שרה קוקבקה - המוסד לביטוח לאומי


 

   

          מדינת ישראל

 

בל 2279/08
בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע

 

22/01/2009

 

כבוד השופט אילן סופר

בפני:

 

 





שרה קוקבקה

בעניין:

התובעת

אדווארדו ווסר

ע"י ב"כ עו"ד


 

 

נ  ג  ד

 


 

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

ילנה צ'וקלר

ע"י ב"כ עו"ד


 

פסק דין

1.         עניינה של תובענה זו, סירובו של הנתבע להכיר בתובעת כ"עובדת", ולקבל ממנה דמי ביטוח.

2.         התובעת, בת 20 שנה משתייכת למגזר החרדי. התובעת מתגוררת בבית הוריה באשדוד, ולומדת בסמינר וולף בבני ברק מדי יום בין השעות 08:45 - 14:00.

3.         התובעת טוענת כי היא מועסקת בעבודת משק בית אצל משפחה שכנה, שהוריה  מיודדים עימה, משפחת דרבקין.

            במהלך תקופת עבודתה של התובעת אצל משפחת דרבקין, הועסקה ביתם של בני משפחת דרבקין, צעירה בגילה של התובעת, בעבודות משק בית בבית הורי התובעת.

            מזה מספר חודשים ביתם של בני הזוג דרבקין אינה עוסקת עוד בעבודות משק בית אצל הורי התובעת. הצעירה עברה לעבוד אצל שכנים אחרים, בטיפול בילדם הסובל מאוטיזם, שכן עבודה זו קרובה לתחום החינוך המיוחד בו היא חפצה לעסוק.

            לטענת התובעת היא ממשיכה לעבוד בעבודת משק בית אצל בני משפחת דרבקין במתכונת המתוארת לעיל, עד היום.

 4.        התובעת טוענת כי היא מועסקת בעבודות משק בית בביתו של מר דרבקין בימים שני וחמישי בין השעות 17:00 ל- 19:00, מזה כשנתיים.  שכרה של התובעת בגין עבודה זו מחושב לפי 30 ש"ח לשעה, ובסך הכל כ- 480 ש"ח בחודש. שכר זה מועבר לידיה במזומן בסוף כל חודש מידי מר דרבקין, ומשמש לצרכיה הפרטיים.

לטענת התובעת ההסדר בין דרבקין להוריה יסודו בערכים חינוכיים שביקשו ההורים להקנות לבנותיהם של מוסר עבודה, וערך לכסף. בהיותן חלק מהחברה החרדית, הבנות אינן יכולות לעבוד אצל משפחה שאינה מוכרת להוריהן, ומכאן כי ההסדר לפיו האחת מועסקת בביתה של האחרת הוא הסדר עבודה אמיתי לכל דבר ועניין, שנועד להתגבר על המכשלות שמציבה השתייכותן החברתית, ויחד עם זאת להקנות להן את הערכים המבוקשים.

התובעת טוענת כי כל המבחנים שנקבעו בעב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע לד 97, (להלן: "פרשת גרוסקופף"), לצורך בחינת קיומם של יחסי עבודה במצב של קירבה, מתקיימים אצל התובעת, ועל כן יש לקבל את תביעתה.

5.         לטענת הנתבע מדובר במסגרת העסקה פיקטיבית אשר כל תכליתה להפחית את דמי הביטוח הלאומי שמוטלים על התובעת. הנתבע טען כי לא מתקבל על הדעת הסדר לפיו בת אחת עובדת עבור הורי האחרת, בעוד האחרת עובדת עבור הורי הראשונה. במצב כזה ההגיון אומר כי כל אחת תסייע בביתה שלה, זאת אף אם מדובר בעבודה בשכר. הנתבע הציג נתונים לפיהם דמי הביטוח הלאומי שעל התובעת לשלם אילולא עבדה הם 106 ש"ח, זאת לעומת 14 ש"ח עבור עובדת בשכר של 480 ש"ח לחודש. עוד טען הנתבע כי המבחנים לקיומם של יחסי עבודה במצב של קירבה אינם מתקיימים בעניינה של התובעת, ומהם ניתן ללמוד כי לא מתקיימים יחסי עבודה בינה לבין מר דרבקין. על כן סבור הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

