חג`בי ניסים נ. שומרה חברה לביט


 

   

בתי המשפט

א  004344/05

א  005778/06

בית משפט השלום כפר-סבא

31/03/2009

 תאריך:

בפני  כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע

 

 

 

נסים חג'בי

בעניין:

התובע (בת"א 4344/05)

ע"י ב"כ עו"ד ד' אברהמוביץ

 


 

- נ ג ד -

 


 

שומרה חברה לביטוח בע"מ

 

הנתבעת (בת"א 4344/05)

והצד השלישי (בת"א 5778/06)

ע"י ב"כ עו"ד א' עמיקם

 

 

שלום אדיר

ובעניין:

התובע (בת"א 5778/06)

ע"י ב"כ עו"ד נ' יהל

 


 

- נ ג ד -

 


 

אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ

 

הנתבעת ושולחת הודעת צד ג'

(בת"א 5778/06)

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר א' ורשה

 

פסק דין

 

בפני שתי תביעות כספיות שאוחדו, שעניינן הוא נזקי שני כלי רכב שנפגעו על פי הטענה בתאונה אחת.

 

התובע נסים חג'בי (להלן: חג'בי) היה בעת הרלוונטית בעל רכב מסוג מזדה 323 מ"ר 7724927 (להלן: מזדה א'). מזדה א' היתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת הביטוח שומרה (להלן: שומרה).

 

התובע שלום אדיר (להלן: אדיר) היה בעת הרלוונטית בעל רכב מסוג מזדה 6 מ"ר 9463050 (להלן: מזדה ב'). מזדה ב' היתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת הביטוח אריה, שכיום נבלעה ע"י כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: אריה).

 

על פי הנטען בכתבי התביעה, ביום 14.7.05 ארעה בין כלי הרכב הנ"ל תאונה, כאשר חג'בי התקרב במזדה א' לרמזור אדום בצומת רינתיה בו עמדה מזדה ב' במצב עצירה, חג'בי לא בלם, עקב חוסר תשומת לב רגעי, והתנגש בעוצמה בחלקה האחורי של מזדה ב', וזו נהדפה קדימה לעבר רכב קאיה מ"ר 4616227 שבבעלות שלמה כהן (להלן: הקאיה), ופגעה בחלקה האחורי.

על פי הנטען בכתבי התביעה ובחוות דעת השמאים שצורפו אליהם, שתי המזדות הוכרזו אובדן גמור להלכה ונמכרו במצבן הניזוק לשיקום, ואילו הקאיה הוכרזה אובדן גמור ונמכרה לפירוק.

 

המחלוקת היא על עצם התרחשות התאונה, כאשר חברות הביטוח טוענות לביום ולגרימת תאונה במתכוון.

 

סקירת העדויות והראיות:

 

א. חג'בי

 

חג'בי העיד כי אין לו הכרות קודמת עם אדיר, וגם אחרי התאונה לא היה קשר ביניהם. לא ידוע לו על כך שאדיר טען אחרת. לדבריו, התגורר בעבר בנתניה ואח"כ במשך 20 שנה בפ"ת.

 

התאונה היתה ב-14.7.05 בבוקר. הוא היה לבד במזדה א'. נסע מבית שמש דרך בארות יצחק לכיוון ביתו בפ"ת. בצומת רינתיה היה במהירות 80-85 קמ"ש בנתיב הימני מתוך שניים, לא הבחין שהרמזור התחלף לאדום ושהמכוניות לפניו נעצרו לפני הרמזור, לא בלם כלל ופגע בעוצמה מאחור במזדה ב'. היו שתי מכוניות לפניו וטור מכוניות בנתיב השמאלי. לא הוזמנה משטרה. מעוצמת התאונה נפתחו כריות האוויר במזדה א'. הוא יצא ראשון מהרכב והלך לשאול לשלומו של הנהג ברכב שלפניו. הם החליפו פרטים. הוא ראה שכל החלק האחורי של מזדה ב' מעוך. הרכב הראשון בשרשרת היה טנדר קאיה לבן, שגם הוא נפגע ממזדה ב' שנהדפה קדימה. גם עם נהגו החליף פרטים בצד. חג'בי לא ציין בתצהירו את הקאיה כרכב השלישי המעורב בתאונה (הגם שציין בס' 12 כי היה רכב מעורב נוסף), ולדבריו לא קיבל מבעל הקאיה ו/או מבטחו תביעה או פניה עד היום.

 

מזדה א' נגררה למוסך הסדר של שומרה ע"י גרר שהזמין חג'בי באמצעות סוכן הביטוח אלי ברזני, והגרר הגיע למקום אחרי שעתיים. ממקום התאונה הודיע טלפונית על התאונה לבנו הגדול גד. במהלך ההמתנה לגרר ישב בתחנה והמתין, היה המום מהתאונה. התפנה מהמקום ע"י דודו בשם דן הלל שחיכה איתו עד שהגיע הגרר. במקום עברו שני מכרים מרינתיה שהציעו עזרה. כשנשאל מדוע לא הזמין אותם לעדות, השיב כי נתן לעו"ד שלו את פרטיהם. לדבריו, לא פנה לרופא כי לא רצה להעדר מהעבודה. נח בבית יום וחצי כי הרגיש חולשה.

