עטיה מאגד נ. ביטוח לאומי


 

   

בית הדין לעבודה

 

ב"ל  2467/08

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

 

 

 

 

 

 

 

 

השופט: חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר ראובן גרובר

נציג ציבור (מעבידים):מר ישראל פרידמן

 

בפני:


 

מאג'ד עטיה

בענין:

התובע

ע"י עו"ד מודר יונס


 

נ ג ד

 

 


 

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

ע"י עו"ד אברהים מסארווה

 

פ  ס  ק              ד  י  ן

 

1.       התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה, בגין טענתו על כך שביום 3/2/04, הוא נפגע פגיע בעבודה, בכך שעקב הרמת משא כבד בעת עיסוקו במשלח ידו, הוא לקה בבקע מפשעתי.

 

          בטופס התביעה שהוגש לנתבע נרשם כי טענת התובע היא שלאחר הרמת המשא הכבד הוא נתקף כאבי גב עזים, אך אין חולק כי כוונת התובע בתביעתו היתה בענין בקע מפשעתי, והנתבע גם התייחס לתביעה ככזו שעוסקת בבקע מפשעתי.

 

2.       במכתבו מיום 29/6/07, הודיע הנתבע לתובע כי הוא דוחה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין הבקע המפשעתי, בטענה שהופעת הבקע לא באה כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל, שכן (לטענת הנתבע),  הרמת מסגרת לדלת אלומיניום אינה בגדר מאמץ בלתי רגיל בעבודתו של התובע.  כפי הנראה, מכתב זה לא הגיע אל התובע. לפיכך, לאחר שב"כ התובע שלח לנתבע מכתב וביקש לדעת מה עלה בגורל התביעה, אך לא נענה, הגיש ב"כ התובע את התובענה שבפנינו.

 

3.       בכתב התביעה המקורי, חזרה על עצמה הטעות המקורית שנרשמה בטופס התביעה, וב"כ התובע העלה - בשם התובע - טענה על פגיעה בגב.

 

          רק לאחר התדיינויות שנעשו בניצוחו של המזכיר המשפטי במחלקת המנ"ת, הוברר כי אכן מדובר בטעות, וכי גם תובענה זו, כטופס התבעי עצמו, עוסקת בענין בקע מפשעתי. כתב התביעה תוקן בהתאם, נטען בו כי ביום 3/2/04, עובר להופעת הבקע, התאמץ התובע מאמת בלתי רגיל, והנתבע הגיש כתב הגנה שבו חזר על הטענות האמורות במכתבו מיום 29/6/07.

 

4.       אחר הדברים האלה הועברה התובענה אלינו לשמיעת הוכחות. אכן שמענו את עדותו של התובע.

 

 

אלה העובדות שאינן (או כמעט אינן) שנויות במחלוקת

 

5.       התובע, יליד שנת 1970, עובד מאז 1994 (או סמוך לכך) כעצמאי בענף האלומיניום.

 

6.       בעיסוקו במשלח ידו, התובע נזקק - באופן תדיר - להרים דלתות אלומיניום במשקלים שונים. חלקן - במשקל עשרות קילוגרמים. חלק מההרמות האמורות הן הרמות על גבי משטח הטנדר המשמש את התובע, משטח המצוי בגובה של כ-1.50 מטרים מעל הקרקע.

 

7.       לעתים, העסיק התובע עוזרים בעסק שלו. לעתים, בעת שהתובע העסיק עוזרים, הוא נעזר בהם לשם הרמת משאות כבדים.

 

          גם אחיו של התובע, טאלב, עובד בעסק. התובע אינו נוהג להיעזר באחיו לשם הרמת משאות. אחיו מבוגר יותר, ועיקר עיסוקו הוא בענייני ניירת.

 

8.       ביום 3/2/04, לאחר הרמת דלת אלומיניום אל הטנדר, חש התובע כאבים במפשעתו. התובע הפסיק את עבודתו.

