דמוחובסקי יוליה נ. ביטוח לאומי


 

   

 

בית הדין לעבודה

 

ב"ל 1876/09

 

 

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

 

 

 

 

 

 

השופט: חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר יוסי לוי

נציג ציבור (מעבידים): מר שמריהו ברט

 

בפני


 

יוליה דמוחובסקי

בענין:

 

התובעת

ע"י עו"ד יגאל פרץ

מטעם הלשכה לסיוע משפטי

 


 

 

נ ג ד

 

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

ע"י עו"ד עדי עינב-גולן

 

 

 

 

 

פ  ס  ק              ד  י  ן

 

 

 

1.       במכתבו מיום 17/11/08, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא דוחה את תביעתה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, לתקופה שהחל מחודש מאי 2008, וזאת בטענה שהתובעת מתגוררת עם בן זוג. אותו אדם שהנתבע התייחס אליו כבן זוג, הוא מר חסן סואעד (שייקרא להלן: "חסן").

 

          הנתבע טען כי עקב הפסקת זכאותה של התובעת לגמלה, החל מחודש מאי 2008, היא חייבת להשיב לו סך של 7,389 ¤.

 

          התובענה שבפנינו הוגשה כנגד עמדתו האמורה של הנתבע.

 

2.       בכתב התביעה נטען כי באפריל 2008, עקב פינויה של התובע מהדירה השכורה שהיא התגוררה בה, היא נאלצה לחפש פתרון דיור אחר לה ולבנה הפעוט. חסן, שהוא ידיד ותיק של התובעת, היה בהליך של רכישת דירה בחצור הגלילית, והשניים סיכמו ביניהם שהתובעת תוכל לשכור את הדירה האמורה, לאחר שתימסר לחזקתו של חסן. בינתיים, לבקשתו של חסן, אושר לתובעת להתגורר במחסן שהיה ב"חוות מייסטר", חווה שחסן עבד בה כשומר. בחודש יוני 2008 - אכן עברה התובעת לגור בשכירות בדירה שחסן רכש בחצור הגלילית. על פי הנטען בכתב התביעה, חסן אינו בן זוגה של התובעת, אינו מתגורר עמה, והיא זו שנשאה לבדה בכל הוצאות משק הבית שלה.

 

 

מספר הערות בטרם פירוט העובדות שאותן אנו קובעים

 

3.       בטרם נפרט את עובדות המקרה, נעיר מספר הערות על התשתית הראייתית שהביאה אותנו לקביעת העובדות.

 

4.       שמענו את עדויותיהם של התובעת ושל חסן שהעיד מטעם התובעת, וכן את עדויותיהם של חוקר הנתבע, מר מאיר בר, ושל עד הנתבע, מר יעקב מייסטר, שהוא הבעלים של חוות מייסטר שהתובעת התגוררה בה בחלק מהתקופה הרלוונטית לתביעה.

 

          בחינת העדויות של התובעת ושל חסן הביאה אותנו למסקנה שלא ניתן לראות אותן כעדויות מהימנות.

 

5.       גרסתם הבסיסית של התובעת ושל חסן - עשויה להיראות סבירה. סביר כי השניים הם רק מכרים שיש ביניהם יחסי ידידות ועזרה אך לא בני זוג. סביר שלאור מערכת יחסים כזו, פנתה התובעת בבקשת עזרה לחסן. סביר שכאשר חסן היה בהליכי רכישת דירה הוא סיכם עם התובעת שהיא תשכור ממנו את הדירה לאחר שיקבל אותה לחזקתו, וסביר שכדי לעזור לתובעת הוא גם ביקש מהבעלים של חוות מייסטר שירשה לתובעת להתגורר שם למשך מספר שבועות. סביר גם שהתובעת מתגוררת לבדה (עם בנה) בדירה שאותה היא שוכרת מחסן, וחסן בא רק לבקר מדי פעם.

