סונול דן נ. ג`רבי ויקטור


 

   

בתי המשפט

א  060441/05

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

30/04/2009

תאריך:

כב' השופט רחמים כהן

בפני:

 

 





 

סונול דן (1992) בע"מ

בעניין:

התובעת

אסף רון

ע"י ב"כ עו"ד

 


 

נ  ג  ד

 


 

ג`רבי ויקטור ת.ז. 055862924

 

הנתבע

שמעון בוטראשוילי

ע"י ב"כ עו"ד

 


פסק  דין

 

התובעת, סונול דן (1992) בע"מ, חברה ישראלית לשיווק דלקים ושמנים, המשמשת כסוכנות של חברת סונול ישראל (להלן- התובעת או סונול) הגישה תביעה כספית על סך 119,690 ¤ נגד ויקטור ג'רבי, חקלאי ממושב אחיסמך (להלן- הנתבע או ג'רבי), בגין אי תשלום עבור מוצרי דלק ושמנים.

 

תמצית טענות התובעת

 

הנתבע רכש בשנים 2002-2004 מוצרי דלק וסולר מהתובעת, שהנפיקה בהתאמה חשבוניות מס ותעודות משלוח על שם הנתבע. תעודות המשלוח נחתמו על ידי אנשים שונים וביניהם אשתו ובניו של הנתבע ולאו דווקא על ידי הנתבע עצמו. עבור המוצרים שסיפקה לו התובעת נותר הנתבע חייב, בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, סך של 107,138 ¤ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה, סך של 119,690 ¤.

 

על אף פניותיה של התובעת אל הנתבע להסדיר את חובו ובכלל זה מכתב התראה שנשלח אליו ביום 15.8.04, התחמק הנתבע מהסדרת חובו. הנתבע חב במלוא סכום התביעה מכוח התחייבותו החוזית, על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט ועל פי כל דין.

 

לתמיכה בטענתה ליתרת חוב, צירפה התובעת לכתב התביעה מסמך שלטענתה מהווה העתק מכרטסת הנהלת חשבונות של הנתבע (נספח א) והעתק מחשבוניות מס ותעודות משלוח של התובעת, שהוצאו על שם הנתבע (נספחים ב' 1-12). כמו כן צירפה התובעת לכתב התביעה המחאה של צד שלישי בסך של 12,008 ש"ח, שלטענתה מסר הנתבע על חשבון חובו וחוללה על ידי הבנק הנמשך בנימוק "א.כ.מ" (נספח ג').

תמצית טענות הנתבע  

הנתבע רכש סולר מהתובעת אולם הסכום הנטען בכתב התביעה אינו נכון ומבוסס על הונאה או טעות אצל התובעת, מאחר והכמויות הנטענות בכתב התביעה אינן הכמויות שסופקו לנתבע. התובעת צירפה לכתב התביעה חשבוניות ותעודות משלוח בגין משלוחים שלא בוצעו כלל ואינן משקפות ביצוע אספקה בפועל של דלקים לנתבע. חלק מתעודות המשלוח אף אינן חתומות על ידי הנתבע או מי מטעמו ולנתבע לא ידוע מי חתם עליהן.

 

הנתבע מכחיש שקיבל מהתובעת סולר בתאריכים 21.11.03, 1.3.04 ,4.2.04 ו- 17.2.04 וטענת התובעת על כמות רכישת הסולר על ידי הנתבע אינה סבירה, שכן הנתבע אינו יכול לצרוך כמויות אלו על פני תקופת זמן כה קצרה. הנתבע מאשר קבלת סולר מהתובעת בתאריכים: 8.10.03, 10.12.03, 1.1.04 ,23.1.04 ו- 17.2.2004. בסך הכל מאשר הנתבע רכישת 19,400 ליטר סולר מהתובעת, אשר עלותם המשוקללת על פי חשבוניות התובעת היא 45,551.2 ¤. אישורו של הנתבע מסויג ונועד לצורך צמצום המחלוקת, שכן אינו מאמין לתובעת, כי הכמויות המצוינות אכן סופקו בפועל.

