פרץ נ. בטוח לאומי-סניף ירושלים


 

   

בתי המשפט

בל 010267/09

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

 

 

 

בפני כב' השופטת יפה שטיין

- דן יחיד -

 

 




פרץ רונית

בעניין:

 

התובעת  

אש"ל

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

 

הנתבע

ארז בן דוד

ע"י ב"כ עו"ד

 

 


 

 

 

פסק דין

 

זהו  פסק דין בערעור המערערת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 15/9/08 אשר קבעה למערערת 0% נכות צמיתה בגין תאונת עבוד שעברה. העובדות הרלבנטיות:

א.      המערערת, ילידת 1956, הינה מורה לאומנות.

ב.         ביום  27/1/08 תאונה שהוכרה כתאונת עבודה , כאשר  החליקה בבית הספר, ונחבלה בידה השמאלית.

ג.        וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי נכותה הצמיתה הינה בשיעור של 0%, ואף לא קבעה לה נכות זמנית כלשהי.

ד.        ועדה מדרג שני (נשואת ערעור זה) קבעה לה אחוזי נכות זמניים,  בשיעור של 10% מיום 15/3/08 ועד 30/6/08, אולם  דחתה את הערר לעניין הנכות הצמיתה, שנשארה על 0%.

טענות ב"כ המערערת:

א.      עתה הוועדה בכך שלא נמקה כנדרש  את החלטתה מיוחד כאשר מדובר בהחלטת וועדה לעררים אשר בהחלטתה יש כדי לסתום את הגולל ע תביעתה. במיוחד הדברים אמורים לגבי הסתירה שבין הממצאים החבלתיים הברורים שמצאה (תת נקיעה/סובלוקציה מלווה ברגישות, עם המסקנה בדבר היעדר אחוזי נכות בגין התאונה הנדונה.

ב.       הוועדה לא פירטה מהו הליקוי ומהו הסעיף במבחנם לגביו לא נמצאו הפרעות או מגבלות כלשהן וזאת כאשר ממצאי הבדיקה עולה כי לו נעשה שימוש בסעיף מותאם 35(1)(ב)(ג), היה עליה לקבל בין 10 ל-20 אחוזי נכות.

ג.        הוועדה לא אישרה אך גם לא שללה  את מסקנתה של הוועדה מדרג ראשון לפיה מדובר במחלה יסודית ולא בתוצאות  פגיעה חבלתית.

ד.       הוועדה התעלמה מכך שלפני התאונה כחח תיקה הרפואי של המערערת חומר דל אודות כאבים בידיים, וללא תלונות ספציפיות על כאבים באגודל, ואילו לאחר התאונה – החל התיק להיות עב כרס, כולל לעניין טיפולי פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק.

ה.      מאז התאונה ישנה המערערת עם סד ליד שמאל, ואף הומלץ לה לעבור ניתוח.

ו.        בבדיקת EMG  התגלה ממצא סימטרי בעדו תלונותיה של המערערת מתמקדות ביד שמאל דווקא (תחושת נימול והרדמות של יד שמאל וכן חולשה וכאבים ביד שמאל).

ז.        במצב דברים זה, וגם  אם מדובר במצב תחלואתי מוקדם – החבלה ביד שמאל גרמה להחמרת המצב הקליני והפיכתו למצב סימפטומטי, והוועדה לא התייחסה לכך.. על הוועדה היה לבחון את מאזן ההשפעות של התאונה על מצבה הרפואי של  המערערת דבר שלא נעשה.

ח.      לפיכך מבוקש כי התיק יוחזר לוועדה  בהרכב אחר , אשר תתייחס לכל האמור לעיל.

 תשובת ב"כ המשיב:

א.       הוועדה בדקה את המערערת באופן יסודי, כפי שעולה מהאמור בסעיף 21 לפרוטוקול הוועדה מיום 15/9/08. הוועדה  מצאה כי אין הגבלה בתנועות כיפוף ויישור המרפקים.

ב.       הוועדה  מצאה רגישות וכאבים  אולם אלו אינם מקנים אחוזי נכות.

ג.        לעניין הטענה לגבי מפרק ה-CMC  ,  מדובר  בשינויים  שחיקתיים ואין להם דבר עם הטראומה.

ד.       המערערת לא הצביעה  על כל טעות משפטית בפעולת הוועדה ועל כן אין מקום להחזיר את התיק לוועדה.

דיון:

א.      ראשית יצויין כי אין לבית הדין סמכות לדון בעניינים שברפואה, אלא רק בשאלות שבחוק, וזאת  על פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995. במסגרת סמכות בית הדין לדון בשאלה המשפטית, בודק בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, האם חרגה מסמכותה והאם הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ר' לעניין זה עב"ל 10014/98, יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).

ב.       בעניין שבפנינו, הוועדה בדקה את המערערת באופן מקיף ויסודי והגיעה למסקנה כי "אין הגבלה בתנועות כיפוף ויישור המרפקים... כפות הידיים קמיצה מלאה של האצבעות, דו צדדי ויישור מלא תנועות של שורש כף היד מלאות אך מכאיבות משמאל..  בצילום של כף יד שמאל ב-21/1/08, קיימים שינויים שחיקתיים במפרק ה-CMC עם סובלוקסציה מאוזנת.." הוועדה אכן מצאה רגישות וכאבים, אלא שאין בכך כדי להעניק אחוזי נכות.

ג.        לאור זאת קבעה הוועדה בסיכום ומסקנות (סעיף 23 להחלטתה), כי: "הוועדה דוחה את ערר  התובעת בנוגע לנכות צמיתה וקובעת כי לא נותרה מגבלה המקנה אחוזי נכות בגין התאונה הנדונה".

ד.       כיוון שהוועדה מצאה, על סמך ממצאיה ובדיקתה שלה, כי אין נכות, אין היא צריכה לנמק מעבר לכך, ואינה אמורה לציין  בגין אילו סעיפי ליקוי אינה נותנת אחוזי נכות.

ה.      כך גם לעניין  טענת ההחמרה: משהוועדה מצאה כי אין נכות – ממילא אינה צריכה להתייחס לאפשרות  כי מצבה  הנוכחי (שאין בו נכות) הינו תוצאה של החמרה בעקבות התאונה. 

ו.        המערערת מעלה טענות לגבי ממצאי הבדיקה, המלמדות לכאורה על סימטריות בשתי הידיים, בעוד המערערת סובלת רק ביד שמאל – ועל כן לדבריה טעתה הוועדה בקביעתה. אלא, שטענות אלו הינן שאלות שברפואה, ואין בית הדין מתערב בהן.  מכל מקום, וכאמור – משלא מצאה נכות – ממילא אין משמעות עוד לשאלת הסימטריות בתוצאות הבדיקה.

ז.        מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה ישבה בהרכב נכון,  עיינה במסמכים שהובאו בפניה, שמעה והתייחסה לתלונותיה,  בדקה את המערערת ונתנה החלטה מנומקת. לאור זאת – לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ועל כן דין הערעור להידחות.

סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער. ניתן היום ז' באייר, תש"ע (21 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

 

יפה שטיין, שופטת

 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/BABDB06C64B5E8ED4225770C0051B26E/$FILE/E2332F1E7DE665574225770C0032CA8E.html
תאריך: 
21/04/10
Case ID: 
10267_9
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : יפה שטיין
יפה שטיין
עורכי דין : אש"ל
אש"ל
Powered by Drupal, an open source content management system