מ"י נ. קריגר דוח-א נגב-03032100137


 

   

בתי המשפט






 

ת  007792/04

בית משפט לתעבורה באר שבע

(דו"ח 30-32-10013-7)

26/04/2009

תאריך:

כבוד השופט דיויד לנדסמן

בפני:

 

 














 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

תביעות נגב

ע"י ב"כ


 


 

 

נ  ג  ד


 


 

הנאשם

קריגר דוד


 


 

עו"ד רבי משה

ע"י ב"כ עו"ד


 


 


פסק דין

 

כמצוות המחוקק, מודיע בית המשפט על זיכויו של הנאשם בדין.

 

הנאשם הואשם בעבירה של עקיפה תוך חציית קו לבן, בניגוד לתק' 47 (ה) (5) ל-ת"ת.

 

הדו"ח נרשם על ידי השוטר עופר ארוס (להלן : "השוטר).

 

מטעם התביעה העיד השוטר ואילו מטעם ההגנה, העידו הנאשם ושני בניו (ע.ה. 2 ו – ע.ה.3).

 

השוטר העיד כי נהג בניידת משטרתית מכיוון צומת שוקת לכיוון ערד. הוא נסע אחרי משאית. משאית נוספת שנסעה בכיוון הנגדי נעקפה על ידי שתי מכוניות ואז גם הנאשם עקף את המשאית בעקבותיהן תוך שאילץ את המשאית,  שנסעה לפניו , לסטות לשוליים.

 

השוטר טוען כי העקיפה התבצעה בקו לבן רצוף.

 

לדבריו,  גם הוא סטה ימינה ואחר כך ביצע פניית פרסה ונסע אחרי הנאשם תוך שמירת קשר עין רצוף עם רכב הנאשם .

 

במהלך הנסיעה אחרי רכב הנאשם , הבחין כי הנאשם ביצע עקיפה נוספת של משאית אחרת תוך שחזר "מטר בקו הרצוף" (עמ' 3).

 

בסוף, נעצר  הנאשם ונרשמה תגובתו כדלקמן :

 

"אני ביצעתי פרסה תוך קשר עין רצוף וזה אומר שברגע שאני עוצר את הנאשם ומסביר לי והוא אומר לי עקפתי שני רכבים והוא שלישי, ומסכים איתי עם זה,  זה לא אומר שיש לו קשר עין רצוף איתו....(עמ' 6).

 

השוטר לא רשם דו"ח נוסף בגין העקיפה השניה בנימוק שהוא סבור כי מדובר בעבירה מתמשכת.

 

ביחס לתגובת הנאשם,  השיב השוטר כי אם אכן המשאית הנעקפת ירדה לשוליים, והוא היה נוסע בנתיב שלו, לא היתה סיבה לסטות לנתיב השמאלי.

 

התרשומת של השוטר התקבלה וסומנה ת/1 ואילו הסקיצה ת/2.

 

בחקירה הנגדית, "הודה " השוטר כי זוכר את המקרה  רק על סמך  התרשומת שלו.

 

למרות שזה לא רשום בתרשומת שלו,  השיב השוטר בחקירתו הנגדית כי לפי שיטת עבודתו הוא נוהג לנסוע יותר שמאלה כדי להבחין בעבירות וכי במקרה דנן נצמד לקו שמאל, כי לפי "התחושה" כשיש פקקים, שיירות וכד' מתבצעות עבירות תנועה.

 

השוטר מעיד כי כוונתו לעקיפה בשדה ראיה חסום, כי "החסימה" היתה המשאית, כשהוא רכב קטן והוא משאית (עמ' 5).

 

לדבריו,  גם שני כלי רכב לפניו עקפו בקו לבן רצוף אבל הוא לא ראה תחילת העקיפה.

השוטר טוען כי שמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירה.

 

לשאלה שלא רשם סימנים מיוחדים של רכב הנאשם, השיב :

            "אני לא צריך לרשום.  יש בדו"ח פרטי נהג, ת.ז. וגם פרטי הרכב והזהוי".

