בנק למסחר נ' הבית ברח' לוינסקי


 

   

בתי המשפט

ברע001278/08

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו

23/03/2009

תאריך:

כבוד השופטת יהודית שטופמן

בפני:

 





 

1. בנק למסחר בע"מ (בפירוק)

2. עו"ד מ. קופרשמידט  - כונס נכסים

בעניין:

המערערים

ב. טולידאנו

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

נ  ג  ד

 


 

1. הבית ברח' לוינסקי 13 ת"א בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד       א. חן

2. עירית תל-אביב יפו

ע"י ב"כ עו"ד      א. נימצוביץ

3. בנדפילד פרופרטיס לימיטד בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד       ד. מרום

 

המשיבים

 

 

 


פסק דין

 

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) (כב' הרשם יובל גזית) בתיק הוצל"פ 0192897002 מיום 26.2.08, לפיה נקבע כי תאריך קבלת החזקה בנכס ע"י כונס הנכסים הינו 16.9.01.

 

            ביום 29.10.08 החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

 

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

ביום 22.3.01 מונה עו"ד מ. קופרשמידט ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים") לנכס הידוע כגוש 6946 חלקה 79 ברח' לוינסקי 113, תל – אביב (להלן:"הנכס").

ביום 29.3.01 הוצא צו לפינוי הנכס שנקבע ליום 23.9.01.

ביום 16.9.01 התקיימה פגישה בין מנהל החייבת, המשיבה 1 (להלן: "החייבת"), לכונס הנכסים, שתוכנה תועד במזכר בכתב ידו של כונס הנכסים שגם נחתם על ידי שניהם, ובו נרשם כדלקמן:

"הבניין ריק למעט:

קומה ב' מול המעלית יושב שוכר...

החוזה הסתיים והוא מודע למצב ויפנה תוך 30 יום.

מוסר החזקה בנכס +המפתחות

מבקש לא להחליף מפתחות הבניין מאחר ומנסה למכור את הבניין ומתפרסמות מודעות בעיתון. ומתחייב שלא לאכלס את הבניין. יש לו מפתחות נוספים לאלה שנמסרו לי. אמרתי כי איני יכול להסכים לכך." (להלן: "המזכר")

 

ביום 22.6.04 מינה כונס הנכסים צוות מורשה מטעם הנהלת בתי המשפט שביצע ביום 5.7.04 "פריצת 2 דלתות רגילות ודלת 1 פלדלת והחלפת מנעולים, פינוי פולש והוצאת חפציו בקומת קרקע" (חשבונית ביצוע פינוי- נספח ג' לתצהיר כונס).

כונס הנכסים לא מילא אחר חובת ההודעה לפי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות ולא הודיע לעייריה על מועד תפיסת החזקה. כונס הנכסים לא הגיש דו"ח פעילות לראש ההוצל"פ ובו דיווח על תאריך תפיסת החזקה.

            ביום 1.2.07 מסר הכונס את החזקה בנכס לידי המשיבה 3 ששילמה תמורתו.

           

המשיבה 3 הגישה בקשה לזרז את הליכי רישום זכויותיה בנכס, לאחר שאחד המכשולים לרישומם הוא אישור עיריית ת"א ללשכת רישום המקרקעין. עיריית ת"א, המשיבה 2 (להלן: "עיריית ת"א"), הגישה בקשה נפרדת לחיוב קופת כונס הנכסים בתשלום החוב הנובע מהתקופה שבה תפס כונס הנכסים חזקה בנכס.

 

בדיון שהתקיים ביום 17.2.08 בפני ראש ההוצל"פ, התגלעה מחלוקת בנוגע למועד תפיסת החזקה ע"י כונס הנכסים. עיריית ת"א טענה כי המועד הוא מיום מינויו של הכונס, מנהל החייבת טען כי החזקה נמסרה ביום 16.9.01 ואילו הכונס טען כי החזקה נמסרה רק ביום 5.7.04. בתום הדיון התבקשו הצדדים להמציא תצהיר ומסמכים התומכים בטענתם באשר למועד מסירת החזקה בנכס לידי כונס הנכסים. ועוד נקבע "לאחר קבלת המסמכים, ייקבע ע"י ראש ההוצל"פ מועד תפיסת החזקה בנכס." (עמ' 3 להחלטה מיום 17.2.08).