 

          אולם, למרות כל האפשרויות הסבירות שלעיל, בחינת הגרסאות באופן מעט מעמיק יותר מאשר פני השטח שלהן, מביאה למסקנה שסביר הרבה יותר שגרסאותיהם של התובעת ושל חסן אינן נכונות. מסקנה אחרת - מותירה יותר מדי תמיהות בלתי מוסברות.

 

          נדגים זאת במספר דוגמאות, להלן.

 

6.       יעקב מייסטר (שייקרא להלן: "יעקב"), מסר הודעה לחוקר הנתבע. לא יכולה להיות כל סיבה להניח שיעקב היה מוסר לנתבע פרטים שאינם נראים לו כנכונים. אין אנו יכולים לחשוב על כל אינטרס של יעקב לשקר לחוקר הנתבע. השאלות שנשאל היו שאלות שלחלוטין אינן נוגעות לו (למעט, אולי, בענין קיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין חסן, אך שאלה זו אינה רלוונטית לענייננו).

 

          לפיכך, אנו נותנים משקל ראייתי רב לתוכן הודעתו של יעקב לחוקר הנתבע, בכל הנוגע לאופו שבו יעקב ראה את העובדות, במבט סובייקטיווי שלו. יעקב מסר לחוקר הנתבע, בין השאר, כך:

"... אני בעל יקב מייסטר ... יש שומר בשם חסן סואעד מטובא ... ואני הקצבתי חדר לשומר חסן לגור בו.

... ולפני שלושה שבועות עברו להתגורר חסן ואשתו יוליה והילד שלהם ... כי הם משפצים את ביתם בחצור ואני אשרתי להם לגור שם במקום  ...

ש.         איפה גרו לפני כן יוליה וחסן?

ת.         בחצור. יש להם דירה. הם קנו בית. ".

 

          ברור לנו שיעקב אינו אמור לדעת בבירור אם חסן והתובעת נשואים או אם לאו, אינו אמור לדעת בבירור אם בנה של התובעת הוא אכן בנו של חסן וגם אינו יכול לדעת מידיעה אישית מי באופן מדוייק הוא הבעלים של הדירה בחצור, אולם, יחד עם זאת, ברור לנו שכך היה המצב מבחינת נקודת מבטו של יעקב, שהיתה לו היכרות עם חסן ועם התובעת.

 

          יעקב, בבירור, ראה את התובעת ואת חסן כבני זוג, הוא ראה את בנה של התובעת כבנם המשותף, ידע שהם גרו לפני כן בחצור הגלילית, כי הם קנו דירה אחרת שם, והם משפצים אותה, כך שבינתיים הוא אישר להם לגור בדירה שנמצאת ביקב שלו שבחוות מייסטר.

 

          נוכח ההיכרות בין יעקב לבין חסן ויוליה, סביר מאד להניח שההתנהגות של חסן ושל התובעת והדברים שהם אמרו - אכן גרמו ליעקב להאמין במה שהוא מסר לחוקר. אם כך - הרי שענין זה אינו מתיישב עם הגרסאות של התובעת ושל חסן, ויש בו כדי להפחית ממשקל גרסאותיהם.

 

          בנוסף לאמור לעיל, הרי שהתובעת וחסן גרסו שכשחסן התגורר בחוות מייסטר, הוא התגורר בקרוואן שבו היו הפועלים התאילנדים, אלא שיעקב בהודעתו הבדיל במפורש בין המגורים של העובדים הזרים, לבין המגורים של חסן ושל התובעת שהיו בדירת הזכרון להוריה המנוחים של אשתו של יעקב.

 

7.       על האמור בסעיף 6 לעיל נוסיף כי יש בפנינו הודעה שנגבתה על ידי חוקר הנתבע מאדם בשם מאיר אזולאי, שהיה - לפחות בחלק מהזמן - מעבידו של חסן (הוא קשור בקשרים עסקיים עם יעקב).

