קורפוריישן קרול נ. ג'ט אייר בע


 

   

בתי המשפט

א  065657/06

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

19/02/2009

תאריך:

כבוד השופטת חנה פלינר

בפני:

 

 





 

קרוליין  קורפוריישן  (חברה זרה הרשומה בפלורידה)

ע"י ב"כ עו"ד יהודה לנדא

בעניין:

תובעת

 

 

 


 

נ  ג  ד

 


 

1 . ג'ט אייר בע"מ

2 . יגאל בן אור

הנתבע 2 ע"י ב"כ עו"ד אלדר אדטו

 

נתבעים

 

 

 


 

 פסק דין

 

הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה

 

1.         התובעת הנה חברה זרה שמקום מושבה בפלורידה ארה"ב,העוסקת בתחום הנדל"ן ומנוהלת על ידי מנהלה מר ראובן עודד (להלן : "עודד") . הנתבעת 1 (להלן "ג'ט אייר") הינה חברה ישראלית אשר עסקה בזמנים הרלוונטים לאירועים המפורטים בכתב התביעה באספקת ובהתקנת ארונות ואביזרי אמבטיה ומטבח. מנהל ג'ט אייר הנו הנתבע 2, אשר יכונה להלן : "הנתבע".

 

2.         בין התובעת לג'ט אייר סוכם בעל-פה כי בתמורה למציאת פרויקט בנייה בארה"ב, בו תספק הנתבעת את סחורתה, תשלם הנתבעת לתובעת עמלה בשיעור 6% וכן החזרי הוצאות (סעיף 4 לתצהיר עודד, שלמעשה לא הוכחש). במסגרת הסכמה זו, תיווכה התובעת בין חברת בניה אמריקאית לבין הנתבעת, בנוגע להקמת פרויקט בנייה בשם "בריקל באיי פלאזה". בפרויקט זה אמורה הייתה הנתבעת לספק את מוצריה, והתובעת הייתה זכאית כאמור לעמלתה המוסכמת.

 

3.         הפרויקט יצא אל הפועל, הנתבעת סיפקה את סחורתה והחלה לשלם לתובעת את עמלתה. בשלב כלשהו, עלו יחסי הנתבעת עם מזמין הפרויקט (יכונה להלן : "היזם"), על שירטון, כשלכל אחד מהצדדים היו טענות הדדיות. טענות אלו התפתחו לכדי הליך משפטי בן היזם לבין הנתבעת, הליכים שהתנהלו בארה"ב.

 

4.         בעת שעלו יחסי היזם-הנתבעת על שירטון, היה קיים חוב עמלות של הנתבעת כלפי התובעת. לטענת התובעת, סכום החוב עמד באותה עת על סך של כ – 31,000$. בעקבות מגעים שנוהלו בין התובעת והנתבעת, באמצעות עודד מחד והנתבע מאידך, הגיעו התובעת והנתבעת להסכמה, אשר מצאה את ביטויה במסמך מיום 24/5/2004, מסמך אשר צורף כנספח ג' לתצהיר עודד (ת/1). מסמך זה יכונה להלן : "ההסכם", והוא העומד במרכזה של תביעה זו.

 

ההסכם וטענות הצדדים בנוגע אליו

 

5.         ההסכם נושא כאמור את התאריך 24/5/2004, והוא רשום על גבי נייר הנושא את ה"לוגו" של התובעת. ההסכם ממוען ל"ג'ט אייר, יגאל בן אור, רח' חבקוק 7 רמת גן". בסעיף 1 להסכם נאמר כי "החוב של חברת ג'ט אייר לקרוליין קורפוריישן מועמד בזאת על סך של 25,000$ של ארה"ב". בסעיף 2 להסכם נקבע כי תמורת תשלום החוב תיתן התובעת, באמצעות עודד, סיוע ללא תמורה לנתבעת במסגרת התביעה המתנהלת בין הנתבעת ליזם בארה"ב; בסעיף 3 להסכם נאמר כי תשלום החוב יבוצע בשני תשלומים, סך של 5,000$ עד ליום 30/6/2005 והיתרה עד ליום 31/12/2005. בסעיף 4 להסכם נקבע כי בכפוף לביצוע האמור בהסכם, תוותר התובעת על קבלת תמלוגים נוספים מהפרויקט. ההסכם נחתם על ידי "ראובן עודד, מנכ"ל קרוליין קורפוריישן". בהסכם לא מתנוססת חתימת ג'ט אייר, אלא בשולי ההסכם נרשם:

            "אני הח"מ, מר יגאל בן אור, מאשר בזאת את ההסכמה הנ"ל". מתחת לשורה זו, מתנוססת חתימת הנתבע.

 

6.         אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובעת את התשלום הראשון בלבד הנקוב הסכם בסך 5,000$ ונותרה חייבת לכאורה לתובעת סך של 20,000$. אי לכך, הגישה התובעת את התביעה שבפניי במסגרתה דורשת היא את אכיפת ההסכם ותשלום היתרה הנ"ל. בתביעה טוענת התובעת כי היא מילאה את חלקה בהסכם ואילו ג'ט אייר והנתבע הפרו אותו, במחדלם לשלם את הסכום הנ"ל, ולפיכך הוגשה התביעה הן כנגד ג'ט אייר והם כנגד הנתבע. יצוין כי בכתב התביעה נטען שהנתבע ערב כלפי התובעת לחובות ג'ט אייר (סעיף 2 לכתב התביעה), וכי במסגרת ההסכם הכירו הנתבעים בחובם כלפי התובעת.

 

7.         הנתבעים הגישו כתב הגנה והעלו למעשה שתי טענות בלבד: לטענתם, אין יריבות אישית בין התובעת לנתבע, היות וחתימתו על גבי ההסכם נעשתה מכוח היותו אורגן של ג'ט אייר ואין החתימה מלמדת על חוב אישי כלשהו; הנתבע הכחיש כי היה ערב לחובות ג'ט אייר, והעלה תמיהה כיצד ניתן לערוב לחוב, אם החייב העיקרי (במקרה זה ג'ט אייר) כלל אינה חתומה לכאורה על ההסכם. טענה נוספת בפי הנתבעים התייחסה לשאלת הזכאות ל – 20,000$ הנוספים – לטענתם, התובעת לא מילאה את חלקה בהסכם, לא סייעה לנתבעת במסגרת הליכים המשפטיים בארה"ב ולפיכך לא קמה זכאותה לתשלום היתרה.

 

ההליכים בתיק זה

 

8.         בתיק זה הוגשו תצהירי עדות ראשית, עודד מטעם התובעת והנתבע מטעם ג'ט אייר. ביום 28/9/08 הודיע ב"כ הנתבע כי ג'ט אייר נכנסה להליך של כינוס נכסים, ובית המשפט המחוזי מינה את עו"ד טישמן ככונס נכסים. לפיכך, בקש ב"כ הנתבע כי יעוכבו ההליכים כנגד ג'ט אייר. ביום 16/11/2008 נדחתה הבקשה, והוריתי כי ההליכים ימשכו כסדרם.

 

9.         ביום 23/11/2008 התייצבו המצהירים להחקר על תצהיריהם. בסיום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, ומשאלה הוגשו יש ליתן פסק דין המתייחס בעיקר לשתי השאלות שבמחלוקת: שאלת היריבות בין התובעת לנתבע באופן אישי ושאלת הזכאות ליתרת התמורה על פי ההסכם, קרי, האם התמלא התנאי הנקוב בהסכם לתשלום הסך של 20,000$.

            אתייחס תחילה דווקא לשאלה האחרונה.

 

האם התמלא התנאי לתשלום הסך של 20,000$?

