כהן נ. אורסון


 

   

בתי המשפט

תק 002231/08

בית משפט לתביעות קטנות רחובות

 

26/04/2009

תאריך:

בפני כבוד השופט גדעון ברק

 

 







 

כהן אליהו – ת.ז. 000415091

בעניין:

התובע

 

 

 


 

נגד

 

 


 

אורסון אמיר – ת.ז. 038353207

 

הנתבע

 

 

 


פסק דין

 

 

1.         התובע, אליהו כהן, הגיש תביעה זו נגד הנתבע ולא טרח לציין בכתב התביעה, שהתביעה בעצם איננה תביעה אישית שלו, אלא שהוא פועל בשם דיירי הבית הנמצא ברחובות, רח' ש. בן ציון 47 (להלן: "הבנין").

            בכך, מסכים אנוכי עם טענות הנתבע (בכתב ההגנה) שאכן מכתב התביעה לא ברור מעמדו המשפטי של התובע והיריבות שקמה לו עם הנתבע.

            מה מעמדו של התובע בתיק זה, התברר רק במהלך הדיון.

            הגשת תביעה בצורה כזאת, גרמה לבזבוז זמן מבית המשפט וגרמה ל-5 דיירים מאותו בניין (להלן: "הדיירים הנ"ל") להגיש ביום 1.2.09 הודעה, שהם כינו אותה: "הודעת צד ג' ובקשה דחופה ...".

            בהודעה זו הודיעו הדיירים הנ"ל שהתובע דכאן איננו מדיירי הבנין או בעל זכויות במקרקעין כלשהן בבנין, אלא שימש בעבר ובזמן הרלוונטי לכתב התביעה כמנהל חברת ניהול חיצונית שניהלה את הבניין.

            כמו כן, ביקשו הדיירים הנ"ל שלא לקחתם בחשבון כתובעים ושלא לקחתם בחשבון לעניין חישוב הנזקים וסכום התביעה.

 

2.         כמובן, שלדיירים הנ"ל אין מעמד בתיק ואין בעצם שליחת הודעת צד ג' הנ"ל, כפי שנשלחה כדי להפוך אותם כבעלי דברים או כצדדים לתביעה זו.

            התובע, כמובן אינו יכול להגיש תביעה זו כתביעה אישית, משום שלו באופן אישי לא נגרם הנזק באינטרקום דלת הכניסה , ברם היות והתברר שהתובע הגיש תביעה זו בתוקף תפקידו כמנהל חברת ניהול חיצונית שניהלה את הבניין והיות והתובע הצהיר שאם תתקבל תביעתו בגין סכום הנזק שנגרם לאינטרקום הוא מיועד לדיירים בבנין הנ"ל, (ראה עמ' 5 לפ', ש' 13- 14) החלטתי ליתן לתובע מעמד ופתחון פה בניהול התביעה – כפי שהגיש אותה.

 

3.         למעשה, אין חולק שבמועד הרלוונטי שימש התובע כמנהל חברת ניהול חיצונית שניהלה את הבניין. עובדה זו עולה הן מהודעה שהגיש התובע בה מופיעות חתימות דיירים המסמיכים את התובע להתייצב ולתבוע בשמם (ראה ת/1) הן מעדות גב' לוי מרגלית (להלן: "גב' לוי"), הן מעדות מר טוטיאן יעקב (להלן: "מר טוטיאן"), הן מעדות מר יעקב סטפנסקי (להלן: "מר סטפנסקי") והן מעדות הנתבע עצמו, אשר תחילה טען שהתובע לא מייצג את כל הדיירים, אלא זו תביעה אישית שלו, אך לאחר מכן אישר הנתבע כי בסופו של יום שילם תשלומי וועד הבית לתובע – זאת לאור החלטת המפקח על המקרקעין (עמ' 4 לפ', ש' 29).

