אמר מאיר נ. שמירה ובטחון בע"מ


 

   

בתי הדין לעבודה






 

עב 2136/08

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע


 

21/01/2009


 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 




















 

אמר מאיר

בעניין:

 

התובע

איתן עדשה

ע"י ב"כ עו"ד


 

 


 

נ  ג  ד


 

 


 

שמירה ובטחון בע"מ


 

 

הנתבעת

שלומי ברדוגו

אביבה סויט – נציגת הנתבעת

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

 

התובע ובא כוחו

ב"כ הנתבעת

נציגת הנתבעת

נוכחים:

 


פרוטוקול

 


ב"כ הנתבעת

החישוב הוא של 9,700 ¤

התובע עבד 64% משרה. פה טמונה המחלוקת בינינו, וכאן ההבדל בחישובים שלנו.

אני לוקח אחוזי משרה שלו X המשכורת הבסיסית X 5%. אני לא לקחתי ריבית והצמדה.

 

ב"כ התובע

השיערוך נעשה נכון ליום התביעה.

 

ב"כ הנתבעת

אם הוא תובע ריבית והצמדה אז יכול להיות שכאן היא המחלוקת.

אני עשיתי בערכים של קרן.

דמי הבראה לא מגיע לו, הוא קיבל הכל.

 

ב"כ התובע

פירוט של תלושי השכר, ניתן לראות מדי חודש וחודש מה שולם ומה לא שולם. מפנה לנספח 2 – המפרט מה שלם כל חודש.

ב"כ הנתבעת

יש כאן התעלמות לענין ההתיישנות.

אני משלם הבראה.

התובע עבד 64% משרה.

 

ב"כ התובע

התובע מוסר לי שכל החישובים שלו היתה למשרה מלאה מאז ומתמיד. מפנה לנספח ת/1. המעסיק עצמו הגדיר את העבודה של התובע כמשרה מלאה.

לענין ת/2 בשורה האחרונה שכתוב 10/2/08 זה מתייחס למשכורת חודש ינואר.

אני חושב שהתקופה שאדוני מדבר עליה אינה מייצגת.

אנחנו מדברים על תקופה שבה התובע ישב בבית.

 

ב"כ הנתבעת

מסוף קרני סגור מסיבות בטחוניות. לכן, התובע מההיבט הזה לא עבד ושהה בביתו ואנחנו שילמנו לו את משכורתו, מעבר לטענה שקיבל דמי חופשה 5,408 ¤, הוא קיבל 23,946 ¤ זה בגין שהותו בבית כאשר המסוף היה סגור. אנחנו טוענים שיש איזו שהיא כפילות ברגע שהוא שוהה בבית וימי החופשה שלו מצטברים. לכן, אנו טוענים בתקופה שהוא שוהה ביתו ימי החופשה שלו אינם מצטברים. אני לצורר הדיון טוען הטענה לצורך ימי החופשה, מעבר שקיבל 5,408 ¤ הוא קיבל את ה- 23,946 ¤. התובע שהה בביתו במרבית הזמן.

 

ב"כ התובע

מה ששולם לתובע זה שכר כאשר המסוף היה סגור, ואין לראות בזה חופשה.

הנתבעת התייחסה לרכיב הזה כשכר ושילמה לו זאת כשכר.

מדובר במספר ימים בודדים כל חודש. התובע כשהגיע לעבודה, הוא ציפה לעבוד בצורה מסודרת במשך חודש ימים.

הוא היה עובד כפי שזה מתבטא בתלושי השכר.

ראשית, אני סבור שכשמסתכלים על תנאי העסקה של התובע לא צריך להסתכל רק על השעות שלו, הוא בא לעבוד עם שעות בהיקף מסוים, אם נראה ביוני 2007 מסוף קרני נסגר ועבר לכרם שלום ואז יש ירידה של כ- 50% - 60% בשכר כולל, זה בלי לקחת בחשבון הרעות אחרות בעבודה.

ב"כ הנתבעת

לגבי נסיבות סיום העבודה. הסיבה האמיתית שהתובע התפטר, זה במציאת עבודה חילופית. אי אפשר לבוא לבא כוחו ואחרי זה לכאורה לחשוב מה היו הרעות התנאים שהיו רטרואקטיבית. אם נסתכל בפרוטוקול 28/907 התובע מציין במפורש בפני הרשם אדרת, שהוא הודיע לאדרי דוד על התפטרות ב- 20/1/08 או 21/1/08, כי מצאתי עבודה אחרת. אז הסיבה היא מציאת עבודה אחרת. דבר שני, התובע כשיש לו הרעת תנאים במשך תקופה ארוכה, שיבוא ילין בפני הנתבעת ואפילו במידה ואכן קרה ותנאיו הורעו הכל בתום לב, שיתן איזו שהיא אפשרות לנתבעת לתקן את מעשיה, אם בכלל זה קרה.

