בתי הדין לעבודה

 

 

פסק דין

עניינה של התביעה שבפנינו בשאלה האם רשאית הנתבעת לשנות ולהפחית מרכיב "השעות הנוספות" ששולם לתובע מדי חודש בשכרו והאם רכיב זה הינו חלק מ"שכרו הכולל".                                                                                                                                                                             

 

רקע עובדתי

1.         התובע עובד בנתבעת שהינה רשות מקומית, החל משנת 1975 כאשר משך תקופה של כעשרים שנה שימש כנהג.

 

2.         תנאי עבודתו של התובע כנהג כללו בין היתר:

           

א.      שעות עבודה משעה 6:30 ועד 13:30.

ב.      תשלום בעד שעות נוספות שבוצעו בפועל ודווחו.

ג.        החתמת כרטיס נוכחות פעם ביום בלבד.

 

3.         בשנת 1995 התבקש התובע למלא תפקיד של מנהל מחלקת ההיסעים בנתבעת. על מנת ששכרו של התובע לא ייפגע, ככל הנראה בשל העובדה כי התפקיד החדש לא דרש ביצוע שעות נוספות כבעבר, נקבע כחלק מההסכם עם התובע  (נספח A לתצהיר התובע) כי:

"מר סורסקי יעקב ימונה למנהל מחלקת הסעות, במסגרת תפקידו הוא ישמש גם כנהג מחליף בימי מחלה, חופשה ומילואים של נהגים אחרים בהיקף של כ-25% משרה. משכורתו של הנ"ל לא תרד בממוצע בשל תפקידו החדש".

 

4.         ואכן גם בתפקיד החדש כמנהל מחלקת ההיסעים, משך כ- 13 שנה ועד לשנת 2008 המשיך התובע לקבל גמול שעות נוספות בהתאם לדיווח אשר מסר. אין חולק, ועל כך יורחב בהמשך, כי בפועל לא עבד התובע במרבית השעות שדווחו.

 

5.         בחודש מרץ 2007 נתקבלה בנתבעת הנחיית משרד הפנים ולפיה חלה על העובדים חובה להחתים כרטיס נוכחות פעמיים ביום, כאשר אי החתמת כרטיס מונעת תשלום עבור אותו יום עבודה (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). בהתאם הוציאה הנתבעת הנחיה ברוח זו לכלל עובדיה (נספח ד' לתצהיר הנתבעת).

 

6.         בחודש אפריל 2008 נשלח לתובע מכתב מאת גזבר העירייה מר טוביה ישמח ובו הועלתה על הכתב דרישת ראש המועצה בקשר לתנאי עבודתו של התובע ותנאי השכר תמורתם, כדלקמן:

א.      שעות העבודה בימים א-ה 6:30 – 15:30 וביום ו' 6:30 – 13:30.

ב.      חובת החתמת כרטיס נוכחות פעמיים ביום בכניסה לעבודה וביציאה ממנה. כאשר אי החתמת כרטיס כאמור ימנע תשלום שכר עבור אותו היום.

ג.        שעות נוספות ישולמו על ביצוע עבודה בפועל, לפי דיווח ובכפוף להחתמת כרטיס הנוכחות.

 

            בתגובה למכתב זה הודיע התובע כי הינו מתנגד לכל שינוי חד צדדי בתנאי עבודתו (נספח ו' לתצהיר הנתבעת).

 

7.         בחודש יוני 2008 הודיע גזבר הנתבעת לתובע, כי מביקורת שנערכה עולה שהתובע לא החתים כרטיס נוכחות פעמיים ביום כנדרש. לאור זאת לא מאושרת לו כל מכסת שעות נוספות לחודש זה, אך לפנים משורת הדין ניתנת לו האפשרות להמציא פרוט מאומת של שעות נוספות שבוצעו על ידו בחודש זה.