 

שומרה שלחה למוסך את השמאי יורם אפרתי שערך חוות דעת לגבי הנזקים.

 

אדיר הזמין גרר ומזדה ב' נגררה מהמקום קודם, תוך 20 דקות. הקאיה התפנתה עצמאית מהמקום לאחר החלפת הפרטים.

 

בעת קניית מזדה א' כשנתיים-שלוש לפני התאונה (ממשפ' לוזון שהיו מעבידיו בעבודה שניה) בדק אותה במוסך חורשים. חג'בי נשאל, מדוע הבעלות הועברה על שמו רק חודש לפני התאונה – והשיב כי הרכב היה מעוקל למשפ' לוזון ללא ידיעתו ורק אחרי שפנה שוב ושוב הם הסירו את העיקול והוא העביר בעלות.

 

בהודעה שמסר לחוקר מטעם שומרה ב-1.9.05 לא רצה לפרט את מעשיו בבארות יצחק כי לדבריו החוקר ניסה להכניס מלים לפיו. חג'בי לא זכר פרטים שונים על התאונה כגון יום בשבוע, מהם החלקים הספציפיים שנפגעו במזדה ב' (שמשה אחורית, פנסים).

 

הוא סרב לקבל את ערך השרידים בסך 22,000 ¤ משומרה, שמכרה את מזדה א' במצבה הניזוק.

 

ב. אדיר

 

אדיר העיד כי הוא מפיק אירועים עצמאי, כך גם בתאונה. הוא תאר בתצהירו את התאונה באופן זהה לתאורו של חג'בי.

 

בחקירתו הנגדית מסר, כי את התובע הוא מכיר בפנים מפ"ת, הוא גר בשכונה שאדיר מסתובב שם הרבה. לא יודע את שמו, ולא זוכר כמה פעמים ראה אותו לפני התאונה. לא יודע אם חג'בי מכיר אותו. אדיר לא דיבר איתו מעולם, גם לא אחרי התאונה, למרות שראה אותו פעם אחת אחרי כן.

 

הוא רכש את מזדה ב' מאילן כהן במאי 2004, שנה ושלושה חודשים לפני התאונה. לא זוכר איך הגיע אליו. בדק את מזדה ב' לפני הקניה בפ"ת במכון מבדק. לא מחזיק את הדו"ח. לא זוכר בכמה רכש אותו ואם יש חוזה בכתב. הרכב היה נקי מכל תאונה.

 

לדבריו, יש לו בעיות זכרון. טוען ששיתף פעולה עם החוקר מהביטוח. הוקראו לו שאלות ותשובות מהחקירה ב-24.8.05 עם הרבה תשובות "לא זוכר" -  תשובתו היתה שאז אמנם לא זכר ואח"כ בדק וברר את הפרטים. נשאל ע"י החוקר אם רכש את הרכב במצב ניזוק וענה "לא זוכר" – על כך ענה, כי לא יודע מה החוקר רשם שם. לדבריו, אולי ענה כפי שענה בכוונה, כי התעצבן על החוקר שקבע איתו כמה פעמים וביטל.

 

באותו יום נסע מיהוד לכיוון פ"ת – לא רוצה לפרט מה עשה שם, "עניינים אישיים". היה לבד. היה רמזור אדום בצומת. נסע בנתיב הימני מתוך שניים. מכיר את הדרך. לא זוכר אם היו רכבים בנתיב השמאלי. לפניו בנתיב היה רכב אחד בעצירה. עמד מרחק מטר – חצי מטר מהקאיה הלבנה שלפניו. הרגיש לפתע מכה חזקה שהדפה את רכבו לרכב שלפניו. ישב כמה דקות ברכב ויצא החוצה, דחף את הרכב הצידה בעזרת אנשים. לא נחבל פיזית כי היה חגור. לא נפתחו כריות אויר ברכבו. דיבר עם הנהג של הרכב הפוגע. גם חודש אחרי האירוע לא זכר שום פרטים. הרכב שפגע בו היה מזדה כסופה. לחוקר אמר ש"לא זוכר, כסף או לבן". לא אמר לו שמכיר אותו בפנים מפ"ת, חשב שזה לא קשור. החליפו פרטים. גם עם נהג הקאיה החליף פרטים והלה נסע. יש לו את הדף. לא נפצע, הרגיש קצת כאבים בצוואר. לא פנה לטיפול רפואי. 

