בטוח לאומי-סניף נ. אברמשווילי


 

   

בתי הדין לעבודה





בל 006215/08

בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב – יפו


 

14/04/2010

תאריך:

כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

בפני:

 

 













 

המוסד לביטוח לאומי

בעניין:

המערער

גלית ברימר-חיים

ע"י ב"כ


 


 

נ  ג  ד


 


 

אברמישוילי ננה


 

המשיבה

ע"י ב"כ עו"ד בר-נור


 

 

פסק  - דין

בפני ערעורו של המוסד לביטוח לאומי על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 26/11/08 (להלן: הועדה) אשר קבעה כי חלה החמרה במצב המשיבה וקבעה לה נכות יציבה בשיעור 42%.

 

טענות הצדדים

1.                  המערער טוען כי שגתה הועדה בקובעה למשיבה נכות בגין החמרה בנכותה הנוירולוגית תוך שהיא מתעלמת מהנכות המולדת ממנה סובלת המשיבה. נוסף על כך, סבור המערער כי שגתה הועדה בקובעה למשיבה נכות בגין הגבלה בתנועות הכתף  וזאת בעת שסעיף ליקוי 40(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956, לפיו נקבעה למשיבה נכות, מתייחס להגבלה בתנועות הכתף.

 

2.                  המשיבה סבורה כי חברי הועדה נתנו את דעתם לנכות הנוירלוגית ממנה סבלה המשיבה עובר לפגיעה בעבודה. נוסף על כך סבורה המשיבה כי אף ביחס לפגיעה בתנועות מפרק הכתף לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה.

 

הכרעה

3.                  לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

 

4.                  בראשית הדברים יאמר כי אין דעת בית הדין נוחה מדרך התנהלות המערער בתיק זה. כפי שניתן להתרשם, החלטת הועדה ניתנה ביום 26/11/08 אך כתב הערעור המנומק הוגש אך ביום 04/02/09. המערער נטל לעצמו את החירות להגיש הודעת ערעור, לאקונית, בה לא פורטו נימוקי הערעור אך ורק כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות ללא כל נימוק.

 

5.                  אמת, בית דין זה נוהג לאפשר למבוטחים אשר אינם מיוצגים להגיש הודעת ערעור ללא נימוקי הערעור בכדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. מטרתו של נוהג זה הינה לאפשר למבוטחים אשר נעדרים את האמצעים הכלכליים ואת הידע המשפטי המתאים לעמוד על זכויותיהם לפנות לייעוץ משפטי הולם. יחד עם זאת, אין כל הצדקה לאפשר הקלות אלו בכל מצב ובכל מקרה.

 

6.                  מבחינה מהותית, חרג המערער מהמועד הנקוב בתקנה הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסויימות), התשל"ז-1977. ככל שנסיבות כאלו ואחרות הקשו עליו בהגשת הערעור במועד היה עליו להגיש בקשה מתאימה ולקבל רשות מבית הדין לשם הגשת ערעור באיחור.

 

7.                  לצערי, אף כתב הערעור המנומק שהגיש המערער לא "סבל" מפירוט יתר והותיר לבית הדין את מלאכת בירור העובדות עליהן התבסס.

 

8.                  בסעיף 22 לדו"ח הועדה, מציינים חבריה כדלקמן:

"מצב לאחר שבר בהומרוס על רקע שיתוק ע"ש הרב מלידה. וכתף קפואה חלקית משמ' ונזק עיצבי בחלקה העליון של המקלעת הברחיאלית משמאל.".

 

9.                  עינינו הרואות כי חברי הועדה היו מודעים לפגיעה הנוירולוגית המולדת בכתף המשיבה ועל כן דין טענות המערער בנושא זה להידחות.

 

10.              לא ברורה טענת המערער באשר לפגיעה בהגבלות התנועה בכתף בסעיף 21 סיפא לדו"ח הועדה מציינים חבריה כדלקמן:

"הועדה שמעה את תלונותיה של התובעת וכן מאשרת שהמתב התיפקודי של יד שמאל הורע לאחר שבר בעצם הזרוע בעיקר מבחינה תנועתית."

 

11.              למשיבה נקבעה נכות הן בגין הפגיעה הנוירולוגית והן בגין הפגיעה בתנועות הכתף והמערער לא השכיל להצביע על פגם כלשהו בעבודת הועדה.

 

12.              סוף דבר: הערעור נדחה.

 

13.              משהמשיבה יוצגה על ידי בא-כוח לפי חוק הסיוע המשפטי התשל"ב -1972 אין צו להוצאות שכר טרחת עו"ד. המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ¤.

 

ניתן היום כ"ט בניסן, התש"ע (13 באפריל 2010) בהיעדר הצדדים.

 

 

___________________

ד"ר אריאלה גילצר-כץ, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/EB094735DC8D11AF4225770500647F2F/$FILE/B6DB0A1DAEC1580F42257704004201B3.html
תאריך: 
14/04/10
Case ID: 
6215_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : ד"ר אריאלה גילצר-כץ
ד"ר אריאלה גילצר-כץ
עורכי דין : בר-נור
בר-נור
Powered by Drupal, an open source content management system