 

            בחודש יולי 2008 נשלח מכתב נוסף לתובע ולפיו גם בחודש יוני לא החתים כרטיס נוכחות כנדרש אלא פעם ביום בלבד, ולפיכך לא מאושרות לו כל שעות נוספות לחודש זה.

 

8.         החל מחודש מאי 2008 לא משולם לתובע רכיב "שעות נוספות".

טיעוני התובע

9.         התובע טוען כי עת עבר לתפקיד החדש כמנהל מחלקת היסעים סוכם עמו, כי תנאי עבודתו לא ישתנו ובכלל זה שעות עבודתו והחתמת הכרטיס פעם ביום בלבד. עוד לטענתו סוכם עמו כי יקבל כל חודש תשלום אשר יכונה "שעות נוספות" ואשר אינו מותנה בעבודה בפועל, כשתשלום זה יהווה חלק בלתי נפרד משכרו. סכום התשלום יחושב על בסיס ממוצע השתכרותו כנהג לפני השינוי בתפקיד .

 

10.        עוד מוסיף התובע, כי נדרש על ידי הנתבעת להגיש "דיווח פיקטיבי" אשר נחתם על ידי הממונים עליו ובהתאם קיבל את הסכום המכונה "שעות נוספות" ואשר ממנו הופרשו הפרשות סוציאליות כשכר לכל דבר ועניין. בתחילה , כך גורס התובע, נדרש לדווח בדרך כלל על 2 שעות בכל יום ואולם כאשר נוכחו הצדדים כי הסכום אינו משקף את המגיע לו התחיל לדווח על 4 שעות ביום. התובע מציין כי ראש המועצה הקודם אף הבטיח לו כי הסכום ייחשב כ"חלק מהשכר המשולב".

 

11.        לפיכך מבקש התובע כי יינתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הינו זכאי לרכיב  "שעות נוספות" ששולם לו עד חודש 5/08 כחלק בלתי נפרד משכרו כולל תנאים סוציאליים וכי על הנתבעת להמשיך לשלם לו רכיב זה כולל הפרשות סוציאליות ללא תנאי. כמו כן מבקש התובע כי במסגרת פסק הדין ההצהרתי יקבע כי שעות עבודתו הן בין השעות 6:30 – 13:30 וכי עליו להחתים כרטיס נוכחות פעם ביום בלבד.

 

טיעוני הנתבעת

12.        הנתבעת טוענת, כי התובע מעולם לא קיבל גמול גלובאלי עבור שעות נוספות ואין לו כל זכות קנויה לקבל שכר עבור שעות נוספות אותן כלל לא ביצע. הזכאות לקבל תשלום עבור שעות נוספות הינה אך ורק כנגד ביצוע העבודה בפועל ובהתאם לדיווח אשר ניתן.

 

            אכן סוכם עם התובע עם כניסתו לתפקיד החדש, כי שכרו לא ייפגע בממוצע – אך הכוונה לא הייתה להעניק לו תשלום פיקטיבי. לשם כך אושרה לתובע תוספת תפקיד וכן שעות כוננות, וכן היה עליו לשמש כנהג מחליף בהיקף של 25% משרה. שעות נוספות ישולמו לתובע ככל שיבצע אותן בפועל.

 

13.        הנחיית משרד הפנים בדבר החתמת כרטיס נוכחות הינה מחייבת ואף סבירה ביותר.

 

דיון והכרעה

14.       המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש לראות את רכיב "שעות נוספות" ששולם לתובע כחלק בלתי נפרד משכרו הכולל, ולשאלה בדבר חובתה של הנתבעת להמשיך ולשלם רכיב זה אף לאחר המעבר לתפקיד מנהל מחלקת ההיסעים.

 

15.        אין חולק כי בפועל, משך כ- 13 שנים, הגיש התובע דיווחים על שעות נוספות שלכאורה ביצע ובהתאם לדיווח קיבל תגמול בעדן. אם כן נדרשים אנו לבחינתו של הרכיב המכונה "שעות נוספות" בתלוש השכר של התובע.