 

כרטסת הנהלת החשבונות שצירפה התובעת לכתב התביעה אינה ערוכה ככרטסת מאחר ולא מצוינים בה זיכויים בגין תשלומים שבוצעו. אין באפשרות הנתבע להתחקות כיום אחר הסכומים ששולמו לתובעת, שכן אלו בוצעו מחשבונו אשר מנוהל באגודה. הנתבע לא התעלם מפניות התובעת, אלא הציע בכל מועד בו היתה פניה אליו, כי ייעשה חישוב נכון של הכמויות שסופקו בפועל על ידי התובעת ובהתאם לכך תיערך התחשבנות. הנתבע לא זכה למענה ענייני להצעתו מצד התובעת.

 

השיק שצירפה התובעת לכתב התביעה לא נמסר על ידי הנתבע, שאינו קשור כהוא זה לשיק או למושך השיק.

 

בית המשפט מתבקש לדחות את התביעה.

 

העדים שהעידו

 

מטעם התובעת העידו מר מוטי ארד (להלן- מר ארד) ומר יואב מנחם (להלן- מר מנחם), ששימשו כנהגי משאיות של התובעת בזמנים רלוונטיים לתביעה. כמו כן העיד מנכ"ל התובעת, מר דובי דור (להלן- מר דור).

 

מטעם הנתבע העיד מר מאור שרון (להלן- מר מאור) שעבד בתקופה הרלוונטית לתביעה כסוכן מכירות של התובעת. כמו כן העיד הנתבע בעצמו.

 

דיון

 

ככלל, התובעת נושא בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתה ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי יסודותיהם העובדתיים של טענות ההגנה (יעקב קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, תשס"ד – 2003, עמ' 1508, להלן- קדמי). על כך נאמר על ידי בית המשפט העליון, כדלהלן: "... נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות... נטל השכנוע להוכחת טענה מסויימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט, כאשר הכלל הבסיסי הינו 'המוציא מחברו – עליו הראיה' (קדמי, חלק שלישי, בעמ' 1508-1509). על התובע הנטל להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה, החיוביים והשליליים, ואילו על הנתבע הנטל להוכיח את כל רכיביה של טענת ההגנה שהוא מעלה (שם, בעמ' 1512). ככלל, בתחילת המשפט נטל הבאת הראיות רובץ על מי שנושא בנטל השכנוע …" (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פסקאות 11 ו- 13 לפסק הדין). 

 

אין חולק שהנתבע רכש סולר מהתובעת ולא שילם את מלוא הסכומים, שהיה עליו לשלם תמורת הסולר שרכש. הנתבע אינו כופר בהזמנת הסולר ובאספקתו ואישר בתצהירו ובחקירתו הנגדית רכישת סולר מהתובעת בהיקף של 19,400 ליטר בעלות של 45,551.2 ¤. הנתבע נימק את אי תשלום הסכום אותו אישר בכך, שלא נתן אמון בחשבוניות ובתעודות המשלוח שהופקו על ידי התובעת (עמוד 42 לפרוטוקול, שורות 18-23).

 

המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לשתי סוגיות, הראשונה: מה כמות הסולר שסיפקה התובעת לנתבע וכפועל יוצא מכך, מה יתרת חובו של הנתבע. השנייה: האם שילם הנתבע לתובעת תשלומים על חשבון החוב, שלא נוכו על ידי התובעת מהחוב הנטען ולא מופיעים בכרטסת שצירפה התובעת כנספח א' לכתב התביעה.

 

התובעת מבססת תביעתה על חשבוניות, תעודות משלוח ועדויות נהגי המשאית מר ארד ומר מנחם, שלטענתה סיפקו בפועל לנתבע את הסולר ויכולים להעיד על הכמויות שסופקו.