 

אדיר הזמין גרר פרטי (גרר המכרז אבי - הוצגה קבלה) לאחר שהבין כי המתנה לגרר של "שגריר" מטעם חברת הביטוח עלולה להמשך שעות. הוא נסע עם הגרר מהמקום למוסך שגיא בת"א, לאחר שחיכה בין חצי שעה לשעה. מזדה א' עוד היתה במקום התאונה וחיכתה לגרר. כשחיכו לגרר הרכבים היו אחד אחרי השני, חג'בי ישב בתחנה ונח קצת, הם לא דיברו ביניהם, אדיר היה עסוק בטלפונים שלו. זוכר שהגיעו אל חג'בי אנשים, לא יודע מי. משטרה לא הגיעה למקום. המוסך "שגיא" בת"א, אליו הוסעה מזדה ב', היה לפי הדרכת סוכן הביטוח מייקל, והלה אמר שזה מוסך הסדר שגם קונה שרידים ולשם שלח את השמאי. הוא שילם לגרר באופן פרטי. אמר לסוכן הביטוח שהוא מוכר את הרכב לבעל המוסך שמעון ברכה, ארבעה ימים אחרי התאונה. נשאל מדוע לא הזמין אותו לעדות – וענה: "שיבוא, למה לא". לא יודע למה לא הוזמן הסוכן שלו מייקל מסוכנות דורית חדד. אומר שבתחילה הסוכן אמר לו לתבוע את הביטוח של הרכב הפוגע ואלה גררו אותו שנה ודחו אותו ואח"כ החליט לתבוע את חברת הביטוח שלו, אריה. לא יודע מדוע התביעה הוגשה רק נגד מבטחתו אריה ולא נגד מבטחת הרכב הפוגע - שומרה. לא היתה כל פניה אליו מטעם בעל הקאיה.

 

לא ראה את חווה"ד השמאי מימון על זהות בין הנזקים ברכבו (מכסה מנוע, טמבון קדמי ואחורי – חלקים מתברגים) לרכב אחר.

 

ג. השמאי עמי מימון:

 

נתן חוו"ד בה השווה נזקים מצולמים במזדה ב' מיולי 2005 (חלק מחוו"ד השמאי רוטשטיין) לבין תצלומי רכב אחר (מזדה מ"ר 50-271-50, להלן: מזדה ג') בחוות דעת של השמאי אליאס אודות רכב מזדה ג' שצולמו ע"י השמאי אליאס ב-30.3.05 בהקשר לתאונה שארעה באותו חודש.

 

השמאי מצא זהות גמורה בסימני הנזק במכסה המנוע ובטמבון האחורי (חלקים שניתן להחליף בהברגה), באופן המלמד חד משמעית שמדובר בחלפים פגומים שהורכבו על מזדה ב' לצורך העצמת הנזק לפני ביקור השמאי של חב' הביטוח. כמו כן נמצא סימן נזק נוסף שקיים בטמבון האחורי של מזדה ב' ולא היה בתצלום של הטמבון האחורי במזדה ג' מהתאונה האחרת. כן קיימים בטמבון האחורי של מזדה ב' מספר חורי קידוח לצורך חיישנים אחוריים, שלא היו ברכב מזדה ג' במרץ 2005.

 

מכסה תא המטען של שני כלי הרכב אינו זהה, וגם הסורג הקדמי אינו זהה.

 

ד. השמאי דוד אוזר:

 

ב-18.7.05 בדק את הקאיה, השייכת לאידאל עיצוב ארונות בע"מ. הבדיקה נעשתה בבית דגן, ליד בית. חווה"ד מופנית לחב' אידאל. לפי חווה"ד היתה פגיעה בחלקו האחורי של הרכב, מכה חזקה. הרכב הוכרז על ידו אובדן מוחלט, לפירוק בלבד.

 

ה. החוקר עופר גונן:

 

חקר וגבה הודעות (אשר הוקלטו – לא הוגשו ההקלטות) של חג'בי, אדיר ונהג הקאיה שלמה כהן.

העיד כי נוהג להקריא לנחקרים את ההודעות – שאלות ותשובות – תוך כדי רישומן על ידו.

 

היה לחוקר חשד בתיק זה בגין ריבוי מקרים בפ"ת, עשרות רבות של תביעות בגין רכבי מזדה 6 שהוגשו בגין פגיעות חזית ואחור, ע"י השמאים דנינו חייק ואליאס. הנזקים לא תוקנו. בהמשך נפתחה חקירה נגד שמאים אלה והיום התיק בפרקליטות. יש חשד למעורבותם. מאז מעצרם של המעורבים (בסה"כ נעצרו 12 איש, מנה שמות חלק מהם) לא היו מקרים כאלה יותר.

 

לפי חקירת בעל המוסך שמעון ברכה (מוסך שגיא), הוא תיקן את מזדה ב' ומכר אותה לסוחר רכב שאת שמו לא הסכים למסור לו. מאז לא הצליח לאתר את הרכב. החוקר ראה את מזדה ב', כשהיא מתוקנת, נוסעת בכביש 5 בדצמבר 2005, צילם אותה מאחור (הציג צילומים בלפטופ) אך הרכב הגביר מהירות והסתלק. החוקר לא זיהה את הנהג. הוא זיהה את מזדה ב' לפי מספרה, כי זה היה אחד הרכבים שהיו במוקד החקירה שניהל בחשד לכנופיה בפ"ת שמבצעת מרמה בדרך של העברת חלקים מרכב לרכב לפני בדיקת השמאי.