            דיון והכרעה

6.         "השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, היא עניין שבעובדה הנלמד מכלל נסיבותיו של המקרה הספציפי, ויוכרע על ידי התשתית הראייתית...יש להתייחס לסוג העבודה תוך בחינת מכלול המרכיבים הנוגעים ליחסים שבין הצדדים."

ע"ע 1403/01 סוהייר סרוג'י נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 686.

סבורים אנו כי שקילה של כלל נסיבותיו של המקרה שבפנינו, ושל היחסים בין הצדדים, מביאה למסקנה כי יש לקבל את התביעה, ולראות בתובעת כמועסקת על ידי מר דרבקין,  במתכונת המתוארת על ידה, ונפרט.

7.         בעניינה של התובעת נחשפת מסגרת העסקה בלתי שגרתית - שני זוגות הורים, השייכים לאותה קהילה, ומתגוררים בסמיכות, מעוניינים להנחיל לבנותיהם ערכי עבודה ומסכימים כי כל אחד יעסיק את ביתו של השני בעבודות משק בית.  

            מר דרבקין נשאל בחקירתו מה היה הטעם בהעסקת התובעת שעה שביתו עובדת בעבודות משק בית עבור הוריה של התובעת, ועל כך השיב:


"מטעמי חינוך תפיסתי כי את שכר הלימוד והנסיעות לבית ספרה של ביתי אני אשלם, השאר מה שנחשב למותרות והיא מעוניינת היא צריכה להשתכר ולרכוש לעצמה, באופן עקרוני אני לא משלם לילדי עבור עבודה בבית." (נ/3 עמוד 1 שורות 14-18)

עוד ציין מר דרבקין כי הבנות מוגבלות בעבודה במקומות זרים, אפילו כאלה המשתייכים למגזר החרדי, ועל כן, לאור היכרותו עם אביה של התובעת יכול היה לסמוך על משפחתו, ולאפשר לביתו לעבוד שם, כמו גם להעסיק את ביתו של ידידו (נ/3 עמוד 2 שורות 1-6).

להשלמת התמונה נציין כי מסגרת ההעסקה המקבילה של שתי הבנות, המתוארת לעיל החזיקה מעמד למשך מספר חודשים. לאחר מכן פנתה ביתו של דרבקין לעבוד במקום אחר, גם הוא מוכר להוריה ומאושר על ידם, ואילו התובעת ממשיכה לעבוד אצל משפחת דרבקין כמקודם.

8.         אשר לטענת הנתבע בדבר הממצאים העולים מחקירה שערך בבית משפחת דרבקין: ביום שני ה - 14.1.08, בשעה  17:30,  מועד בו היתה התובעת אמורה לעבוד, הגיע חוקר לבית משפחת דרבקין. כעולה מדוח סיכום החקירה (נ/4), איש לא נכח בבית במועד זה. הנתבע מבקש לראות בכך ראיה לכך שמדובר בהסדר פיקטיבי, שלא התקיים בפועל.

התובעת העידה כי באותו מועד נסעו בני משפחת דרבקין לחתונה, והיא אינה מגיעה לעבוד כאשר הם אינם בביתם, על כן החליפה באותו שבוע את ימי עבודתה (עמוד 1 שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון מיום 2.12.08).

גרסת התובעת אושרה בעדותו של מר דרבקין בפנינו (עמוד 3 שורות 27-30 לפרוטוקול הדיון מיום 2.12.08), ולסיכומי התובעת אף צורף העתק ממהזמנה לחתונה שנערכה באותו יום בבני ברק החל מהשעה 16:45.