 

          מר אזולאי לא התייצב להעיד בבית הדין, כך שלאמור בהודעתו אנו מייחסים משקל מופחת, אולם גם מר אזולאי דיבר על כך שהתובעת היא בת זוגו של חסן, וגם הוא דיבר על כך שלפני המגורים של בני הזוג בחוות מייסטר - התגורר חסן בחצור הגלילית. גם לענין זה יש משקל בעינינו (אם כי כאמור לעיל - משקל מופחת בשל אי-מתן ההזדמנות לב"כ התובעת לחקור את מר אזולאי בחקירה נגדית).

 

8.       על פי גרסתה המקורית של התובעת (כפי שהופיעה בכתב התביעה ובתצהירה) וכן על פי גרסתו המקורית של חסן (בתצהירו), עד אפריל 2008, התגוררה התובעת במספר דירות שכורות, כשלא נאמר מאומה על קשר כלשהו של חסן לאותן דירות. 

 

          אולם בעת החקירות הנגדיות התברר כי לא זו בלבד שהתובעת התגוררה לפני כן בביתו של חסן בטובא-זנגריה, אלא שלחסן יש קשר כלשהו גם לדירות השכורות שהתובעת התגוררה בהן מאז שעזבה את טובא-זנגריה ועד אפריל 2008.

 

באופן מוזר - על הדירה שהתובעת שכרה ברח' הירדן 36 בקרית שמונה היה חוזה שכירות בין הבעלים לבין אחיו של חסן לתקופה שעד יום 7/10/07, אך למעלה מ-3 חודשים לפני כן הושכרה אותה דירה לתובעת.

 

אותו עאדי, אחיו של חסן, הוא אביו של מר אירן חסן, אשר חוקר הנתבע (שהעיד בפנינו ואין אנו מפקפקים במהימנותו), פגש אותו בדירה אחרת בקרית שמונה, שם הוא שהה במעצר בית. גם אחיינו של חסן דיבר על התובעת כעל אשתו של חסן ועל בנה של התובעת כבנם המשותף. הוא ידע למסור שהתובעת וחסן ובנם - מתגוררים בחווה כלשהי. ברור לנו שמדובר בעדות שמיעה של עדות שמיעה, אך גם העובדה שאחיינו של חסן מסר לחוקר הנתבע שדודו הוא בן זוגה של התובעת - היא בעלת משקל בעינינו.

 

9.       גם על נסיבות המגורים של התובעת בטובא-זנגריה, אין אנו יכולים לראות את גרסתם של התובעת ושל חסן כמהימנה.

 

          התובעת מסרה לנתבע בהצהרה מיום 27/3/07, כי היא שכרה חדר בטובא תמורת סך של 500 ¤. בעדותה, מסרה התובעת על ענין זה כך:

"רציתי עצמאות, עזבתי, ואז הכירו לי את חסן ושכרתי חדר בטובא ממנו.".

 

כלומר - התובעת העידה כי הגיעה לחדר בטובא בעקבות ההיכרות עם חסן וכי הוא היה זה שהשכיר לה את החדר.

 

חסן עצמו ניסה, כנראה, "לעזור" לתובעת, בדרך של נסיון הרחקה עצמית מעסקת ההשכרה הנטענת. כך העיד חסן:

"לא הזמנתי אותה לגור אצלנו בכפר.

היה לנו דירה ריקה לפני זה, היא שכרה את הדירה מהבן שלי שקראו לו רמי ..

היא הגיעה לשם לא בעקבות הקשר איתי, אלא עם כל מיני חברים.

...

הבן שלי רמי השכיר לה את הדירה. הוא שאל אותי אם אפשר.

...

אני עם הילדים שלי כמו חברים. שאל אותי, הסכמתי וזהו.

אני לא יודע אם היא נתנה דמי שכירות או לא. אני לא יודע אם היא שילמה לי או לא.".