            לכן, לאור האמור לעיל ומאחר ושוכנעתי שהתובע אכן פעל ופועל בשם הדיירים בתוקף תפקידו כמנהל חברת ניהול חיצונית, אני דוחה את טענות הסף של הנתבע, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיף 2 לכתב ההגנה.

 

4.         לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי את כל הנוגעים בדבר, שהיו נוכחים בבית המשפט ולאחר שעיינתי גם בהחלטת המפקחת על רישום המקרקעין ברחובות מיום 24.8.08 ממנה עולה כי התובע דכאן ייצג גם שם את נציגות הבית המשותף של הבנין הנ"ל, החלטתי לדון בתביעה כמות שהיא ולראות בתביעה זו, כתביעה שהוגשה על ידי תובע אשר תבע בתוקף תפקידו כמנהל חברת ניהול חיצונית של הבנין הנ"ל ורשמתי בפני את הצהרת התובע, שאם תתקבל התביעה בכל הנוגע לסכום הנזק שנגרם לאינטרקום של הבנין – הסכום יועבר, בסופו של יום, לקופת וועד הבית של דיירי הבנין הנ"ל.

 

5.         משהחלטתי לדון בתביעה זו כמות שהיא ומאחר והתובע מייחס לנתבע שני ראשי נזק, עלי להדגיש, שיש לחלק את העובדות והסעדים שנתבקשו בתביעה זו לשני מרכיבים : ראשית, הסכום הנתבע בגין הנזק לאינטרקום בסך 2,887 ¤ - סכום הנתבע בשם דיירי הבנין ואם הנתבע יחויב בדין, אזי יהיה על התובע להעביר סכום זה לקופת וועד הבית, שנית, הסך של 3,525 ¤ הנתבע על ידי התובע בגין נזק אישי של התובע .

 

6.         א.         משהגענו עד לכאן, ניתן להתייחס לגופו של עניין ולבדוק מהן טענותיו של התובע כנגד הנתבע, בכל הנוגע לטענה הראשונה.

                        בטענה זו מתייחס התובע לעניין הנזק באינטרקום והוא מציין, שבלילה שבין  14- 15 לחודש מאי שנת 2008 בשעה 02.00 הופיע הנתבע לבניין הנ"ל וחיבל בזדון במערכת האינטרקום המרכזית, ניתק אותה ממקומה וקרע את החוטים ועל כך הוא צולם במצלמות, שהותקנו לגלות מי המחבל ברכוש המשותף בבניין. תיקון האינטרקום עלה 2,887 ¤ ולכן סבור התובע שיש לחייב את הנתבע לשלם את סכום הנזק שנגרם על ידו.

 

            ב.         הנתבע מכחיש טענה זו מכל וכל. הנתבע סבור, שסתם מחפשים אותו, למרות שהוא כבר לא גר שם. לדעתו, נובעת תביעה זו מהעובדה, שהוא עצמו נקט הליכים נגד דיירי הבית.

                        הנתבע מעיד בבית המשפט, שהוא עצמו ראה, ביום הרלוונטי, אדם שחתך את כל החוטים ובאותו מעמד שאל מיהו אותו האדם אך האדם סירב להשיב לו. היות ואותו אדם חיבל באינטרקום של הנתבע, הזמינה רעייתו של הנתבע משטרה ואותו אדם טען שהוא מנתק הכל מטעם וועד הבית, אך התברר שטענה זו בשקר יסודה.

 

            ג.          בכתב ההגנה, טוען הנתבע, שהתובע לא הוכיח שהנתבע גרם לנזק ולא הוכח שקיימים צילומים המראים את הנתבע מזיק לאינטרנט.

                        לטענה זו השיב התובע, כי הצילומים נעשו בתוך הבתים והדיירים ראו מביתם צילומים, שהנתבע מזיק לאינטרקום.