 

9.       ביום 6/2/04, פנה התובע לטיפול רפואי ואובחן כמי שלקה בבקע מפשעתי בצד ימין. רופאו של התובע אישר כי בשל הבקע המפשעתי, היה התובע בלתי מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת בתקופה שמיום 24/2/04 ועד יום 31/3/04. באותה עת, התובע לא עסק בכל עבודה.

 

 

המחלוקת העובדתית בין הצדדים וההכרעה בה

 

10.     המחלוקת העובדתית בין הצדדים היא בשאלה אם עבודת התובע בהרמת דלת האלומיניום ביום 3/2/04, היתה בגדר מאמץ בלתי רגיל בעבורו.

 

11.     הנטל להוכיח את העובדה שההרמה האמורה ביום 3/2/04, היתה כרוכה במאמץ שהתובע אינו רגיל בו בעבודתו, מוטל על התובע. לדעתנו, התובע לא הצליח להרים את הנטל האמור. בסעיפים שלהלן - נפרט את טעמינו לכך.

 

12.     נעיר כי אנו מודעים לכך שחלק מהבעייתיות בהוכחת המאמץ הבלתי רגיל קשור לטעות שנפלה תחילה הן בטופס התביעה והן אצל בא כחו של התובע, בכך שההתייחסות לתאונה היתה תחילה כאל תאונה שהתובע נפגע בה בגב.

 

הוברר כי טופס התביעה מולא על ידי רואה החשבון של התובע, אשר - משום מה - רשם שמדובר בהופעה פתאומית של כאבי גב.

 

ב"כ התובע ביקש כי נסתמך על טעות זו, המבהירה שהטופס מולא בלא תיאום מספק עם התובע עצמו, כדי שנזיק שגם השאלון שמולא כנראה גם הוא על ידי רואה החשבון - מולא שלא בתיאום עם התובע עצמו.

 

אכן, יש ממש בטענתו זו של ב"כ התובע, אך לדעתנו, אין בה מספיק כדי שלא ניתן משקל ראייתי ממשי לאמור בטופס השאלון שהוגש לנתבע.

 

בענין זה מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבע שלפיה השאלון כולל פרטים שברור שנלקחו מהתובע עצמו. (נעיר כי התכחשותו של התובע לכך שהוא אי פעם ראה את טופס השאלון בטרם ישיבת ההוכחות, גרעה הרבה מהימנותו בעינינו, שכן טופס השאלון (הריק) נשלח לתובע על ידי הנתבע. גם אם רואה החשבון מילא את הטופס, אזי התובע היה זה שהביא לו את הטופס לשם מילויו. עדות התובע על כך שכביכול הוא כלל לא ראה את הטופס לפני מועד העדות שלו בבית הדין, מצביעה - לדעתנו - על רצונו להרחיק את עצמו מהטופס ככל האפשר, אלא שההרחקה האמורה היתה (לפחות) צעד אחד רחוק מדי, כך שכעת, קל לנו יותר לקבוע שהטופס אכן מולא בתיאום עם התובע).

 

13.     תוכנו של טופס השאלון הוקרא לתובע במהלך החקירה הנגדית, והוא אישר - למעשה - את מלוא התוכן, מלבד המילה "גב", שחזרה על עצמה גם בטופס זה.

 

14.     בטופס השאלון האמור נאמר במפורש כי הרמת הדלת האמורה (שהיתה במשקל כ-40 ק"ג), היתה הרמה "רגילה" בעבור התובע.

 

15.     גרסתו של התובע בעדותו, בענין משקל הדלת שהוא הרים - לא היתה עקבית. התובע העיד שאותה דלת היתה בכל המשקלים הבאים: "100-80 ק"ג," וכן: "50, 60, 70 ק"ג". ברור שאין לדרוש מהתובע לדעת במדוייק את משקלה של אותה דלת, אך עצם נכונותו של התובע למסור משקל מסויים, שנע בין 50 ק"ג לבין 100 ק"ג, מגביר את הפקפוק שיש לנו במהימנותו.