 

כאמור, טוען התובע כי במעבר לתפקיד החדש ועל פי דרישתו כי תנאי עבודתו לא ישתנו, הובטח לו על ידי ראש המועצה דאז כי יקבל כל חודש תשלום בגובה 4,000 ¤  -  4,500 ¤ לחודש, תשלום אשר יכונה "שעות נוספות" אך לא יהיה מותנה כלל בביצוע עבודה בשעות נוספות, והוא יהווה חלק בלתי נפרד משכרו. סכום התשלום יחושב על בסיס ממוצע השתכרותו כנהג לפני השינוי בתפקיד. לשם קבלת התשלום של "שעות נוספות" הוא נדרש להגיש דיווח פיקטיבי ובהתאם שולם הסכום כרכיב "שעות נוספות".

 

            טענתו זו של התובע לא גובתה בכל ראיה שבכתב ולמעשה הוכח כי התובע ביצע בפועל חלק מאותן שעות נוספות שדווחו.

 

16.        הנתבעת מנגד טענה בכתבי טענותיה כי התובע מעולם לא קיבל גמול גלובאלי עבור שעות נוספות וכי לאורך כל תקופת עבודתו קיבל התובע תשלום אך ורק בעד שעות נוספות אשר דיווח כי עבד.

           

אלא שגם טענה זו הוכחה כלא נכונה, באשר נוכחנו ללמוד כי הדיווח של התובע אודות השעות הנוספות מעולם לא נבדק והלכה למעשה שולם כלאחר יד.

 

17.        כאמור, גרסתו של התובע בדבר ההבטחה שניתנה לו מאת ראש המועצה המנוח, לא עוגנה במסמך כלשהו  בכתב. כל שמצאנו הוא הסכמה אחת בלבד המופיעה במסמך הקרוי הסכם הנהגים (אשר אינו נוגע לעניינו של התובע בלבד – נספח A לתצהיר התובע) ולפיו הוסכם כי משכורתו של התובע, לא תרד בממוצע בשל המעבר לתפקיד החדש.

 

            מהסכמה זו לא ניתן ללמוד כי התשלום בעד שעות נוספות ישולם באופן פיקטיבי, ללא שיידרש התובע מלבצע ולו חלקן של השעות הנוספות עליהן הוא מדווח. ומאידך גם לא ניתן ללמוד את שמבקשת הנתבעת לשכנענו – כי התובע יקבל תגמול רק בעד שעה נוספת שיבצע בפועל.

 

18.        ואכן, בעוד התובע טוען בתוקף כי הדיווחים שמסר היו פיקטיביים וכי לא נדרש לבצע שעות נוספות בפועל, הרי שבחקירתו הנגדית אישר כי למעשה עבד בשעות נוספות מעבר לתקן  :

"ש:      אני רוצה למקד משהו. אני רוצה להבין. יש לך דיווחים כל שנה, כל שנה, כל חודש אתה מדווח.

            ת:        כל חודש.

ש:        כל חודש אתה מדווח. עזוב אותי מ- 96 שנת הניסיון או משהו. בוא נלך לשנים הבאות. השנים הבאות הם דיווחי אמת?

                        ת:        בקשר לשעות הנוספות?

ש:        כן, זה מה ששאלו אותך.

                        ת:        זה דיווחי אמת...

ש:        אתה דיווחת פעם בחודש על יום. שעתיים, שעתיים, שעתיים. זה דיווחי אמת? עבדת את אותן שעתיים?

            ת:        לא

ש:        לא עבדת את אותן שעתיים. גם פה כשכתבת שיצאת לסמינר לטיול צופים, עבדת את זה או לא עבדת את זה?

            ת:        זה עבדתי.... אם כתוב פה "המשך עבודה" משמע שלא עבדתי" .

(עמ' 4-5 לפרוט').

           

 

            ובהמשך –

            "אני נתתי מעבר לשעות התקן שלי".                              

