משה מנשה נ. בטוח לאומי-סניף


 

   

בתי הדין לעבודה

בל 003963/09

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב –יפו

 

07/04/2010

תאריך:

כב' השופטת ע. פוגל – נשיאה

בפני:

 


 

משה מנשה

בעניין:

המערער

אדהמי מרדכי

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

 

נ  ג  ד

 

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

המשיב

רנה הירש

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

פסק דין

 

1.         לפני ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 18.3.09 אשר קבעה למערער % 19 אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 2.6.04.

 

2.         המערער, הינו  רצף במקצועו, ולקה במחלת ה-CTS דו צדדית.

            הועדה לעררים מושא דיון זה קבעה לו נכות מימין בשיעור 10%, בגין ה- CTS, ומשמאל קבעה נכות בשיעור 5% בגין ה- CTS ונכות בגין נכות בשיעור 5% בגין פגיעה אולנרית במרפק  שמאל.

            יחד עם הפעלת ת' 15 במלואה נקבעו למערער 19%.

 

3.         ב"כ המערער טוען שהועדה טעתה בכך שהעריכה את נכותו של המערער בגין פגיעה אולנרית במרפק שמאל בשיעור 5% בלבד.

            לטענתו - הועדה קבעה כי למערער קיימת פגיעה אולנרית באזור המרפק בדרגה בינונית – קלה, שלגבי מרפק ימין היא מעניקה בין 12.75% ל- 20%.

            ולגבי מרפק שמאל היא מעניקה בין 7.5% ל- 10%.

            הועדה אף טעתה בכך שלא העניקה נכות בגין צלקת ניתוחית בכף יד ימין  ואף טעתה בכך שקבעה נכויות נפרדות לכל אחת משתי הידיים ולא  ערכה צירוף נכויות על פי ת' 19 לתקנות.

            לחלופין – טען ב"כ המערער שעל הועדה היה לקבוע את נכותו של המערער לפי ס' 35 למבחנים העוסק  בהערכה כללית של השפעת מחלת ה- CTS על כושר הפעולה.

           

4.         ב"כ המשיב הסכימה להחזיר את עניינו של המערער לועדה "על מנת שתבהיר את בחירת השיעור של הנכות של 5% ולא נכות בשיעור גבוה יותר התואמת פגיעה בינונית או מיצוע הנכויות, תבהיר באיזה מרפק מדובר וכן תבהיר אם בשל הצלקת יש לקבוע נכות נוספת, אם לאו".

            באשר ליתר הטענות -  טענה ב"כ המשיב כי אין מקום לבצע צירוף נכויות על פי ת' 19. אין מקום להשתמש בס' 35 מקום שקיים סעיף ליקוי ספציפי ויש התייחסות ארוכה ומפורטת לחוות דעתו של ד"ר רובינסון.

            באשר לנושא התפקודי – לכך התייחסה הועדה כאשר הפעילה במלואה את ת' 15.

           

5.         להלן - קביעתי:

ת' 19 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 קובעת:

"דרגת הנכות לרגל פגימה באבר זוגי  אחד כשהאבר האחר פגום מקודם תיקבע על ידי צירוף פגימות שני האברים  וניכוי הפגימה הקודמת".

            הפסיקה קובעת כי התקנה מתייחסת לפגיעה באיבר זוגי אחד, כאשר האבר הזוגי האחר כבר נפגע קודם לכן.

            התקנה אינה חלה כאשר שני האיברים הזוגיים נפגעו יחד, ואף אחד מהאיברים הזוגיים לא היה פגוע קודם לכן. (ראה דב"ע נו/49-04 מיכאל רובין נ' המוסד לא פורסם).

            במקרה דנן נפגעו שתי הידיים יחד, במחלת מקצוע, ואין כל קביעה רפואית כי אחת מהן נפגעה לפני השנייה. גם בחוות דעתו של ד"ר רובינסון אין קביעה כזו.

            לפיכך – אין מקום להפעלת ת' 19 במקרה זה.

 

6.         באשר להפעלת ס' 35 למבחנים -  סעיף זה הינו סעיף כללי המופעל כאשר קיים אי כושר פעולה כללי בגפיים.

            אין להפעיל סעיף זה, כאשר קיים סעיף ספציפי המתייחס למחלת המערער.

            יצויין, כי גם ד"ר רובינסון לא העניק אחוזי נכות על פי ס' 35, אלא – על פי ס' 31 למבחנים.

           

7.         באשר לחוות דעתו של ד"ר רובינסון – הועדה עיינה בחוות הדעת, והתייחסה אליה.

            הועדה לא קיבלה את מסקנותיו של ד"ר רובינסון באשר לקשר בין השינויים בפרקים לבין עבודתו. הועדה הסכימה כי יש קשר בין מחלת המערער לעבודתו אך העריכה אחרת את הנכויות שנוצרו בגינה.

           

8.         הועדה התייחסה לתפקודו של המערער, ואף הפעילה את ת' 15 במלואה.

           

9.         באשר לטענה כי הועדה לא התייחסה לצלקת הניתוחית בכף יד ימין – מהדוח עולה כי הועדה אכן קבעה שלמערער צלקת ניתוחית בכף יד ימין אך לא בחנה הענקת אחוזי נכות בגינה.

            מדובר בצלקת בכף יד ימין, שיש לבחון אם היא "מכערת", לאור הימצאותה  במקום בולט לעין.

            הפסיקה אף קבעה כי ביד ימין מתבצעת הפעולה היומיומית הרגילה של לחיצת היד לשלום, ועל כן יש לבחון את היותה מרתיעה ומכערת (עב"ל  100035/97 אלברט חדד נ' המוסד, לא פורסם).

 

 

10.       לפיכך – מוחזר הערעור לועדה הרפואית  לעררים  על מנת שתבהיר את בחירת השיעור של הנכות של 5% ולא נכות בשיעור גבוה יותר התואמת פגיעה בינונית או מיצוע הנכויות, תבהיר באיזה מרפק מדובר וכן תבהיר אם בשל הצלקת יש לקבוע נכות נוספת, אם לאו.

 

11.       מאחר שהערעור התקבל בחלקו, אך יתרתו נדחתה, אין צו להוצאות.

 

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

 

ניתן היום כ"ג בניסן, תש"ע (7 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.

 

ע. פוגל, שופטת

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב

 

 


 

 

קלדנית: רחל רוזה

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/4F2A2646DFAE27A0422576FE0051425F/$FILE/E2DA08249BA25536422576ED0042B821.html
תאריך: 
07/04/10
Case ID: 
3963_9
Case type: 
בל
סיווגים
עורכי דין : רנה הירש
רנה הירש
שופטים : נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
Powered by Drupal, an open source content management system