וולף מנחם מנדל נ. בזק-חברה


 

   

בתי המשפט

א  002326/06

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

 

           בפני: כב' השופט נ. ישעיה

בשא 6922/08

 

 





מנחם מנדל וולף

ע"י עו"ד א. פלד

בעניין:

התובע

 


 

נ  ג  ד

 

הנתבעת

בזק-חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

ע"י עו"ד מ. שפיגלמן ועו"ד י. וולובסקי

 

היועץ המשפטי לממשלה

ע"י עו"ד ה. ניסים-ליבר


 

פסק דין

 

1.      התובע ביקש מבית המשפט לאשר כתובענה ייצוגית תביעה אישית שלו (על סך      -.11,49 ¤) נגד הנתבעת, בגין הטעייתו והצגת מצגי שווא, לפיהם זכאי הוא להנחה בעת רכישת יותר משרות טלפון מתקדם אחד מבין אלה שהוצעו ע"י הנתבעת (שיחה מזוהה, תא קולי וכו').

לטענתו, וחרף פרסומי הנתבעת בענין זה, חויב הוא על ידה לפי התעריף הרגיל עבור שרותים אלה שרכש ללא קבלת הנחה.

לאחר הגשת התגובה לבקשה, ובטרם התקיים הדיון בה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אשר הוגש לאישור בית המשפט ולמתן תוקף של פסק דין, על פי חוק התובענות הייצוגיות תשס"ו-2006. כמצוות המחוקק (סעיף 18 לחוק הנ"ל), הועברו הבקשה והסדר הפשרה לעיונו ולתגובתו של היועץ המשפטי לממשלה. 

בתגובתו מיום (13.7.08) הודיעה נציגתו כי הוא מתנגד לאישור ההסדר מהטעמים שפירט בתגובה.

לאור עמדה זו קיימתי דיון בנוכחות הצדדים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שאיפשרתי להם לבוא בדברים על מנת לנסות ולהסיר את ההתנגדות.

במסגרת דיון זה הגישו שני הצדדים הסכם פשרה מתוקן שהוסכם על ידם, לאחר שהמגעים ביניהם לבין היועץ המשפטי לממשלה לא הביאו להסרת התנגדותו.

בישיבה נוספת שקיימתי הובהר לי כי התנגדות היועץ המשפטי להסדר הפשרה עומדת בעינה, על אף שההסדר תוקן, תוך התחשבות בנימוקי ההתנגדות שהעלה היועץ המשפטי.

בנסיבות אלה, ולאחר שאיפשרתי לבאי כח הצדדים לטעון את טענותיהם, באשר לאישור הסדר הפשרה, ולנציגת היועץ המשפטי לנמק את התנגדותה, הוריתי לב"כ הנתבעת להגיש את הסכם הפשרה המתוקן לעיוני ולאישורו, אם אמצא זאת לראוי.

 

      2.   לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המתוקן שהוגש לבית המשפט ביום 5.2.09, ולאחר שנתתי דעתי לנימוקי ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה, ולטענות באי כח שני הצדדים שתמכו באישור ההסדר, הגעתי למסקנה, כי על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, מן הראוי לאשר אותו ולתת לו תוקף של פסק דין, על פי הסמכות שהוקנתה לי לפי סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו-2006.

 

ביסוד הסדר הפשרה (המתוקן) שהושג בין הצדדים עומדת הודאת הנתבעת בטענת התובע, לפיה היא אכן לא נתנה לו ההנחה המובטחת עבור שרותי טלפון מתקדמים שרכש, והצהרתה כי התקלה תוקנה ותימנע בעתיד. כפיצוי ללקוחות שמהם נגבה חיוב ביתר עבור שרותים אלה, בניגוד להבטחותיה, תפצה אותם הנתבעת ע"י זיכוי חשבונם ב-25% מסכום החיוב ביתר ששיעורו ייקבע על יסוד הערכות סטטיסטיות.

התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה להסדר הפשרה מבוססת על טענתו כי אם הוא יאושר יקופחו זכויות חברי הקבוצה הרלוונטית, שכן שיעור הפיצוי המוצע להם על פיו נמוך מדי וימנע מהם בעתיד לתבוע מהנתבעת השבת חיובי היתר באופן פרטני. למצער, כך מציע היועץ המשפטי לממשלה, יש למנות בודק שיבחן את פרטי ההסדר, כאמור בסעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות.

 

3.      במהלך הדיון הבהיר ב"כ הנתבעת את נימוקי מרשתו להצעת ההסדר המתוקנת, לפיה הפיצוי לחברי הקבוצה יעמוד על 25% מחיובי היתר בלבד. לטענתו הצורך בהקמת מנגנון לאיתור חברי הקבוצה שחויבו ביתר בגין שרותי הטלפון המתקדמים שרכשו, כרוך בעלות גבוהה לנתבעת, ויש להביא בחשבון עובדה זו. עו"ד שפיגלמן הבהיר כי אם יאושר ההסדר (כפי שתוקן) יזוכו כל חשבונות הטלפון בשיעור 25% מחיובי היתר ששיעורם ייקבע כשיעור ממוצע בו חויבו כל בעלי החשבון הרלוונטיים. במקרה כזה יאותרו ע"י הנתבעת כל החשבונות שחויבו ביתר ויזוכו בהתאם. פעולה מעין זו תחסוך חלק מעלויות הגבוהות שיהיו לנתבעת.

 

נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד נסים-ליבר, דחתה אף הסדר זה, אשר כאמור, הוצג לבית המשפט כשיפור לטובת חברי הקבוצה להסדר הפשרה הקודם (אשר לא כלל פיצוי בשווי הנ"ל), בטענה כי שיעור הפיצוי שהוצע לחברי הקבוצה (25%) נמוך מדי וכי לא ברור האם הוא סביר ומספק בנסיבות הענין. היא נמנעה מלהעלות הצעה אחרת, אך רמזה כי שיעור פיצוי של 50% נשמע סביר יותר, שכן מדובר בחלוקה שווה של הסיכון.

 

4.      לאחר שנתתי דעתי לטיעוני באי כח הצדדים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה, הגעתי למסקנה כי לאור הנסיבות שפורטו, אין מקום לדחות את הסדר הפשרה המתוקן על יסוד השערות והנחות בלתי מוכחות.

 

הצעת ההסדר המתוקנת מחייבת את הנתבעת לפצות את כל "מחויבי היתר" שלא כדין בגין רכישת שרותי טלפון מתקדמים, ולא רק את "מחויבי היתר" שיציגו "חשבון טלפון המעיד על ביצוע החיוב", כפי שנקבע בהסדר הפשרה הקודם.

תיקון זה בהסדר הפשרה הוא משמעותי ורב משקל. ספק רב אם היתה הנתבעת "מצליחה" לזכות חשבונות רבים של מחויבי היתר, בשל העובדה שמרביתם לא שמרו, מן הסתם, את חשבונות הטלפון במשך תקופה כה ארוכה. עובדה זו פועלת ללא ספק לרעת חברי הקבוצה הרלונטית, אשר מרביתם לא היו נהנים כלל מהסדר הפשרה, כתוצאה מכך. 

לעומת זאת, יש בזיכוי כל מחויבי היתר, בתקופה הרלוונטית, ללא צורך בהצגת חשבונות טלפון, משום פיצוי של ממש לציבור הרחב, היינו וכאמור, לכלל חברי הקבוצה הרלוונטית. בהתחשב בעובדה כי בכל מקרה שיעור הזיכוי הכולל עבור כל התקופה הוא נמוך יחסית (ראה שיעור התביעה האישית של התובע), ניתן לומר כי הצעת הנתבעת לפצות את כל חברי הקבוצה, בשיעור 25% מהחיוב שנעשה שלא כדין, ראויה, סבירה ואף הוגנת.

יש להביא אף בחשבון את ההוצאות (שהיקפן המדויק לא הוברר) שייגרמו לנתבעת, על מנת לאתר את כל בעלי החשבונות שחויבו ביתר, עלויות שהיו נחסכות ממנה לו היה מתקבל ההסדר המקורי (זיכוי כנגד הצגת חשבון טלפון).

