שלמה סלמן נ. קוק


 

   

בתי המשפט

ת.א  23976/07

ת.א  34811/07

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

03/05/2009

תאריך:

כב' השופטת ניב ריבה

לפני:

 

 



התובע

קוק שוקי

בעניין:

 


 

נ  ג  ד

 

הנתבעים

1. עומר שמאי הכהן

2. שלמה סלמן משה


 

 

 

התובע- ע"י ב"כ עו"ד עמיר פרידמן

הנתבעים- ע"י ב"כ עו"ד אבי קורדובה

פסק דין

 

לפני תביעת פיצויים בגין הפרה נטענת של זכות מוסרית בעבודות צילום ועיצוב (ת.א. 23976/07). ותביעה נגדית (ת.א. 34811/07) בשל פרסום כתבה כוזבת ללא הרשאה.

 

1.         התובע, שוקי קוק (להלן: "קוק") הינו בעלים של "סטודיו שוקי קוק" לצילום ועיצוב תדמיתי. "סודוך" היא רשת מזון מהיר המכינה סנדוויצ'ים וטוסטים, המונה 9 סניפים המנוהלים על ידי זכיינים (להלן: "סודוך"/ "הרשת"). הנתבע 2,  שלמה סלמן משה (להלן: "שלמה") הינו הבעלים של הרשת ובעל סימן המסחר הרשום "סודוך" שמספרו 164861 בסוג 43: שירותי מזון, מסעדות וקנטינות (להלן: "סימן המסחר"). הנתבע 1, עומר שמאי הכהן (להלן: "עומר") הינו אחד הזכיינים ומנהלם של 2 מסניפי הרשת.

 

2.         עומר הכיר את קוק מעיסוקו הקודם ברשת מזון אחרת, ופנה אליו על מנת שיכין עבור "סודוך" פלקטי תפריט לתלייה על קירות הסניפים השונים ופליירים לחלוקה. קוק הכין עבור הנתבעים פלקטים שונים ופליירים וקיבל התמורה בגינם, למעט חשבונית אחת בסכום של  2,596 ¤,בגין  4,000 פליירים שתמורתם לא שולמה.

 

3.         אין מחלוקת כי המגעים נוהלו בין קוק לבין עומר  מטעם הרשת. לגרסת הנתבעים, נפגש שלמה עם קוק פעם אחת, קודם שבוצעה עבודת הצילום הראשונה, על מנת שיסביר לו את צורתו של הפלקט המוזמן.

 

4.         לימים, הסתכסכו הצדדים וכשהחליטו הנתבעים להחליף את הפלקטים בשלטים קבועים ומוארים, לא פנו אל קוק אלא יצרו אותם בעצמם. לטענתם, פנו אל גרפיקאית שאת שירותיה שכרו ונתנו לה גם את צילומי קוק, שהזכויות בגינם שייכות להם. השלטים המוארים דומים לפלקטים שהוכנו על ידי קוק, למעט שינויים קלים, כגון החלפת גוון הרקע. בשלטים אלו, לא הופיע שמו של קוק.

 

5.         קוק הגיש תביעתו זו כנגד הנתבעים בטענה כי הפרו את התחייבותם, הרשומה על כל הצעת מחיר שהעביר אליהם, ליתן לו "קרדיט" עבור יצירתו. עוד טען כי גם ללא ההתחייבות החוזית, מכוח דיני זכויות היוצרים, מוגנות זכויותיו הקנייניות, הכלכליות והמוסריות כאחד.

 

6.         קוק צירף צילומי הפלקטים המוארים בשמונה סניפים, שני שלטים בכל סניף להראות כי הנתבעים הפרו את זכותו הקניינית 16 הפרות, ולפיכך קמה לו הזכות לפיצוי.

 

7.         הנתבעים טענו מנגד כי לא התחייבו ליתן קרדיט לקוק, וכי  האחרון לא הוכיח כל זכות מוסרית שבדין למתן קרדיט בפלקט תפריט. לחלופין טענו כי לא הוכחה כוונת הפרה – לכן לא מגיע לקוק כל פיצוי בשל כך. לחלופי חילופין נטען כי אם יקבע בכל זאת שהופרה זכות מוסרית של התובע, לכל היותר, היתה הפרה ב – 2 פלקטים ולא 16 הפרות, שהפיצוי בגינן, אם בכלל, צריך להיות מזערי.