(עמ' 8 ש' 1 לפרוט') .

 

19.        ומנגד גם בגרסת הנתבעת התגלו פרצות. כפי שנאמר לעיל, במסגרת כתבי הטענות עמדה הנתבעת בתוקף על טענתה לפיה התובע קיבל תגמול רק בעד שעות נוספות שביצע בפועל ועליהן דיווח. אלא שמחקירתו הנגדית של מר ישמח הוכח אחרת.

 

            העד אישר כי למעשה היה ידוע לשני הצדדים כי הדיווח הינו פיקטיבי ואת מרבית השעות המדווחות כ"שעות נוספות" לא מבצע התובע בפועל:

" ש:        הבנתי. זאת אומרת שמאז שהוא עבר למנהל מחלקת הסעות, הוא ביצע שעות נוספות בפועל כפי שהוא היה נהג?

ת:        הוא הרוויח על שעות נוספות

ש:        האם ביצע שעות נוספות?

            ת:        אני לא יודע אני לא עוקב אחריו.

            ש:        האם אתה אומר פה.... שאתה יודע שהשעות האלה זה שעות שהוא

ביצע בפועל?

ת:        לא, אני לא יודע שהוא ביצע בפועל.... אנחנו לא מתעקשים על זה שהוא יעשה בפועל.

ש:        הבנתי, זאת אומרת, אתה מאשר לי בבקשה, שבית המשפט ידע, שאכן בגדול הסיכום איתו כפי שאתה יודע עליו, הוא שהוא ימשיך לקבל את משכורתו כנהג על ידי כך שידווח על שעות נוספות אבל אין דרישה שהוא יעשה אותן בפועל נכון? ההגדרה הזאת נכונה?

ת:        אבל אנחנו לא מקפידים.. בפועל אנחנו לא מקפידים שהוא יעשה את זה בפועל, לא בודקים מה הוא עושה כמה.

            ש:        ואתם גם יודעים שהוא לא עושה את השעות שהוא מדווח עליהם?

ת:        ודאי בחלק מהפעמים ודאי.... אני יודע שהוא לא מבצע את השעות שהוא מדווח.

            ש:        ואף על פי כן, במשך כ- 13 שנה שילמתם לו את השעות האלה?

            ת:        שילמנו... שילמנו לו שעות נוספות בלי קשר לכמה".

                            (עמ' 12-13 לפרוט').

 

 

20.       לא יכולה להיות מחלוקת, כי ההסכמה אודות הדיווח על שעות נוספות פיקטיביות, לידתה בחטא ובאה לידי ביטוי בהתנהלות הצדדים במשך שנים ארוכות – מנוגדת לדין ואינה עומדת באמות מידה בסיסיות של יחסים שבין עובד למעביד ודאי לא כשמדובר במעביד ציבורי. (ע"ע 600011/97 לנדסמן ואח' נ' הממונה על תשלום הגמלאות, פס"ד מיום 5.8.02). לפיכך, לא נוכל לתת לה הכשר. יחד עם זאת לא נוכל לקבל את הטענה של הנתבעת לפיה כלל לא הוסכם על תשלום גלובלי שישולם לתובע בעד שעות נוספות, וכי כל שעה נוספת בעדה מבקש התובע תגמול חובה שתהייה מבוצעת בפועל.

 

            הננו סבורים, כי כוונת הצדדים במקורה הייתה להכשיר את שבא סעיף 5 לחוק הגנת השכר לאסור, בדרך אשר הותוותה בהלכה הפסוקה כמפורט להלן.

 

21.        סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 אוסר על תשלום שכר עבודה הכולל גמול עבור שעות נוספות כחלק מסך גלובלי. אלא שבתי הדין הכירו בהסדר של תשלום שעות נוספות גלובאליות כתחליף להסדר הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951, אשר אינו בגדר " שכר כולל" אסור. מדובר בנסיבות מסוימות בלבד, היינו קביעת תשלום נפרד בעבור עבודה בשעות נוספות ובתנאי שהעובד לא יזכה לשכר נמוך מזה שהיה זכאי לקבל אילו נערך רישום של שעות עבודתו ופיקוח מדויק עליהן (דב"ע מד/34-3 אלון נ' בנק ישראל, פד"ע טז' 76).