 

לפי החשד שלו, הרכב הגיע למוסך שגיא אחרי שכבר הוחלפו בו החלפים הניזוקים מהתאונה האחרת. בד"כ הכנופיה היתה עושה זאת במוסך ברק פ"ת.

 

החוקר ביצע חקירה עבור  שומרה ואח"כ חקירה עבור אריה. הדו"ח שהגיש מתייחס לחקירה עבור שומרה בלבד.

 

החוקר התייחס בתצהירו (ס' 10) לתדפיס שיחות טלפון שבוצעו מהטלפון הנייד של חג'בי לאחר התאונה, וטען כי סדר השיחות (קודם חברת הגרירה ואח"כ הסוכן) אינו תואם את עדות חג'בי.

 

טענות הצדדים:

 

א. טענות חג'בי:

 

חג'בי טוען כי  שלושת הנהגים המעורבים תארו את מלוא נסיבות התאונה באופן זהה – התובעים בתצהיריהם ובחקירותיהם הנגדיות, ומר שלמה כהן בחקירתו ע"י החוקר גונן מטעם שומרה. גם חוות דעת השמאים אפרתי, רוטשטיין ואוזר, והתמונות שצורפו אליהן, תומכות בגרסתם. השמאי אפרתי הינו שמאי מטעם שומרה וממילא אין היא חולקת על חוות דעתו.

 

תמיכה ראייתית נוספת להתרחשות התאונה עולה מפלט שיחות טלפון של התובע ממועד התאונה, ממנו עולה כי התקשר לסוכן הביטוח שלו מר ברזני ולחברת הגרירה מאסטר שיר, העובדת בשירות מבוטחי שומרה. כמו כן, דיווח חג'בי מיידית על התאונה לשומרה, בטלפון ובכתב.

 

אין זה סביר כי אדם מבוגר ומיושב בדעתו, עובד עיריה, שאין לו עבר פלילי או מניע לביצוע מעשה כה נואש, יביים תאונה בעוצמה בה נפתחות כריות אויר ויש חשש לפגיעה גופנית קשה, רק כדי להרוס את רכבו ולזכות בתגמולי ביטוח. מדובר ברכב פופולרי שלחג'בי לא היה קושי למכור במחיר מחירון או קרוב אליו.

 

עד היום לא שילמה שומרה לחג'בי את תגמולי הביטוח, למרות שמכרה את מזדה א' במצבה הניזוק ושלשלה לכיסה את ערך השרידים. משהוכח כי ארעה תאונה בנסיבות המקימות חבות לפיצוי המבוטח, נטל ההוכחה כי מדובר בתאונה שנגרמה במתכוון מוטל על חברת הביטוח (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח נ' שלום גרשון הובלות בע"מ).

 

תצהירו של החוקר גונן לא אומת כנדרש בפני עו"ד, ולא צורפו אליו הקלטות השיחות עם הנחקרים, למרות שבוצעו כאלה, בניגוד לכלל הראיה הטובה ביותר. הודעתו של אדיר לא צורפה כלל, למרות שבתצהיר התייחס החוקר לדברים שאמר אדיר בחקירתו. חוקר אחר שהוזמן לעדות ע"י שומרה, עזיז אבו רג'ב, שחקר אף הוא את אדיר, לא התייצב כלל בבית המשפט. לפיכך יש להתעלם מתצהיר החוקר גונן, ובפרט מהנטען בו לגבי הדברים שמסרו הנחקרים בחקירותיהם. חלקים אחרים של התצהיר הינם עדות מפי השמועה (מזכירה בחברת אידאל וסוכן הביטוח של החברה), כאשר כלל לא פורט מפי מי הובאו הדברים, וממילא לא הובאו העדים לאימות תוכן האמירות המצוטטות מפיהם. יתר עדותו של החוקר, לגבי "כנופיית פתח תקווה", הינה ספקולטיבית גרידא, ולא הוכח כל קשר בין הכנופיה שדיבר עליה לבין חג'בי ו/או אדיר. גם השמאים שהוזכרו ע"י החוקר כמעורבים בפרשה של בידוי וניפוח נזקים, אינם השמאים שנתנו חוות דעת לתובעים בתיק זה – שהם שמאים מטעם חברות הביטוח עצמן. שומרה לא מצאה לנכון להגיש תלונה במשטרה על נסיון לקבלת תגמולי ביטוח במירמה, בניגוד לנוהגה במקרים אחרים בהם נאספות ראיות למירמה.

 

אין לזקוף לחובת חג'בי את הממצאים שהעלה השמאי מימון לגבי נזקיה של מזדה ב', שכן גם אם הוכח שאדיר החליט לנפח את נזקי מזדה ב' ולהרכיב עליה חלקים השייכים למזדה ג' בטרם בדיקת השמאי מטעם חברת הביטוח שלו, אין לחג'בי כל קשר לכך. בנוסף, לא הוכח כי ידו של אדיר היתה במעל ויש סבירות גבוהה יותר כי בעל המוסך אליו נגררה מזדה ב' לצורך הבדיקה הוא שביצע על דעת עצמו את ההחלפה ובכך הגדיל את הערכת הנזק ע"י השמאי מטעם אריה, ורכש את מזדה ב' מאדיר במחיר מופחת.