 

8.         הנתבעים הגישו כנגד קוק תביעה נגדית בגין כתבה שפרסם באינטרנט בעת ששכרו את שירותיו. באותה כתבת תדמית תואר קוק כמעצב התדמית של הרשת, סופר על הקונספט השיווקי שלה ושווי ההשקעה ב"מיתוג", דברים המהווים לשיטתם של התובעים שכנגד סוד מסחרי של הרשת. לטענתם- לא נתנו את הסכמתם לפרסום כתבה זו.

התובעים שכנגד טענו כי בכתבה זו עשה קוק שימוש בשם הרשת, במותג, בסימן המסחר "סודוך" ובמוניטין של הרשת על מנת לפרסם עצמו, מבלי שניתנה לו הרשאה לעשות כן. לשיטתם, יש באמור משום פגיעה בזכויותיהם הקנייניות והתעשרות שלא כדין.

 

9.         תביעת קוק הועמדה על סכום של 183,500 ¤ (מתוכם 160,000 ¤ פיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית, החוב בגין פליירים בסך 2,596 ¤, פיצוי בגין עוגמת נפש 10,000 ¤  ופיצוי בגין פגיעה במוניטין בסך 10,000 ¤).

 

10.       התביעה הנגדית, בגין שימוש בשם, סימן מסחר, מוניטין, סודות מסחריים, פרסום תיאור כוזב והתעשרות שלא כדין, הועמדה על  סך 100,000  ¤.

 

11.       תמצית טענות קוק

א.         קוק טען כי הוא בעל ניסיון בעיצוב תדמיתי וכי בשל המוניטין שצבר פנו אליו הנתבעים. עוד טען כי תכנן ויצר את הפלקט שנבנה בתפיסה תדמיתית לאוכל בריא וטרי, המוצג על רקע ירוק, ואלמנטים אדומים.

ב.         להתקשרות בין הצדדים קדם משלוח הצעות מחיר לנתבעים. על גופה של כל הצעת מחיר צוין במפורש כי יש ליתן קרדיט ל"סטודיו שוקי קוק" בצד העבודה.

ג.          גם אם לא היה מציין קוק התנאתו כאמור למתן הקרדיט בהצעות המחיר, עדיין עומדת לו זכותו לקרדיט לפי דיני זכויות יוצרים.

ד.         לטענת קוק העביר לנתבעים דיסקט המכיל את הפלקטים שיצר, והקרדיט המוטבע בהם. לשיטתו, מחקו הנתבעים את הקרדיט, שינו במעט את גוון הרקע, והתקינו שלטים מוארים בכל סניפיהם. אליבא דתובע מהווה כל שלט מואר כזה הפרה.

ה.         באשר למספר ההפרות, טען קוק כי גם אם יצרו הנתבעים 16 פלקטים מוארים מפלקט אחד, יצירתם בגדלים שונים, ובפרופורציות שונות של אורך ורוחב, היא הנותנת כי מדובר בהפרות שונות, שיש ליתן פיצוי בגין כל אחת מהן.

ו.          הגנת קוק כנגד התביעה הנגדית היא כי קיבל הסכמתו של עומר לפרסום הכתבה ולתוכנה, וכי כתבה זו האדירה את שמם של התובעים שכנגד ולא פגעה בהם או ברשת "סודוך" וכי אין בפרסום מחירה הכולל של הזמנת העבודה משום גילוי סוד מסחרי. לשיטתו, כוללת הכתבה פרטים שכל אדם מן היישוב יכול לזהותם ואין בהם כל סוד. 

            קוק אינו מתחרה ברשת סודוך ולא יצר שום סכנת הטעיה, מקור פרנסתו שונה, לקוחותיו שונים ואין כל דילול במוניטין, הוא ביצע שימוש הוגן והגיוני בשם המסחרי סודוך שלא מתוך מטרה להתחרות או לפגוע ברשת, אלא להיפך. טענה לפיה כתבה תדמיתית אוהדת מפרה סימן מסחר לא הועלתה מעולם בפסיקה בארץ. דרך הפרסום בה נקט התובע הינה מאד מקובלת ואין בה כדי לגרום להטעיה או הפרה של סימן מסחר.