 

          דווקא התחמקותו של חסן מלהסכים שהיה לו קשר כלשהו לאותה "השכרה" נטענת של החדר בטובא, מלמדת שיש לו מה להסתיר בענין זה. לדעתנו, מה שהיה לו להסתיר זו העובדה שהתובעת היתה זו שהתגוררה עמו באותו חדר או דירה, במגורים משותפים, ולאו דווקא כ"שוכרת".

 

10.     בלילה שבין יום 16/9/08 לבין יום 17/9/08, התובעת היתה בבית אמה בנצרת עלית. אין חולק שבאותו לילה, מבלי שהתובעת ידעה על כך, התיר חסן לאדם אחר - אסעד ספדי - לישון בדירתו (של חסן) בחצור הגלילית, והוא אכן ישן שם.

 

          באותה עת, על פי גרסתם של חסן ושל התובעת, היתה התובעת שוכרת של הדירה האמורה, וחסן כלל לא התגורר בה.

 

          אילו היה מדובר ביחסי שכירות רגילים, ברור שחסן לא היה יכול להתיר לאדם אחר לישון לילה בדירה המושכרת, בלא קבלת רשות מהתובעת - השוכרת. גם ענין זה (שעליו, כאמור, אין מחלוקת), יכול ללמד שאין מדובר כאן ביחסי שכירות רגילים (וכנראה לא יחסי שכירות כלל).

 

11.     הדברים שהבאנו בסעיפים 10-6 לעיל, הם רק דוגמאות לבעייתיות בגרסאותיהם של התובעת ושל חסן. יש בחומר הראיות דוגמאות נוספות לכך, אך אנו סבורים שאין צורך להביא את כולן.

 

          נסתפק בכך שנאמר שלאור חומר הראיות (כולל הדוגמאות שהבאנו), המהימנות של התובעת ושל חסן היא כה ירודה בעינינו, כך שהמסקנה שהגענו אליה היא שסביר הרבה יותר להניח שגרסתו של הנתבע היא סבירה, מאשר לאמץ את גרסתם של התובעת ושל חסן, אף שכאמור לעיל, לכאורה, היתה גרסתם זו יכולה להיות סבירה.

 

          העובדות שאותן קבענו ואשר נפרט להלן - נקבעות בהתאם למסקנתנו זו.

 

 

אלה העובדות

 

12.     התובעת, ילידת שנת 1981, התגוררה בעבר עם אמה, בנצרת עלית.

 

13.     חסן, יליד שנת 1962, התגורר בעבר בטבריה וכן בטובא-זנגריה. בשנת 1983 התחתן חסן עם אשתו הראשונה, ויש להם 5 ילדים משותפים. (כפי הנראה הוא התגרש ממנה מאוחר יותר, אך אין אנו בטוחים בכך).

 

          בשנת 1991, בנה חסן בית למשפחתו בטובא-זנגריה, והתגורר שם.

 

          חסן עסק בעבודות שונות ברחבי הארץ. חסן, שנהנה מאד להתפאר בכיבושיו המיניים או בסיפורים על כיבושים אלה (גם במהלך עדותו הוא לא הצליח להתאפק), נהנה גם להתרועע עם בחורות צעירות ולנסות להרשים אותן.

 

14.     בשנת 2005 או בסמוך לכך, הכירה התובעת את חסן ובין השניים נוצרו קשרים רומנטיים, שכנראה היו עמוקים יותר מאלה שחסן רגיל אליהם.

 

15.     בעקבות יחסיהם, עברה התובעת להתגורר בביתו של חסן בטובא-זנגריה. כפי הנראה, היא גרה ביחידת מגורים נפרדת מהדירה שבה גרו אשתו וילדיו של חסן, אך היא סמוכה אליה. כפי הנראה, חסן התייחס לתובעת כאל אשתו השניה.