 

22.        בענייננו, רכיב השעות הנוספות אכן שולם כתשלום נפרד. הנתבעת הבחינה בין שכר העבודה (בגין עבודה בשעות 6:30- 13:30) לבין רכיב השעות הנוספות שאותו שילמה באופן גלובלי על סמך ממוצע של שעות נוספות שביצע התובע בעבודתו כנהג.

 

            אמנם התנאי הנוסף אשר נקבע בפסיקה ולפיו הסך המשולם בעד שעות נוספות גלובאליות ישקף נכונה את הסכום אשר היה מקבל התובע לו היה נערך רישום של שעות עבודתו בפועל, לא הוכח. נראה מחומר הראיות כי התובע ביצע באופן קבוע פחות שעות משווי סכום התגמול הגלובאלי – אך לא מצאנו לזקוף זאת לחובת התובע, שכן עד הנתבעת אישר כי הייתה זו בחירה של הנתבעת שלא לפקח על שעות עבודתו ודיווחיו של התובע.

 

הננו נותנים אמון בגרסת התובע לפיה הדרישה לדיווח על שעתיים נוספות ומאוחר יותר על 4 שעות נוספות, הייתה יוזמה של הנתבעת ואין מקורה בטעות, ולראיה משך כ- 13 שנה שילמה הנתבעת על פי הסדר זה, מבלי שנשמעה כל טענה מפיה.

 

23.        נסכם חלק זה ונאמר ששוכנענו, כי בשנת 1995, עם מעברו של התובע לתפקיד החדש, עת הבינו הצדדים כי התפקיד החדש אינו דורש ביצוע שעות נוספות כבעבר ושכרו של התובע עלול להיפגע, הם הגיעו להסכמה ולפיה תמשיך הנתבעת ותשלם לתובע תשלום שעות נוספות גלובאלי בגובה ממוצע של השעות הנוספות שביצע בעבר ואילו התובע ימשיך ויעבוד בשעות נוספות ככל שהתפקיד החדש ידרוש זאת (מעבר לשעות התקן  6:30- 13:30).

 

            הסכמה זו באה לידי ביטוי גם בדבריו של העד מר ישמח:

            "... אני יודע שהוא לא נמצא בכל השעות שהוא מדווח... שילמנו לו שעות נוספות בלי קשר לכמה... ועל השעות הנוספות האלה, אם הוא ביצע או לא ביצע בפועל, אנחנו יודעים שחלקם הגדול הוא לא מבצע בפועל. יודעים ונתנו לו.

ש:        בין 1999-2000 פנית אליו (לתובע – ש.ט) , הוא אמר לך שיש סיכום ששכרו כמנהל מחלקת הסעות לא יפגע לעומת שכרו כנהג. נכון?

            ת:        כן.

            ש:        נכון. והוא אמר לך שהתשלום, הדרך שבה מפצים אותו על ההפרש בין

שכרו כנהג לבין שכרו כמנהל מחלקת הסעות הוא על ידי דיווח של שעות נוספות, נכון?

            ת.         הוא על ידי שעות נוספות, כן.

            ש:        והוא גם אמר לך שהשעות הנוספות, ואתה ידעת, הן לא מבוצעות

בפועל. נכון?

            ת:        אני לא זוכר שהוא אמר לי את זה.

            ש:        אבל ידעת שהן לא מבוצעות בפועל.

            ת:        במהלך השנים שמתי לב שהוא לא מבצע אותן.

            ש:        ואף על פי כן המשכתם ושילמתם.

            ת:        כן".

            (עמ' 13-15 לפרוט').