 

 

12.       תמצית טענות שלמה ועומר

א.         הנתבעים טענו כי פנו אל קוק כצלם, אך לא ביקשו שירותיו לעיצוב תדמיתי ואף לא קבלוהו. באותה עת כבר היו לרשת סודוך 6 סניפים והייתה להם זהות תדמיתית ידועה ומוניטין רב. הסימן המסחרי הרשום "סודוך" בצבע האדום ובכיתוב המיוחד בתוספת המילים "חמים על הטעם", היו כבר שם דבר בתחום המזון המהיר. לגרסתם, הנחו את  קוק באופן ברור מה עליו לצלם והורו לו להשתמש בצבעים אדום- כסימן המסחר הרשום של הרשת, והירוק המסמל טריות. כך לגבי הפלקטים והפליירים כאחד.

ב.         הנתבעים טענו כי לא קיבלו מהתובע הצעות מחיר כתובות. לגרסתם, נעשתה ההתקשרות עימו בכל מקרה לגופו, במו"מ טלפוני, מבלי שניתנה מעולם הסכמתם/ התחייבותם למתן "קרדיט" לתובע, או להגבלת השימוש בפלקטים/ פליירים. העובדה שהתובע הדפיס את שמו בצד חלק מהעבודות שנעשו על ידו, נעשתה על דעתו בלבד והרשת מעולם לא הסכימה לכך בזמן עבודתה עם התובע, לא בכתב/ בע"פ/ בהתנהגות. לטענתם, העלה קוק את טענת הקרדיט לנוכח המחלוקת בעניין החשבון שלא שולם לו.

ג.          הוראת החוק קובעת כי זכותו של המחבר לקרדיט היא "בהיקף ובמידה המקובלים". הנתבעים טענו כי בענף שלטי המזון המסחריים, אין זה נהוג לציין שמו של יוצר השלט על גביו. לא הופרה זכות יוצרים, מוסרית או כלכלית. לשיטתם, קוק קיבל את מלוא התמורה שסוכמה ולכן רשאים הנתבעים לערוך שינויים בפלקטים ובפליירים.

ד.         לגרסת הנתבעים לא קיבלו מהתובע אלא דיסקט אחד, המכיל אלמנטים שונים שצולמו על ידו כגון: פרוסות נקניק מגולגלות, עגבניות, צלוחיות, לחמניות ועוד. לצורך התקנת השלטים המוארים פנו לגרפיקאית וביחד איתה העמידו את האלמנטים במיקום הנראה להם, ליצירת השלט השלם. לשיטתם, קוק לא הגביל את השימוש שיכולה הרשת לעשות בחומר שהועבר אליה. הנתבעים הכחישו כי קיבלו מקוק את הדיסקט הנושא "קרדיט" על פני התמונה המצולמת, וכי השתמשו בו או השמיטו ממנו את שמו.  כן טענו להרחבת חזית בעניין זה היות והדבר לא צוין בתצהיר קוק.

לפניית קוק השיבו כי לא הוסכם על מתן קרדיט וכי השקפים שונים מהפלקטים שהכין קוק. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, הסכימה הרשת להוסיף את שמו של קוק ע"ג השקפים, למרות שלא הוכנו על ידו ובלבד שהתובע ימסור להם מדבקה עם שמו למען זו תודבק עליהם. קוק סרב בחוסר תו"ל להצעה.

ה.         עוד טענו כי לקוק אין זכויות מוסריות בעבודות שהוכנו על ידו ולכן לא הופרו זכויות כאלה. לחלופין נטען כי לא הוכחה כל כוונת הפרה ובכל מקרה כי מדובר, אם בכלל, ב – 2 הפרות בלבד, שכן גודל שונה של שלט, לא הופך אותו ליצירה אחרת.

ו.          באשר לתביעה הנגדית- קוק עשה שימוש בשם "סודוך", במותג, בסימן המסחר הרשום, בסודות מסחריים ובמוניטין של הרשת על מנת לפרסם את עצמו באתר האינטרנט "NFC", זאת עשה ללא כל הרשאה מטעם הרשת תוך הפרת זכויות, עוולה מסחרית ועשיית עושר ולא במשפט.

 

דיון:

13.       השאלות העיקריות העומדות לפני להכרעה הינן:

א.         החוב בגין החשבונית שלא שולמה.

ב.         האם קמה לקוק זכות יוצרים- שהופרה?

ג.          בהעדר זכות כזו-  האם נוצרה התחיבות חוזית למתן קרדיט לתובע, והאם הופרה ההסכמה?

ד.         התביעה הנגדית.

 

14.       א. החוב

לגבי אי תשלום הסכום של 2,596 ¤ בגין הפקת פליירים לסניף חולון, הנתבעים הודו שלא שילמו את הסכום האמור בטענה כי היה מחיר מופרז, שלא סוכם מראש.