 

            ביום 26.2.08 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ לפיה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"לאחר שעניינתי בטיעוני הצדדים אני מקבל את עמדת מנהל החייבת לפיה החזקה נמסרה ביום 16.9.01.

ראשית, מנהל החייבת צירף לתצהירו תכתובת המלמדת על מסירת החזקה.

שנית, כונס הנכסים אינו מתכחש לכך שקיבל מפתחות לנכס או כאמור בתצהירו:

"7. יצויין כי קודם לכן, ועל אף שבהזדמנות קודמת מסר לי מר יצחק שולדר סט מפתחות שהיה אמור להיות של הנכס, לא נתפסה החזקה בנכס שעמד ריק".

כונס הנכסים לא ציין את תאריך מסירת המפתחות.

סעיף זה בתצהירו של כונס הנכסים מתיישב עם תצהירו של מר שולדר ואין נפקא מינה אם המפתחות היו מתאימים, אם לאו.

החזקה נמסרה ביום 16.9.01.

ככל הנראה משיקולים של כונס הנכסים ו/או של הזוכה בחר כונס הנכסים לא לעשות דבר חרף קבלת החזקה.

ויודגש, לבקשת כונס הנכסים ניתן צו לפינוי הנכס ליום 23.9.01.

אשר על כן, תאריך קבלת החזקה בנכס ע"י כונס הנכסים הינו – 16.9.01.

כונס הנכסים ישלם לעיריית ת"א החובות הנובעים מן הנכס בגין תקופת החזקתו בנכס לאלתר."

           

החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני.

 

ג.          כונס הנכסים טוען כי בנסיבות בהן מדובר במחלוקת בסכום כה גבוה ומשהאינטרסים של המשיבים חופפים ונוגדים את עמדת הכונס, טעה ראש ההוצל"פ כשלאחר הגשת התצהירים, נתן את החלטתו, וזאת ללא קיום דיון. אי קיום דיון מהווה פגיעה בזכות הדיונית והראייתית של הכונס, הרשאי לטענת  המערערים, לחקור ולסתור את טענות המשיבים בתצהיריהם.

כונס הנכסים טוען כי מדובר בפגם של ממש בהחלטה, המצדיק ביטולה. לטענת הכונס, יש לקיים דיון במחלוקת העובדתית הנוגעת לסוגיית מועד תפיסת החזקה ע"י הכונס, לרבות חיוב המשיבה 2 בתמיכת טענותיה בתצהיר וחקירת המצהירים.

 

ד.         החייבת טוענת כי טענת כונס הנכסים לפיו נמנעה ממנו האפשרות לחקור את מנהל החייבת, היא טענה בעלמא והערעור אינו כולל ולו טענה עניינית אחת.

            החייבת טוענת עוד כי תקנה 26 לתקנות ההוצל"פ מתירה לראש ההוצ"פ לקיים דיון אך אין זכות מוקנית לכך, והכונס לא הראה כל טעם לפיו היה על ראש ההוצל"פ לחרוג מהכלל ולקיים דיון. לגופו של עניין, טוענת החייבת כי החלטת ראש ההוצל"פ באשר למסירת מועד החזקה, מפורטת ומנומקת ומתבססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת. החייבת טוענת כי הכונס לא פעל למכירת / השכרת הנכס משנת 2001 ואין להטיל עליה את תוצאות מחדליו של כונס הנכסים.

 

ה.         עיריית ת"א טוענת כי אין מקום לקבל את ערעורו של כונס הנכסים המבוסס על נימוק יחיד לפיו החלטת ראש ההוצל"פ ניתנה ללא קיום דיון ואפשרות לחקור את המצהירים. עיריית ת"א טוענת כי לראש ההוצל"פ שיקול דעת, האם ליתן החלטה על יסוד הבקשות והתגובות המונחות בפניו. מכאן שלמערערים אין זכות שבדין לקיום דיון ולא ניתן טעם המצדיק סטייה מן הכלל.