 

 

24.        לאור האמור הגענו לכלל מסקנה, כי הסכם העבודה של התובע כפי שאכן יושם בפועל משך כ- 13 שנה כולל בחובו הסכמה לתשלום סכום גלובאלי בעד שעות נוספות, כשסכום זה מחושב על פי ממוצע השעות הנוספות שביצע בתפקידו כנהג, אף אם לא יבצע את אותה כמות שעות בפועל.

 

25.        שאלה נפרדת היא, האם התשלום הגלובלי בגין שעות נוספות, הינו חלק מהשכר או בגדר "תוספת".

 

המבחן שנקבע בפסיקה בשאלה זו הוא "מבחן התנאי או הגורם". (דב"ע לד/3-7 מדינת ישראל נ' ביטמן, פד"ע ה 421, 428). מבחן זה קובע כי תשלום המותנה בתנאי או גורם ממשי יסווג כתוספת, ואילו תשלום שאינו מותנה בתנאי יסווג כחלק מהמשכורת הקובעת (בג"ץ 6080/94 ניסן גפני נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נא(4) 308; בג"ץ 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מז (3) עמ'; בג"ץ 862/89 מנצ'ל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"ד (2) 37; ע"ע 300312/97 יעקב נחמני ואח' נ' עיריית באר שבע, פד"ע לו 251) .

 

26.       ביישומו של המבחן האמור בעניינו גם אם נצא מנקודת הנחה – כפי שטוען התובע – שמטרת הרכיב של ה"שעות נוספות" נועדה אכן לשפר את שכרו או לשמור על רמת שכרו בממוצע, הרי שמדובר בתוספת שהותנתה בתנאי – ביצוע שעות נוספות בפועל, גם אם לא את כל השעות בגינן שולמה התוספת (דב"ע נו/258-2 גדעון לוי נ' תעשיות רכב בע"מ פס"ד מיום 19.2.97).

 

            אנו דוחים איפוא את תביעת התובע להכיר ברכיב ה"שעות הנוספות" כחלק משכרו הכולל לכל עניין לרבות הפרשות סוציאליות – כאמור לעיל, לא נראה כי זו הייתה כוונת הצדדים. גם עת מילא התובע תפקיד של נהג וקיבל תגמול שעות נוספות בעד שעות שביצע בפועל לא נחשב התגמול כחלק מהשכר הכולל, והרי הסכם הנהגים בא לשמר את המצב הקודם עד לאותה עת.

 

27.        משקבענו, כי מדובר ברכיב שהינו בגדר תשלום שעות נוספות גלובלי ואין הוא חלק מהשכר אלא "תוספת", עלינו להכריע בשאלה נוספת, האם הפסקת התשלום כפי שנהגה במשך שנים ארוכות נעשתה כדין.

 

אין בידינו לקבל את טענות הנתבעת בדבר הגורמים שהביאו להחלטתה להפסיק ולשלם לתובע את גמול השעות הנוספות הגלובאליות. תחילה טען מר ישמח כי ההחלטה להתנות את התשלום בעד שעות נוספות כנגד דיווח וביצוע כל השעות הפועל, באה לאחר שהוצג בפניהם הסכם הנהגים לראשונה – אלא שטענה זו נסתרה מאחר והוכח כי ההסכם נגלה לעיניהם רק במהלך ניהול התביעה ואילו התשלום הופסק קודם לכן. (ראה עמ' 18 ש' 23 – עמ' 19 ש' 9).