 

10.       בסוגיה שבכותרת אין צורך להכביר מילים: בעוד שהתובעת צירפה את ראיותיה לתצהיר עודד, מהם ניתן ללמוד שהתובעת מילאה את חלקה בהסכם וסייעה בהליך המשפטי (ראה למשל נספח ד'1; ד' 10; ד' 14 לת/1); בעוד שעודד פירט בתצהירו את הפעולות שננקטו על ידו (סעיפים 18-19, 24 לת/1), אזי הנתבעים הסתפקו בטענה כללית, סתמית ומעורפלת, שלא נתמכה בכל מסמך, לפיה כביכול התובעת לא מילאה את חלקה בהסכם. צודק עודד באמור בסעיף 25 לתצהירו, שאם הייתה כושלת התובעת במילוי התחייבותה, מן הסתם הייתה הנתבעת מתריעה על כך ודורשת שיתוף פעולה  - ואילו אין בנמצא כאמור ולו דרישה או מחאה כלשהי.

 

11.       לא זו אף זו, ב"כ הנתבע חקרה ממושכות את עודד, אולם חקירתה התמקדה בשאלת היריבות בלבד, ולא נשאלה ולו שאלה אחת בנוגע למוצהר על ידי עודד בסעיפים 18-19, 24 לתצהירו. השופט י' קדמי בספור על הראיות- הפן האזרחי (תשמ"ט), עמ' 352, קובע כדלקמן:

            "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו הייתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על ידו. התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה, באשר על פניה, מתחייבת ממנה הסקת המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית-היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב" (הדגשות שלי).

            לפיכך קובעת אני כי התמלא התנאי לתשלום הסך הנוסף של 20,000$, כך שכל שנותר על הפרק הוא שאלת היריבות הישירה עם הנתבע.

 

האם יש מקום לחייב אישית את הנתבע בתשלום הסך של 20,000$?

 

12.       בשאלה שבכותרת, סוברת אני כי הדין עם הנתבע ודין התביעה האישית כנגדו להדחות. אנמק קביעתי זו.

            ראשית, יש לבחון ולברור היטב את טענות התובעת המופנות כנגד הנתבע באופן אישי: לא דין טענת ערבות כדין טענת חיוב אישי ישיר, לא דין טענות אלו כדין טענת חריגת אורגן מהרשאה וחיובו האישי מתוקף אותה חריגה. כל טענה וההלכה המחייבת, כל טענה ודרגת ההוכחה הדרושה לצורך הוכחתה.

 

13.       אם נעיין בכתב התביעה, שהוא זה המגבש כאמור את גדר המחלוקת, נטען כי הנתבע היה ערב לחיובי הנתבעת (סעיף 2 לכתב התביעה). עוד נאמר, אם כי במרומז, כי החוב כלפי התובעת היה של הנתבעים, דהיינו, לכאורה, הועלתה טענה שהנתבע חייב בחוב כחייב עיקרי ולא כערב. אציין כי על פניו יש בעייתיות בהעלאת טענה כלפי אדם ולפיה הוא חב בתשלום החוב הן כחייב עיקרי והן כערב, הלוא מהות הערבות מוגדרת בסעיף 1 (א) לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967: "ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים את חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי". לפיכך, ומאחר ואין להעלות טענות סותרות, היה על התובעת לחדד ולהבהיר אם היא תובעת את הנתבע כחייב עיקרי; כערב; או שמא בשל העובדה שחרג מהרשאה והתחייב בשם הנתבעת, כשהחתימה אינה נושאת חותמת של הנתבעת. זאת לא נעשה כאמור, ואי בהירות גרסת התובעת מקהה מטיעוניה.