 

אספקת הסולר

 

על פי תעודות המשלוח והחשבוניות (נספחים ב' 1-12) סיפקה התובעת לנתבע, במהלך התקופה שתחילתה ביום 1.9.03 וסיומה ביום 17.2.04, סולר בהיקף של 44,0001 ליטר בעלות כוללת של 107,138 ¤. על פי תעודות המשלוח, הסולר סופק לנתבע במשק 38, מושב אחיסמך ב- 12 מועדים במהלך השנים 2003 ו- 2004. על פי תעודות המשלוח, ביום 29.10.03 סיפקה התובעת לנתבע סולר פעמיים ביום.

 

הנתבע הודה בקבלת סולר מהתובעת במועדים: 8.10.03, 10.12.03, 1.1.04, 23.1.04 ו- 17.2.04 ואישר את חשבוניות התובעת שמספרן: 8339, 9644, 10243 ,10242 ו- 10804. הנתבע הכחיש קבלת סולר מהתובעת במועדים נוספים. סך הכל הודה הנתבע בקבלת סולר בהיקף של 19,400 ליטר בעלות של 45,551.2 ¤.

 

הנתבע לא סיפק הסבר מניח את הדעת מדוע לא שילם לתובעת את הסכום בו הוא מודה וכל שציין הוא, שרצה לשלם "... אבל בגלל שבזמן שהראו לי את התעודות בא אלי בעל הבית של הסולר וכשאני יושב על התעודות ורואה את הטעויות, אני לא מוכן לשלם את כל הדברים האלה. לא ישבנו כדי להגיע להסדר" (עמוד 42 לפרוטוקול, שורות 18-25). הנתבע אף לא הסביר מדוע לא ניסה להגיע להסדר עם התובעת לאחר שקיבל את מכתב ההתראה ובטרם הוגשה התביעה נגדו.

 

הודאת הנתבע בקבלת הסולר במועדים המפורטים לעיל מהווה הודאת בעל דין ועל הנתבע לשלם את חובו בגין הסולר שרכש במועדים אלה. נטל הוכחת הטענות, שמעלה הנתבע ביחס לחשבוניות בהן הודה מוטל עליו.

באשר לחשבוניות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה בשאלה האם הסולר סופק לנתבע במועדים הנטענים ובאילו כמויות, יש לבחון את תעודות המשלוח אל מול עדויות נהגי המשאית ועדותו של הנתבע.

 

החתימות על תעודות המשלוח

 

בכל תעודות המשלוח לא מופיעה חתימתו של הנתבע, המאשרת קבלת סולר מהתובעת. על חלק מתעודות המשלוח מופיעות חתימות: "יאיר","קובי", "קובי ג'רבי" ו- "רותי". על אחת מתעודות המשלוח מצוין: "שארבני" ובתעודה אחרת מופיעה חתימה לא מזוהה. בשתיים מתעודות המשלוח לא מופיעות חתימות, באחת מהן מצוין "באישור ויקטור" ובשנייה: "באישור שרון".

 

הנתבע אישר, כי בהיעדרו מהמשק חתמו על תעודות המשלוח אשתו רות ובניו קובי ויאיר (עמוד 33 לפרוטוקול, שורות 15-19). עם זאת, הכחיש קבלת סולר על פי תעודת משלוח שנושאת את החתימה "רותי" ובמקרה אחר הכחיש את חתימת בנו. 

 

הנתבע לא זימן לעדות מטעמו את אשתו ובניו, שיאשרו או יכחישו את חתימתם על תעודות המשלוח. כלל ידוע הוא, כי אי הבאת עד העשוי לתמוך בגרסתו של בעל דין, ללא מתן הסבר סביר ומניח את הדעת, מערערת את גרסתו של אותו צד ולעיתים אף שוללת את מהימנותה. "מעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו... ככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". [ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760].