 

            מאוחר יותר טען כי הפסקת התשלום של השעות הנוספות באה בגלל ההוראה של משרד הפנים להחתים כרטיס פעמיים ביום שבשלה נעשה מעקב אחר השעות הנוספות שדיווח התובע ונתגלה כי חלה "זליגה" בדיווח כאשר תחילה דיווח על שעתיים ומאוחר יותר דיווח על ארבע שעות ללא אישור. אלא שגם גרסה זו אינה מתקבלת על דעתנו. ראשית כבר ציינו כי הדיווח על 4 שעות נעשה משך תקופה ארוכה מידי חודש בחודשו וכי הנתבעת שילמה לפיו, מבלי שתשמע כל טענה מפיה. בנוסף הוכח כי בשנת 2002 יצאה הוראה דומה של משרד הפנים הדורשת החתמת כרטיס נוכחות פעמיים ביום, וכי התובע פנה אז לגזבר הנתבעת, מר ישמח, וקיבל אישורו להחתים פעם אחת ביום בשל אופי תפקידו. (ראה עמ' 20 לפרוט' ש' 15-28).

 

            לא מצאנו, בנוסף, כי נעשה שימוע כלשהו לתובע טרם ההחלטה לשינוי תשלום רכיב זה.

 

28.        נמצא איפוא כי ההחלטה להפחית משכרו של התובע את התגמול בעד שעות נוספות גלובאליות נעשתה שלא כדין.

 

            אין באמור כדי לפגוע בזכותה של הנתבעת לשנות את דרך תשלום רכיב השעות הנוספות הגלובלי והכל בהתאם לדין ולפסיקה. ככל שהנתבעת סבורה, כי קיימים תנאים לשינוי התשלום או לביטולו, הרי שעליה לנקוט בדרך הקבועה בדין לשינוי רכיב זה. ברי, כי לא ניתן לדלג על שלב של שימוע כדין ככל שהנתבעת אכן תבקש לבצע שינוי כאמור.

 

29.        מקובלת עלינו גרסת הנתבעת כי בשנת 1995 הופרש בגין השעות הנוספות לקופת גמל בגין רכיבים שאינם פנסיונים סך של 5% על חשבון העובד ו- 5% על חשבון המעביד. וכי בשנת 1999 נקבע, כי מכל הרכיבים אשר אינם פנסיונים מנכים 12% על חשבון המעביד לצורך פנסיה צוברת, וזאת על מנת לתקן את הפגיעה הפנסיונית (עם המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת). כך שעד היום לא היו אלו חלק מהרכיבים לפנסיה תקציבית. לא מצאנו איפוא עילה לשינוי שיטת ההפרשות לתגמולים כפי שבוצעה במהלך תקופת העבודה.

 

            אין אנו מתייחסים לטענת הנתבעת בסיכומיה ולפיה, התשלום מנוגד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה – 1985. מדובר בשינוי חזית ובטענה שלא בא זכרה בכתבי הטענות קודם לשלב סיכומי הצדדים.

 

החתמת כרטיס הנוכחות

30.        בחודש מארץ 2007, ניתנה הנחיית משרד הפנים בדבר החתמת כרטיס נוכחות, הקובעת בין היתר, כדלקמן:

"הנדון: החתמת כרטיס נוכחות ברשות

בביקורת ברשויות נמצא כי העובדים לא מחתימים כרטיס נוכחות בכניסה לעבודה וביציאה מהעבודה. על כל העובדים ברשות חלה חובת החתמת כרטיס נוכחות בכניסה לעבודה וביציאה ממנה. חובה זו חלה גם על העובדים המועסקים ברשות בשכר בכירים, או בחוזה משכורת כוללת או בחוזה אחר.

עובד שלא יחתים את כרטיס הנוכחות בכניסה לעבודה וביציאה ממנה לא יקבל שכר עבור אותו יום עבודה.

מעבר לאמור לעיל הנכם מתבקשים להעביר עותק ממכתבי זה לכל אחד ואחד מעובדי הרשות ולאשר בכתב את ביצוע האמור לעיל.

יש לקבוע נוהל מיוחד לכל מחלקה לעניין אישור עבודה מחוץ למקום העבודה או לעניין אישור נוכחות לעובד ששכח את כרטיס הנוכחות".