עיריית ת"א טוענת כי החלטת ראש ההוצל"פ מנומקת היטב וניתנה על יסוד בקשות, תצהירים ומסמכים עובדתיים שצורפו לבקשות, לרבות עובדות שאינן שנויות במחלוקת. זאת ועוד- החלטת ראש ההוצל"פ נתנה לאחר קיום דיון בו נקבע כי ההחלטה תינתן לאחר צירוף תצהירים ומסמכים משלימים, והכונס לא הביע התנגדותו לכך.

           

ו.          המשיבה 3 טוענת כי בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 17.2.08 הודיע ראש ההוצל"פ כי החלטתו תנתן לאחר הגשת התצהירים, וכונס הנכסים לא ביקש לקיים דיון או לחקור את המצהירים, לא במעמד דיון זה ואף לא לאחר הגשת התצהירים. בנוסף, טענה זו לא הועלתה כלל בפני ראש ההוצל"פ והערעור אינו נותן טעם מדוע, כביכול, נפל פגם כלשהו בהחלטה גופה. המשיבה 3 טוענת עוד כי כונס הנכסים לא הצביע על מקור חוקי לטענתו.

 

ז.          דין הערעור להדחות.

 

הכונס עותר לביטול החלטת ראש ההוצל"פ מן הטעם שלא קוים דיון נוסף ולא התאפשרה חקירת המצהירים, בטרם התקבלה ההחלטה על מועד תפיסת החזקה.

 

תקנה 26 לתקנות ההוצל"פ קובעת:

"26. שמיעת הצדדים -

ראש ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי החוק, או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם.

 

מכאן שההחלטה האם לזמן את הצדדים ולאפשר להם להשמיע טענותיהם נתונה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל, ולא היתה מוטלת על ראש ההוצל"פ חובה לזמנם בטרם מתן החלטתו.

 

בעניין זה נכתב ע"י כב' השופט דוד בר- אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (מהדורה שישית, עמ' 42, מאי 2008):

"ראש ההוצאה לפועל ייטיב לעשות אם יצמצם את שמיעת הטיעונים בעל פה אך ורק למקרים מיוחדים שבהם לא ניתן להגיע להחלטה נכונה בלא שיושמעו טיעונים אלה. בדרך כלל אין צורך לסרבל את הליכי הוצאה לפועל בשמיעת טיעונים בעל פה, ודי בכך שראש ההוצאה לפועל יחליט על פי הבקשה בכתב שהונחה בפניו והתגובה שהוגשה עליה או לפי הבקשה בלבד- הכל לפי העניין והנתונים המיוחדים לכל מקרה. הדיון בעל פה הוא בבחינת יוצא מן הכלל ואין זו פרקטיקה רצויה להפכו לעניין שבשגרה".

 

מהאמור לעיל ברי, כי בעצם העובדה שראש ההוצאה לפועל נתן החלטתו ללא קיום דיון נוסף ואפשרות לחקור את המצהירים, אין לראות משום פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

 

הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות המקרה דנן, בהן ניתנה לצדדים ההזדמנות להשמיע את טענותיהם בדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ, עוד בטרם הגשת המסמכים ומתן ההחלטה. ואפרט.

 

בענייננו, אין חולק, כי בדיון שהתקיים בפני ראש ההוצל"פ ביום 17.2.08 התעוררה מחלוקת בין הצדדים בנוגע למועד תפיסת החזקה ע"י כונס הנכסים. עיריית ת"א טענה, כאמור, כי לאור הזיקה של הנכס והטענה שהוא נטוש יש לחייב הכונס לשלם החובות החל מיום מיניו ככונס נכסים, מנהל החייבת טען כי החזקה נמסרה ביום 16.9.01, בעוד כונס הנכסים טען כי החזקה נמסרה רק ביום 5.7.04 בהסתמכו על חשבונית עסקה בגין ביצוע הפינוי.

 

            בתום הדיון ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ לפיה נקבע כך:

"כונס הנכסים ימציא בתוך 5 ימים תצהיר לגבי מועד תפיסת החזקה בנכס, לרבות כל המסמכים המעידים על תפיסת החזקה בנכס באותו מועד, כגון: קבלה על תשלום לקבלן הוצל"פ ו/או כל מסמך אחר המעיד על תפיסת הנכס בתאריך שבו נתפס לשיטת כונס הנכסים.