 

16.     בנוסף לכל אלה, התובע העיד כי הוא, כביכול, "לא רגיל להרים משקל בכלל". ברור שחלק זה של עדותו אינו נכון.

 

17.     בשל דעתנו על מידת המהימנות שיש לייחס לתובע, ובשל העובדה שבשאלון שמולא נרשם כי מדובר בהרמה "רגילה" של התובע בעבודה, אין אנו מקבלים את גרסת התובע שהשוני בין ההרמה הספציפית ביום 3/2/04, לבין הרמות אחרות שהתובע רגיל לעשות בעבודתו, היה שוני של אי-העזרות באחרים. אילו היה שוני כזה, דעתנו היא שהתובע היה דואג לכך שהדבר יצויין בשאלון.

 

          אמנם, כבר קבענו לעיל שמעת לעת התובע נעזר באחרים לשם הרמת משאות כבדים בעבודתו.

 

לפיכך, מובהר שדחיית גרסתו בענין השוני  המתבטא באי-היעזרות באחרים, משמעה שאם אכן בהרמת הדלת ביום 3/2/04 התובע לא נעזר באחרים, הרי שמשקל אותה דלת היה משקל שהתובע ממילא רגיל להרימו לבד, ואם היה מתברר שמדובר בדלת שמשקלה גבוה יותר, הרי שאין אנו מקבלים את הגרסה שביום 3/2/04 התובע לא נעזר באחרים. מכל מקום, כאמור, אין אנו רואים את הרמת הדלת ביום 3/2/04, כהרמה יוצאת דופן בעבור התובע.

 

18.     אשר על כן- כאמור- אין אנו יכולים לראות את התובע כמי שעלה בידיו לשכנע שטרם הופעת הבקע ביום 3/2/04, הוא ביצע מאמץ שהיה בלתי רגיל ביחס למאמצים הרגילים שלו בעבודתו.

 

 

גורל התביעה

 

19.     בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, נאמר:

"אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -

(1)        הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;

(2)        עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;

3)         הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.".

 

20.     כאמור לעיל, דחינו את גרסת התובע בדבר מאמץ בלתי רגיל בעבודתו, טרם הופעת הבקע. כיון שכך, ולאור הוראת פסקה (1) לסעיף 84 לחוק, אין אפשרות לראות את הבקע המפשעתי שהתובע לקה בו - כתוצאה של תאונת עבודה.

 

21.     לצערנו, לאור הוראתו של המחוקק, למרות שקבענו שהבקע המפשעתי של התובע הופיע תוך כדי עבודתו ובסמוך למאמץ שהתובע עשה בעבודתו, ולמרות שייתכן שמבחינה רפואית יש קשר סיבתי ברור בין מאמציו של התובע בעבודה לבין הופעת הבקע - אין אנו יכולים לקבל את התביעה, משלא מצאנו כי התובע התאמץ מאמץ בלתי רגיל טרם הופעת הבקע.

 

22.     לפיכך - אנו דוחים את התביעה.

 

23.     אין צו להוצאות.

 

24.     כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

 

 

ניתן היום, כ"ד בניסן תש"ע, 8 באפריל 2010, בהעדר הצדדים.

 

 

     ______________                  _______________              ________________

    חיים ארמון, שופט                נציג ציבור (עובדים)           נציג ציבור (מעבידים)

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/0774B2EE573D4BD6422576FF00517495/$FILE/69EEEF4EF821DD70422576FD00184CEA.html
תאריך: 
08/04/10
Case ID: 
2467_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : השופט: חיים ארמון
השופט: חיים ארמון
עורכי דין : אברהים מסארווה מודר יונס
אברהים מסארווה
מודר יונס
Powered by Drupal, an open source content management system