די לנו בהסברים אלו בכדי להסכים כי אין בהעדרותה של התובעת ממקום העבודה ביום 14.1.08 כדי להעיד על היותו של ההסדר פיקטיבי.

9.         התובעת ומר דרבקין העידו בפנינו, ואימתו גרסאותיהם, כפי שנמסרו לחוקרי הנתבע. עדויותיהם היו אמינות עלינו, ולא התרשמנו כי מדובר בהסדר פיקטיבי. נחה דעתנו כי התובעת אכן עבדה בעבודות משק בית אצל מר דרבקין במתכונת המתוארת. סבורים אנו כי התייחסות לנסיבות הספציפיות של התובעת - השתייכותה הדתית, השתיכותה הקהילתית, וההתייחסות של מגזרים אלו לגילה, מינה, ומצבה האישי של התובעת כפי שבאה לידי ביטוי בעדויות ששמענו, מלמדת כי אכן הועסקה בעבודות משק הבית במתכונת שתארה בפנינו.

משכך, נותר לבחון האם מתכונת זו מהווה יחסי עבודה לצרכי חוק הביטוח הלאומי.

10.        הן התובעת והן הנתבע מחילים בסיכומיהם על עניינה של התובעת את המבחנים שנקבעו בפרשת גרוסקופף, המוזכרת לעיל, בניסיון לתת מענה לשאלה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד  בין התובעת למר דרבקין. לטעמנו מאחר והעסקת התובעת נעשתה אצל מי שאינו קרוב משפחה אין להיזקק למבחנים אלו. יחד עם זאת הם יכולים לסייע בידינו להגיע למסקנה.

11.        האם היה צורך בהעסקת עובד אחר לביצוע התפקיד, לולא התובעת?

             לטענת התובעת אין ספק שאלמלא התובעת היה צורך בהעסקת עובד אחר בתפקידה, לטענתה דברים אלו עולים גם מטענות הנתבע אשר הלין על כך שלא הועסקה כל אחת מהבנות על ידי משפחתה שלה, ומכאן שהכיר בצורך במשרה.

             לטענת הנתבע במקרה של התובעת לא היה צורך בעובד חלופי שכן מדובר במשרות ש"נתפרו", כלשונו, עבור הבנות. ראייה לכך מוצא הנתבע בעובדה שבבית הורי התובעת לא הועסקה עובדת מחליפה לאחר עזיבתה של ביתו של מר דרבקין.

             אנו סבורים כי במקרה שבפנינו נדרשת התאמה של המבחנים המקובלים לנסיבות הייחודיות. דעתנו היא כי כאשר מדובר בעבודות משק בית יש לתת משקל מופחת למבחן העובד החלופי, שהרי מדובר בסוג עבודה הנעשית בביתו של אחר, כעזרה למשק הבית שממילא מתנהל בו, וממילא מבוצעת העבודה בחלקה על ידי בני המשפחה במהלך חייהם השוטפים. עזרה במשק בית, היא מעין פריבילגיה של המעסיק אשר לא ניתן לקבוע לגביה כי אי העסקת עובד חלופי משמעו כי לא התקיימו יחסי עבודה.

             אמנם עסקינן במשרה שהורי התובעת סייעו במציאתה, ובהוצאתה אל הפועל, אולם בהתחשב במגזר אליו משתייכת התובעת, דומה כי אין לתת משקל משמעותי לעובדות אלו, אלא יש להתמקד בשאלת ביצוע העבודה בפועל. בשולי הדברים נציין כי, אשר לטענות הנתבע על אי העסקת עובדת חלופית אצל הורי התובעת - מדובר בטענה שלא עלתה במסגרת הדיון המשפטי, ואין בידינו מידע על מנת להכריע באשר לנכונותה. יחד עם זאת, ולאור האמור לעיל, גם לו קבענו כי לא הועסקה עובדת חלופית לא היה בכך כדי לשנות מהתוצאה.

12.        האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה?