אנחנו במפורש כותבים בכתב ההגנה, שיחסית אחוזי המשרה שלו לא השתנה. מבחינת התוספות אני לא יודע על אילו תוספות. בקרני היתה מסעדה ובכרמי הביאו להם אוכל.

אז אני לא יודע מהי הסיבה האמיתית להתפטרותו, זה פשוט מציאת עבודה אחרת עד שקיבל ייעוץ משפטי

 

ב"כ התובע

חביר מוציא דברים מהקשרם. התובע אומר בצורה מפורשת ומספר על כך שבתאריך מסוים בעקבות הסגירה של מסוף קרני ומעבר לכרם שלום חלו שינויים משמעותיים בתנאי ההעסקה שלו. הוא מתאר שהשכר שלו ירד בצורה דרסטית. מעבר לכך יש שינויים אחרים בתנאי השכר שלו ובין היתר...

 

ב"כ הנתבעת

במקרים אחרים היו מצבים שהוא היה בבית, אבל הוא קיבל כסף על זה.

יש לנו רכיב מהותי לגבי תקופת העבודה. התובע טוען על תקופה של 7 שנים, ואני לא חושב שיש על זה מחלוקת. מפנה לסעיף 3 לכתב ההגנה, אנחנו טוענים שהתובע החל לעבוד ב- 16/10/00 וסיים לעבוד ב- 18/2/02 וגמר חשבון נעשו עמוב-2004. לא שילמנו לו פיצויים, היו נסיבות סיום ואני לגם לא יודע מה הסיבה. יש פה נתק של יותר משלושה חודשים.  השאלה היא איפה הגבול. הוא גם קיבל מכתב סיום העסקה, כך שמבחינתנו זה החל מ- 21/5/02 ועד סיום עבודתו.

לשאלה למה לא שולמו לו פיצויים אם קיבל סיום מכתב העסקה אני משיב שאני לא יודע. נעשה גמר חשבון, אני צריך לשלם רכיב כלשהו בלי שהתובע דורש אותו? זאת לא המחלוקת.

יש פה תקופה מסוימת, לגבי תנאי העסקה בתקופה הראשונה אני לא יודע, יש פה תקופת העסקה – זה אישור העסקה. אני לא יודע מה זה חופשה מתואמת. 

 

ב"כ התובע

לא נעשה גמר חשבון ולא שולם דבר לתובע.

 

התובע

בקשתי חופשה , אחרי חודשיים הכל נשאר על כנו. בקשתי לחזור לעבודה. עשיתי אימון בקיסריה,  כשחזרתי שאלו אותי למה עשו לי העסקה מחדש, ואז אמרו לי שזה בסדר ושזה נמשך.

 

ב"כ הנתבעת

אנחנו דורשים הודעה מוקדמת ממנו.

 

התובע

התביעה מלכתחילה היא מוצדקת, כמו ההפרשה לפנסיה, לכן בנסיבות הענין יש מקום שהתובע ישופה על שכר הטירחה. הוא הסתכל על כל תנאי העסקה שלו והשינוי היה דרסטי.

 

לאחר ההפסקה

 

 

ב"כ הצדדים:

אנו מקבלים את המלצת בית הדין לפיה לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע כלפי הנתבעת ומבלי להודות בכל טענה מטענות הצדדים, תשלם הנתבעת לתובע סך של 21,500 ¤ כפיצויי פיטורים  בתוך 30 יום מיום המצאת טופס 161א, צילום תעודת זהות של התובע ואישור על ניהול חשבון בנק ע"י התובע.

אנו מבקשים לתת תוקף של פסק דין להסכמה זו.

 

 

פסק דין

 

1.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.

2.         המזכירות תשיב לתובע את האגרה בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008.

 

ניתן היום כ"ה בטבת, תשס"ט (21 בינואר 2009) במעמד הצדדים הנוכחים.

                                                                                

אילן סופר - שופט


002136/08עב 734 ויקי גוטפלייש

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/3F4EE864FA6A59F1422575450065BA34/$FILE/048836B1816AA0674225753F0052D336.html
תאריך: 
21/01/09
Case ID: 
2136_8
Case type: 
עב
סיווגים
שופטים : אילן סופר - שופט
אילן סופר - שופט
עורכי דין : איתן עדשה התובע ובא כוחו
איתן עדשה
התובע ובא כוחו
Powered by Drupal, an open source content management system