 

16.     במהלך מגורי התובעת בטובא-זנגריה, היא הרתה. בעת שההריון החל להיות ניכר עליה, עברה התובעת להתגורר בקרית שמונה, בדירה שנשכרה לפני כן על ידי עאדי, אחיו של חסן. אנו מניחים שגם חסן עבר לגור עמה שם, אך אין אנו בטוחים בכך, ואין צורך שנחליט בשאלה זו לצורך הדיון בתובענה.

 

17.     התובעת ילדה את בנה ביום 28/8/06.

 

18.     לאחר המגורים בקרית שמונה, עברה התובעת להתגורר בדירה שכורה בחצור הגלילית (שוב, אנו מניחים, שהיא עברה לגור שם ביחד עם חסן, והנחה זו נתמכת גם במה שצוטט לעיל מפי יעקב, שסבר כי התובעת וחסן התגוררו לפני כן בחצור הגלילית. אולם, גם בכך אין צורך שנכריע). התובעת התגוררה בדירה השכורה בחצור הגלילית עד אפריל 2008.

 

19.     לבני משפחתו של חסן יש עדרי צאן באזור חצור הגלילית וראש פנה. לעתים, חסן מצוי באוזר המרעה של העדרים ושומר עליהם. באותו אזור מצויה גם חוות מייסטר של יעקב. בחווה יש גם יקב, וחלק מהיקב הושכר למאיר אזולאי שמפעיל עסק בשם "איגואנה" להשכרת טרקטורונים. לאחר גניבה של טרקטורונים, סוכם בין מר אזולאי לבין חסן שחסן ישמור על המקום מפני גניבות. חסן הכיר את יעקב באמצעות מאיר אזולאי.

 

20.     באפריל 2008 או בסמוך לכך, קנה חסן דירה בחצור הגלילית (להערכתנו, מטרתו של חסן היתה שהדירה תשמש אותו ואת יוליה וכן את בנה של יוליה, שהוא כנראה גם בנו של חסן).

 

          הדירה היתה זקוקה לשיפוץ (או שמא הדירה שהמוכרת קנתה והיתה אמורה לעבור אליה היתה זקוקה לשיפוץ, ולכן סוכם בין חסן לבין המוכרת כי החזקה בדירה תועבר רק ביוני 2008.

 

21.     חסן ביקש מיעקב רשות להתגורר בינתיים ביקב שבחווה. יעקב הסכים לכך, ואכן - חסן, התובעת ובנה של התובעת - עברו להתגורר בחווה. הם התגוררו שם בחדר המצוי בדירת זכרון להנצחת הוריה המנוחים של אשתו של יעקב.

 

22.     בחודש יוני 2008, עם קבלת החזקה בדירה שנקנתה - עברו השלושה להתגורר בדירה, ושם הם גרו במשך עד תום התקופה הרלוונטית לתובענה (לפחות עד נובמבר 2008), אך הם כנראה ממשיכים להתגורר שם.

 

23.     בשל המהימנות הירודה של חסן ושל התובעת, אין אנו מקבלים את גרסתם על כך שהתובעת היא זו שנושאת לבדה בהוצאות משק הבית. נוכח המגורים המשותפים, אין סיבה להניח שהשניים לא מתחלקים ביניהם בנטל.

 

24.     התובעת הציגה לנתבע חוזה שכירות שערכה עם חסן, על כך שהדירה תושכר לה, כביכול, החל מיום 1/4/08 (אם כי תימסר לה רק ביוני 2008 - עסקה תמוהה לכשעצמה), אך ברור לנו כי חוזה זה נעשה למראית עין בלבד, כדי להציג בפני הנתבע את היחסים שבין התובעת לבין חסן כיחסים של שוכרת ומשכיר. (כשטענת התובעת היתה שהיא שכרה חדר מחסן בטובא, לא נעשה חוזה כזה).

 

 

האם זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה תלויה בזכאותו של גרגורי?

 

25.     סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (שייקרא להלן: "החוק"),  כפי שהוא בתוקף לאחר תיקונו (תיקון מס' 18, תחולה מיום 1/1/03), מגדיר את המונח "בני זוג", כך:

"לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו.".