 

14.       גם אם אבחן לגופו של עניין את האפשרויות העומדות על הפרק, לא שוכנעתי כי איזו מהן התקיימה במקרה הנדון – איני סבורה שהחוב הוא חוב אישי של הנתבע. עודד בתצהירו מודה כי ההסכמה הראשונית, לתשלום העמלות, גובשה בין התובעת לבין הנתבעת (סעיף 4 לת/1). עודד הודה כי החשבוניות בגין העמלות נשלחו לג'ט אייר (עמ' 7 שו' 4-5), ומרבית התשלומים נעשו על ידי ג'ט אייר. יתרה מזו הודה עודד : "כל השיקים הופקדו וכל החשבונות היו על שם הנתבעת 1" (עמ' 7 שו' 7). למרות הטענה כי היו מספר תשלומים שנעשו אישית על ידי הנתבע, לא הובאה לכך כל ראיה.  דהיינו, עד לחתימת ההסכם, החייבת היחידה הייתה ג'ט אייר.

 

15.       האם בהסכם הושגה הסכמה שונה? לדידי, יש להשיב על כך בשלילה. לשון סעיף 1 להסכם הינה מפורשת: החוב הוא של ג'ט אייר. שמו של הנתבע לא נזכר כלל וכלל בגוף המסמך אשר נוסח על ידי בא כוחה של התובעת ( עמ' 12 שו' 17). על פי ההלכה המחייבת כיום, אין לקרוא להסכם תנאים שלא נזכרו בו במפורש, ראה לעניין זה ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ (2008), [פורסם במאגרים] וע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון- סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ (2008), [פורסם במאגרים].

 

16.       דברים אלו מקבלים משנה תוקף גם משום שההסכם נוסח כאמור על ידי ב"כ התובעת, וגם לאור הצהרתו המפורשת של עודד בעת חקירתו כי : "מעולם לא הייתי מקבל את ההסכם ומסכים לתת את שירותיי לנתבעים אלא אם כן הוא (הנתבע) היה מחויב אישית" (עמ' 10 שו' 6-8, ראה גם דבריו המפורשים בעמ' 9 שו' 17-26). אם זו הייתה מטרת ההסכם, מדוע הדברים לא נאמרו ב"רחל בתך הקטנה", ההיפך הוא הנכון, נאמר שהחייבת היא ג'ט אייר?

 

17.       בנוסף, בהסכם לא כלולה מילה וחצי מילה בנושא הערבות: עודד הודה כי יודע הוא להבחין בין חתימה על מסמך בשם חברה ועל חתימה כערב אישית (עמ' 6 שו' 5-6, שו' 12); כפי שצוין לעיל, על מנת שתהיה ערבות, יש צורך בקיומו של חייב עיקרי, ובמקרה הנדון עודד הודה שההסכם אינו חתום על ידי ג'ט אייר. בעת שהבין עודד בחקירתו כי ההסכם שצורף "אינו מדבר בעד עצמו", וזאת בלשון המעטה, שינה במעט את גרסתו וטען כי ההסכמה לערבות האישית/ ההתחייבות האישית לתשלום ניתנה למעשה בעל-פה בשיחות קודמות (עמ' 12 שו' 24; עמ' 10 שו' 13).

 

18.       אם כך הדבר, והמסמך אינו משקף את אותן הסכמות נטענות, שהרי לא נאמר בו דבר לא לעניין החיוב האישי ולא לעניין הערבות, היה על התובעת להוכיח את הסכמת הנתבע לנטען. בעניין זה, נמנע ב"כ התובעת לחקור את הנתבע, ולא הופנתה אליו ולו שאלה אחת בעניין זה, וראה הערתי בסעיף 11 לעיל. עוד יש מקום להפנות להלכות המחייבות בעניין הוכחת ערבות: " אלא שחוזה ערבות אינו חוזה רגיל לחלוטין, מאחר שיש בו את הפוטנציאל ליצור חיובים משפטיים וכלכליים חמורים ביותר כלפי הערב. כמו במקרה שבפנינו, יש בו כדי לייחס חובות למי שלא נטלם מלכתחילה. משכך יש לומר, כי על אף שעל יצירתה של ערבות חל חוק החוזים על כל התנאים המפורטים בו, יש לנהוג בכובד ראש בעת בחינת התנאים להתקיימות אותו חוזה" , ראה בע"א (ת"א) 1011/01 ניצולת הקרטל בע"מ נ' דניר דננברג בע"מ (הוצאת נבו), וראה גם "יחסי ערבות אינם נוצרים מהרהורי הלב של הנושה" ע"א 714/87 נתן שר נ' קלמן (מרק) כהן, פד"י מ"ג (3), 159, 162.