 

נזקי מזדה א' עומדים על 52,577 ¤ לפי חוו"ד השמאי אפרתי מטעם שומרה, נכון ליום 14.7.05, ויש לשערך סכום זה ע"י הצמדה וריבית עונשית לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, לאור התנהגותה חסרת תום הלב של שומרה. כמו כן יש לפצות את חג'בי על הוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד ועל עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח הליכי המשפט הממושכים שבחרה שומרה לנהל.

 

ב. טענות אדיר:

 

אדיר טוען כי הוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי או הסתבכות כלשהי בפלילים. אדיר מצטרף לטענות חג'בי בכל הנוגע להתאמה הקיימת בין הגרסאות של שני התובעים והמעורב השלישי לגבי נסיבות התאונה, ועקביות עדותו של כל אחד מהנחקרים בפני החוקר, בתצהיר ובבית המשפט.

 

כן הצטרף אדיר לטענות חג'בי לגבי מגמתיות החקירה שביצע החוקר גונן, אי ביצוע פעולות חקירה חיוניות שהיו עשויות להפריך את חשדותיו לביום (כגון, חקירת נהגי הגרר שביצעו את הגרירה ממקום התאונה וחקירת בעלי המוסכים), וטענותיו הספקולטיביות והבלתי מבוססות בראיות ביחס לקשר בין התביעה דנן לבין "כנופיית פתח תקווה". אריה נמנעה מלזמן את החוקר אבו רג'ב שחקר את אדיר, ומלהגיש דו"ח חקירה שנערך על ידו לבקשתה, ומכאן שיש להסיק שהממצאים עומדים לרעתה. כמו כן מציין גם הוא כי לא הוגשה ע"י חברות הביטוח תלונה למשטרה למרות "ממצאיהן" ו"חשדותיהן".

 

אדיר מכר את מזדה ב' למוסך שגיא בסכום של 39,750 ¤ במצבה הניזוק, כך שהנזק שנגרם לו, לפי חוו"ד השמאי ביחס לערך הרכב לפי התאונה, עומד על 57,024 ¤. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט שמאי וגרירה, פיצוי על עגמת נפש, הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד וכן ריבית עונשית לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח.

 

ג. טענות שומרה:

 

שומרה טוענת כי הוכח ע"פ מאזן ההסתברויות כי התאונה אינה אמיתית, ו/או כי נזקי כלי הרכב הועצמו במתכוון ע"י התובעים, ומשכך מדובר בתביעת מירמה שדינה להדחות.

 

זאת, לאור התמיהות והפירכות הבאות:

 

עדויות התובעים הן עדויות יחידות של בעלי הדין המעוניינים בתוצאות המשפט. הוכח כי קיימת הכרות קודמת בין התובעים; הוכחה עמימות מכוונת של גרסאות שני התובעים לגבי נסיבות הגעתם למקום התאונה וסירוב למסור פרטים לגבי מעשיהם קודם לכן. בנסיבות אלה, אי זימונו של כל עד חיצוני לתאונה, לרבות אנשים שעברו במקום התאונה או הגיעו אליו, לגרסת חג'בי (הדוד דני הלל, החבר לעבודה משה משיח) והויתור על העדתו של נהג הקאיה, שזומן ולא התייצב – מצדיקים דחיית התביעה, לנוכח סעיף 54 לפקודת הראיות וההלכה הידועה לגבי אי זימונו של עד היכול לתמוך בתביעה. התובעים אינם רשאים להסתמך על הודעתו של כהן בפני החוקר כראיה לאמיתות תוכנה, משויתרו על העדתו. הראיות האחרות עליהן נסמכים התובעים, כגון פלט שיחות טלפון, הודעה לחב' הביטוח וכו', אינן מוכיחות את קרות התאונה ונסיבותיה.

 

בנוסף, נמצאו סתירות בגרסאות התובעים, אי זכרון פרטים הקשורים בתאונה, לגביהם נשאלו בחקירה הנגדית, ושיתוף פעולה חלקי עם החוקר; טענת אדיר לבעיית זכרון חמורה, כעולה מרוב תשובותיו בחקירה הנגדית, הינה סתמית ומתחמקת.

 

כמו כן, אי זימון המשטרה לזירת התאונה למרות חומרת הפגיעות בכלי הרכב, המלמדת על עוצמת ההתנגשות, ואי פניית מי מהתובעים לטיפול רפואי, אומרים דרשני.

 

הפירכה הבולטת ביותר היא זהות נזקי מזדה ב' עם נזקי מזדה ג' מתאונה אחרת, קודמת בזמן; כן עולה תמיהה לגבי נסיבות רכישת מזדה א' ע"י חג'בי, הטוען כי היא בבעלותו שלוש שנים אך העברת הבעלות בוצעה רק כחודש לפני התאונה.

