מ"י נ. סלאמה דוח-א י-ם ת-06144178560


 

   

בתי המשפט

ת  009478/07

בית משפט לתעבורה ירושלים

19/03/200919.3.09

תאריך:

כב' השופט י. ריבלין

בפני:

 

 


 

מדינת ישראל

לשכת תביעות את"ן י-ם

בעניין:

המאשימה

 

 

 


 

נ  ג  ד

 


 

סלאמה שאדן

 

הנאשמת

עו"ד בדראן סלאמה

באמצעות ב"כ

 

פסק דין

 

הנאשמת זכאית בדינה.

 

הנאשמת הואשמה באי ציות לתמרור ב-1  בכך שנכנסה לרחוב הסגור בפני כל רכב. בניגוד לתקנה  22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

 

האישום

ביום 27.9.05 בסמוך לשעה 21.39 נסעה הנאשמת ברכב פרטי מ.ר. 28-622-82 מרחוב הלני המלכה  לכיוון רחוב יפו בירושלים . הנאשמת לא צייתה לתמרור ב-1 שהוצב בימין הדרך ונכנסה לרחוב הסגור בפני כלי רכב.

הנאשמת קבלה דו"ח מסוג ברירת משפט ובחרה להישפט.

 

מהלך דיון

ביום 4.6.07 ניתן פסק דין בהעדר הנאשמת, ולאחר שזו שלמה הוצאות בגין אי התייצבותה ונוכח טענות ההגנה שהיו לה, בוטל פסק הדין, ולאחר דחיות רבות שנבעו מבקשות הצדדים בוצעה לראשונה הקראה ביום 30.11.08.

ביום 15.2.09 לבקשת בית המשפט המציאה עירית ירושלים תע"צ ומפות לעניין ההחלטה להציב במקום תמרור ב-1, התנהל דיון נוסף ונקבע למתן סיכומים בכתב על-ידי הצדדים ומתן פסק דין.

 

התשובה לאישום

1.                   ביום הדיון 30.11.08, הודתה הנאשמת כי אכן נכנסה לרחוב הסגור בפני כלי רכב אך טענה כי התמרור הוצב שלא כדין. לטענתה, התמרור הוצב על עמוד תאורה בצבע ירוק לימין הדרך בלבד כשבצידו השני של אותו קטע יש שני תמרורים.

2.                   לאחרונה הוצבו שני תמרורים על עמודים נפרדים משני צידי הדרך כנדרש על-פי חוק.

3.                   היות ובתכנית התנועה של המקום מסומנים שני תמרורי ב-1 משני צידי הדרך, התקנת התמרור היתה שלא על-פי התכנית ועל כן התמרור הינו בלתי חוקי ולנאשמת קמה ההגנה שבסעיף 22(א).

4.                   עוד נטען כי לא ניתן היה להבחין בתמרור היות והוא היה מוסתר בין ענפי עץ.

 

 

טענות המאשימה

1.                   המאשימה לא חלקה על העובדה שבמועד ביצוע העבירה מכיוון נסיעתה של הנאשמת היה תמרור ב-1 רק לימין הדרך. עם זאת היא טענה כי התמרור הינו חוקי היות ותקנות התעבורה והנחיות המפקח הארצי על התעבורה מאפשרות הצבת התמרור גם לימין הדרך בלבד ולא רק משני צידי הדרך.

2.                   התמרור היה גלוי לחלוטין וניתן היה להבחין בו היטב. הנאשמת אף לא הציגה צילומים המפריכים טענה זו.

 

דיון

 

 

1.         תקנה 22(א) לתקנות התעבורה קובעת:

"עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין."

 

השאלה שבמחלוקת היא האם התמרור הוצב שלא כדין – והאם קמה לנאשמת ההגנה שתקנה 22(א) כאמור.

 

הנטל להוכיח כי התמרור הוצב שלא כדין רובץ לפתחה של הנאשמת. החזקה הקיימת היא כי התמרור מוצב כדין ועל הטוען אחרת להוכיח זאת (ראה ע"פ (ירושלים) 9539/05 מדינת ישראל נ' גחובסקי אריה. תק-מח 2005(3)4915. פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט ע.חבש.)

2.         טענתה של הנאשמת כי התמרור היה מוסתר לא נתמכה בראיה כלשהי: המקום לא צולם כלל וטענה זו נותרה טענה בעלמא ויש לדחותה.

