עיסא עלי נ. עובדיה אשר


 

 

בתי המשפט

א  011024/08

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

07/05/2009

תאריך:

כב' השופט י. קורן

בפני:

 












 

עיסא עלי

בעניין:

תובע

 

 


 

נגד

 


 

1 . עובדיה אשר

2 . ענבל חברה לביטוח בע"מ

3 . מדינת ישראל

 

נתבעים

 

 


 

נגד


 


 

עובדיה יהודה


 

צד ג'


 


 


 

ב"כ התובע: עו"ד נסים יחיא

ב"כ הנתבעים: עו"ד אביב גולדברג

צד ג' אינו מיוצג


 

פסק-דין

 

על יסוד הסכמת הצדדים ניתן בזה פסק דין לפי סעיף 79א'.

 

לפני תביעה על סך 26,734 ¤ שיסודה בתאונת דרכים מיום 25.11.06, בשעות הצהריים.

 

התאונה ארעה במהלך מרדף משטרתי ברחוב החשמונאים בלוד, ובמהלכה נגרם נזק משמעותי בדופן שמאלית קדמית של רכב התובע.

 

נסיבות התאונה בעיקרן אינן שנויות במחלוקת, למעט מחלוקת מינורית בין הנתבעים לצד ג'.

 

צד ג' נהג ברכב גנוב, אותו נטל שלא כדין מחניון בית החולים "קפלן" ברחובות, לכיוון לוד.

צד ג' חצה את צומת גינתון באור אדום וגרם לתאונת דרכים מאחוריו, כשהוא ממשיך בנסיעה לתוך רחוב החשמונאים בלוד. ניידת המשטרה של הנתבעים, שהיתה נהוגה בידי הנתבע 1, דלקה אחרי צד ג' והמשיכה במרדף אל תוך רחוב החשמונאים. התאונה בצומת גינתון טופלה ע"י שוטרים אחרים.

 

הרכב הגנוב וניידת המשטרה שאחריו התקרבו לעיקול ימני ברחוב החשמונאים בלוד. באותה שעה נהג התובע ברכבו ברחוב החשמונאים בלוד, בכיוון הנגדי, כשהוא מתקרב לעיקול שמאלי. לצד התובע ישב חבר. עם כניסת התובע לעיקול שמאלה הבחין התובע ברכב הגנוב שמתקרב למקום במהירות גבוהה, כשהוא נוסע בצד שמאל של הכביש ופניו לעבר רכב התובע.

התובע נצמד לימין ועצר. הרכב הגנוב סטה ימינה והצליח לחמוק מפגיעה ברכב התובע, למעט שפשוף קל שנגרם לפינה השמאלית קדמית של רכב התובע.

 

דא עקא, מיד אחרי הרכב הגנוב הגיעה ניידת המשטרה כשגם היא אינה שומרת על ימין, ופגעה בעוצמה רבה בדופן שמאלית קדמית של רכב התובע.

 

הנתבעים טוענים כי בתחילת העיקול הימני סטה הרכב הגנוב ימינה, דחק את הניידת לעבר המדרכה בצד ימין, הניידת נפגעה מהמדרכה ואז איבד הנתבע 1 את השליטה, סטה שמאלה ופגע ברכב התובע.

הנתבעים טוענים כי בנסיבות אלה האחריות לתאונה מוטלת על צד ג'.

עוד טוענים הנתבעים כי עיקר הנזק לרכב התובע נגרם כתוצאה מפגיעת רכב צד ג'.

 

צד ג', המרצה עונש מאסר של 5 שנים בגין האירוע נשוא התביעה, טוען כי התאונה ארעה "אך ורק בשל נהיגה בלתי אחראית של נהג הניידת, בתוך תהליך של מרדף מיותר, כאשר לא סיכנתי חיי אדם. חוסר הזהירות וכן גם הפגיעה עצמה בטויוטה בוצעו ע"י הניידת" (סעיף 1 לכתב ההגנה).