להזמנה זו קדמו הזמנות אחרות. בהעדר ראיה כי החשבונית שטרם שולמה חרגה מקודמותיה, (ולמעשה- מהנוהג הקיים בין הצדדים), על הנתבעים לשלם לקוק את סכום החשבונית.

 

15.       ב. זכות היוצרים על פי דין

על מנת שתקום זכות יוצרים ביצירה, עליה להיות מקורית, יצירתית ובעלת ביטוי מוחשי [ר' ע"א 93/ 2790 ROBERT E. IESENMAN נ' אלישע קימרון נד (3) 817, עמוד 830 ור' גם: ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ ואח' נ' גלידת ויטמן בע"מ ואח' פ"ד מ(3), 340 ,עמ' 346-347].

 

הואיל והנתבעים חלקו על טענת קוק כי יש לו זכויות יוצרים בפלקטים, יש לבחון בראש ובראשונה, מהן זכויותיו. לאור הוראות המעבר בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, המסגרת הנורמטיבית לדיוננו מצויה בחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "חוק זכות יוצרים") ובפקודת זכות יוצרים (להלן: "הפקודה").

 

16.       יצירה אומנותית היא יצירה המוגנת בדיני זכויות יוצרים והיא כוללת בתוכה עבודת צילום. בס' 35 לחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), ניתנה פרשנות כדלקמן: "(1) בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - ..."יצירה אמנותית" - כוללת עבודות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת אמנות ומעשי אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים; ... "צילום" - כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילום"; [הדגשות שלי].

 

17.       קוק טען כי לפי ס' 21 לחוק זכות יוצרים, בעל הנגטיב הוא מחבר היצירה. לפיכך טען כי לאור העובדה שהמקור הדיגיטאלי, המשקף את הנגטיב, מצוי בידיו - הוא 'מחברה'. אין דעתי כדעתו:

ס' 5(1)(א) לחוק זכות יוצרים הינו הסדר ספציפי, הקובע את זכות הבעלות הראשונה על זכות יוצרים ככל שמדובר בצילום מוזמן: "(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות היוצרים בה: בתנאי - (א) שאם היה זה פיתוח, צלום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית אחרת הוזמנו ע"י אדם אחר והוכנו תמורת דבר ערך בהתאם לאותה הזמנה הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות היוצרים".

 

ור' גם טוני גרינמן, זכויות יוצרים, התשס"ד-2003, בעמ' 81:

"לסיווגה של יצירה כיצירה אומנותית עשויות להיות השלכות באשר לבעלות בזכויות יוצרים בה, זאת לנוכח ס' 5(1)(א) לחוק זכויות יוצרים, שקובע, כי זכות היוצרים ביצירות אמנותיות מסויימות, שנוצרו על פי הזמנה, תהיה של המזמין. עם זאת, הוראה זו חלה רק על מספר מצומצם של יצירות, שהן פיתוחים, צילומים וציורי דיוקן. אין היא חלה על יצירות אמנותיות אחרות".

 

18.       הצילומים נעשו לפי הזמנה ושולמה התמורה בגינם. בשל האמור לעיל אין לקוק זכות יוצרים בצילומים. למעלה מהצורך אציין כי איני נדרשת כלל למחלוקת פוסקים בשאלה האם "זכות ראשונים" כוללת זכות מוסרית, בנוסף לזכות הכלכלית, זאת לנוכח הדיון שיפורט להלן.

 

19.       האם קיימת לקוק זכות יוצרים בפלקט (התפריט)?

בע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ נ' גלידת ויטמן בע"מ, פ"ד מ(3) 340 (להלן: "עניין סטרוסקי"), נדון מקרה בו הוזמן עיצוב שלט פרסומת מגרפיקאים. בית המשפט קבע שם: "כשם שהמושג "מקורי" במובן החוק אינו מבטא את התפיסה המקובלת והרגילה, לפיה מקורי הוא משהו בר-חידוש, כך גם המושגים "יצירה אמנותית" ו"יצירה ספרותית" אינם מבטאים במובן החוק את התפיסה המקובלת של יצירה בעלת רמה וערך...אלא רק לבטא את המצב המשפטי הקודם, כפי שהתגבש בפסיקה (ראה קופינג'ר, בעמ' 49-48), ולפיו די ליצירה "אמנותית" שתהא תולדה ממידת מה של כישרון ועבודה של האמן.... אמנות שימושית גם היא בכלל אמנות, ויצירה שנועדה לתצרוכת מסחרית או לפרסומת גם היא זכאית להגנה... "