לציין כי בכל מקרה, בין אם הזיכוי יהיה בשיעור 25% מחיובי היתר ובין אם בשיעור גבוה יותר – מדובר בפיצוי בשיעור של שקלים בודדים בלבד. כך אני למד מסכום התביעה האישית של התובע שהוא קטן, אם לא מזערי, לכל הדעות.

 

אמנם דין "פרוטה כדין מאה", אך אף ליעילות ההליך ולקיצור לוח הזמנים לסיומו והוצאתו לפועל, במינימום של הוצאות (ללא צורך במינוי בודק, כפי הציע היועץ המשפטי, אשר ייקר את ההליך) ובהקדם האפשרי, יש משקל של ממש, במיוחד כך במקרה זה, כאשר מדובר בפיצוי מזערי (בכל מקרה), שאינו מצדיק ניהול הליכים ממושכים ויקרים, אשר יכול ויתארכו שנים ואשר בסופם אולי יזכו חברי הקבוצה במספר זעום ביותר של שקלים נוספים.

 

     5.    בבואנו לבחון את הסדר הפשרה שהושג במסגרת דיון בבקשה להכיר בתובענה כייצוגית, עלינו לתת את הדעת לא רק לשאלה האם יקבלו חברי הקבוצה זיכוי של 2 ¤ בשל חיובי היתר שנגבו ממנו, או 5 ¤ (ואלה סדרי הגודל במקרה זה), אלא אף ליעילות ההליכים ולקיצורם, שאף בכך יש משום תועלת לציבור ולחברי הקבוצה. כאשר הפער הכספי בין הצעת ההסדר שהוצעה, לבין פוטנציאל קיים לקבלת פיצוי נוסף הוא בשיעור כה זעיר, יש להעדיף את אישור הסדר הפשרה היום, על פני התארכות נוספת של ההליך , אם בשל מינוי בודק ואם בשל הצורך בהכרעה שיפוטית בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

 

זאת ועוד: על פי הסדר הפשרה (כפי שתוקן) יהיו פטורים חברי הקבוצה מהצגת חשבון טלפון. לכל אחד שחויב ביתר, באשר הוא, יוחזרו 25% מהחיוב ע"י זיכוי חשבון הטלפון שלו. לעובדה זו משמעות וחשיבות, שכן באופן זה קיימת ודאות גבוהה ביותר שכל חברי הקבוצה יקבלו את הפיצוי או ההחזר, ולא רק חברי הקבוצה שיצליחו להציג חשבונות טלפון "עתיקי יומין" שמספרם, מן הסתם, יהיה מצומצם למדי. 

 

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי מכלול הנסיבות מצדיק אישור הסדר הפשרה על פי נוסחו המתוקן שהוגש לבית המשפט ב-5.2.09.

 

     6.    מכח סמכותי לפי סעיף 19 (ו) לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו-2006, אני מאמץ את הסכמת הצדדים אף באשר לשיעור הגמול ושכ"ט עו"ד שישולם למבקש ובא כוחו. אני קובע את שיעור הגמול לתובע לסך -.110,000 ¤ ואת שיעור שכ"ט עו"ד לבא כוחו לסך -.220,000 ¤ בצרוף מע"מ.

 

     7.    אני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן, כאמור לעיל ונותן לו תוקף של פסק דין. 

 

המזכירות תמציא פסק דין זה לבאי כח הצדדים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה.

 

 

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ט (11 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.

 

 

נ. ישעיה, שופט


 

                ח.ס.

           

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/96897D80D12841F04225755A0055E15C/$FILE/90734AC5583B2E1E4225755800302698.html
תאריך: 
11/02/09
Case ID: 
2326_6
Case type: 
א
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : נ. ישעיה
נ. ישעיה
עורכי דין : א. פלד ה. ניסים-ליבר י. וולובסקי מ. שפיגלמן
א. פלד
ה. ניסים-ליבר
י. וולובסקי
מ. שפיגלמן
Powered by Drupal, an open source content management system