 

בהתאם לכך, מקום בו הציגה התובעת ראיה מטעמה התומכת באמור בתעודת המשלוח, לא תישמע טענת הנתבע, שהחתימה אינה חתימת מי מבני משפחתו.

 

 

 

עדויות הנהגים

 

מר מנחם ומר ארד העידו, כי במועדים הרלוונטיים לתביעה עבדו כנהגי משאית אצל התובעת וסיפקו סולר לנתבע. עדותם התייחסה לשבע חשבוניות מתוך שנים עשר החשבוניות נשוא התביעה. יתר המשלוחים נעשו על ידי מר אילן ארד, שלא הובא לעדות.

 

מר ארד נשאל בחקירתו על מה הוא מבסס את טענתו שסיפק לנתבע סולר בתאריכים אלה ואחרים, השיב: "על סמך התעודה שסיפקתי. תעודת משלוח" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 14-16). מר ארד העיד, כי כתב היד בתעודת המשלוח הוא כתב ידו. יצויין, שבחלק מתעודות המשלוח, לא קיים כתב ידו של הנהג והשיוך לנהג נעשה על פי רישום סדרן העבודה.

 

אספקת סולר מיום 4.2.04, חשבונית מספר 10803, תעודת משלוח 37065

 

על גבי תעודת המשלוח מופיעה החתימה, "שארבני". הנתבע הכחיש קבלת סולר במועד זה וטען, כי אין בין בני ביתו אדם בשם זה. עדותו לא נסתרה. מר ארד נשאל לגבי תעודת המשלוח וגם הוא לא ידע לומר, מיהו שארבני.

 

ש. תעודת משלוח 37065, נספח א11, מי זה שארבני?

ת. לא יודע, אולי אחד העובדים שלו. סתם שם אני לא רושם.

ש. אתה לא יודע מי זה?

ת. לא.

ש. אולי זה באמת סתם שם.

ת. אם הוא קיבל, אולי זה אחד העובדים שלו, אם היה מישהו והוא קיבל וחתם לי בתור שארבני וזה לא הוא, אני לא בודק תעודת זהות.

ש. בסעיף 5 לתצהירך אתה אומר שהיית מחתים אותו או את בני ביתו, תסכים איתי ששארבני הוא לא בן ביתו לפי מה ששמעתי ממך עכשיו.

ת. אני לא יודע מי בני ביתו, אני לא יודע אפילו מי זה, אם זה מישהו שיצא מהבית או שאולי התקשרתי ושלחו אותו, אני לא יודע מי זה.

 

בנסיבות אלה, אין לקבל את התביעה ביחס לחשבונית זו.

אספקת סולר מיום 16.9.03, חשבונית מספר 7749, תעודת משלוח 301070383

 

על תעודת המשלוח מופיעה חתימה שאינה מזוהה ומצוין, כי הנהג שביצע את המשלוח הוא אילן ארד. הנתבע מכחיש קבלת הסולר במועד זה והתובעת לא הביאה לעדות את נהג המשאית אילן ארד. בהתאם לכך, לא הוכיחה התובעת את אספקת הסולר במועד זה ואין לחייב את הנתבע בסכום חשבונית זו.

 

אספקת סולר מיום 1.3.04, חשבונית מספר 11299, תעודת משלוח 301132583

 

על תעודת המשלוח נרשם "באישור שרון" ולא מופיעה חתימת הנתבע או חתימה הנחזית להיות חתימת מי מבני משפחתו. מר מאור הכחיש, כי אישר את ההובלה מאחר ובמועד זה כבר לא עבר אצל התובעת. על תעודת המשלוח מופיעה חתימתו של אילן ארד, נהג המשאית מטעם התובעת שלא הובא לעדות. בהתאם לכך ומשלא נסתרה עדותו של מר מאור, התובעת לא הוכיחה כי הסולר הוזמן וסופק לנתבע, בהתאם לחשבונית זו ואין מקום לחייב את הנתבע בסכום זה.