 

20.        "זכות יוצרים ביצירת מאסף מגינה על אופן הבחירה, הסיווג, הסידור וההצגה של החומר הכלול במאסף. היא אינה חלה על החומר עצמו, העשוי להיות חומר מוגן בזכות יוצרים נפרדת, כגון קטעי יצירות ספרותיות, או חומר שאינו מוגן כגון עובדות או נתונים או יצירות שהן נחלת הכלל..." (טוני גרינמן בעמ' 129-131).

 

21.       קוק טען כי יסוד המקוריות משתקף באופן העמדת החפצים המצולמים, בחירת גווני וטכניקת הצילום, הצורות והרקע של הפלקטים. לשיטתו, יש לו זכויות יוצרים בצילומים, כמו גם בפלקטים. גם אם אקבל טענותיו העובדתיות ואדחה טענת הנתבעים כי הם שקבעו אילו פריטים יצלם קוק, מה יופיע על הפלקט, איך יוצבו הפריטים השונים על גב הפלקט, וכיוצ"ב, וכי הם יוצרים במשותף עימו- לא תבוא ישועה לתובע, בשל ההגבלה כי הזכאות לקרדיט קמה בכפוף ל"היקף ומידה מקובלים."

 

 

 

22.       'זכות ההורות'

בעניינינו מדובר בצירוף צילומים של סנדוויצ'ים ונקניקים המהווים תפריט מסחרי. 

בסעיף 4א1 לפקודה נקבעה 'זכות ההורות' וצוין: "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים".

 

התובע לא הוכיח כי ציון שם הצלם על גבי תפריט, מקובל.

 בתביעה אחרת שהגיש התובע, התייחס בית המשפט לנושא הקרדיט: "בספרות המשפטית - המתבססת על מעט הפסיקה בשאלה זו - נקבע כי: "הזכות שיצירה תיוחס ליוצרה אינה אבסולוטית. לא כל שימוש ביצירה מחייב ציון שם היוצר" (יהושע ויסמן, "הזכות האישית (moral droit) בדיני זכות יוצרים", תשמ"ט, מחקרי משפט ז' עמוד 51, פסקה 11. ההדגשה אינה במקור - נ.א).

 

"יש לציין את שמו של היוצר על יצירתו כאשר הדבר אפשרי בצורה המקובלת. ... בצורה ובסדר שמקובלים בענף זה. ... הצדדים חייבים להביא בפני בית המשפט ראיות על הדרך שנהוגה בכל ענף וענף ולגבי כל סוג של יצירה" (שרה פרזנטי, "דיני זכויות יוצרים", מהדורה שניה, 2000, חלק שני, עמודים 855-854. ההדגשה אינה במקור - נ.א).

 

"יש לקבוע בכל מקרה על פי ראיות, מהם המידה וההיקף הנהוגים בקשר ליצירות מהסוג הנדון בתביעה. ... ביצירות מסוימות, ייתכן, כי על פי הנוהג המקובל אין מציינים כלל את שם המחבר." (טוני גרינמן, "זכויות יוצרים", 2003, עמודים 531 ו-533. ההדגשה אינה במקור - נ.א).

 

7.    במקרה שלפנינו הובאו בפני בית המשפט ראיות לכאן ולכאן בשאלה האם קיימת חובה לפרסם את שמו של התובע כ"מחבר" התמונות בהן נעשה - אם נעשה - שימוש בפרסומי הנתבעות עבור רדד. כאמור לעיל, אחת מאותן ראיות היא הקטלוג שהפיק הסטודיו של התובע עבור רדד - שגם בו לא ניתן קרדיט פרטני לצלם התמונות, והדברים אומרים דרשני.

 

לפי שיטתנו המשפטית על התובע מוטלים נטלי הראיה וההוכחה כי בתחום הפרסום המסוים בו פועלים הצדדים ציון שם הצלם חוסה במסגרת "ההיקף והמידה המקובלים". במסכת הראיות שהובאה בפני לא הוכח כי מקובל בענף הצילום המסחרי לציין את שם הצלם". [ת"א (תל-אביב-יפו) 1299/04 שוקי קוק נ' (1) סיון אין האוס בע"מ תק-מח 2008(1), 6990 ,עמ' 6992].