 

כיוון שלא הוכח כי התמרור היה מוסתר, העובדה היחידה המוסכמת על-ידי הצדדים היא כי הרשות המקומית קבעה כי התמרור ב-1 יותקן משני צידי הכביש ובפועל הוא הותקן בצד הימני בלבד.

 

אין גם חולק כי באופן עקרוני הצבת התמרור ב-1 מצידו הימני היא מותרת מבחינת החוק.

 

ואולם טענתו של ב"כ הנאשמת הינה כי עצם העובדה שקבעה הרשות המקומית כי התמרור יוצב משני צידיה של הדרך ובסופו של דבר הוצב התמרור רק מצידה הימני יש בכך כדי לקבוע כי התמרור הוצב באופן בלתי חוקי.לעומתו זאת המאשימה טענה כי היות ועל-פי חוק והנחיות המפקח מותר להציב את התמרור ב-1 גם בתנאים בו הוצב – תמרור אחד לימין הדרך – הרי די בכך כדי לקבוע כי התמרור הוצב כדין.

 

3.         תקנה 1 לתקנות התעבורה, בסעיף הגדרות:

"תמרור" – כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על-פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות התימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר עוברי דרך."

 

סמכותה של הרשות המקומית בקביעת תמרורים נובעת מרשות התימרור המרכזית. תקנה 17(א) לתקנות התעבורה קובעת:

"רשות תימרור מרכזית רשאית להורות לרשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו."

 

תקנה 18(א) לתקנות התעבורה מסמיכה רשות מקומית להתקין תמרורים ללא הוראה מפורשת מרשות התמרור המרכזית, אך היא מחריגה כמעט את כל תמרורי ההוריה, ביניהם תמרור ב-1. לעניין תמרור הוריה ב-1 התקנה הרלוונטית הינה 18(ב) הקובעת:

"בתחום שנקבע לה בידי רשות התימרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה...לקבוע הסדרי תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו- ד-22."

 

דהיינו כדי שרשות מקומית תוכל להתקין תמרור ב-1 עליה לקבל הסמכה בכתב מאת רשות התמרור המרכזית, המאצילה עליה מסמכותה.

 

4.         החוק אמנם מאפשר הצבת התמרור במספר אופנים, ביניהם כשר גם האופן בו הוצב התמרור בפועל, אך ההחלטה באיזו דרך יש להציב התמרור במקומות שונים תלויה בהחלטת הרשות המרכזית או המקומית לתמרורים. הצבת תמרור אינו הליך אוטומאטי ללא הפעלת שיקול דעת. גם החלטה כמה תמרורים יוצבו והיכן ניתנת לאחר הפעלת שיקול דעת, אין המדובר בהחלטה שרירותית.

 

על-פי הרשום בתקנה 18(ב) לתקנות התעבורה,  החלה כאמור בענייננו, על הרשות המקומית להתייעץ עם קצין משטרה כדי לקבוע את אופן הצבת התמרורים ומיקומם. מכאן שאופן הצבת התמרור הינו עניין הנשקל היטב כדי שהתמרור ימלא את ייעודו, יובחן היטב על-ידי עוברי האורח, זמן מספיק כדי לאפשר פעולה בהתאם לתמרור תוך לקיחה בחשבון של זמן התגובה [ראה בעניין זה בפס"ד תת(נתניה) 6229/04 מדינת ישראל נ' מיטל עינת (לא פורסם) מיום 4.5.05, המביא מתוך " תקנות והנחיות להצבת תמרורים (1977)"] .

 

לא מן הנמנע שההחלטה להציב שני תמרורים נבעה מתנאי הדרך ברחוב הספציפי ומחשש שתמרור אחד לא יבלוט מספיק ולא ייראה היטב לעוברי האורח. העובדה שההחלטה לא בוצעה כנדרש עד לאחרונה, מעלה חשש שמא אי הצבת התמרור בהתאם לתכנית המהנדס של עיריית ירושלים פגעה באופן מהותי באופן שבו ניתן היה להבחין בתמרור.