 

אספקת סולר מתאריך 29.10.03, חשבונית 8342, תעודת משלוח 301085555

 

לפי חשבוניות התובעת, ביום 29.10.03 קיבל הנתבע אספקת סולר פעמיים, בכמות מצטברת של 6,400 ליטר. לטענת הנתבע, לא ייתכן שקיבל סולר בכמות הנטענת מאחר ומיכל הסולר שלו אינו יכול להכיל כמות זו. בסוגיה זו נמצאו סתירות בין דברי הנתבע בתצהיר תשובות לשאלון שהוגש על ידו ביום 30.10.08 לבין עדותו של מר מאור. בעוד שהנתבע ציין, כי קיבולת מיכל הסולר שלו היא 4,500 ליטר, ציין מר מאור בחקירתו הנגדית כי קיבולת המיכל היא 5,500 ליטר והודה כי טעה בתצהירו , בו ציין כי קיבולת המיכל היא 5,000 ליטר.

 

למרות סתירות אלה, מאחר והתובעת, שנטל השכנוע מוטל עליה, לא הביאה לעדות את אילן ארד,  לא הוכח, כי במועד זה קיבל הנתבע את הסולר שאינו מודה בו ואין לחייבו בסכום זה.

 

 

 

אספקת סולר מיום 29.10.03, חשבונית 8340, תעודת משלוח 36137

 

על תעודת המשלוח מופיעה החתימה "רותי". הנתבע אינו מאשר את קבלת הסולר. מר מנחם העיד שבמועד זה סיפק לנתבע סולר ובהתאם לכך, התובעת הרימה את נטל הראיה בעניין זה והיא זכאית לתשלום המפורט בחשבונית.

 

אספקת סולר מיום 1.9.03, חשבונית מספר 7667, תעודת משלוח 35502

 

החתימה על תעודת המשלוח אינה מזוהה. הנתבע מכחיש את קבלת הסולר. מר מנחם העיד כי במועד זה סיפק לנתבע סולר, אך אין בכך די. מר מנחם אינו מעיד מזכרונו אלא מתבסס על קיומה של תעודת המשלוח. בנסיבות אלה נדרש חיזוק או סיוע לטענת התובעת, אשר היו יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, ברישום של הזמנת הסולר ב"זמן אמת".

 

אספקת סולר מיום 21.11.03, חשבונית מספר 9008, תעודת משלוח 36505

 

על גבי תעודת המשלוח נכתב, "באישור ויקטור". הנתבע מכחיש את קבלת הסולר. מר מנחם העיד, כי במועד זה סיפק לנתבע סולר, אך אין בכך די. מר מנחם אינו מעיד מזכרונו אלא מתבסס על קיומה של תעודת המשלוח. בנסיבות אלה נדרש חיזוק או סיוע לטענת התובעת, אשר היו יכולים לבוא לידי ביטוי, לדוגמא, ברישום של הזמנת הסולר ב"זמן אמת" או תדפיסי שיחות הטלפון עם הנתבע.

 

התשלומים על חשבון החוב

 

לטענת הנתבע, תשלומים ששילם לתובעת לא נוכו מחובו הנטען. הנתבע לא סמך טענתו במסמכים וכל שטען הוא, שאין באפשרותו להתחקות כיום אחר הסכומים אשר שולמו לתובעת, שכן אלו בוצעו מחשבונו אשר מנוהל באגודה.

 

נטל הוכחת התשלומים על חשבון החוב מוטל על הנתבע והנתבע לא עמד בנטל זה. הנתבע יכול היה לפנות לאגודה בה מתנהל חשבונו ולבקש אסמכתא לגבי התשלומים, אך לא טרח לעשות כן.

 

טענת ההונאה שטען הנתבע היא טענה סתמית, ללא שהובאה מצידו כל הוכחה לכך וכידוע, טענת הונאה צריכה להיות מפורטת ונתמכת בראיות.