 

 

31.        התובע טוען כי אין לדרוש ממנו החתמת כרטיס פעמיים ביום שכן תנאי עבודתו כפי שאושרו בשנת 1995 כללו החתמת כרטיס פעם ביום, לכך אף קיבל את אישור גזבר העירייה בשנת 2002 וזאת נוכח מסגרת עבודתו מחוץ לכותלי משרדי הנתבעת. יצויין, כי אין מחלוקת שכך נהגו הצדדים בכל תקופת העבודה. מוסיף התובע וטוען, כי בשל אופי עבודתו הוא מחתים את כרטיס העבודה לאחר תחילת העבודה בפועל ואם יחתים פעם נוספת בשעה 13:30, לא יקבל את מספר השעות שהוא עובד בהם בפועל (עדות התובע עמ' 6 – 7 לפר').

 

32.        נוכח אופי עבודתו של התובע שחלקה מחוץ למשרדי הנתבעת נשאל עד הנתבעת מהי הדרישה מהתובע לגבי החתמת כרטיס נוכחות כיום:

            "כשהוא נכנס לשערי המועצה הוא מחתים.

                         ש:       אבל הוא לכאורה מתחיל לעבוד קודם?

 ת:       יש הרבה עובדים שמתחילים לעבוד לפני זה. אז הם רושמים בכתב יד ומתקנים להם בדו"ח נוכחות על סמך הצהרתם בכתב יד שהתחילו לעבוד בשעה מסוימת, ואותו דבר בסוף היום אם הוא צריך לצאת ולא גומר את סוף היום במועצה. הוא רושם בכתב יד, מתקן את הדיווח" (עמ' 22 ש' 23-28).

 

33.        למעשה, הדרך אותה מציע גזבר הנתבעת לא תשנה במאומה את הדיווח על שעות עבודתו של התובע לעומת הנעשה כיום. בכל אחת מהדרכים – בין על ידי החתמת כרטיס פעם ביום ובין בהחתמת כרטיס פעמיים ביום ותיקון הדיווח באופן ידני – נדרש התובע להצהיר על שעות עבודתו גם מחוץ למשרדי הנתבעת.

 

            העובדה כי בעבר אושר לתובע להחתים כרטיס פעם אחת ביום אין בה להועיל לתובע, שכן בסמכות הנתבעת לשנות החלטתה בהתאם להנחיית משרד הפנים שהינה הנחייה מנהלית מחייבת.

 

34.        יש לציין כי הדרישה שהתובע יחתים כרטיס נוכחות פעמיים ביום בכניסה לעבודה וביציאה ממנה ותיקון דו"ח השעות באופן ידני, אין בה לגרוע מקביעתינו דלעיל ולפיה מחויבת הנתבעת על פי הסכם העבודה עם התובע להמשיך ולשלם לו את רכיב "השעות הנוספות הגלובליות" שלא על פי דיווח חודשי, אלא אם כן תפעל הנתבעת בהתאם לדין לשינוי רכיב זה.

 

            סיכום

35.        אנו קובעים, כי הסכם העבודה בין הצדדים כולל בחובו את התחייבות הנתבעת לשלם לתובע רכיב "שעות נוספות גלובאליות". רכיב זה יחושב על פי ממוצע השעות הנוספות ששולמו לתובע בשנה האחרונה טרם הופסק תשלומו, ושלא על פי דיווח חודשי פיקטיבי.

 

            שעות עבודתו הרגילות של התובע הינן בין השעות 6:30 ועד 13:30. התובע חייב לבצע שעות נוספות בפועל בהתאם לצורך. התובע נדרש להחתים כרטיס פעמיים ביום ובמידת הצורך יצהיר על שעות עבודתו מחוץ למשרדי הנתבעת והדו"ח יתוקן באופן ידני.

 

            בנסיבות הענין, ובהתחשב בשיטת הדיווח הפסולה שפורטה לעיל לה היו שותפים שני הצדדים, אין אנו עושים צו להוצאות.

 

ניתן היום כ"ח בניסן, תש"ע (12 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.

 

 

קלדנית: אתי קובה.