די.סי.תעשיות נ. פקיד שומה עפול


 

 

בתי המשפט

עמה001028/07

בבית המשפט המחוזי בנצרת

 

28/03/2010

תאריך:

כב' סגן הנשיא אברהם אברהם


 

בפני:

 

 





די.סי.תעשיות נייר ופלסטיק בע"מ

בעניין:

המערערת

עו"ד אוסלקה זאב


 

 

נ  ג  ד

 


 

פקיד שומה עפולה

המשיב

עו"ד יובל וסרקרוג


 

 

פסק דין

1.         המערערת הינה חברה פרטית, שעיקר פעילותה בייצור ושיווק כוסות נייר חד פעמיות וכיו"ב. את מפעלה היא הקימה בשנת 1993, וזכתה להטבות הניתנות להקמתו של "מפעל מאושר".

2.         ביום 1.4.2005 נכנס לתוקפו תיקון מס' 60 לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 ("החוק"). החוק נותן הטבות מס למי שמוכר כ"מפעל מוטב", כהגדרתו בחוק. מכאן באה בקשת המערערת מיום 5.12.2005, שהופנתה לרשות המיסים, על מנת שהשקעות שהיא עשתה ועתידה היתה לעשות במפעל (ברכישת ציוד ומכונות) תוכרנה כ"הרחבה" של המפעל, הרחבה שתיהנה מהגדרת "מפעל מוטב", כך תוכל לזכות, ביחס לאותה הרחבה, בהטבות ממס (פטור מלא) הניתן למפעל מוטב. רשות המיסים אישרה את בקשתה זו.

3.         ביום 28.9.2006 הגישה המערערת דו"ח הכנסות לשנת המס 2005, וביקשה לקבל את ההטבות הניתנות ל"מפעל מוטב". המשיב סבר, כי המערערת לא קיימה באותה שנת מס את התנאים הקבועים בחוק לשם קבלת הפטור. על כן נדחתה בקשתה. מכאן הערעור שלפניי.

4.         המחלוקת בין בעלי הדין היא פרשנית. לכן לא נדרשה שמיעת ראיות. בעלי הדין ביקשו להכריע בסוגיה שבמחלוקת על יסוד רשימת מוסכמות שהניחו לפניי, ושעיקריה נפרשו בתמצית רבה למעלה.

5.         המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים נעוצה בשאלה, האם החלק המורחב של מפעלה של המערערת הוא בבחינת "מפעל מוטב" כמשמעו בסעיף 51 לחוק, שאם ייחשב כך עשויה המערערת לזכות בהטבות מס (שכן מלבד תנאי זה אין מחלוקת, כי המערערת מקיימת אחר התנאים הרבים האחרים, הצריכים על מנת ליהנות מהטבות המס בגדרו של החוק).

6.         סעיף 51 לחוק מגדיר "מפעל מוטב" כך:

" "מפעל מוטב" – מפעל תעשייתי..., שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו-(ג) לענין היותו מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי..."

           

            ס"ק 18א(ב) ו-(ג) לחוק קובעים כך:

 (ב)       המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי          מפעל תעשייתי..., אלא אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי... יתרום    לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר-תחרות התורם             לתוצר המקומי הגולמי; לענין זה, יראו מפעל תעשייתי... כמפעל בר-         תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם יתקיים בו אחד מהתנאים     בסעיף קטן (ג), לפי הענין...

(ג)       ואלה התנאים לענין סעיף קטן (ב):

(1)        לגבי מפעל תעשייתי..., יתקיים בו... אחד מאלה:

(א)        עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה,   וניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח    תעשייתי, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה;

(ב)        הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה            עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס;

(ג)         25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות            המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון   תושבים לפחות;

 

7.         המערערת מסכימה, כי אין היא מקיימת אחר התנאים הקבועים בס"ק 18א(ג). טענתה היא, כי אין היא צריכה לקיים אחר התנאים הקבועים בסעיף קטן זה. לשיטתה מהווים תנאים אלה בחינת מבחני עזר בלבד, חזקות הניתנות לסתירה, וסתירתם מתאפשרת על ידי בחינה איכותית/מהותית של פעילותה, על מנת להיווכח שהיא "מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי". עמדת המשיב שונה. על פי הבנתו את הוראות החוק, אם לא מתקיימים במפעל התנאים הקבועים בס"ק 18א(ג), אין לראות במפעל "מפעל מוטב".