 

23.        ב"כ קוק טען כי הנתבעים היו חייבים להעניק לתובע קרדיט בפלקט, לצד הצילומים שביצע, בהיותם חלק דומיננטי ומרכזי בשלטים, בין אם נוצרו על ידי התובע, ובין במשותף עם הנתבעים. הנתבעים צרפו צילומי פלקט תפריט ממקומות שונים- של מסעדות מזון מהיר ובכולם, לא מופיע קרדיט. גם בין נספחי התובע עצמו היו מצויים פלקטים של "ארומה" ו"פיצה מטר" שבהם לא הופיע שם הצלם. ביתר הפלקטים, ניתן קרדיט  למשרד הפרסום שערך את הפלקט. בהעדר ראיה פוזיטיבית לנוהג המקובל- הנני קובעת כי התובע לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח קיומו של נוהג כזה.

24.        'זכות השלמות'

עוד טען קוק טען כי הנתבעים הפרו את הזכות המוסרית בשתי הזדמנויות נפרדות, האחת, בה החליפו צבע הרקע לירוק והורידו את הקרדיט, השנייה, בה החליפו את צבע הרקע למשבצות באדום-לבן ללא מתן הקרדיט.

 

             לשאלה האם השינוי שנערך מהוה פגיעה ב"זכות השלמות" הנני נדרשת לס' 4א2 לפקודה:

"מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה, או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של המחבר".

 

25.       העיד התובע:

"ש.      מה השינוי שעשו בעבודה שלך?

ת.        ...העיצוב שלי התבסס על מסר של שדה ירוק מטושטש במרחק מאחורי האינפורמציה שאני קורא כלקוח. קוראים לזה רקע. הרקע הזה מעביר מסר אל תת מודע של צופה. הפכו את הירוק הזה לירוק עז ואחיד בצבע, כאילו סיידו קיר, וביטלו את ההצללות, מה שגרם לאובדן העומק בפלקט. בנוסף הקרדיט שלי נעלם.

ש.        האם השינוי הזה הוא לרוחך?

ת.        אני עיצבתי את זה.

ש.        למה אתה רוצה קרדיט על משהו שלא מוצא חן בעיניך?

ת.        ראשית, העיצוב הוא שלי, המובנות המצולמת היא שלי, לגבי השינוי שנעשה בעבודתי, החלטתי לתבוע אך ורק בשל זכותי המוסרית של קרדיט ולא לתבוע גם על הנושא הזה, של שינוי עבודתי (פגיעה בשלמות היצירה).

 

26.       שינוי צבע רקע מהווה 'שינוי'. בעבר התעוררה השאלה בפסיקה ובספרות, האם די בכל שינוי בכדי לקבוע כי הזכות המוסרית הופרה, או שרק  שינוי העלול לפגוע בכבודו או בשמו של המחבר" מהוה הפרה כזו. (ר' למשל: "נראה לי כי יש לפרש את הסעיף כך, שהסיפא המתייחסת לפגיעה בשמו או בכבודו של המחבר, תפורש כמתייחסת גם לרישא של הסעיף. וכאופן כזה כל השינויים למיניהם. המוזכרים כסעיף, יהוו פגיעה כזכות היוצרים אם גרמו לפגיעה כשמו או בכבודו של המחבר." [ת"א (חיפה) 977/86 פרופ' אבשלום טאו נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בע"מ ואח' תק-מח 1992(3), 1503]).

 

27.        המחלוקת יושבה בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 , בסעיף 46(2), נקבע כי זכות היוצר היא "כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".

 

28.        בפתח פסק הדין ציינתי כי המסגרת הנורמטיבית לדיון אינה החוק הנ"ל החדש, אלא  שבהוראות המעבר של החוק החדש נקבע כי :

(ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם". [הדגשה שלי].

 

הנני קובעת כי בשינוי צבע הרקע, לא היה בכדי לפגוע בכבודו או בשמו של קוק וכי אף הוא עצמו אינו סבור כך (ר' עדותו לעיל).

 

29..      ג. הזכות החוזית

דרישת הקרדיט של התובע מצויה ב"הצעות המחיר - הזמנות העבודה" לפיהן: "קרדיט ל"סטודיו שוקי קוק" יודפס בצד העבודה". הנתבעים טענו כי לא קיבלו את ההצעות דלעיל. 