 

19.       בהעדרן של מילים מפורשות בהסכם להוכחת החיוב האישי של הנתבע, נתלית התובעת בחתימת הנתבע בשולי ההסכם וכן בעובדה שהמסמך הופנה אל כתובתו האישית של הנתבע, ברח' חבקוק 7, רמת גן. לעניין הכתובת, לא מצאתי בכך כל ממש: מעיון בכל התכתובת אשר הופנתה אל הנתבעת בטרם חתימת ההסכם, כולל חשבוניות, עולה שאלה הופנו לכתובתו של הנתבע, ראה  נספחים א'1- א' 7, וכן נספח ב' לת/1. דווקא עולה כי רק לאחר חתימת ההסכם, החלה התובעת לבצע הפרדה בכתובות, ראה נספח ה'1 וה'2 לת/1. לכן, העובדה שההסכם נשלח לכתובתו הפרטית של הנתבע אינה מלמדת דבר.

 

20.       גם חתימתו על המסמך אינה מצמיחה חובת תשלום עצמאית: אם נעיין היטב, כל שנאמר על ידי הנתבע הינו שהוא מאשר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, קרי: שג'ט אייר היא זו שחייבת סך של 25,000$ לתובעת. גם אם הצהרה זו ניתנה בשמו האישי של הנתבע, ולא בכובעו כמנהל הנתבעת, לא ברור כיצד אישור זה מצמיח חוב אישי (וזאת בנוסף לתהיות שכבר הועלו מוקדם יותר בשאלה מדוע אותה התחייבות לא נוסחה בבהירות ובנחרצות, מקום שנוסחה היא על ידי בא כוחה של התובעת, המעוניינת באותה ערבות אישית). איני סוברת שיש לייחס לחתימה זו יותר מאשר האמור בה, גם אם מדובר כאמור בחתימה אישית.

 

21.       בכל מקרה, והיות והתובעת טוענת כי לא היה צורך בחתימת הנתבעת על ההסכם, אזי אין מקום לסקור ולהזכיר את ההלכות בדבר חיוב אורגן באופן אישי, מקום שחתם בשם חברה ולא על פי הנהלים המחייבים אותה. בנוסף, לא מצאתי ממש בנימוקי התובעת בקשר להתחמקותו כביכול של הנתבע ממתן מענה לדרישות, וכי מדובר בגרסה כבושה: הנתבע נחקר בעניין זה והשיב (עמ' 14 שו' 12-14), ותשובותיו הניחו את דעתי.

 

 

 

סוף דבר

 

22.       מכל הנימוקים הללו, סבורה אני כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1, ג'ט אייר, להתקבל; דין התביעה כנגד הנתבע להידחות. ג'ט אייר תשלם לתובעת את סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשתה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, תשלם ג'ט אייר לתובעת הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. התשלום יעשה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

            התביעה  כנגד הנתבע נדחית. בנסיבות העניין, בחרתי שלא לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע.

 

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום, כ"ה בשבט, תשס"ט (19 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                                   

חנה פלינר, שופטת

 

 

 


 

 

 

 

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/087379F977CFC6B5422575620055C49F/$FILE/A3C718B92C652B1842257560004A21CA.html
תאריך: 
19/02/09
Case ID: 
65657_6
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : חנה פלינר
חנה פלינר
עורכי דין : אלדר אדטו יהודה לנדא
אלדר אדטו
יהודה לנדא
Powered by Drupal, an open source content management system