8.         להבנתי שלי – הפירוש שנותן המשיב להוראות החוק הוא הפירוש הנכון. סעיף 51 לחוק ציווה, כי יתקיימו הן הוראות ס"ק 18א(ב) והן הוראות ס"ק 18א(ג), ולא כטענת המערערת, כי די בהתקיימות הוראותיו של ס"ק 18א(ב) לבדן. יתר על כן, ס"ק 18א(ב) עצמו מפנה לתנאים שבס"ק 18א(ג), על מנת שיתקיים במפעל כי הוא "בר תחרות" וכו'. ואמנם נכון הוא, כי לשון ס"ק 18א(ב) עשויה לסבול פירוש, לפיו גם אם לא יתקיימו תנאי ס"ק 18א(ג) ניתן יהיה לראות במפעל כמפעל מוטב, שכן הסעיף איננו אומר, כי אם לא מתקיימים התנאים לא ניתן יהא לראות במפעל ככזה. אלא שפירוש זה הוא פירוש מאולץ, לבד מכך שאין הוא מתיישב עם הוראת סעיף 51, שדורשת, כאמור, כי יתקיימו גם תנאי ס"ק 18א(ג), לא רק תנאי ס"ק 18א(ב).

9.         חיזוק מה לעמדה זו ניתן לראות מתוך כך, שאת התקיימותם של התנאים שבס"ק 18א(ב) ו-(ג) יש לבחון מידי שנת מס (מסקנה זו עולה מתוך הוראות אחדות שבחוק, כגון ס"ק 18א(ג)(2), וסעיפים 51א ואילך). מנגנון זה, החוזר על עצמו מידי שנת מס, איננו מתיישב עם הפירוש המוצע מפי המערערת, ממנו עולה, כי את היות המפעל "מפעל מוטב" יש לבחון בחינה חד פעמית, על פי טיבו, מאפייני עיסוקו, מיקומו, היותו מייצר מקומות עבודה במקום מוכה אבטלה וכיו"ב מאפיינים. מאפיינים אלו אינם משתנים, לפי טיבם, במרוצת שנות המס. אם נאמץ את פירושה המוצע של המערערת יצא, כי די בבחינה חד פעמית של מאפייני המפעל, על מנת לזכות בהטבה. לא כך הורה לנו המחוקק.

10.        לבד מלשון החוק עומדת תכליתו של תיקון מס' 60 לצד הפירוש שמציע המשיב. מטרת התיקון היתה לפשט ולייעל את בדיקת הזכאות להטבות המס מכוח החוק. כך מצינו בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק הממשלה 143, 2004, ע' 412):

"... מוצע לתקן את החוק... במטרה ליעל את מתכונת הפעלתו, על ידי קביעה בחוק של תנאי הזכאות למענק או התנאים לקבל הטבות מס."

            וכך בהחלטת הממשלה מיום 4.4.2004 שם נאמר:

"זכאות למענקים או הטבות מס מכוח החוק, בגין הקמתו או הרחבתו של מפעל או חלק ממנו תותנה בכך שהמפעל משווק את מוצריו לשוק המקומי ולשווקים בין לאומיים, תורם לעצמאות הכלכלית של המשק הישראלי ושסך הכנסותיו במט"ח משיווק מוצריו לשווקים בינלאומיים אינו נמוך משיעור של 25% מסך הכנסותיו ממכירת מוצריו."

            דברים אלה תומכים במסקנה, כי המחוקק ביקש לפשט את מימושו של החוק, ככל הנוגע לבחינת הזכאות להטבות. הפירוש בו אוחזת המערערת מציע בחינה איכותית של "התחרותיות", המהווה גם לשיטתה תנאי להיות המפעל "מפעל מוטב". בחינה איכותית שכזו כרוכה בהפעלת שיקול דעת, ומעצם טבעה עשויה לסרבל את הפעלת החוק וההטבות הניתנות בגדרו. היא אינה מתיישבת עם כוונת המחוקק, שביקש לפשט ולייעל את בחינת תנאי הזכאות, על ידי קביעת מנגנון כמותי פשוט למימוש, להיותו של מפעל "בר תחרות" וגו'.

11.        יתרה מזו, התיקון לחוק הביא לידי כך, שעל מנת שנישום יזכה בהטבת מס אין הוא צריך לאישורה המוקדם של מנהלת מרכז ההשקעות או רשות המיסים. די לו כי יעמוד בקריטריונים (הכמותיים) אותם קבע החוק, על מנת לזכות בהטבת המס, בלא שייזקק לטוב ליבן של רשויות המדינה. מסקנה זו (לפיה אין הנישום צריך אישור מוקדם מן הרשויות) מקובלת היתה גם על רשות המיסים, שבחוזר מס הכנסה בעניין תיקון 60 לחוק שהוציאה נאמר:

"מטרתו המרכזית של התיקון לחוק היתה לייעל את מתכונת הפעלת החוק באופן שנישומים, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו בחוק, יהיו זכאים לתבוע הטבות מס מכוח הוראות החוק, וזאת מבלי שיהיה עליהם לקבל את אישורה המקדמי של מנהלת מרכז ההשקעות ו/או גוף שלטוני אחר..."