עו"ד דאום ימציא בתוך 5 ימים את כל המסמכים שברשותו המעידים על תפיסת החזקה בנכס.

כמו כן, עו"ד חן ימציא בתוך 5 ימים תצהיר של מנהל החייבת וכן מסמכים המצויים ברשותו באשר למועד תפיסת החזקה בנכס ע"י כונס הנכסים.

לאחר קבלת המסמכים, ייקבע ע"י ראש ההוצל"פ מועד תפיסת החזקה בנכס.

..." (הדגשות שלי י.ש.)

 

 

 

 

קרי, בתום הדיון הודיע ראש ההוצל"פ לצדדים באופן מפורש וברור כי ההחלטה על קביעת מועד תפיסת החזקה תינתן לאחר קבלת המסמכים האמורים.

 

מצאתי טעם בטענת המשיבים, לפיה אם רצה כונס הנכסים לבקש דיון נוסף או לחקור את המצהירים בטרם מתן ההחלטה האמורה, היה עליו לבקש זאת בתום דיון זה או לכל המאוחר מייד לאחר קבלת המסמכים והתצהירים.

 

ברם, כונס הנכסים בחר שלא לעשות כן, ורק לאחר שהתקבלה ההחלטה הדוחה את עמדתו לעניין מועד תפיסת החזקה, הגיש בקשת רשות ערעור בה טען כנגד קבלת ההחלטה ללא קיום דיון נוסף ו/ואו חקירת מצהירים, וזאת על אף שסעדים אלה כלל לא נתבקשו על ידו, בפני ראש ההוצל"פ.

 

יתרה מזאת, ולמעלה מן הצורך, אציין, כי על פני הדברים נראה, שהחלטתו של ראש ההוצל"פ מפורטת, מנומקת ומבוססת על המסמכים שהוצגו בפניו. לרבות,  המזכר מיום 19.6.01 שנכתב ונחתם ע"י הכונס עצמו ובו הוא מאשר קבלת החזקה בנכס. תוכנו של המזכר מתיישב גם עם תצהיר הכונס בו מאשר קבלת המפתחות שהיו אמורים להיות מפתחות הנכס, אך מסייג וטוען כי לא נתפסה החזקה בנכס הריק.

מסכימה אני עם קביעת ראש ההוצל"פ לפיה אין נפקא מינא אם המפתחות היו מתאימים אם לאו, ולגישתי, באותו מעמד עברה לידי הכונס בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס החזקה בנכס הריק.

גם העובדה שבשנת 2004 הזמין הכונס שירות הוצאה לפועל לשם פריצת דלתות ופינוי פולש, אין בה כדי להעיד כי החזקה לא היתה בידיו עד למועד זה, אולם הוא בחר מסיבותיו שלו, שלא לפעול למימוש הנכס.

הדברים מקבלים משנה תוקף, משהמחלוקת שבפני היתה נמנעת מלכתחילה, לו היה עומד הכונס בחובות המוטלים עליו ומודיע על מועד תפיסת החזקה הן לעירייה בהתאם לסעיפים 325-326 לפקודת העיריות והן לראש ההוצל"פ במסגרת דו"ח הפעילות.

 

 

 

ח.         סוף דבר – הערעור נדחה.

            אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

 

ט.         המזכירות תשלח העתק פסה"ד לצדדים.

 

ניתן היום, כ"ז באדר, תשס"ט (23 במרץ 2009), בהעדר הצדדים.

                                                                               

י' שטופמן, שופטת

 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/B24224BDF41B900A4225758200558946/$FILE/1A6951F45FB095254225757000242FDE.html
תאריך: 
23/03/09
Case ID: 
0_0
Case type: 
ברע
סיווגים
בתי משפט : בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
שופטים : י' שטופמן
י' שטופמן
עורכי דין : א. חן א. נימצוביץ ד. מרום מ. קופרשמידט - כונס נכסים
א. חן
א. נימצוביץ
ד. מרום
מ. קופרשמידט - כונס נכסים
Powered by Drupal, an open source content management system