 

שומרה טוענת, כי מהניפוח הכוזב של נזקי מזדה ב', הנלמד בהכרח מהראיות והממצאים שהוצגו ע"י השמאי מימון בחוות דעתו, ניתן להסיק בסבירות גבוהה, ובוודאי לפי מאזן ההסתברויות, כי בעל הרכב – אדיר – היה מעורב בניפוח ושותף למזימה לקבלת כספים במירמה מחברות הביטוח, שכן גם אם מעורבותו והשתתפותו של בעל המוסך בקנוניה נדרשת לצורך ביצוע החלפת החלקים (אלא אם בוצעה ההחלפה במוסך אחר, לפני גרירת הרכב למוסך ההסדר), הרי שהסבירות כי בעל המוסך יבצע את ההחלפה ללא ידיעתו של בעל הרכב הינה זעומה, כדברי השמאי מימון. מנגד, לבעל הרכב יש אינטרס לנפח את הנזק כדי להגדיל את הפיצוי או להימנע דה-פקטו מתשלום השתתפות עצמית בה הוא מחוייב לפי הפוליסה, ולכן הסבירות לשיתוף פעולה מצד בעל הרכב בתרמית היא גבוהה מאד.

 

לעניין אמינות עדות החוקר גונן וההודעות שגבה מהנחקרים, ציין ב"כ שומרה כי במהלך עדותו של החוקר הציע כי הקלטות שהוקלטו ע"י החוקר יועמדו לעיון התובעים, אך ב"כ התובעים לא הביעו עניין בהאזנה להן. לפיכך, יש לקבל את ההודעות כמשקפות רישום נכון של הנאמר ע"י הנחקרים חג'בי וכהן, כעדות החוקר (בפרט, כשחג'בי לא סתר בעדותו פרט כלשהו שנרשם בהודעתו לחוקר).

 

ב"כ שומרה מדגיש, כי גם אם התרחשה תאונה בין כלי הרכב, אך נזקי התאונה נופחו במתכוון ע"י הרכבת חלקים השייכים לרכב אחר (מזדה ג') לפני בדיקת השמאי מטעם שומרה את מזדה ב', הרי ששומרה פטורה מחבותה לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח (מסירת פרטים כוזבים למבטח בנוגע למקרה הביטוח בכוונת מירמה). ראו: רע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד נסרה (פורסם במאגר נבו). הפסיקה קבעה, כי יש לתת תוקף לסעיף הנ"ל, כדי להשיג את התכלית של הרתעת מבוטחים מהגשת תביעות כוזבות לחברת הביטוח, וזאת גם אם לפי העובדות האמיתיות שהתבררו בדיעבד, היה המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח, ואפילו באותו שיעור. ראו: ע"א (מחוזי י-ם) 9625/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' סימה מלכה; ע"א (מחוזי חי') 4301/99 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קיסלב איגור; ע"א (מחוזי ת"א) 1439/96 סימן טוב רפאל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (פורסמו במאגר נבו).

 

לעניין גובה הנזק, טוענת שומרה כי אין מקום לפסיקת ריבית עונשית לפי סעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, שכן הממצאים שהובאו בפני בית המשפט מראים כי שאלת החבות היתה שנויה במחלוקת ממשית ועל סמך עובדות מוצקות. שומרה היתה מוכנה לשלם לחג'בי את ערך השרידים ללא כל תנאי, והוא סרב לקבל את הסכום הנ"ל.

 

ד. טענות אריה (כלל):

 

אריה טוענת, כי בכל מקרה, אין היא חייבת בפיצויו של אדיר על נזקיו.

 

ממה נפשך – אם התאונה אמיתית, הרי שהיא זכאית לשיפוי מלא על תביעתו של אדיר משומרה, שהיא מבטחת הרכב הפוגע – מזדה א'. אם התאונה מבויימת ו/או נזקיה נופחו במירמה ע"י אדיר ו/או בידיעתו - הרי שדין תביעתו להדחות.

 

לגופו של עניין, טוענת אריה כי התאונה בויימה בין התובעים ומצטרפת לטענות בסיכומיה של שומרה.

 

לגבי גובה הנזק, טוענת אריה כי יש לקבעו על פי חוו"ד השמאי בסך 50,837 ¤ בצירוף 3,500 ¤ שכ"ט השמאי.

 

דיון ומסקנות:

 

1. לעניין התובע חג'בי –

 

בסופו של יום, חרף החשדות והתמיהות שהועלו, לא הוכחו פירכות או סתירות משמעותיות בגרסתו של חג'בי, ולעומת זאת נמצאו לגרסה תימוכין בראיות ובהגיון הדברים. להלן אפרט.

