחוק, ואינן רק מתחום הפרוצדורה או סדרי המינהל (עב"ל 140/08 עו"ד דוד ליבוביץ נ' המוסד, לא פורסם).

 

סעיף 296 בנוסחו טרם התיקון בשנת 1998 (סעיף 128 לנוסחו הקודם חוק הביטוח הלאומי) הותיר שיקול דעת לפקיד התביעות ליתן גמלה אף לאחר המועד האמור. שיקול הדעת על פי הפסיקה – הוא עד 7 שנים אחורנית, לגבי עילה שמעוגנת במסמך רישמי (לידה, גיל, פטירה) ולגבי מבוטח שלא היה מודע לזכאותו (דב"ע נד/287-0 המוסד לבטוח לאומי נ' חיה הררי, פד"ע כח 121).

 

אלא שביום  15.1.98 תוקן סעיף 296 לחוק ובוטל שיקול הדעת של המוסד לתשלום גימלה רטרואקטיבית. במקום זאת נקבע הכלל לפיו לא תשולם גימלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור (ראה:  דב"ע נז/150-0  אברהם מוזס נ' המוסד, פד"ע לב 102 שם, בעמ' 115).

 

מאוחר יותר שב ותוקן הסעיף וצומצמה תקופת התשלום בדיעבד ל-12 חודשים. ובעניינו, סעיף 296 (ב1) אף הגביל את תקופת התשלום עוד יותר.

 

זהו נוסחו של הסעיף כיום.

 

עם כל ההבנה למצבו של התובע, לא ניתן לצערי להורות על תשלום גמלה מעבר לתקופה שננקבה כחוק.

 

 

 

לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

 

 

אין צו להוצאות.

 

 

זכות ערעור: תוך 30 יום.

 

 

ניתן היום ח' בניסן, תש"ע (23 במרץ 2010) בהעדר הצדדים.

 

 

                                                                       

ד"ר יצחק לובוצקי - שופט

 

 

ק/רוניתעמרני

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/9895DCA21F915258422576EF005177CF/$FILE/CA75230807396668422576ED003F617B.html
תאריך: 
23/03/10
Case ID: 
5503_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : ד"ר יצחק לובוצקי - שופט
ד"ר יצחק לובוצקי - שופט
עורכי דין : אירית רייכנברג דנה מורסקי
אירית רייכנברג
דנה מורסקי
Powered by Drupal, an open source content management system