אביבה דהן נ. בטוח לאומי-סניף
בתי הדין לעבודה
בל 001771/09 |
מספר תיק: |
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב יפו |
|
|
|||
18/04/2010 |
כב' השופטת נטע רות |
בפני: |
המערערת |
אביבה דהן |
בעניין: |
|
ע"י ב"כ עו"ד סמרה יובל |
|
|
נ ג ד |
|
המשיב |
המוסד לביטוח לאומי |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד חלבגה אילן |
|
פסק דין
1. בפני ערעור על החלטה הועדה הרפואית לעררים מיום 5.1.09 אשר קבע למערערת ביחס לפגיעה במכופפי האצבעות 1 ו-3 את שיעורי הנכות כדלקמן:
10% מיום 1.1.08 ועד ליום 17.12.08 (לפי סעיף 42(2)(ג)(I))
15% מיום 18.12.08 ועד ליום 31.12.09 (לפי סעיף 35(1)(ב)(ג)).
2. החלטת הועדה כאמור ניתנה בעקבות החלטה קודמת שניתנה בעניינה של המערערת ביום 26.6.08 לפיה ביחס לפגיעה במכופפי אצבעות 1 ו-3 נקבעה למערערת דרגת נכות צמיתה בשיעור 10% בשל פגיעה בינונית (לפי סעיף 42(2)(ג)(1)).
הועדה נימקה את החלטתה מיום 26.6.08 ביחס לפגיעה במכופפי אצבעות 1 ו-3 כדלקמן:
"הועדה עיינה במסמכים שבתיק ובאסופת מסמכים רפואיים שהוגשו ע"י התובעת לועדה... בבדיקה... כף יד ימין אגודל, התעבות בגיד המכופף באזור מפרק M.C.P, כאב בתנועות האגודל, אך אין 'קפיציות'. רגישות בהתעבות קלה של הגיד המכופף בבסיס אצבע 3, התנועה חלקה. לציין שמוסרת על כאב בסגירת יד ימין עקב ממצאים אלו... הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר אדיבי דוד 15.6.08, מקבלת בחלקה את ממצאיו ומסקנותיו... הועדה דוחה המלצה בגין כף יד ימין. אין קשיון, תנועת אצבעות חלקה, מדובר בפגיעה בינונית במכופפי האצבעות עבור אצבעות 1 ו-3 יחד. הועדה קובעת 10% נכות."
3. במסגרת ערעור שהגישה המערערת על ההחלטה מיום 26.6.08 בכללותה (בל 4448/08), ניתן ביום 12.11.08 פסק דין, לפיו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה, בין היתר, על מנת לשקול האם אין מקום להעניק לו נכות נוספת ונפרדת בגין אצבע 1 ו-3. זאת לאור הממצאים לגבי כל אחת מהאצבעות ולאור התייחסות שבחוו"ד ד"ר אדיבי לעניין זה.
4. הועדה, מושא הערעור שבפני, נימקה את החלטתה ביחס לקביעת נכות זמנית בגין הפגיעה במכופפי האצבעות 1 ו-3 כדלקמן:
"הועדה עיינה בפס"ד מיום 12.11.08 ובפרוטוקול ועדה קודמת מיום 19.6.08, חוו"ד ד"ר אדיבי.
על פי ממצאי הבדיקה הגופנית בוועדה קודמת מצבה של כל אצבע בנפרד (אצבע 1 ואצבע 3 יד ימין) לא הצדיקו קביעת אחוזי נכות. עם זאת, הוועדה היתה בדעה שההשפעה המצטברת של פגימה בשתי אצבעות באותה יד מצדיקה נכות ולפיכך הותאם סעיף בגובה נכות 10%.
נבדקה פעם נוספת היום. הועדה סבורה שחלה החמרה במצב יד ימין: דלדול קל בשריר הטנר, נפיחות קלה באצבעות, הגבלה מכאיבה בתנועות האצבעות עם הגבלה בסגירה סופית של היד. התחושה, צבע והזעה שמורות. המגבלה הנוכחית מיוחדת לתפקוד כל היד ולא ניתן לקבוע לכל אצבע נכות 'עצמאית'.
החלטה: הוועדה סבורה שהנכות שניתנה בוועדה קודמת תאמה למצבה דאז ודוחה ערר בנושא זה. עם זאת, לאור ההחמרה במצב היד הוועדה קובעת 15% נכות לפי 35(1)(ב)(ג) מיום 18.12.08 עד ליום 31.12.09."
5. לטענת המערערת הועדה לא היתה רשאית לבטל את הנכות הצמיתה שקבעה לה במסגרת החלטתה מיום 26.6.08 ולקבוע נכות זמנית תחתיה. זאת תוך סטיה מההנחיות שניתנו לה בפסק הדין, לפיהם כל שנדרשה היה לבחון האם יש מקום להעניק נכות נוספת נפרדת בגין כל אצבע ולא לשנות מממצאיה הקודמים. עוד טענה המערערת כי ממצאי בדיקת הועדה הולמים, לדעתה, שיעור נכות גבוה יותר בגין הליקויים שנמצאו וכי הועדה לא התייחסה כנדרש לחוות דעתו של ד"ר אדיבי.
עמדת המשיב היא כי דין הערעור להידחות מהטעם שטענות המערערת הינן עניין רפואי טהור וכאשר המערערת לא הצביעה על פגם משפטי שנפל בהחלטת הועדה.
6. אשר לדעתי יאמר כי דין הערעור להתקבל. זאת מהטעם שהועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין ואפרט:
כפי האמור במסגרת פסק הדין מיום 12.11.08, הורה בית הדין לועדה לשקול האם אין מקום להעניק נכות נפרדת בגין כל אצבע לאור הממצאים שנמצאו ביחס לכל אחת מהן וזאת כשם שעשה ד"ר אדיבי.
דא עקא שהנימוק היחיד לדחיית הערעור המופיע בהחלטה מושא פסק דין זה הינו כי ממצאי הבדיקה הגופנית "לא הצדיקו" קביעת אחוזי נכות נפרדים בגין הפגימה בכל אצבע.
נראה לי כי נימוק זה לאו נימוק הוא, שכן על הועדה להסביר אילו ממצאים אינם מצדיקים לשיטתה קביעת אחוזי נכות נפרדים בגין כל אצבע, בהתאם לסעיף 44 לרשימת הליקויים ומדוע.
נוכח האמור, עניינה של המערערת יושב לועדה על מנת שתקיים את הוראות פסק הדין מיום 12.11.08 דהיינו על מנת שתשקול בצורה מנומקת האם יש מקום להעניק נכות נפרדת בגין כל אצבע 1 ו-3 וזאת לאור הממצאים לגבי כל אצבע ותוך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר אדיבי.
7. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מהמועד שיומצא להם.
8. המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים בדואר.
ניתן היום ד' באייר, תש"ע (18 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.
נטע רות, שופטת |