 

יצויין כי בגוף הדו"ח רשם השוטר "במקום מוצבים שני תמרורי ב-1 משני צידי הכביש, התמרורים נראים בבירור", אלא שהשוטר עמד כשפניו מכיוון יפו לרחוב הלני המלכה, ואין חולק כי ממקום הגיע הנאשמת היה תמרור אחד בלבד, בנסיבות אלה בהן אף השוטר שהיה במקום טעה ורשם את התמרורים בכיוון הנגדי לכיוון הנאשמת, אף הוא לא בחן את מצב התמרור שהיה במקום כדבעי.

 

5.         אין ספק כי "דין" הוא אף הוראתה של רשות מקומית – כגון חוקי עזר עירוניים, החלטות של ועדה מקומית או מחוזית לתכנון ולבניה היוצאת מטעמה של רשות או עיריה אף היא בבחינת דין.  החלטה של רשות תימרור מקומית אינה נופלת מהחלטות עירוניות אחרות מבחינת תוקפה החוקי.

אין לנתק את עצם ההחלטה על הצבת התמרור לבין אופן הצבתו ומיקומו – אלה שלובים באלה – מדובר במכלול אחד שרק עמידה בכל חלקי ההחלטה יהיה בגדר הצבת התמרור כדין.

האם היינו מעלים בדעתנו כי בניה החורגת מתכנית שאושרה על-ידי ועדת תכנון מקומית או מחוזית לו במעט היתה נחשבת לבניה כדין, רק בשל העובדה שהמבנה עצמו סומן על המפה?

בדומה גם החלטה עירונית בדבר הצבת התימרור ואופן הצבתו אף היא דין, וחריגה מהתכנית הקובעת את מיקום ואופן הצבת התמרור הינה בניגוד לדין.

 

רשות התימרור המקומית יונקת את סמכותה מרשות התימרור המרכזית לפי האמור בתקנה 17 לתקנות התעבורה. ומכאן כי קביעת אופן הצבתו הינה חלק מה"דין" לגביו לפי סעיף 1 שבו נקבע כי קביעת התמרור ואופן הצבתו הינה מכח הסמכה של רשות התמרור המרכזית – ומכאן גם למי שהוסמך לכך – הרשות המקומית.

 

6.         בית המשפט העליון קבע ברע"פ 4142/05 יהודה טרבגודה נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 17.5.05  כי לצורך ההגנה הקבועה בתקנה 22(א) לתקנות התעבורה יש לבחון את אופן הצבת התמרור בהתאם להחלטת הרשות המקומית ולשם כך די אם:

 

" הוכח בפני בית המשפט קמא שתכנית התנועה של נתיבי איילון תואמת את הסימון הקיים בשטח, כי מדובר בסימון אשר חייב להיות בכל צומת לשם וויסות נכון של התנועה, וכי סימונים אלו מתבצעים על-ידי איש האחזקה של נתיבי איילון האחראי לצביעה לפי התכנית .... לשון אחר, מדובר בתמרור שהוצב על-ידי רשות התמרור. בנסיבות אלו, קמה חזקת התקינות ..."

 

ומכלל הן אתה שומע לאו – אם אין התאמה בין הסימון בשטח לבין תכנית הנועה הרי שחזקת התקינות נסתרת ויש לקבוע כי התמרור הוצב שלא כדין.

 

במקרה דנן לא היתה התאמה בין התכנית להצבת התמרור בשטח בנסיבות אלה, אין לי אלא לקבוע כי התמרור לא היה מוצב כדין עובר למועד בו נטען כי הנאשמת בצעה את העבירה לכאורה, ועל-כן קמה לה ההגנה שבתקנה 22(א) ויש לזכותה.

על כן אני מזכה את הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה.

 

נמסר העתק לב"כ המאשימה עו"ד טלי אריכא.

 

המזכירות תמציא העתק פסק דין לב"כ הנאשם.

 

ניתן היום כ"ג באדר, תשס"ט (19 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

 

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

 

י. ריבלין, שופט

סגן נשיא

 

009478/07ת  030 שרית טוביס

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/3A76167AADD345464225757E0056248B/$FILE/5F048A7FC5047E684225757D005754EC.html
תאריך: 
19/03/09
Case ID: 
9478_7
Case type: 
ת
סיווגים
שופטים : סגן נשיא
סגן נשיא
עורכי דין : בדראן סלאמה
בדראן סלאמה
Powered by Drupal, an open source content management system