 

א.      ההתרשמות מעדותו של חג'בי היתה חיובית, ותאורו את התאונה היה אותנטי. מדובר בעובד עיריה ותיק, אדם פשוט, ללא עבר פלילי, וללא מניע ליטול חלק בקנוניה המיוחסת לו ע"י חברות הביטוח. חג'בי מסר לחוקר, כחודש וחצי אחרי התאונה, את הפרטים המלאים לגבי הבעלים הקודם ממנו רכש את מזדה א', שם החבר שביצע עבורו בדיקה של מצב הרכב בטרם הקניה, הטיפולים השוטפים שבוצעו ברכב מאז הקניה והיכן בוצעו, והנסיבות בעטיין לא הועברה הבעלות ברכב על שמו עד חודש לפני התאונה (עיקולים שהוטלו על הבעלים הקודם, והוסרו). החוקר לא בדק פרטים אלה, דבר שהיה ניתן לעשות על נקלה, או שבדק ולא הציג את הממצאים בפני בית המשפט. מכאן שגרסת התובע, לפיה לא היה לו כל מניע כספי לגרום לתאונה במתכוון, לא הופרכה. המדובר בתאונה קשה בה נפתחו כריות האוויר של הרכב, וודאי שלא הוכח מניע המצדיק נטילת סיכון גופני חמור ע"י חג'בי.

ב.       לא נמצאו סתירות ממשיות בין גרסתו של חג'בי בפני החוקר לבין תצהירו ועדותו בבית המשפט. הפרטים אותם לא זכר חג'בי בעת חקירתו ע"י החוקר אינם פרטים בסיסיים שאי זכרונם מלמד על אמירת שקר. אי רצונו לספר על מעשיו ועם מי נפגש בבוקר שלפני התאונה, אינו קשור בהכרח בחשדותיהן של חברות הביטוח אלא בחשש לפרטיותו ופרטיות זולתו. ממילא, מי שנוטל על עצמו את הסיכון והטורח ומביים תאונה כה חמורה, יכול בקלות גם להמציא גרסה פשוטה ונוחה, שתסביר מאין בא ולאן נסע.

ג.        הטענה להכרות מוקדמת ולתיאום בין חג'בי לאדיר, לא הוכחה, ואמירתו של אדיר כי הכיר את חג'בי רק בפנים, מהיותו תושב ותיק של שכונה מסויימת בפ"ת, לא הופרכה. ברי, כי אין הדבר אומר שגם חג'בי אמור היה להכיר את פניו של אדיר.

ד.       הדיווח של חג'בי לסוכן הביטוח שלו ובאמצעותו לשומרה היה מיידי ומלא. לא מצאתי פגם בשיתוף הפעולה של חג'בי עם החוקר.

ה.      בתדפיסים שצורפו לתצהיר החוקר לא אותרו על ידי השיחות אליהן התייחס החוקר (יתכן שחלק מהדפים נשמטו בטעות – צורפו רק 7 דפים מתוך 14 הכלולים בתדפיס). לפיכך איני מתייחסת לטענות שהועלו בקשר לסדר שיחות אלה. מכל מקום, ברי כי מקיומן של שיחות לסוכן ברזני ולחברת הגרירה מבוקר התאונה, אותן איזכר החוקר בתצהירו, יש משום תמיכה ראייתית להתרחשות התאונה.

ו.        גם בהינתן שנזקי מזדה ב' נופחו ע"י אדיר או בידיעתו, לא הוכח קשר בין ניפוח הנזק למזדה ב' לבין חג'בי, ולא הוכחה מעורבותו בקנוניה עם אדיר להונאת חברות הביטוח. התרחיש, לפיו התאונה התרחשה כפי שתואר ע"י חג'בי ואדיר, אך אדיר ביקש לנפח את היקף הנזקים לאחר שרכבו נגרר מזירת התאונה, ע"י הרכבת חלקים שמקורם במזדה ג', הינו אפשרי לא פחות מהתרחיש לפיו נפגע כל אחד מהרכבים בדרך אחרת ו/או הפגיעות בויימו מתוך קנוניה משותפת. לפיכך, אין בראיות כדי לקשור את חג'בי לידיעה על החלפת מכסה המנוע והטמבון האחורי במזדה ב'.

ז.        המעורב השלישי בתאונה, שלמה כהן, מסר לחוקר מטעם שומרה גרסה שבכללותה עולה בקנה אחד עם גרסאות חג'בי ואדיר, אך סותרת אותן בפרט משמעותי: התובעים העידו כי כהן עזב את המקום בנסיעה מיד לאחר החלפת הפרטים, שעה שהם המתינו לגרר. כהן מסר בהודעתו, כי מאחר שהמכה מאחור גרמה לכך שהגלגל האחורי פגע בפח, אי אפשר היה לנסוע בקאיה, ולכן הזמין גרר פרטי, שהוא גיסו, והלה הגיע אחרי שעה למקום התאונה וגרר את הקאיה לבית דגן. הוא טען כי רכבי שני התובעים נגררו מהמקום עוד לפניו. יצויין, כי חוו"ד השמאי אוזר ביחס לנזקי הקאיה אינה יכולה לאמת או להפריך איזו מן הגרסאות הסותרות. חג'בי ביקש לזמן את כהן כעד מטעמו, אך משלא התייצב – ויתר על עדותו כדי שלא לדחות את התיק לדיון הוכחות נוסף. הנתבעות היו זכאיות לבקש, בנסיבות אלה, כי כהן יוזמן כעד מטעמן, ואף היו יכולות לבקש לזמנו מלכתחילה, ונמנעו מלעשות כן. לפיכך, לא ניתן להסתמך על דברים שאמר כהן לחוקר, העומדים בסתירה לגרסאות התובעים, כראיה לאמיתות תוכנם ולסתירת מהימנות התובעים. כך גם ביחס לאנשים אחרים עמם שוחח החוקר ולא זומנו לעדות.