 

קוק נחקר באשר להצעת מחיר מס. 2099 (הראשונה):

"ש.      הצעת המחיר הזאת היא גם מאלה שנשלחו בפקס לעומר ואושרה על ידו?

ת.        כן, היא אושרה טלפונית, כאשר נתבקשתי לפרק את החשבונות ולייחס לכל סניף בנפרד וקבלתי את התשלום.

ש.        אם הצעת המחיר אושרה טלפונית למה חודש אחרי זה אתה שולח את נספח ג' לתיק המוצגים?

ת.        זה לא נספח שאנחנו הוצאנו, אלא מכתב שיצא מאשתי שמנהלת את החשבונות בסטודיו...שפנתה אל עומר שמאי בבקשה לפרוע את החשבון.

ש.        יש התאמה בין הסכומים המפורטים בנספח ד' לבין המכתב נספח ג'?

ת.        לא, כי ההצעה האמורה כוללת את מכלול תחנות הרשת בצורה מסוימת והיתה הצעה ראשונה עליה התנהל דיאלוג מה לעשות באותה שיחה טלפונית, ונספח ג' מייצג את התוצאה, מה שביצעתי והחשבונות שבגינן".

 

לשאלת בית המשפט השיב קוק:

ש.        כאשר אתה שולח את הצעת המחיר, אח"כ מתבצע מו"מ טלפוני?

ת.        זהו אופיה של הצעת מחיר ואז מתבצעת עבודה.

 

30.       התובע מודה כי למעט בהצעות העבודה, לא דרש לקבל קרדיט על יצירותיו (ר' למשל נספח ג' בתיק המוצגים). מתוך העדות דלעיל, לאחר הוצאת הצעת המחיר המשיכו הצדדים במו"מ טלפוני. הנתבעים טענו כי לא ראו את הזמנת עבודה הראשונה מ 8.8.05 אלא ב- 21.2.07 כשצורפה למכתב ב"כ קוק, לאחר שפסקה עבודתם המשותפת. כך גם לגבי הצעות עבודה  אחרות.

זאת ועוד, גם במסמכי הדרישה (נספחים ח' ט' למוצגי התובע) לא הייתה התייחסות לזכות המוסרית. אדרבא, קוק העביר את התמונות בדיסק מבלי שציין שמו עליהן. 

 

הואיל וההזמנות אינן חתומות על ידי הנתבעים, ובהעדר ראיה אחרת לקבלתן והסכמה לתכנן, לרבות ההתחייבות למתן קרדיט, הנני דוחה הטענה להתחיבות חוזית למתן קרדיט.

 

לאור האמור, התביעה נדחית.

 

31.       התביעה הנגדית

בכתבה באינטרנט צוין בכותרת:

"סטודיו "שוקי קוק" נבחר לבצע את בניית הזהות התדמיתית של רשת דוכני המזון "סודוך".

בצד שמאל הופיעה צילום של סנדוויץ וטוסטר, בשילוב הסימן המסחרי של "סודוך".

בגוף הכתבה צוין:

""סודוך", רשת דוכני המזון, משלימה בימים אלו מהלך של בניית זהות תדמיתית אשר תאחד את כל סניפי הרשת תחת שפה תקשורתית אחידה. היקף ההשקעה – 20 אלף דולר...לתהליך בנית השפה התקשורתית של הרשת נבחר "סטודיו שוקי קוק" אשר אחראי לבניית שפה תקשורתית וגרפית...לדברי שוקי קוק, בעלים של הסטודיו, "המותג סודוך הצליח לבסס את עצמו במודעות הציבור וליצור קהל לקוחות נאמן ולכן אנו מאמינים כי מהלך טבעי הוא לאחד את השפה החזותית של הסניפים, וליצור זהות אשר תאפשר לבדל אותו בענף המזון המהיר בישראל. במסגרת המהלך, ישונה העיצוב של סניפי הרשת ויבוסס המותג על צבעי הירוק-אדום, מתוך כוונה להבליט את נושא טריות ואיכות המוצרים..."

 

32.       בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב לעבודת עיצוב תדמית, אולם בחשבוניות פורטו עניינים נוספים חוץ מהצילומים. עומר נשאל על כך והשיב:

"ש.      למה הסכמת לשלם לתובע שכל ייעודו היה לצלם לשיטתך, את הסכומים ששילמת לו?

ת.        זה מחיר השוק.

ש.        האם בחשבוניות העסקה יש התייחסות לעבודת עיצוב?