 

            ד.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הן אלו שהובאו בכתבי הטענות והן אלו שהובאו בעדויות בפני, אני קובע, שהתובע הוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט זה, שהנתבע חיבל באינטרקום ועליו לפצות את התובע – עבור וועד הבית- בסכום ששולם עבור תיקון הנזק – זאת מהנימוקים הבאים:

 

                        א)         לחיזוק הטענות המטילות על הנתבע את גרימת הנזק, העידה גב' לוי, אשר הסבירה כיצד הקפיץ אותה צלצול האינטרקום ובאותו רגע שהביטה ראתה את הנתבע מחבל באינטרקום על ידי משיכת חוטים. היא קראה לבעלה וגם הוא ראה, ביחד עמה, את מעשיו של הנתבע (ראה עדותה בעמ' 3 לפ').

                                    גם מר סטפנסקי העיד על כך שבלילה הרלוונטי בשעה 02.00 היה צלצול חזק באינטרקום אשר הקפיץ אותו מהמיטה. הוא הסביר, שברגע שהאינטרקום מצלצל נדלק מסך טלויזיה בדירתו וכאשר ניגש לאותו מסך ראה את הנתבע מתעסק עם האינטרקום. בבוקר, כאשר יצא מהבית ראה את כל החוטים קרועים והאינטרקום מנותץ (ראה עדותו בעמ' 4 לפ').

 

                        ב)         המשפט הנדון בפני, איננו משפט פלילי בו יש להוכיח את האשמה מעל לכל ספק סביר, אלא עסקינן בתביעה אזרחית שיש לדון ולהחליט בה על פי מאזן הסתברויות.

                                    אני מאמין לגב' לוי ולמר סטפנסקי כי ראו את הנתבע בשעת מעשה מתעסק באינטרקום ומחבל בו ומר סטפנסקי אף העיד לתוצאות אשר ראה למחרת היום – חוטים קרועים ואינטרקום מנותץ.

                                    הנתבע עצמו אינו מכחיש, שבאותה עת היה גר עדיין במקום (עמ' 4 לפ', ש' 22).

 

                        ג)          אני ער לטענת הנתבע כי רעייתו הגישה תלונה במשטרה על שראתה אדם "שמפרק עכשיו את האינטרקום וגורם נזק..." אך כפי שעולה מ"דוח ארועים מלא" שהוגש כנספח א' לכתב ההגנה, האירוע הנטען אירע ביום 13.5.08 בין השעות 19.14 – 19.40 (ראה בנספח א הנ"ל) ואילו המקרה עליו הוגשה התביעה אירע בין התאריכים 14-15.5.08 בשעה 02.00 בערך.

                                    ככל הנראה, לא היה המשך בטיפול תלונה זו, מכל מקום לא נטען שאותו אדם אותר ומה נעשה בעניין.

                                    לעניין זה ברצוני להוסיף את העובדה, שהנתבע לא ראה לנכון להביא את רעייתו להעיד על אותו מקרה עליו הלינה במשטרה ועל מה שראתה בנעשה באינטרקום על ידי אותו אדם שהיא טענה שראתה.

 

                        ד)         במשפט האזרחי נטל ההוכחה נקבע ע"פ "הטיית מאזן ההסתברות". בפסה"ד בעניין ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598, נקבע שבכל הנוגע למאזן הסתברויות, שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50%  ודי אם נטל זה מגיע עד כדי 51%. באשר לשאלת נטל ההוכחה - יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות. בעוד שנטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, הרי שנטל הבאת הראיות הינו החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע. בעוד שנטל השכנוע הינו קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט, הרי שנטל הראיות הוא דינאמי, והוא עשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו.

                                    (וראה לעניין זה ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4) 64, 67  וראה גם ע"א 6160/90 דרוקר נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124). לשאלה על מי מהצדדים מוטל נטל השכנוע חשיבות רק מקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיות, או מקום בו בתום הערכת מכלול הראיות קובע בית המשפט כי כפות המאזניים מעוינות.