            בעניין זה טוענת התובעת כי הוכח שעבדה בפועל אצל משפחת דרבקין, וכי היא זו שפנתה לנתבע על מנת לדווח על העסקתה, בהתאם לדין, ונדחתה על ידו.

            הנתבע טוען כי מדובר בדיווח שנעשה לצורך מטרה בלתי ראויה של הפחתת דמי הביטוח הלאומי, ועל כן יש לראות בהסדר פיקציה.

            בעניין זה דנו בהרחבה לעיל, ומצאנו כי הוכח שהתובעת עבדה בפועל אצל משפחת דרבקין. כפי שצויין לעיל עדויותיהם של התובעת ומר דרבקין היו אמינות עלינו ביותר, הגירסה האחידה שמלווה את כל חומר הראוית בתיק זה, הנסיבות הייחודיות, וההסבר המגובה בראיות שהוצג להעדרותה של התובעת ביום עריכת החקירה על ידי הנתבע, כל אלו הביאונו למסקנה כי מדובר בהסדר עבודה אמיתי.

13.        האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של האדם כ"עובד"?

             התובעת טוענת כי הוכח שכרה של התובעת, וכי בנסיבות ההעסקה לא היה מקום לתלושי שכר, או תיעוד אחר.

             לטענת הנתבע לא הוצגה ולו ראיה אחת להוכחת התשלום לתובעת.

             מעדויות התובעת, ומר דרבקין עולה כי התובעת קיבלה שכר שעתי של 30 ש"ח, עבור 4 שעות שבועיות, ובסך הכל 480 ש"ח לחודש במזומן (בעדות התובעת - עמוד 1 שורות 9-11, ובעדות מר דרבקין -  עמוד 3  שורות 23-24 לפרוטוקול הדין מיום 2.12.08).

             נציין כי מדובר בשכר המקובל כשכר סביר עבור עבודת משק בית, וגם לכך יש משמעות בקביעתנו  כי מדובר בהסדר העסקה אמיתי.

             שוב מוצאים אנו להדגיש את נסיבותיו הייחודיות של המקרה שבפנינו, שכן מלבד העדויות לא הוצגה בפנינו שום ראיה המאשרת את התשלום הנטען. יחד עם זאת, שעה שמדובר בסכומים כה נמוכים, ושעה שמדובר בעבודת משק בית, אשר בדרך כלל התשלום בגינה מבוצע ללא הנפקת תלוש שכר, ובמיוחד נוכח העובדה שמדובר במשפחות מכרות ושכנות, לא היה זה סביר לצפות כי הצדדים ינהגו בכל דרך אחרת למעט תשלום מזומן, ובלתי מתועד, ועל כן אין לזקוף התנהגות זו לחובתם.

             בעניין זה אין לנו אלא להסתמך על אמינותם הרבה של התובעת ומר דרבקין בעדויותיהם. אמינות אשר בין היתר באה לידי ביטוי באחידות בגרסאותיהם - הן של כל אחד בהשוואה לאחר, והן בין הגרסה בחקירת הנתבע לבין העדות שנמסרה בפנינו, ולקבוע כי התובעת קיבלה שכר חודשי קבוע.

14.        מכאן, כי בנסיבות העניין התובעת עמדה במבחנים לקיומם של יחסי עבודה ועל כן דין התביעה להתקבל.

15.        מאחר והתובעת יוצגה על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

 

ניתן היום 22 בינואר, 2009 (כ"ו בטבת תשס"ט) בהעדר הצדדים.

                                                                                                                       

אילן סופר - שופט

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/E6A1A86A3AF1D214422575460055FFA1/$FILE/0436A95D3B6F5D3E4225754500272976.html
תאריך: 
22/01/09
Case ID: 
2279_8
Case type: 
בל
סיווגים
שופטים : אילן סופר - שופט
אילן סופר - שופט
עורכי דין : אדווארדו ווסר
אדווארדו ווסר
Powered by Drupal, an open source content management system