פסק - דין

1.         בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 31.8.08, אשר קבעה למערער 0% נכות בגין הפגיעה בעבודה מיום 24.9.00.

2.         המערער, יליד 1942, נפגע בתאונת עבודה ביום 24.9.00.

3.         הפגיעה שהוכרה ע"י המשיב היא שבר בשורש כף יד שמאל.

4.         הועדה הרפואית לעררים דחתה את הערר בקובעה:

"תלונותיו כיום מתייחסות למפרק CMC  I יד שמאל. לפי הממצאים איזור זה לא קשור לחבלה בשנת 2000, לציין כי צילום הרנטגן אינו מתאר שינויים ניוונים או חבלתיים".

5.         לטענת ב"כ המערער, התעלמה הועדה מתלונות המערער באשר לכאבים ולתפקוד כף יד שמאל; הועדה קבעה ממצאים בניגוד לממצאים שנמצאו בצילומי הרנטגן שעמדו בפניה; הועדה הסתמכה על בדיקת EMG משנת 2003 ולא מצאה לנכון להפנות המערער לבדיקת EMG עדכנית; הועדה סרבה לבקשת המערער להמתין לתוצאות בדיקות שאמור היה לעבור במכון מור.

6.         לטענת ב"כ המשיב, המערער לא מסר לועדה כי עליו לעבור בדיקות כלשהן ועל כן מתבקשת הועדה לדחות את ההכרעה; הועדה פרטה את כל ממצאיה בפרוטוקול, בדקה את מקום הפגיעה, עיינה בצילומי הרנטגן והמסמך הרפואי של ד"ר סרנגה מיום 10.8.08 והצביעה על השוני בממצאים.

לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הועדה.

דיון והכרעה

7.         האבחנה הרפואית המצויינת בדו"ח הועדה: "מצב לאחר חבלה בשורש כף יד שמאל. שבר בעצם הסירה?".

8.         הועדה עיינה בצילום הרנטגן של שתי כפות הידיים מיום 22.4.08 וציינה:

"כף יד שמאל מראה מצב לאחר שבר קולס שהתאחה עם קיצור הרדיוס ועיוות השטח המפרקי אי סדירות האילנה ארוכה יותר... בבדיקה משתמש בסד פלסטי לשורש היד והאגודל כף יד שמאל. לפי מראה העור אינו משתמש קבוע. שורש כף יד שמאל מראה סטיה רדיאלית עם בליטה קלה של ראש האילנה...".

בהתייחס לחוות דעתו של ד"ר סרנגה, המתארת שינויים ניווניים במפרק CMC I, מציינת הועדה: "הועדה עיינה בצילום עדכני מ- 22.4.08 ולא זיהתה שינויים ניווניים ב CMC I כף יד שמאל".

9.         ממצאי הועדה בדבר מצבו הרפואי של המערער, הינן קביעות רפואיות המצוייות בתחום סמכותה הבלעדי ואין מקום להתערבותו של בית הדין בממצאים אלו, אל במקום שנפלה בהם טעות משפטית.

            לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בממצאי הועדה ובאופן הסקת מסקנותיה.

            הועדה נתנה דעתה לחוות הדעת שהוגשה מטעם המערער ובחרה שלא לאמץ את האמור בחוות הדעת. קיומם של ממצאים שונים מאלו שבחוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני הועדה, מהווה נימוק מספיק שלא לאמץ את מסקנות חוות הדעת על ידי הועדה, ומשכך הועדה עמדה בחובת ההנמקה לעניין זה.

10.       מפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה התייחסה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה בהתאם, ומשכך אין לקבל את טענת ב"כ המערער בדבר אי התייחסות הועדה לתלונותיו.

11.       אין כל עדות בפרוטוקול הועדה לבקשת המבקש לדחות את החלטתה עד לאחר עריכת בדיקת EMG שנקבעה לו למועד מאוחר יותר, ומשכך אני דוחה את טענת ב"כ המערער לעניין זה.

12.       בנסיבות המתוארות לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה, המצדיק את התערבותו של בית הדין.

13.       הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן היום ז' באייר, תש"ע (21 באפריל 2010) בהעדר הצדדים.