            ובמקום אחר:

"... נישום העומד בקריטריונים שנקבעו בחוק יהא רשאי לתבוע את הטבות המס בשומה העצמית שהוא מגיש לרשות המיסים – בבחינת "מסלול ירוק"".

 

12.        סיכומם של דברים, הן לפי לשונן של הוראות החוק, הן לפי תכלית חקיקתו של תיקון 60 לחוק, הפירוש המוצע בידי המשיב הוא הפירוש הנכון, ואותו הנני מאמץ. וכיוון שבשנת המס 2005 לא עמדה המערערת בקריטריונים הכמותיים אותם קבע המחוקק, כי אז לא היתה זכאית להטבת מס.

13.        לחילופין טוענת המערערת, כי אין מקום להחלה רטרואקטיבית של החוק עליה, כלומר אין מקום להחיל את התנאים הכמותיים של החוק על כל שנת המס 2005, כאשר תחילת תוקפו של התיקון היא מיום 1.4.2005.

            טענה זו הנני מתקשה לשמוע מפי המערערת. היא זו שביקשה להחיל עליה את התיקון לחוק על שנות המס 2004 ו-2005, לפי הזכות שניתנה לה בהוראת המעבר. אין לה, על כן, להלין כי אם על עצמה, שבחרה בזכות שניתנה לה לבקש את החלת התיקון על שנת המס 2005. יתר על כן, היא עשתה שימוש בזכות זו גם לשנת המס 2004, וביחס אליה היא אכן קיבלה את ההטבות במס (כיוון שעמדה באותה שנה בקריטריונים שבחוק). הטענה בדבר תחולה רטרואקטיבית אינה ממין העניין, שלא לומר מעבר לכך.

14.        לחילופי חילופין מוסיפה המערערת וטוענת, כי הפירוש לפיו החוק דורש כתנאי הכרחי התקיימותם של קריטריונים כמותיים כאמור מעלה, אינו מתיישב עם הסכמי סחר בינלאומיים שהמדינה צד להם. לטענתה – הסכמים אלה אוסרים על המדינה לקבוע הגבלות כמותיות על הייצוא (כגון ס' 17 להסכם הסחר החופשי בין מדינת ישראל למדינות האיחוד האירופי, ושורה ארוכה של הסכמים ואמנות אותם היא מונה בסיכום טענותיה). היא טוענת עוד, כי לפי מהותם הכלכלית של הקריטריונים שנקבעו בס"ק 18א(ג), יש בהם משום הגבלות, העומדות בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים.

15.        ובכן ראשית אומר, כי בטענה זו לא יכולה המערערת להישמע, כיוון שזו לא הועלתה בכתב הערעור, כי אם לראשונה בסיכום הטענות. שנית, גם לגופה של טענה לא ראיתי כל ממש. אנו מדברים על הטבה הניתנת למפעלים, דבר שהמערערת רוצה בו. אינני מניח כי היא טוענת, שמתן ההטבה הוא שעומד בניגוד להסכמי הסחר הבינלאומיים. ואם בהטבה עסקינן, כי אז נותנת ההטבה (המדינה) רשאית להגבילה בתנאים, על מנת שלא תינתן לכל מפעל, כי אם למי שעומד בקריטריון זה או אחר. לא ראיתי בכך כל ניגוד לאיזו מבין האמנות/הסכמים שמזכירה המערערת.

16.        סוף דבר, משום הטעמים שהטעמתי למעלה, הנני דוחה את הערעור. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ש"ח.

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום י"ג בניסן, תש"ע (28 במרץ 2010) בהעדר.

                                                                               

סגן הנשיא אברהם אברהם

 

 


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/A72619BDC48BBEED422576F400515432/$FILE/3AB62858221E1A48422576F4002CCEA2.html
תאריך: 
28/03/10
Case ID: 
0_0
Case type: 
עמה
סיווגים
שופטים : סגן הנשיא אברהם אברהם
סגן הנשיא אברהם אברהם
עורכי דין : אוסלקה זאב יובל וסרקרוג
אוסלקה זאב
יובל וסרקרוג
Powered by Drupal, an open source content management system