ת.        לא יודע, לא ראיתי אותם. אני ראיתי מחיר כללי. סיכמתי מחיר כללי. יש לנו את דף הסיכום. את החשבוניות ראיתי..

            ....

ש.        אם אני אגיד לך שהתובע עשה את הגרפיקה, מה תגיד?

ת.        יכול להיות".

 

גם שלמה העיד שלו היה שוכר את שירותי התובע לעיצוב תדמיתי היה נפגש עימו, בעוד שאת הצלמים אין הוא נוהג לפגוש.

"...אני באופן אישי לא שילמתי שום חשבונית לתובע. אני לא צריך לפגוש את הצלמים כשם שאני לא מכיר את בתי העסק שמכינים לנו את המדבקות, את הסינרים ועוד. אבל תדמית, חזות, אני כן אפגש איתם. היום עושים לנו חברות רציניות לא סטודיו של צילום.

 

33.       אינני צריכה להכריע בשאלה האם הוסכם על עיצוב תדמית, הואיל ולטעמי אין בכתבה "גזל סוד מסחרי", פגיעה במוניטין, לא הוכח נזק בגין הצגת מצגי שווא ולא הוכחה התעשרות שלא כדין.

בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), נקבעה הגדרת "סוד מסחרי":

            "סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;

הטענה כי הסכום שצוין על ידי קוק יש בו סוד מסחרי אינה עומדת במבחן ההגדרה הנ"ל. למותר לציין כי כך גם לגבי עוולת גזל הסוד המסחרי.

 

34.       באשר לפגיעה במוניטין העיד שלמה:

ש.        "האם אתה טוען כי הכתבה הזו פוגעת בך או במוניטין שלך באופן כלשהו?

ת.        בי לא, אך יש בה אלמנטים שקריים.

ש.        מה הפריע לך בכתבה הזו?

ת.        שהוא לקח את הקרדיט לעצמו. כאשר הוא ייחס לעצמו מיתוג בזמן שהוא היה צלם בלבד.

ש.        מקריא לך את הכתבה. לכאורה הוא נתן לך פרסומת טובה.

ת.        כן, אבל זה בעצם להאדיר את שמו ולא את שמי. לשאלה אם הוא פגע בי – התשובה היא שהוא לקח לעצמו קרדיט שהוא שלי".

הנני סבורה כי לתובעת שכנגד עצמה אין טענות כנגד הנתבע שכנגד, ותכליתה של תביעה זו היא לשמש משקל נגד לתביעתו.

 

35.       עוד טענה התובעת שכנגד כי הצגת מצגים כוזבים בכתבה עולים כדי תיאור כוזב לפי ס' 2 לחוק עוולות מסחריות, המזכה את התובע בפיצוי ללא הוכחת נזק לפי ס' 13 לחוק.

 

הטענה נדחית. אמנם בס' 2 לחוק עוולות מסחריות נקבע לגבי 'תיאור כוזב': "(א)   לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב). (ב)   המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו".

אולם בס' 12 נקבעה תחולת הסעדים. בס' צוין:  "הסעדים שבסעיפים 13 עד 21 לא יחולו על עוולות לפי סעיפים 2 ו-3".

בס' 11 לחוק עוולות מסחריות נקבע כי:

"הפרת הוראה מהוראות פרקים א' ו-ב' היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין) תחול עליה כפוף להוראות חוק זה".

התובעים לא השכילו להראות את הנזק שנגרם להם בגין התיאור הכוזב. על כן דין טענתם בעניין זה להידחות.

 

כך גם לגבי טענת ההפרה המתייחסת להפרת סימן המסחר.

 

התביעה הנגדית נדחית.

 

36.      התוצאה הסופית היא כי התביעות ההדדיות נדחו, למעט רכיב התביעה הראשית העוסק בתשלום עבור הפליירים בסכום של 2596 ¤. בנסיבות אלו איני עושה צו להוצאות.

 

ניתן היום ו' באייר, תשס"ט (30 באפריל 2009) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

 

_______________

   ריבה ניב, שופטת

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/07194376C7D7555A422575AB0055BBF0/$FILE/9489116D1B1C020B4225753700480F69.html
תאריך: 
03/05/09
Case ID: 
23976_7
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : כב' השופטת ניב ריבה
כב' השופטת ניב ריבה
עורכי דין : אבי קורדובה עמיר פרידמן
אבי קורדובה
עמיר פרידמן
Powered by Drupal, an open source content management system