 

26.     סעיף 4 לחוק, קובע כך:

"(א)      הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2.

(ב)        האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות, בתנאים שקבע.".

 

27.     השר עשה שימוש בסמכות שהוקנתה לו בסעיף 4(ב) לחוק והתקין את תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, אך היא אינה רלוונטית לענייננו, ולא נביא אותה כאן.

 

28.     התובעת וחסן אינם נשואים באופן רשמי.  על כן, שומה עלינו לבחון אם מתקיימת בהם ההגדרה המרחיבה בסעיף 1 לחוק לגבי בני זוג, כפי שצוטטה לעיל.

 

29.     לדעתנו, העובדות שנקבעו לעיל, מצדיקות את הקביעה שהתובעת וחסן היו בגדר "בני זוג" בכל התקופה הרלוונטית לתובענה, כלומר - מחודש מאי ועד חודש נובמבר 2008. אנו יוצאים מתוך הנחה שהנתבע אינו יכול להציב חוקרים מטעמו בכל דירה של כל מי שתובע גמלת הבטחת הכנסה כיחיד, כדי לבדוק את שאלת קיומו של בן זוג. לפיכך, אין מנוס מקביעות בענין זה על פי מאזן של הסתברויות.

 

          משקבענו כי השניים התגוררו ביחד וכי סביר יותר להניח ששניהם נשאו בהוצאות משק הבית, משלפחות חלק ממכריהם וקרוביהם כ"בני זוג", נראה לנו שדי בכך לשם הקביעה שלצורך חוק הבטחת הכנסה נכון לראות את התובעת ואת חסן כ"בני זוג".

 

 

גורל התביעה

 

30.     משקבענו שבכל התקופה הרלוונטית לתובענה יש לראות את התובעת ואת חסן כ"בני זוג", הרי שזכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, היתה מותנית גם בזכאותו של חסן.

 

31.     לא הובאו לנו פרטים מספקים בענין זכאותו של חסן לגמלת הבטחת הכנסה. הנתבע לא טען מאומה בענין זה. אין אנו יודעים אם חסן הגיש תביעה לגמלה על אותה תקופה.

 

(אמנם, באחד מהדיווחים שנרשמו על ידי חוקר הנתבע תואר חסן כמי שיש לו "סובארו כחולה", אך אנו סבורים שלא ניתן על סמך זאת לקבוע שחסן הוא בעלים של כלי רכב מנועי או עושה בו שימוש קבוע).

 

לפיכך, אין אנו יכולים לדעת אם התקיימו בחסן תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה הרלוונטית.

 

32.     התוצאה היא שאנו קובעים כאמור להלן:

 

א.      אנו דוחים את טענת התובעת על כך שאין לראות אותה ואת חסן כבני זוג.

 

ב.       מוצהר בזה שזכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה הרלוונטית לתביעה, תלויה בזכאותו של חסן לגמלה. אם יתברר שחסן לא היה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה באותה עת (גם אם הדבר נובע, למשל, מכך שהוא לא הגיש תביעה) - הרי שגם התובעת אינה זכאית לה.

 

33.     אין צו להוצאות.

 

34.     כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

 

 

 

ניתן היום, כ"ד בניסן תש"ע, 8 באפריל 2010, בהעדר הצדדים.

 

 

     ______________                     _______________                 ________________

    חיים ארמון, שופט                נציג ציבור (עובדים)           נציג ציבור (מעבידים)

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/CBC50165DDB20FCB422576FF00517391/$FILE/1DEA7B04DAA336C9422576FD001CEF45.html
תאריך: 
08/04/10
Case ID: 
1876_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : השופט: חיים ארמון
השופט: חיים ארמון
עורכי דין : יגאל פרץ עדי עינב-גולן
יגאל פרץ
עדי עינב-גולן
Powered by Drupal, an open source content management system