שלמה קשת - ועדת השחרורים


 

   

בתי המשפט





עעא000159/09

בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת


 

18/02/2009

תאריך:

כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד

כב' השופט אברהם אברהם

כב' השופט בנימין ארבל

בפני:

 

 

 














 

שלמה קשת ת.ז. 054932629

בעניין:

העותר


 


 


 


 

נ  ג  ד


 


 

ועדת השחרורים


 

המשיבה


 


 


 


 


פסק דין

 


העותר מרצה מאסר ראשון בן 12 שנה בגין עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, שבוצעו כלפי גיסתו מעת שהיתה בת 8 ועד שבגרה והיתה בת 23. נוסף על כך הוא הורשע בהדחה בנסיבות מחמירות כלפי אותה קרבן. הוא הורשע עוד במעשים מגונים שעשה בחותנתו, ובאינוס אשתו ובאיומים שהפנה אליה.

משמלאו שני שלישים לריצוי המאסר נתבקש שחרורו על תנאי, אלא שועדת השחרורים סרבה לבקשה, בהחלטה מיום 16.2.2006 ("ההחלטה הראשונה"). ביום 6.8.2008 יצאה החלטה נוספת מלפני ועדת השחרורים, שדחתה את בקשת העותר לקיומו של דיון חוזר בשחרורו, משלא ראתה כל שינוי שחל בנסיבות, המצדיק את קיומו של הדיון החוזר ("ההחלטה השניה"). עם זאת ציינה הועדה בהחלטתה, כי אם תוצג תכנית שיקומית מוסכמת של רש"א, המפנה את העותר להוסטל, "תתכנס הועדה מחדש".

על החלטה זו באה עתירת העותר, ובה הוא טוען, כי שב"ס איננו נותן בידו לצאת לחופשה על מנת להיפגש עם נציגי רש"א, על מנת לגבש תכנית שיקום מתאימה. תחת זאת הוא מציע, בעתירתו, שני מקומות עבודה, המסכימים לקבלו אם ישוחרר. בנוסף הוא מציע להתגורר אצל אחותו, שתפקח עליו בעת שישהה במחיצתה. אשר להוסטל הנזכר בהחלטת הועדה טוען העותר, כי הזמן הקצר שנותר לו עד השחרור (חצי שנה, לפי חשבונו) איננו מצדיק הפנייתו להוסטל.

            עיינו בעתירת העותר, ובטיעון המשלים בכתב יד שהציג בפנינו בעת הדיון בעתירה, עיינו בכתב התשובה, עיינו בחומר שבתיק ועדת השחרורים, וסופו של יום באנו לכלל מסקנה, כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת הועדה.

ראשית נציין, כי העתירה לא כוונה להחלטה הראשונה של הועדה, ואפילו כוונה אליה, לא היה לה יסוד, באשר החלטה זו נתבססה היטב על דעתם של וג"ע ומב"ן, המתנגדים לשחרורו המוקדם של העותר, משום מסוכנותו. למען סבר את האוזן נזכיר את שציינה מב"ן בחוות דעתה מחודש יולי 2008, כי "קיים סף גירוי נמוך מאוד עם נטייה להתפרצות ולאלימות, גם וורבלית. אינו מגלה אמפטיה כלשהי כלפי הקורבנות, יתרה מכך, רואה בעצמו הקורבן העיקרי... אינו משתף פעולה עם גורמי טיפול, נוח להתרגז משנשאל שאלות שאינן נוחות לו, וההתרשמות היא, כי אינו אמין ומניפולטיבי. לאור האמור, פוטנציאל מסוכנותו המינית של הנ"ל הוא גבוה לטווח הקצר והארוך ואנו לא ממליצים על שחרורו ברישיון."

שנית, ככל שהעתירה מכוונת להחלטה השניה, זו שדחתה את בקשתו לקיום דיון חוזר, העותר איננו מצביע בעתירתו על כל שינוי שחל בנסיבות, העשוי להצדיק את קיום הדיון, כפי שאמנם ציינה הועדה בהחלטתה. הצעותיו של העותר כי יעבוד לאחר שחרורו וישהה אצל אחותו אינן עשויות להחליף תכנית שיקום ראויה לשמה, שיש בה כדי להפיג מן המסוכנות, עליה הצביעו וג"ע ומב"ן.

            מן הטעמים הללו לא ראינו כל פגם שנפל בהחלטות הועדה, ולכן אין לנו כי אם לדחות את העתירה, וכך אנו עושים.

ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ט (18 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

בנימין ארבל

שופט

 

אברהם אברהם

שופט

 

מנחם בן דוד

נשיא  – אב"ד

000159/09עעא064 איתי בהלול-גור

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/FF678A92D15B5BB04225756100565E32/$FILE/22207DE2931A756E42257561002DF79A.html
תאריך: 
18/02/09
Case ID: 
0_0
Case type: 
עעא
סיווגים
שופטים : נשיא
נשיא
Powered by Drupal, an open source content management system