 

"רואים את סוג הרכב, רואים הנהג פחות או יותר ושומרים קשר עין, וזה הסימנים המיוחדים" (עמ' 7).

 

השוטר משיב כי העבירה בוצעה ב-ק"מ 35  והנאשם נעצר ב-ק"מ  31.

 

לשאלה למה לקח לי זמן לעצור אותו,  השיב "שאולי הגביר מהירות כפי שציינתי, אני זוכר שהיה קשר עין רצוף עם הרכב".

 

לגבי תוואי הכביש, העיד השוטר בעדותו הראשית כי הוא נסע בעליה ובחקירה הנגדית, הוסיף "כי יש  שני עיקולים" (עמ' 10)

 

הנאשם העיד כי אכן היה שלישי בשיירה בנסיעה לכיוון צומת שוקת, הוא העיד כי לפני צומת כסייפה, יצאה משאית תוך פניה שמאלה לכיוון שוקת. אותה משאית ירדה לכיוון השוליים ומפני שבצומת מסלולים רחבים,  עבר הנאשם את המשאית תוך שנשאר מימינו  של קו הלבן.

 

הוא העיד כי מכיוון הנגדי הגיעה שיירה כאשר בראשה משאית סמיטריילר ואחריה ניידת משטרה ואותה ניידת עצרה אותו כעבור כ -5-6 ק"מ, כאשר הגיחה מאחוריו והורה לו לעצור בצד (עמ' 11).

 

הנאשם חזר לזירת האירוע וצילם את הצומת.  (תמונות 4-1).

 

התמונה שב-נ/1 הוצגה בפני השוטר והוא אישר אותה ואילו לגבי יתר התמונות, התנגדה התובעת להגשתן, מפני שלא הוצגו בפני השוטר במהלך עדותו. קבעתי כי אתייחס להתנגדותה במסגרת הכרעת הדין .

 

הנאשם העיד כי הוא זה שצילם את התמונות ולכן אין מקום למנוע קבלתן.

 

מאידך, אי הצגתן בפני השוטר כדי לקבל התיחסותו, פוגמת במידה מסוימת במשקלן.

 

הנאשם אינו מכחיש כי "עקף" משאית אבל יחד עם זאת  רק כאשר "ירדה לשוליים ואני נסעתי בנתיב שלי" (עמ' 13).

 

אכן היו 2 כלי רכב לפניו ולמיטב זכרונו,  3-4 רכבים אחריו (עמ' 14).

 

לדבריו,  כשעקף את המשאית היתה עלייה מתונה בכיוון נסיעתו.

 

הנאשם מסופק אם השוטר יכול לשמור קשר עין רצוף ואפילו לגבי שלה העקיפה,  השיב : -

 

            "רק כשבא מולי גם היה ספק כי זה סיבוב והזויות לא מתנגשות" (עמ' 14).

 

הוא מכיר את הכביש וטוען כי המרחק מצומת כסייפה ועד לפסגת העליה אינה מאפשר ל – 3 כלי רכב לעקוף את המשאית כאשר משאית מגיעה מכיוון הנגדי.

 

ע.ה. 2 הינו  בנו של הנאשם.  הוא העיד בעדותו הראשית כי משאית יצאה מכסייפה, עצרה בצד ימין והם עברו אותה תוך ש"נסעו כרגיל", אחרי 5-6 דקות נעצרו על ידי הניידת.

 

בחקירה נגדית, השיב כי ראה את הניידת שהגיעה ממול בזמן העקיפה והוא מניח שזו אותה ניידת שעצרה אותם (עמ' 16).

כמו כן,  השיב כי היו 3 או 4 כלי רכב  בשיירה שנסעו לפניו ואילו אחריו, לא יכול להגיד .

 

הוא זוכר כי בעת  העקיפה הגיעה שיירה מנגד כאשר בראשה הובילה משאית.

 

כמענה לשאלת התובעת, השיב כי בכיוון נסיעתם "הייתה עליה ואחר כך פניה שמאלה"  (עמ' 19).