ח.      עלתה תמיהה ממשית, מדוע לא הוגשה ע"י כהן ו/או החברה אידאל עיצוב ארונות בע"מ, שהיא בעלת הקאיה, ו/או חברת הביטוח שלה, תביעה נגד מי מהתובעים לגבי נזקי הקאיה במשך למעלה משלוש שנים ממועד התאונה, כאשר הרכב הוכרז ע"י השמאי אוזר "אובדן מוחלט לפירוק בלבד", והערכת הנזק, לאחר ניכוי ערך השרידים, עומדת לפי חווה"ד על כ-40,000 ש"ח. עם זאת, מאחר שטרם חלפה תקופת ההתיישנות, אין להסיק מסקנות מרחיקות לכת מעובדה זו.

 

לפיכך, אני קובעת כי חג'בי הרים את נטל ההוכחה, על פי מאזן ההסתברויות, להתרחשות התאונה ולאמיתות הנזקים נשוא חווה"ד של השמאי אפרתי.

 

2. לעניין התובע אדיר –

 

בעדות השמאי עמי מימון, חוות דעתו והתמונות מאירות העיניים המצורפות אליה, הוכח באופן חד משמעי כי מכסה המנוע והטמבון האחורי שהיו מותקנים על מזדה ב' בעת בדיקת השמאי מטעם אריה, מקורם ברכב מזדה ג' שניזוק בתאונה מחודש מרץ 2005, והנזקים הנראים בהם הם בעיקרם אותם נזקים שיוחסו בתביעה של מזדה ג' לתאונה הקודמת. לנוכח סדר הזמנים של התאונות, ברי כי אדיר ו/או מי מטעמו הוא שהתקין במזדה ב' חלקים פגומים שקודם למועד התאונה כבר היו ניזוקים כתוצאה מתאונה אחרת. אין סבירות ממשית לביצוע נסיון הונאה כזה ללא ידיעת בעל הרכב ושיתוף פעולה מצידו. בעל הרכב מודע למראה רכבו אחרי התאונה, ובעל המוסך אינו יכול לרמותו ע"י התקנת מכסה מנוע או טמבון ניזוקים יותר, שיתועדו בחוו"ד השמאי מטעם המבטחת, ובכך ייחשף בעל המוסך לסיכון שהתרמית תתגלה לבעל הרכב. עדותו החמקמקה של אדיר לא הרשימה במהימנותה. הוא לא ניסה להתמודד כלל עם הראיות הנ"ל ע"י זימון עדים רלוונטיים כמו נהג הגרר ובעל מוסך שגיא, כדי לנתק את הזיקה בינו לבין נסיון התרמית, ולהציע מסקנה אחרת, "לא מפלילה", העשויה להתיישב הגיונית עם הראיות שהוצגו.

 

תרמית מהותית לגבי הנזק והיקפו פוטרת את המבטחת מתשלום תגמולי הביטוח, גם מקום שעצם קרות מקרה הביטוח הוכח, כמפורט בפסקי הדין המצוטטים לעיל בטענות ב"כ שומרה.

 

לפיכך אני קובעת כי דין תביעתו של אדיר להדחות מחמת מירמה ביחס להיקף הנזק.

 

סיכום:

 

אני קובעת כי על שומרה, כמבטחת מזדה א', לשלם לחג'בי את תגמולי הביטוח בהתאם לחוו"ד השמאי מטעמה (בניכוי ההשתתפות העצמית לפי הפוליסה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד לתשלום בפועל, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 20% + מע"מ ואגרות משפט.

איני מוצאת מקום לחייב את שומרה בריבית עונשית, מאחר שהראיות שעמדו בפניה הקימו מחלוקת אמיתית לגבי התרחשות התאונה.

 

אני דוחה את התביעה של אדיר נגד אריה (כלל), ומחייבת אותו לשלם לאריה (כלל) הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח + מע"מ.

 

משכך, נדחית גם הודעת צד ג' שהגישה אריה נגד שומרה, ללא צו להוצאות.

 

 

ניתן היום ו' בניסן, תשס"ט (31 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

 

                                                                               

ניצה מימון-שעשוע, שופטת


 

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/B2097F47AD47EDBD4225758A005571AD/$FILE/2CE5703BF4D582BF42257477002B4A04.html
תאריך: 
31/03/09
Case ID: 
4344_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ניצה מימון-שעשוע
ניצה מימון-שעשוע
עורכי דין : א' עמיקם ד' אברהמוביץ
א' עמיקם
ד' אברהמוביץ
Powered by Drupal, an open source content management system