                                    במקרה זה מכריע נטל השכנוע כך שבית המשפט פוסק נגד הצד שעליו הנטל. לעומת זאת, אם לאחר הערכת מכלול הראיות מגיע בית המשפט למסקנה כי לאחד מבעלי הדין עדיפות ראייתית על פני משנהו, כך שהוא הצליח לשכנע בצדקת עילתו על פי מאזן ההסתברויות, אין משמעות לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע. (ראה ע"א 78/04 הנ"ל וכן  ע"א 5373/02 נבון נ' קופת חולים כללית, פ"ד נז (5) 35, 46-45).

 

                        ה)         לאחר ששקלתי את העדויות כפי שהובאו בפני, הרי שאני קובע שהתובע עמד בנטל השכנוע וגם בנטל הבאת ראיות על ידי העדים שהעידו בפני מטעמו.

                                    לכן, שוכנעתי בקיום האירוע המיוחס לנתבע, אף מעבר למאזן ההסתברויות.

 

            ה.         לאור האמור לעיל, אני מאמין לעדי התובע, שאכן ראו את הנתבע מחבל באינטרקום ועליו לשאת בתשלום הנזק.

 

7.         א.         לגבי הטענה השנייה, שהיא למעשה התביעה האישית של התובע, טוען התובע כי נוהלו הליכים אישיים קודמים בינו ובין הנתבע- דבר שאילץ את התובע לשכור שירותי עו"ד ובשל כך נגרמו לו הוצאות בסך של 3,525 ¤ - אותן הוא תובע בתביעה זו .

 

            ב.         לאחר ששמעתי את התובע ואת הנתבע לעניין טענה זו ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, החלטתי לדחות את התביעה בכל הנוגע לתביעת הוצאותיו האישיות של התובע בגין הליכים קודמים שהתנהלו בינו ובין הנתבע – זאת מן הנימוקים הבאים:

 

                        א)         גם אם הליך שהתנהל בין הצדדים, נסתיים ללא קביעת הוצאות, אין צד זכאי לחזור ולתבוע הוצאות משום שאותו הליך מוצא ואם בית המשפט שקל שלא לחייב בהוצאות – זוהי החלטה שיפוטית שניתן היה לערער עליה – אילו התובע היה סבור שיש מקום להגיש ערעור בעניין זה.

 

                        ב)         בחלקם הארי של הדיונים שהתנהלו בין הצדדים בעניין האחר, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה ובאותו הסכם לא הוסכם על הוצאות והיוצא מכך הוא שכל צד ויתר על הוצאותיו ולכן לא רשאי עתה התובע לבוא ולתבוע הוצאות שלא נקבעו בהליך עצמו.

 

8.         סוף דבר, לאור הנימוקים שהובאו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט כדלקמן:

 

            א.         אני מקבל את הטענה הראשונה של התובע בדבר הנזק באינטרקום ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,887 ¤ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה – 5.11.08- ועד התשלום בפועל.

                        למען הסר ספק, אני קובע כי לאור הצהרת התובע, על התובע להעביר הסכום הנ"ל לזכות קופת וועד הבית של הבניין הנ"ל.

 

            ב.         באשר לטענה השניה של התובע, בעניין ההוצאות, אני מחליט לדחות את התביעה בראש פרק נזק זה.

 

            ג.          מאחר וחלק מהתביעה נתקבלה וחלקה נדחתה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ¤ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל וגם סכום זה יועבר לקופת וועד הבית הנ"ל.

 

 

ניתן היום ב' באייר, תשס"ט (26 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.

 

ברק גדעון - שופט

 

 

002231/08תק 333 אירית

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/24968AA8C7E1B722422575A40056911E/$FILE/8BA3A3153095EF52422575A40035D328.html
תאריך: 
26/04/09
Case ID: 
2231_8
Case type: 
תק
סיווגים
שופטים : ברק גדעון - שופט
ברק גדעון - שופט
Powered by Drupal, an open source content management system