 

התובעת הציגה בפניו את התמונות.  הוא זיהה אותן כדלקמן :

 

            "אני מזהה את התמונה שמראה כניסה לצומת. אני לא סגור על כך .

            "ואולי בתמונה  מס' 3 זה המקום שעברנו את המשאית. .איפה שמכונית סובארו"

(עמ' 19)

 

ע.ה. 3 – גם הוא בן של הנאשם.  הוא ישב מאחור, אין לו רשיון נהיגה אבל  הוא העיד כי המשאית עצרה על השוליים וכל אחד המשיך רגיל ללא  כל  סטייה כדי לעקוף את המשאית.

 

אין אני מתעלם מהעובדה כי עדי ההגנה הינם הבנים של הנאשם וברור כי הינם  מעוניינים בזיכויו של הנאשם  בדין. 

 

מאידך,  אין הם פסולים לעדות מטעמו ולאחר שמיעתן, לא התרשמתי כי העדויות מגמתיות או שהיה נסיון בולט להטיב עם גירסאתו של הנאשם. 

 

בית המשפט הודיע על זיכויו של הנאשם מחמת הספק .

 

הספק שהתעורר בלבי לגבי אשמתו של הנאשם עולה דווקא מעדותו של השוטר בכך  שאין  אני יכול להסתמך על עדות זו כדי להביא להרשעתו של הנאשם .

 

לא  רק שהשוטר לא ציין בתרשומת שלו כי שמר יותר לשמאל המסלול כדי להבחין בעבירה אלא לא בורר לי מדוע גם לא סימן לנאשם לעצור בצד כאשר חלפו אחד על  פני השני.

 

בנוסף לכך, נוכח תוואי הכביש, כאשר השוטר נוסע בעליה בכיוון נסיעתו וגם הנאשם בעליה, בכיוון הנגדי, ספק בעיני באם השוטר יכול להבחין בבירור כי העקיפה בוצעה תוך חציית קו לבן רצוף.

 

מעבר למובא לעיל, מתווסף  הספק הנוסף  הקשור למרחק הרב שעבר הנאשם עד אשר נעצר ע"י השוטר. אין זה משנה באם מדובר ב – 3 ק"מ או 5 ק"מ , כאשר מדובר בכביש  לא ישר עם עליה  ופתולים,  אין אני מקבל את עדותו של השוטר כי הצליח לשמור קשר עין רצוף עם רכב הנאשם.

 

גם אם שאלת שמירת קשר העין אינה בעלת משמעות מרבית לגבי עצם העבירה, במיוחד נוכח העובדה כי הנאשם קושר את עצמו לעצם העקיפה, סבור אני כי ספק לגבי נקודה זו מתווסף ליתר הספקות שהתעוררו בלבי לגבי  עדותו של השוטר ואין אני מוכן לסמוך ידיי על עדות יחידה זו כדי להרשיע את הנאשם.

 

ביחס לעקיפה ה-"נוספת" אין אני סבור כי מדובר בעבירה "נמשכת" אלא עבירה עצמאית לגמרי שאינה נכללת ביסודות העבירה המיוחסות לנאשם בתיק זה.

 

מעבר לאמור לעיל,  יש לציין כי העדויות של עדי ההגנה היו מהימנות על פניהן ונתמכות על ידי הצלומים שצלם הנאשם בעצמו ושהוגשו כראייה. 

 

מכל האמור לעיל, הנני מודיע כי זיכויו של הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בתיק זה. 

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

פסק הדין ישלח לב"כ הצדדים ע"י המזכירות.

 

ניתנה היום   ‏26/04/2009 בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים.

                                                                               

דיויד לנדסמן, שופט

 

 


קלדנית: איריס בן זיקרי

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/9E14B96E9E33B321422575A40056D44A/$FILE/4C420458669817354225705900309132.html
תאריך: 
26/04/09
Case ID: 
7792_4
Case type: 
ת
סיווגים
עורכי דין : רבי משה
רבי משה
שופטים : דיויד לנדסמן
דיויד לנדסמן
Powered by Drupal, an open source content management system