 

מהימנות הצדדים

 

בחקירתו הנגדית של הנתבע התגלו סתירות רבות. הנתבע סתר את הנאמר על ידו בתצהיר ולעיתים אף סתר את תשובתו  בשאלה קודמת. כך למשל בעמוד 41 לפרוטוקול, שורות 16-26:

 

ש. חשבונית 10804, תעודת משלוח 36643, באישור קובי, קיבלת?

ת. לא.

ש.אתה בטוח שלא קיבלת?

ת. בטוח.

ש. בתצהירך בסעיף 14 אתה מאשר את זה, מה נכון. קיבלת או לא קיבלת?

ת. לא קיבלתי.

 

לאחר שהתבקש על ידי בית המשפט לעיין בתעודת המשלוח ובחתימה המופיעה עליה אישר הנתבע את החתימה על ה- 3,000 ליטר, המופיעה בתעודת המשלוח מס' 36643.

 

באמור לעיל אין כדי לומר שגרסת התובעת נקייה מספקות.

 

מנכ"ל התובעת, מר דור, אישר, כי עדותו מתבססת על המסמכים מאחר ולא עבד בתובעת במועד הרלוונטי לתביעה. גם נהגי המשאית, מר ארד ומר מנחם, הודו, כי עדותם מתבססת על תעודות המשלוח.

 

הנהג אילן ארד , ששמו מופיע על 4 תעודות משלוח, לא הובא לעדות.

 

התובעת נהגה בחוסר זהירות כאשר סיפקה, לטענתה, סולר בעשרות אלפי שקלים וזאת מבלי להצטייד באסמכתא כלשהי אשר תקשור את הנתבע לחבות הנטענת על ידה. גם בשלב ההתדיינות המשפטית לא פיצתה התובעת על החוסרים הראייתיים ולא הציגה פנקס הזמנות המשקף את הזמנות הסולר שביצע הנתבע, אף שעדי התובעת הודו בקיומו של רישום זה במשרדיה (עמ' 14 לפרוטוקול). כמו כן, התובעת לא הביאה לעדות את הסדרן שתפקידו לנתב את ההזמנות לנהגי המשאיות שסיפקו לנתבע את הסולר וכבר צויינה לעיל המשמעות של אי הבאת ראיות רלבנטיות.

 

השיק שחולל

 

בכתב התביעה טענה התובעת, כי השיק שצורף לכתב התביעה וחזר א.כ.מ הוא שיק של צד שלישי, שניתן לה על ידי הנתבע לצורך פירעון חלק מחובו אליה. בכתב ההגנה ובתצהיר טען הנתבע, כי לא מסר את השיק לתובעת והוא אינו קשור לשיק או למושך השיק. מר מאור אישר בתצהירו, כי השיק לא ניתן על ידי הנתבע ולא קשור אליו, אלא ללקוח אחר בשם עבד אלקטיפן מלוד. תצהירו של מר מאור בסוגיה זו לא נסתר, שכן לא נחקר על כך על ידי התובעת בחקירה הנגדית. התובעת לא התייחסה בסיכומיה לשיק זה. דין טענה שנטענה בכתבי הטענות אך לא הועלתה בסיכומים, דינה  כדין טענה שנזנחה ובית המשפט לא יתייחס אליה (ע"א 244/87 קוש נ' כהן, פ"ד מג(1) 15, 17 - 18).

 

סוף דבר

 

לאור כל האמור, ישלם הנתבע לתובעת סך כולל של  52,934.80 ¤. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 1.12.03 ועד לתשלום בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 3,000 ¤ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ¤ בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד לתשלום בפועל. 

 

ניתן היום ו' באייר, תשס"ט (30 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

                                                                               

רחמים כהן, שופט

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/9E5E6DF0B8CAD97C422575A80065D084/$FILE/813F74100B18E63A422575A80031B983.html
תאריך: 
30/04/09
Case ID: 
60441_5
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : רחמים כהן
רחמים כהן
עורכי דין : אסף רון
אסף רון
Powered by Drupal, an open source content management system