בהמשך כתב ההגנה טוען צד ג': "אבדן השליטה של נהג הניידת ברכבו לא היה קשור כלל לפעולה שלי או מחדל שלי. חוסר מיומנות או לחילופין אמביציית יתר במרדף אינם נושאים אשר את האחריות להם ניתן להטיל עלי" (סעיף 2 לכתב ההגנה).

במהלך הדיון הגדיל צד ג' לעשות כאשר לא הסתפק בדברים אלה ודרש הוצאות עבור הזמן שביטל בהכנת כתב ההגנה ובהגעה מבית הסוהר לדיון (דברים אלה של צד ג' לא נרשמו בפרוטוקול).

 

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה ואת ההודעה לצד שלישי.

 

איני רואה צורך להכריע במחלוקת שבין הנתבעים לבין צד ג', בשאלה אם נדחקה הניידת ימינה כתוצאה מסטיית רכב צד ג' ימינה על מנת להימנע מתאונה עם רכב התובע, או שמא בקש צד ג' לנגח את הניידת ולדחוק אותה ימינה.

בין כך ובין כך, הקרבה היתרה שבין הניידת לרכב צד ג', ומהירות הנסיעה של הניידת, גרמה לאיבוד השליטה של נהג הניידת, וכתוצאה מכך הסטיה שמאלה והפגיעה ברכב התובע.

היה על נהג הניידת לצפות אפשרות זו, וגם אם נסיבות התאונה משמשות הצדק סביר מפני ההיבט הפלילי של תאונה זו, אין בהן כדי לפטור את הנתבעים מאחריות לנזקי התובע.

 

מנגד, בין אם פגע צד ג' בניידת במתכוון, ובין אם פגע בה בשוגג, הרי שצד ג' אחראי לאירוע כולו, והיה עליו לצפות כי התנהגותו תגרור אחריה מרדף משטרתי שבמהלכו עלולים להיפגע עוברי אורח תמימים.

 

על כן החלטתי לקבל את התביעה ואת ההודעה לצד שלישי.

בשולי הדברים אציין כי לא ברור מה ראתה המדינה לגרור את התובע להליכים אלה. מן הראוי היה שהמדינה תפנה אל התובע ביוזמתה ותפצה אותו על נזקיו.

 

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

23,684 ¤, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.11.06;

אגרת משפט בסך 334 ¤ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.1.08;

אגרת משפט בסך 348 ¤ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 22.4.09 (אם טרם שילם התובע אגרה זו אני מורה לו לשלמה לאלתר);

שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ מהסכום הפסוק, שכר בטלת התובע בסך 500 ¤, ושכר העד מטעם התובע בסך 250 ¤.

 

התשלום ישולם תוך 30 יום (הסכום הכולל יכונה להלן "החוב הפסוק").

 

צד ג' ישפה את הנתבעים בגין כל סכום שישלמו הנתבעים לתובע מתוך החוב הפסוק, תוך 30 יום מקבלת דרישה ראשונה אליה יצרפו הנתבעים אסמכתא בדבר התשלום לתובע.

 

בנוסף, ישלם צד ג' לנתבעים שכ"ט עורך דין בשיעור 15% ומע"מ מסכום החוב הפסוק שנפסק לטובת התובע. תשלום זה ישולם תוך 30 יום מהיום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, 07 במאי, 2009 (י"ג באייר תשס"ט).

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

 

________________________

ישי קורן, שופט

בימ"ש השלום ת"א - יפו

 

 הקלדה: פנינה

Source: 
http://info1.court.gov.il/Prod03\ManamHTML5.nsf/D023893C146B1507422575AF0056BDD1/$FILE/ADED64BE552D0D35422575AF003A202F.html
תאריך: 
07/05/09
Case ID: 
11024_8
Case type: 
א
סיווגים
שופטים : ישי קורן
ישי קורן
עורכי דין : אביב גולדברג נסים יחיא
אביב גולדברג
נסים יחיא
Powered by Drupal, an open source content management system